דף נז במעשה דיששכר איש כפר ברקאי

HaimL

משתמש ותיק
קצת תמוה מ"ש בגמרא, אמרו מאן מוכח כהן גדול דקא מסיק קרבנות כל יומא, הלא כה"ג אינו מצווה אלא על מנחת חביתין. ושמא כך היה מנהגו, אבל אז ה"ל לפרש בשמו, ולא לומר כה"ג בסתם. ושמא כל כה"ג בבית שני היו דרכם בכך.
 

תורתו אומנותו

משתמש ותיק
התשובה הפשוטה היא: שכה''ג אינו תלוי במשמרת מסוימת אלא בממוצע מקריב יותר מכהן הדיוט, וא''כ דווקא הוא מכיר יותר בקורבנות.
 

HaimL

משתמש ותיק
פותח הנושא
כן, אבל אם יששכר איש כפר ברקאי היה מזלזל בעבודה, וכזה איסטניס, מדוע שירצה להקריב זבחים. ואם רק בשביל לאכול, בפשטות, יכול ליטול חלק מהזבחים, גם בלא ההקרבה עצמה
 

זכרונות

משתמש ותיק
השאלה לכאורה יותר חזקה, לפי רש"י "גדי טוב למאכל יותר מן הכבש." הוויכוח בינם היה על טיב הבשר, ומה יתן שהוא מקריב יותר, אלא כנראה שהכוונה היות והכה"ג נמצא כל הזמן במקדש, אז הוא אוכל שם והוא גם יכול לבחור איזה מנה שהוא רוצה, כי נוטל חלק בראש ולכן הוא בפשטות מכיר יותר טוב בטיב בשר, אבל זה לא מתאים לומר על כה"ג שהוא מתמצא הכי טוב בבשר, לכן אומרים שהוא מקריב כל הזמן וכשמקריבים גם אוכלים
כה"ג לא היה מקריב מנחת חביתין אלא אם רצה, אבל מנחת חביתין שייך לאחד מהשלש עשרה כהנים שזכו בתמיד, הגם שהוא צריך להביא את המנחה כל יום, פי' שהוא משלם מכיסו
 

HaimL

משתמש ותיק
פותח הנושא
חיפשתי, ומצאתי בסהמ"צ לרמב"ם ז"ל

--- תחילת ציטוט ---
מצות עשה מ - שיקריב הכהן הגדול מנחה בכל יום
היא שצונו שיקריב כהן גדול בכל יום תמיד מנחה בבוקר ומנחה בערב, והיא נקראת חביתי כהן גדול ותקרא גם כן מנחת כהן משיח. והוא אמרו יתעלה "זה קרבן אהרן ובניו".

וכבר התבארו משפטי מצוה זו ומתי תקרב במנחות וביומא ותמיד.
--- סוף ציטוט---

אני מפספס משהו?
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
מתוך אנצ"ת ערך כהן גדול:

אם בפועל היה הכה"ג עובד בכל יום, נחלקו בירושלמי: יש אומרים שבכל יום היה כה"ג לובש בגדי כהונה גדולה ובא ומקריב תמיד של שחר, ואם היו שם נדרים ונדבות היה מקריבם, והולך ואוכל בתוך ביתו, ובא ומקריב תמיד של בין הערבים, ולן בלשכת פלהדרין*. ויש אומרים שלא היה כה"ג עושה כן אלא בשבתות ובימים טובים, כלומר, שלא היה רגיל ללבוש בגדי כהונה ולבא לעבוד אלא בשבתות ובימים טובים, מפני כבוד היום, אבל אם רצה מקריב בכל זמן שירצה.

ובהערה שם:

*ר' יוסי ב"ר בון בשם ר' יהושע בן לוי בירו' יומא פ"א ה"ב וחגיגה פ"ב ה"ד, הובא בתוס' חגיגה יז א ד"ה אין ובתוס' הרא"ש שם. ועי' פסחים נז א: כה"ג דקא מסיק קרבנות בכל יומא. ועי' שי"ק יומא שם שתמה שהרי היו עושים פייסות להקרבת התמיד, ע"ע פיס, ותי' שלא היה כה"ג עושה כל עבודות התמיד, אלא שהיה זורק את האיברים על האש.
 

זכרונות

משתמש ותיק
HaimL אמר:
חיפשתי, ומצאתי בסהמ"צ לרמב"ם ז"ל

--- תחילת ציטוט ---
מצות עשה מ - שיקריב הכהן הגדול מנחה בכל יום
היא שצונו שיקריב כהן גדול בכל יום תמיד מנחה בבוקר ומנחה בערב, והיא נקראת חביתי כהן גדול ותקרא גם כן מנחת כהן משיח. והוא אמרו יתעלה "זה קרבן אהרן ובניו".

