דף צד חכמי ישראל אומרים בלילה חמה למעלה מן הרקיע במציאות!!!

תורתך

משתמש רגיל
הסבר נפלא של ידידי הרה"ג רבי מנחם מענדל אייזנברג שליט"א במחלוקת חכמי ישראל וחכמי האומות בפסחים צד: ניתן להורדה במייל [email protected] (מענה אוטומטי)
חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע, וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע, אמר רבי ונראין דבריהן מדברינו שביום מעינות צוננים ובלילה רותחין )
ּ הירח הוא כְּ מַ רְ אָ ה ומַ רְ אֶ ה כיוון השמש
 בהבנה פשוטה מבינים שחכמי ישראל טוענים שהחמה בלילה יוצאת מן המערב ועולה למעלה מהרקיע ולכן היא לא נראית בלילה, זאת אומרת שהשמש משנה כיוון בלילה. אך גם בזמנם לא יתכן שהתווכחו באיזה כיוון השמש נמצאת בלילה, כי לשמש יש מראה והיא הירח, המראה בדיוק את כיוון השמש, וגם לפי מה שהסברנו במחלוקת הקודמת שלדעת חכמי ישראל השמש כלל לא הולכת אלא כדור הארץ מסתובב סביב עצמו הרי שלא יתכן לומר בדעת חכמינו שטעו.
המחלוקת - מרחק השמש מהארץ בלילה
והנראה להסביר שהמחלוקת היא לא באיזה כיוון השמש מהלכת בלילה, אלא במרחק השמש בלילה, שלדעת שניהם השמש נמצאת בלילה מתחת לכדור הארץ ביחס אלינו, וגם כדור השמים או גלגל המזלות נמצא חציו מעלינו וחציו מתחתינו, ולדעת חכמי ישראל השמש בלילה נמצאת כאמור תחתינו מעל הרקיע התחתון, וכך יתפרשו דבריהם,
'ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע' שהמרחק שלה בלילה מהרקיע התחתון הוא בדיוק כמרחק שלה ביום מהרקיע העליון 
וחכמי אומוה"ע אומרים שביום השמש אמנם מאד גבוהה מכדור הארץ והיא מתחת לרקיע אבל בלילה היא אינה יורדת בקשת מלא אלא חותכת את הקשת ומתקרבת מאוד לתחת הקרקע' ולכן רבי אומר ניראין דבריהם מדברינו, בנקודה מסוימת, כי לפי חכמי ישראל לא מובן למה המעיינות מתחממים בלילה, אבל לפי דבריהם מובן התחממות המים, כי השמש מתקרבת לתחתית כדור הארץ, אבל הוא לא מסכים איתם, כי במחלוקת הקודמת הוא ביטל דבריהם וטען שהשמש עומדת.
 

בשובה ונחת

משתמש ותיק
כתוספת לדברים הנ"ל;
יש ביאור יפה של הג"ר נתן רוטמן, בשיעור על דרשות חז"ל (נמצא בקול הלשון)
אגב, כדאי לראות בגליון הש"ס לרעק"א על הדף מה שמביא מהשיטמ"ק בכתובות בזה.
 

ברזלים

משתמש ותיק
השאלה אם גם כאן זה נכנס הביאור הנ"ל גמ' בב"ב:

תניא, רבי אליעזר אומר: עולם לאכסדרה הוא דומה, ורוח צפונית אינה מסובבת, וכיון שהגיעה חמה אצל קרן מערבית צפונית - נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע.
ורבי יהושע אומר: עולם לקובה הוא דומה, ורוח צפונית מסובבת, וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית - מקפת וחוזרת אחורי כיפה, שנאמר: "הולך אל דרום וסובב אל צפון וגומר", "הולך אל דרום" - ביום, "וסובב אל צפון" - בלילה, "סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח" - אלו פני מזרח ופני מערב שפעמים מסבבתן ופעמים מהלכתן.
 

