דף פח פסחים פח. ביאור תמוה בשוטנשטיין, אשמח לשמוע אם מישהו הבין אותו

מבין ענין

משתמש ותיק
בשוטנשטיין ביאר ביאור שאחה"מ נראה לי כשגוי, אשמח לשמוע שאני טועה, ולהבין נכון את שאלת הגמ'.

על דברי הגמ' "והא כולם ששחטו ושחט רבן עליהן יוצאין בשל רבן, דבסתמא, וקתני חוץ מן האשה מפני שיכולה למחות"

ביאור השוט': "משמע: חוץ מן האשה שאפילו בסתם אינה יוצאה בשלו, הואיל ויכולה למחות. ושוב קשה מדוע נותנת הברייתא טעם 'מפני שיכולה למחות' (בפירוש), אם הדין הוא שאפילו בסתם אינה יוצאת בשלו?" עכ"ל.

ולכאורה לא זאת השאלה, אלא השאלה היא שהיות ומדובר בסתמא, ולא מיחו, מדוע אומרת הברייתא שהאשה [וכל דדמי לה] אינה מנויה מן הסתם עם הבעל, היות ויכולה למחות, והרי קודם לכן אמרת שבסתמא היא מנויה עמו!
 

דף היומי איד

משתמש רשום
לענ"ד אתה צודק
כנראה שהם התקשו שלפי פירושך הגמרא היתה צריכה לכתוב רק "וקתני חוץ מן האשה"
אך באמת נראה שכוונת הגמרא כך: 'וקתני חוץ מן האשה - מפני שיכולה למחות', דהיינו שהברייתא מפרשת שדי בכך ש'יכולה למחות' כדי שלא יחול מינויה על של בעלה אף בסתמא ולא צריך מחאה בפועל.
ומתרצת הגמרא שבאמת צריך מחאה בפועל, אלא כיון ש'יכולה למחות' א"כ עשיית הפסח אין לך מחאה גדולה מזו
 

שמעון רבינוביץ

משתמש ותיק
לענ"ד אחר העיון בגמ' אפשר להבין למה כתב השוטנשטיין כפי שכתב. דהנה לכאורה הגמ' סותרת עצמה מיניה וביה, דמתחלה הקשו "אמרת חוץ מן האשה שיכולה למחות, טעמא דמחי הא לא מחי נפקא בשל בעלה", דמשמע שהגמ' הבינה שבציור זה מיירי כשבאמת מחתה, וכמו שפירש רש"י (בד"ה שיכולים) "משמע שמחאה שלהם מחאה, אלמא טעמא דמחאי הא סתמא יוצאה בשל בעלה", ותוך כדי דיבור הגמ' חוזרת בה להקשות "והא כולם ששחטו ושחט רבן עליהן יוצאין בשל רבן, דבסתמא", דהיינו שהגמ' הבינה שציור זה מיירי בסתמא.
אלא נראה שהגמ' מתייחסת בכל מקום לחלק אחר, דהיינו, שמתחלה הקשו מתיבות "שיכולה למחות", שמשמעות תיבות אלו שבאמת מחתה, וכמו שפירש"י, ואח"כ הקשו מהמעשה עצמו המובא בברייתא דהיינו ש"שחטו ושחט רבן עליהם" שזהו מעשה של סתמא [לפי מה שהבינה הגמ' להו"א].
ולפ"ז נמצא כך: א. "שיכולה למחות" הכוונה שמחתה ומחאתה מחאה, אפי' למסקנת הגמ' [וזה דלא כמ"ש הרב "דף היומי איד" שהברייתא מפרשת שדי בכך שיכולה למחות וכו']. ב. באמת קשה למה הביאה הגמ' תיבות "מפני שיכולה למחות" [וכמו שהקשה הרב הנ"ל]. ג. לפ"ז לכאו' מובן ביאור השוטנשטיין בזה, דכיון שהגמ' כן הביאה תיבות אלו, ועכ"ז מוכח שכוונת התיבות היא שמחתה בפירוש, א"כ על כרחם הוצרכו לפרש שכוונת הגמ' באמת לומר שבברייתא עצמה יש סתירה, וכמו שביארו בטוב.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
בשוטנשטיין ביאר ביאור שאחה"מ נראה לי כשגוי, אשמח לשמוע שאני טועה, ולהבין נכון את שאלת הגמ'.

