בתוס' הרשב"א בפסחים כא: כ' שהטעם שאסור ליהנות ממעשר שני בשעת ביעורו למרות שבשעת ההנאה הוא כבר אפר [וזה כשי' חכמים שאין שבח עצים בפת] מפני שמלא ביערתי ממנו בטמא לומדים שגם אפרו אסור, ולכן מע"ש טמא הוא מהנקברים, וכ' דלפי"ז גם נותר ושאר פסוה"מ אסור ליהנות מהם אחר ביעורם שנלמדים ממע"ש בק"ו. עכ"ד.
וקשה מהמשנה בסוף תמורה כל הנשרפין אפרן מותר וכו' ואלו הן הנשרפין וכו' וקדשים ששחטן חוץ לזמנן וחוץ למקומן, ע"כ. ומשמע מזה שאפר חוץ לזמנו וחוץ למקומו מותר.
ועוד קשה על המשנה שם מ"ט לא הוזכרו שאר פסולי המוקדשים כנותר וטמא.
וקשה מהמשנה בסוף תמורה כל הנשרפין אפרן מותר וכו' ואלו הן הנשרפין וכו' וקדשים ששחטן חוץ לזמנן וחוץ למקומן, ע"כ. ומשמע מזה שאפר חוץ לזמנו וחוץ למקומו מותר.
ועוד קשה על המשנה שם מ"ט לא הוזכרו שאר פסולי המוקדשים כנותר וטמא.