זכרונות

משתמש ותיק
ברזלים אמר:
השאלה אם גם כאן זה נכנס הביאור הנ"ל גמ' בב"ב:

תניא, רבי אליעזר אומר: עולם לאכסדרה הוא דומה, ורוח צפונית אינה מסובבת, וכיון שהגיעה חמה אצל קרן מערבית צפונית - נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע.
ורבי יהושע אומר: עולם לקובה הוא דומה, ורוח צפונית מסובבת, וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית - מקפת וחוזרת אחורי כיפה, שנאמר: "הולך אל דרום וסובב אל צפון וגומר", "הולך אל דרום" - ביום, "וסובב אל צפון" - בלילה, "סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח" - אלו פני מזרח ופני מערב שפעמים מסבבתן ופעמים מהלכתן.
לכאורה כן, ורבי אליעזר כחכמי האומות שהחמה בלילה מתרחקת מהרקיע ועולה לכיוון כדור הארץ
 
 

ובכן

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
ברזלים אמר:
השאלה אם גם כאן זה נכנס הביאור הנ"ל גמ' בב"ב:

תניא, רבי אליעזר אומר: עולם לאכסדרה הוא דומה, ורוח צפונית אינה מסובבת, וכיון שהגיעה חמה אצל קרן מערבית צפונית - נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע.
ורבי יהושע אומר: עולם לקובה הוא דומה, ורוח צפונית מסובבת, וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית - מקפת וחוזרת אחורי כיפה, שנאמר: "הולך אל דרום וסובב אל צפון וגומר", "הולך אל דרום" - ביום, "וסובב אל צפון" - בלילה, "סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח" - אלו פני מזרח ופני מערב שפעמים מסבבתן ופעמים מהלכתן.
לכאורה כן, ורבי אליעזר כחכמי האומות שהחמה בלילה מתרחקת מהרקיע ועולה לכיוון כדור הארץ
?
למעלה מן הרקיע כתב
 
 

זכרונות

משתמש ותיק
ובכן אמר:
זכרונות אמר:
ברזלים אמר:
השאלה אם גם כאן זה נכנס הביאור הנ"ל גמ' בב"ב:

תניא, רבי אליעזר אומר: עולם לאכסדרה הוא דומה, ורוח צפונית אינה מסובבת, וכיון שהגיעה חמה אצל קרן מערבית צפונית - נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע.
ורבי יהושע אומר: עולם לקובה הוא דומה, ורוח צפונית מסובבת, וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית - מקפת וחוזרת אחורי כיפה, שנאמר: "הולך אל דרום וסובב אל צפון וגומר", "הולך אל דרום" - ביום, "וסובב אל צפון" - בלילה, "סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח" - אלו פני מזרח ופני מערב שפעמים מסבבתן ופעמים מהלכתן.
לכאורה כן, ורבי אליעזר כחכמי האומות שהחמה בלילה מתרחקת מהרקיע ועולה לכיוון כדור הארץ
?
למעלה מן הרקיע כתב
נכון, לפי הסברו של הרב איזנברג שליט"א השמש לכולי עלמא נמצא תחת כדה"א ומעל הרקיע התחתון, ולפי זה מובן ברבי אליעזר שהחמה בערב נכפפת ועולה עוד יותר מהרקיע התחתון, כך שמתקרבת לתחתית כדוה"א 
 
 

ובכן

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
ובכן אמר:
זכרונות אמר:
רבי אליעזר כחכמי האומות שהחמה בלילה מתרחקת מהרקיע ועולה לכיוון כדור הארץ
נכון, לפי הסברו של הרב איזנברג שליט"א השמש לכולי עלמא נמצא תחת כדה"א ומעל הרקיע התחתון, ולפי זה מובן ברבי אליעזר שהחמה בערב נכפפת ועולה עוד יותר מהרקיע התחתון, כך שמתקרבת לתחתית כדוה"א
 