על דברי הגמ' "והא כולם ששחטו ושחט רבן עליהן יוצאין בשל רבן, דבסתמא, וקתני חוץ מן האשה מפני שיכולה למחות"

ביאור השוט': "משמע: חוץ מן האשה שאפילו בסתם אינה יוצאה בשלו, הואיל ויכולה למחות. ושוב קשה מדוע נותנת הברייתא טעם 'מפני שיכולה למחות' (בפירוש), אם הדין הוא שאפילו בסתם אינה יוצאת בשלו?" עכ"ל.

ולכאורה לא זאת השאלה, אלא השאלה היא שהיות ומדובר בסתמא, ולא מיחו, מדוע אומרת הברייתא שהאשה [וכל דדמי לה] אינה מנויה מן הסתם עם הבעל, היות ויכולה למחות, והרי קודם לכן אמרת שבסתמא היא מנויה עמו!
אין דרכי ללמוד בשוטנשטיין, אבל שמעתי שדבריהם מיוסדים על פי הראשונים על הדף ובכל מקום הם בוחרים את הפירוש הכי נוח בראשונים, ואולי טוב לעיין בראשונים בסוגיא שם.
 
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
מבין ענין אמר:
בשוטנשטיין ביאר ביאור שאחה"מ נראה לי כשגוי, אשמח לשמוע שאני טועה, ולהבין נכון את שאלת הגמ'.

על דברי הגמ' "והא כולם ששחטו ושחט רבן עליהן יוצאין בשל רבן, דבסתמא, וקתני חוץ מן האשה מפני שיכולה למחות"

ביאור השוט': "משמע: חוץ מן האשה שאפילו בסתם אינה יוצאה בשלו, הואיל ויכולה למחות. ושוב קשה מדוע נותנת הברייתא טעם 'מפני שיכולה למחות' (בפירוש), אם הדין הוא שאפילו בסתם אינה יוצאת בשלו?" עכ"ל.

ולכאורה לא זאת השאלה, אלא השאלה היא שהיות ומדובר בסתמא, ולא מיחו, מדוע אומרת הברייתא שהאשה [וכל דדמי לה] אינה מנויה מן הסתם עם הבעל, היות ויכולה למחות, והרי קודם לכן אמרת שבסתמא היא מנויה עמו!
אין דרכי ללמוד בשוטנשטיין, אבל שמעתי שדבריהם מיוסדים על פי הראשונים על הדף ובכל מקום הם בוחרים את הפירוש הכי נוח בראשונים, ואולי טוב לעיין בראשונים בסוגיא שם.
דוקא קראתי ראיון עם העורך הראשי שלהם שהוא אומר ההיפך, שהכי קל היה להם לפרש כל סוגיה לפי הראשונים הנוחים יותר להבנה בכל סוגיה, אך הם גדרו גדר לפרש אך ורק לפי רש"י, גם כשפירושו דחוק במהלך הסוגיה [בהערות הם יוסיפו את הקשיים והפירושים האחרים, אך בפירוש עצמו - רק את דרכו של רש"י].
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אין דרכי ללמוד בשוטנשטיין, אבל שמעתי שדבריהם מיוסדים על פי הראשונים על הדף ובכל מקום הם בוחרים את הפירוש הכי נוח בראשונים, ואולי טוב לעיין בראשונים בסוגיא שם.

כמו שכתב הרב @מבין ענין הפירוש מיוסד על רש"י. בביאור על הירושלמי הדברים שונים, אבל לא ניתן להשוות בין התלמודים.
 

יודוך אחיך.

משתמש ותיק
ואולי אפשר לומר כי מרנן ורבנן שליט"א חברי מערכת שוטנשטיין טעו בזה, וכי הם כהראשונים שמוטל עלינו לברר דבריהם עד דק???
 
חלק עליון תַחתִית