וכבר התבארו משפטי מצוה זו ומתי תקרב במנחות וביומא ותמיד.
--- סוף ציטוט---

אני מפספס משהו?
נכון שזה קרבנו של כה"ג, פי' שהוא מביא אותו מביתו, אבל מעשה ההקרבה נעשתה ע"י אחד מ י"ג כהנים שזכו בהקרבת התמיד כמבואר במשנה יומא כה. והקרבים והסולת והחביתין והיין
 
 

HaimL

משתמש ותיק
פותח הנושא
האמת שהפכתי והפכתי, ולא מצאתי. אם יש לך מקור מובהק שאומר כך, אשמח. ייתכן שהזוכים בחביתין היו עושים כל מיני עבודות השייכות בה, אבל ההקטרה גופה היה עושה הכה"ג?
 

זכרונות

משתמש ותיק
HaimL אמר:
האמת שהפכתי והפכתי, ולא מצאתי. אם יש לך מקור מובהק שאומר כך, אשמח. ייתכן שהזוכים בחביתין היו עושים כל מיני עבודות השייכות בה, אבל ההקטרה גופה היה עושה הכה"ג?
עושי חביתין מוזכר בתמיד פ"א משנה ג, ומשמע במשנה דעושי חביתין הם ללא פייס,  ואילו הקטרת חביתין מוזכר בפ"ג משנה א, וזה שזכה בפייס
וכלל גדול, שאין לך עבודה הצריכה כה"ג אלא עבודת יוה"כ, כולל כל העבודות, ואיכא למ"ד שגם פרה
 
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
קצת תמוה מ"ש בגמרא, אמרו מאן מוכח כהן גדול דקא מסיק קרבנות כל יומא, הלא כה"ג אינו מצווה אלא על מנחת חביתין. ושמא כך היה מנהגו, אבל אז ה"ל לפרש בשמו, ולא לומר כה"ג בסתם. ושמא כל כה"ג בבית שני היו דרכם בכך.
כבר עמד על זה היעבץ בחיבורו 'הקשורים ליעקב' דרוש 'שערי עזרה', שנסוב על מאמר זה דיששכר איש כפר ברקאי.
מאמר מופלא, מציב כמה עשרות דקדוקים וקושיות, ומתרץ הכל בחדא מחתא באופן נאה.
וז"ל שם: מאן מוכח כהן גדול דמסיק קרבנות כל יומא. לא מצינו חובה על הכהן גדול להקריב רק פעם אחת בשנה, אבל ודאי ידוע שאמרו רבותינו ז"ל {יומא יד.} כהן גדול מקריב חלק בראש, שאומר עולה זו אני מקריב, מנחה זו אני מקריב, מקרבן זה אני אוכל, אם כן יתכן שמקריב קרבנות כל יומא מאחר שיש לו רשות, מכל מקום למה דוקא כהן גדול יוכיח זה, והלא גם כהנים הדיוטים מקריבים בכל יום. ועוד האם אין אדם אחר יודע להבחין את זה, הלא ודאי שר הטבחים שבבית המלכות יודע זה ובקי ביותר איזה בשר הוא טוב למאכל כי הוא יתן מעדני מלך, ומה טיבו של כהן גדול לידע זה אף אם מקריב קרבנות כל יום.מצו"ב בקובץ פי די אף.
הקושיא מופיעה שם בעמוד מח בד"ה מאן מוכח, והתירוץ בעמוד נו בד"ה רק. הצג קובץ מצורף דרוש שערי עזרה.pdf
 

HaimL

משתמש ותיק
פותח הנושא
זכרונות אמר:
HaimL אמר:
האמת שהפכתי והפכתי, ולא מצאתי. אם יש לך מקור מובהק שאומר כך, אשמח. ייתכן שהזוכים בחביתין היו עושים כל מיני עבודות השייכות בה, אבל ההקטרה גופה היה עושה הכה"ג?
עושי חביתין מוזכר בתמיד פ"א משנה ג, ומשמע במשנה דעושי חביתין הם ללא פייס,  ואילו הקטרת חביתין מוזכר בפ"ג משנה א, וזה שזכה בפייס
וכלל גדול, שאין לך עבודה הצריכה כה"ג אלא עבודת יוה"כ, כולל כל העבודות, ואיכא למ"ד שגם פרה
לא ניסיתי לערבב בין עושי החביתין לבין הקרבת מנחת החביתין עצמה, אלא שאלתי אם יש הוכחה מובהקת לכך שזוכה הפייס לא היה עושה פעולה בהקרבה (למשל, פתיתה), והכה"ג היה עושה את ההקטרה.

בפרט, הלשון שכתבת, שכה"ג מביאה מביתו, היכן היא כתובה?
 
 
חלק עליון תַחתִית