סתם יעקב

משתמש ותיק
בס"ד

1. איתא בפסחים צ"ד ע"ב חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע.
2. וקשה, שהרי מקרא מפורש הוא 'ויתן אותם אלוקים ברקיע השמים' אם כן החמה ברקיע נתונה ונמצאת, וכיצד יאמרו רבותינו ז"ל שחמה מהלכת למטה או למעלה מן הרקיע? ומיוסד זה על דברי הגמרא בחגיגה י"ב ע"ב ריש לקיש אמר וכו' רקיע הוא זה שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין, שנאמר: "ויתן אתם אלקים ברקיע השמים".
3. אלא על כורחנו לפרש 'מהלכת' דהיינו משפיעה כוחה וגבורתה ניכרת, וכפי שלא יעלה על הדעת לומר שהחמה מהלכת דהיינו מסובבת בהרים או בימים או במדבר וכו' כמובא בסוף הסוגיא באותו דף, לכן מה 'מהלכת' שבסוף הסוגיא היינו משפיעה כוחה וגבורתה ניכרת, אף לאורך כל הסוגיא 'מהלכת' היינו משפיעה כוחה וגבורתה ניכרת.
4. לכן חכמי ישראל אומרים כי ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע כלומר משפיעה כוחה וגבורתה ניכרת על הארץ שנמצאת מתחת לרקיע וכוונתם לרקיע הראשון שהוא הוילון, ובימינו אנו, האטמוספירה, (ולא הרקיע שבה תלוייה החמה) ואילו בלילה מהלכת למעלה מן הרקיע כלומר משפיעה כוחה וגבורתה על הלבנה וכוכבי הלכת שנמצאים מעל הרקיע כלומר מעל האטמוספירה.
5. ואי אפשר לפרש 'מהלכת' כפשוטו מסובבת, שהרי במחלוקת הקודמת (גלגל חוזר ומזלות קבועין) חכמי ישראל קראו למסלול הקפת השמש את הארץ 'גלגל' לכן לא נוכל בעליל לפרש את דברי חכמי ישראל שבלילה השמש עולה מעל הרקיע שהרי אם נפרש כך מה גלגל נמצא במהלך שכזה? וכן מוכח בטענה 12 שבהמשך.
6. וכן כיצד נפרש את אור הלבנה המתקבל מהשמש, אם השמש נמצאת מעל הרקיע בלילה? וכן כיצד פגימתה של לבנה - חמה לא ראתה מעולם? וכן כיצד יהיה ליקוי לבנה בלילה אם השמש מעל הרקיע והלבנה מתחת לרקיע? אלא מהלכת כפי שפרשנו לעיל.
7. וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע אולם חכמי אומות העולם סבורים כי ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, דהיינו משפיעה כוחה וגבורתה ניכרת למטה מן הרקיע כלומר מתחת לאטמוספירה כדעת חכמי ישראל, אך בלילה חמה מהלכת מתחת לקרקע, כלומר משפיעה כוחה וניכרת גבורתה למטה מן הקרקע שהוא תחתית כדור הארץ, ובודאי שסברו חכמי אומות העולם כי החמה משפיעה גם על כוכבי הלכת והלבנה, אלא שכוחה יותר ניכר בלמטה מן הקרקע.
8. ואם רצו חכמי אומות העולם לתאר את מסלולה של השמש סביב כדור הארץ, היה להם לומר 'ביום מהלכת למעלה מן הקרקע ובלילה למטה מן הקרקע' ובכך דבריהם יהיו יותר מכוונים לכוונתם שהשמש מסובבת את כדור הארץ, ובכל זאת אמרו 'למטה מן הרקיע' מכיוון שרצו לתאר היכן משפיעה השמש וכוחה ניכר, ואם היו אומרים 'למעלה מן הקרקע' משמע שלא משפיעה וניכר כוחה בקרקע שהרי נקטו 'למעלה מן הקרקע'.
9. אמר רבי: ונראין דבריהן מדברינו, שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין רבי אומר כי נראין, נראין דייקא ולא שצודקים בטענתם, שהמציאות עם חכמי אומות העולם, ושכוחה של החמה ניכר למטה מן הקרקע בלילה, שהרי ביום מעיינות צוננין מכיוון שחמה מהלכת למטה מן הרקיע כפי דברינו וכפי דבריהם, אולם בלילה המעיינות רותחין כדברי חכמי אומות העולם שחמה מהלכת למטה מן הקרקע, ונראה שכוחה ניכר יותר בחום השמש מאשר באור שהשמש מאירה בירח ובכוכבי הלכת, שהרי הירח מאיר גם ביום (בחלק מימי החודש), ואילו המעיינות צוננין ביום ורותחין בלילה.
10. ואם תרצה עדין לפרש כי מחלוקתם נסובה על מסלול סיבוב השמש את כדור הארץ, אומר לך, וכי רבי, נשיא ישראל, עם כל חוכמתו באסטרונומיה, לא מצא ראיות יותר טובות לטובת דעת חכמי אומות העולם שהשמש מסובבת סביב כדור הארץ ולא עולה מעל הרקיע כדעת חכמי ישראל, אלא אותה ראייה חלשה שהמעיינות רותחין בלילה, והיא היא שקבעה והכריעה בדעתו של רבי כי השמש מסובבת תחת כדור הארץ כחכמי אומות העולם, ולא עולה מעל הרקיע כחכמי ישראל? שהרי רבי יכל להביא ראייה מצורתה המשתנה של הלבנה במשך ימי החודש, וכן מליקוי לבנה שמתרחש בלילה, שלא ניתן להסבירם כאשר השמש נמצאת מעל הרקיע, ובכלל איך יתכן כי גרם שמיים לא יסוב בצורה מעגלית? אלא על כרחך לומר כי מחלוקתם נסובה היכן משפיעה השמש את כוחה וניכר גבורתה במשך הלילה, ולכן ראיית רבי הינה ראייה חותכת לטובת דברי חכמי אומות העולם, שהרי המעיינות בלילה רותחים מחמת כוחה וגבורתה של חמה, שמחממת במשך הלילה את חצי כדור הארץ התחתון, ומי המעיינות נובעים הם מתוך הארץ.
11. ואילו כיום יודעים אנו בבירור כי המעיינות רותחין בלילה לא מהסיבה שהשמש מהלכת תחת הקרקע, לכן בסופו של דבר הצדק עם חכמי ישראל שביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע דהיינו שבלילה כוחה של חמה וגבורתה ניכרת בלבנה ובכוכבי הלכת, וכפירושנו.
12. ובענין המחלוקת בב"ב : שם המחלוקת אחרת ובאמת מוסבת על מהלך סיבוב השמש סביב כדור הארץ שהרי נקטו 'מסובבת' ולא 'מהלכת'. ושם רואים בבירור כי מהלכת - פירושה משפיעה וניכר כוחה, ומסובבת - פירושה תנועתה סביב כדור הארץ. ופירוש רבי יהושע לפסוק מעיד על כך, 'הולך אל הדרום' - ביום, מכיוון שכאשר השמש בצד דרום היא מהלכת ומשפיעה וניכר כוחה. 'וסובב אל הצפון' - בלילה. מכיוון שכאשר השמש בצד צפון לא ניכר כוחה ואינה משפיעה לכן מסובבת ואינה מהלכת. 'סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח' אלו פני מזרח ופני מערב שפעמים מסבבתן ופעמים מהלכתן. מכיוון שבצד מערב ומזרח בימות הקיץ החמה מהלכתן ומשפיעה וניכר כוחה בכל פני מזרח וכל פני מערב, ואילו בימות החורף החמה מהלכת רק בחלק ממערב וחלק ממזרח ואת השאר מסובבת.
 

זכרונות

משתמש ותיק
ובכן אמר:
זכרונות אמר:
ובכן אמר:
נכון, לפי הסברו של הרב איזנברג שליט"א השמש לכולי עלמא נמצא תחת כדה"א ומעל הרקיע התחתון, ולפי זה מובן ברבי אליעזר שהחמה בערב נכפפת ועולה עוד יותר מהרקיע התחתון, כך שמתקרבת לתחתית כדוה"א
לא הבנתי מה אתה מדגיש ומה קשה לך, כנראה שעדיין לא קראת את העלון, אחרי שתקרא את העלון ותבין מה המחלוקת בין חכמי ישראל לבין חכמי האומות לפי הסברו של הרב שליט"א, אני מקוה שלא יקשה לך כלום
 
 

ובכן

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
לא הבנתי מה אתה מדגיש ומה קשה לך, כנראה שעדיין לא קראת את העלון, אחרי שתקרא את העלון ותבין מה המחלוקת בין חכמי ישראל לבין חכמי האומות לפי הסברו של הרב שליט"א, אני מקוה שלא יקשה לך כלום
קראתי, חבר, קראתי גם קראתי.

הנה השאלה היתה:
ברזלים אמר:
השאלה אם גם כאן זה נכנס הביאור הנ"ל גמ' בב"ב:

תניא, רבי אליעזר אומר: עולם לאכסדרה הוא דומה, ורוח צפונית אינה מסובבת, וכיון שהגיעה חמה אצל קרן מערבית צפונית - נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע.
ורבי יהושע אומר: עולם לקובה הוא דומה, ורוח צפונית מסובבת, וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית - מקפת וחוזרת אחורי כיפה, שנאמר: "הולך אל דרום וסובב אל צפון וגומר", "הולך אל דרום" - ביום, "וסובב אל צפון" - בלילה, "סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח" - אלו פני מזרח ופני מערב שפעמים מסבבתן ופעמים מהלכתן.
ולכך ענה מר:
זכרונות אמר:
לכאורה כן, ורבי אליעזר כחכמי האומות שהחמה בלילה מתרחקת מהרקיע ועולה לכיוון כדור הארץ
ועל זה הנני להעיר.
לשונו של רבי אליעזר הוא שעולה למעלה מן הרקיע, והוא הוא דעת חכמי ישראל. לדעת הרב אייזנברג, שהכוונה בכך הוא שממשיכה בקו הרקיע מהצד הנגדי, גם כך יתפרש היטב בדברי רבי אליעזר כאן. [בדעת חכמי האומות מסביר הרב אייזנברג, שגם הם ס"ל שמקיפה את הכדור, אולם באופן שמתקרבת השמש לכדור, ובזה הודה רבי שהמעינות מתחממים].
כך, שדברי רבי אליעזר הם הפחות מוקשים בשאלתו של @ברזלים, שכן את זה ניתן לתרץ בקל.
השאלה החזקה היא דוקא משיטת רבי יהושע, שבלילה החמה מהלכת לצד כיפת העולם מבחוץ, ונמצאת אז בצדה הצפוני, ומשם עושה את הדרך למזרחו של עולם.
יש לעיין איך יסביר הרב אייזנברג דברים אלו.

ואקווה שיעלה זכרוני לפניך לטובה...
 

זכרונות

משתמש ותיק
אם הכיפה הוא עיגול הרקיע העליון, אז אחורי כיפה הוא עיגול הרקיע התחתון, ומה קשה לך? ואם רצונך לומר שלרבי יהושע החמה יוצאת מהרקיע זה לא יתכן שהרי אומר רוח צפונית מסובבת, וא"כ איך היא יוצאת כשהצפון סגור
 

זכרונות

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
דברי חז"ל ראויים שנפרשם בהגיון, כדי שיהיו מובנים לכל לומד,  וכשיש אפשרות לפרשם גם בדרכים דחוקים עלינו לעשות זאת, ועאכ"כ כשאת דברי חז"ל ניתן לפרש בצורה חלקה וברורה ומובנת במציאות המוכרת לכולנו, אז ודאי וודאי שאנו חייבים לעשות זאת, וגם אם יש כמה קושיות צדדיות, ובפרט שניתן בקלות לתרצם, ואפריון נמטי קדם הרב מנחם מענדל איזנברג שליט"א שעשה זאת בצורה מעוררת התפלאות 
 
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
תורתך אמר:
כך יתפרשו דבריהם,
'ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע' שהמרחק שלה בלילה מהרקיע התחתון הוא בדיוק כמרחק שלה ביום מהרקיע העליון

לא זכיתי להבין איך מילותיו של הרב שליט"א נכנס ומשתווה למילותיהם של חז"ל.
 

זכרונות

משתמש ותיק
יוסף ה' אמר:
תורתך אמר:
כך יתפרשו דבריהם,
'ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע' שהמרחק שלה בלילה מהרקיע התחתון הוא בדיוק כמרחק שלה ביום מהרקיע העליון

לא זכיתי להבין איך מילותיו של הרב שליט"א נכנס ומשתווה למילותיהם של חז"ל.
הרב הסביר שמדובר שהשמש נמצאת לכולי עלמא בלילה מתחתינו, אבל לפי חכמי האומות השמש ביחס לרקיע שינה מרחק שהתקרב לכדוה"א, משא"כ לפי חז"ל 
השמש והרקיע נמצאים באותו מקום ובאותו מרחק אחד מהשני, ואין ביניהם שינוי, ורק כדור הארץ הסתובב, ולכן השמש מתחתינו והרקיע עוד יותר תחתינו, כפי  הציור מס' 6
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
יוסף ה' אמר:
תורתך אמר:
כך יתפרשו דבריהם,
'ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע' שהמרחק שלה בלילה מהרקיע התחתון הוא בדיוק כמרחק שלה ביום מהרקיע העליון

לא זכיתי להבין איך מילותיו של הרב שליט"א נכנס ומשתווה למילותיהם של חז"ל.
הרב הסביר שמדובר שהשמש נמצאת לכולי עלמא בלילה מתחתינו, אבל לפי חכמי האומות השמש ביחס לרקיע שינה מרחק שהתקרב לכדוה"א, משא"כ לפי חז"ל 
השמש והרקיע נמצאים באותו מקום ובאותו מרחק אחד מהשני, ואין ביניהם שינוי, ורק כדור הארץ הסתובב, ולכן השמש מתחתינו והרקיע עוד יותר תחתינו, כפי  הציור מס' 6
ואיך כל זה כתוב במילים "ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע"?
 
 

זכרונות

משתמש ותיק
יוסף ה' אמר:
זכרונות אמר:
יוסף ה' אמר:
לא זכיתי להבין איך מילותיו של הרב שליט"א נכנס ומשתווה למילותיהם של חז"ל.
הרב הסביר שמדובר שהשמש נמצאת לכולי עלמא בלילה מתחתינו, אבל לפי חכמי האומות השמש ביחס לרקיע שינה מרחק שהתקרב לכדוה"א, משא"כ לפי חז"ל 
השמש והרקיע נמצאים באותו מקום ובאותו מרחק אחד מהשני, ואין ביניהם שינוי, ורק כדור הארץ הסתובב, ולכן השמש מתחתינו והרקיע עוד יותר תחתינו, כפי  הציור מס' 6
ואיך כל זה כתוב במילים "ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע"?
בציור מס' 5 החמה מתחת לרקיע, ובציור מס' 6 החמה מעל הרקיע, ובשניהם החמה באותו מקום ביחס לרקיע, אלא שלגבי יושבי כדוה"א מיקום הרקיע והשמש השתנה 
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
תורתך אמר:
הסבר נפלא של ידידי הרה"ג רבי מנחם מענדל אייזנברג שליט"א במחלוקת חכמי ישראל וחכמי האומות בפסחים צד: ניתן להורדה במייל [email protected] (מענה אוטומטי)
חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע, וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע, אמר רבי ונראין דבריהן מדברינו שביום מעינות צוננים ובלילה רותחין )
ּ הירח הוא כְּ מַ רְ אָ ה ומַ רְ אֶ ה כיוון השמש
 בהבנה פשוטה מבינים שחכמי ישראל טוענים שהחמה בלילה יוצאת מן המערב ועולה למעלה מהרקיע ולכן היא לא נראית בלילה, זאת אומרת שהשמש משנה כיוון בלילה. אך גם בזמנם לא יתכן שהתווכחו באיזה כיוון השמש נמצאת בלילה, כי לשמש יש מראה והיא הירח, המראה בדיוק את כיוון השמש, וגם לפי מה שהסברנו במחלוקת הקודמת שלדעת חכמי ישראל השמש כלל לא הולכת אלא כדור הארץ מסתובב סביב עצמו הרי שלא יתכן לומר בדעת חכמינו שטעו.
המחלוקת - מרחק השמש מהארץ בלילה
והנראה להסביר שהמחלוקת היא לא באיזה כיוון השמש מהלכת בלילה, אלא במרחק השמש בלילה, שלדעת שניהם השמש נמצאת בלילה מתחת לכדור הארץ ביחס אלינו, וגם כדור השמים או גלגל המזלות נמצא חציו מעלינו וחציו מתחתינו, ולדעת חכמי ישראל השמש בלילה נמצאת כאמור תחתינו מעל הרקיע התחתון, וכך יתפרשו דבריהם,
'ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע' שהמרחק שלה בלילה מהרקיע התחתון הוא בדיוק כמרחק שלה ביום מהרקיע העליון 
וחכמי אומוה"ע אומרים שביום השמש אמנם מאד גבוהה מכדור הארץ והיא מתחת לרקיע אבל בלילה היא אינה יורדת בקשת מלא אלא חותכת את הקשת ומתקרבת מאוד לתחת הקרקע' ולכן רבי אומר ניראין דבריהם מדברינו, בנקודה מסוימת, כי לפי חכמי ישראל לא מובן למה המעיינות מתחממים בלילה, אבל לפי דבריהם מובן התחממות המים, כי השמש מתקרבת לתחתית כדור הארץ, אבל הוא לא מסכים איתם, כי במחלוקת הקודמת הוא ביטל דבריהם וטען שהשמש עומדת.
הדבר כלל לא היה פשוט בזמן חז''ל שאור הירח הוא מהשמש אדרבה מחז''ל משמע שרק אורו ממועט ולא שאין לו אור עצמי כלל.
אגב מה שאתה טורח ליישב את דברי חז''ל כי אינך מסוגל לסבור שהם טעו, שים לב שלא הועלת כלום אלא רק הסברת שהם טעו טעות אחרת ועוד שדחקת עלינו את לשון הדברים.
 
 

זכרונות

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
תורתך אמר:
הסבר נפלא של ידידי הרה"ג רבי מנחם מענדל אייזנברג שליט"א במחלוקת חכמי ישראל וחכמי האומות בפסחים צד: ניתן להורדה במייל [email protected] (מענה אוטומטי)
חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע, וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע, אמר רבי ונראין דבריהן מדברינו שביום מעינות צוננים ובלילה רותחין )
ּ הירח הוא כְּ מַ רְ אָ ה ומַ רְ אֶ ה כיוון השמש
 בהבנה פשוטה מבינים שחכמי ישראל טוענים שהחמה בלילה יוצאת מן המערב ועולה למעלה מהרקיע ולכן היא לא נראית בלילה, זאת אומרת שהשמש משנה כיוון בלילה. אך גם בזמנם לא יתכן שהתווכחו באיזה כיוון השמש נמצאת בלילה, כי לשמש יש מראה והיא הירח, המראה בדיוק את כיוון השמש, וגם לפי מה שהסברנו במחלוקת הקודמת שלדעת חכמי ישראל השמש כלל לא הולכת אלא כדור הארץ מסתובב סביב עצמו הרי שלא יתכן לומר בדעת חכמינו שטעו.
המחלוקת - מרחק השמש מהארץ בלילה
והנראה להסביר שהמחלוקת היא לא באיזה כיוון השמש מהלכת בלילה, אלא במרחק השמש בלילה, שלדעת שניהם השמש נמצאת בלילה מתחת לכדור הארץ ביחס אלינו, וגם כדור השמים או גלגל המזלות נמצא חציו מעלינו וחציו מתחתינו, ולדעת חכמי ישראל השמש בלילה נמצאת כאמור תחתינו מעל הרקיע התחתון, וכך יתפרשו דבריהם,
'ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע' שהמרחק שלה בלילה מהרקיע התחתון הוא בדיוק כמרחק שלה ביום מהרקיע העליון 
וחכמי אומוה"ע אומרים שביום השמש אמנם מאד גבוהה מכדור הארץ והיא מתחת לרקיע אבל בלילה היא אינה יורדת בקשת מלא אלא חותכת את הקשת ומתקרבת מאוד לתחת הקרקע' ולכן רבי אומר ניראין דבריהם מדברינו, בנקודה מסוימת, כי לפי חכמי ישראל לא מובן למה המעיינות מתחממים בלילה, אבל לפי דבריהם מובן התחממות המים, כי השמש מתקרבת לתחתית כדור הארץ, אבל הוא לא מסכים איתם, כי במחלוקת הקודמת הוא ביטל דבריהם וטען שהשמש עומדת.
הדבר כלל לא היה פשוט בזמן חז''ל שאור הירח הוא מהשמש אדרבה מחז''ל משמע שרק אורו ממועט ולא שאין לו אור עצמי כלל.
אגב מה שאתה טורח ליישב את דברי חז''ל כי אינך מסוגל לסבור שהם טעו, שים לב שלא הועלת כלום אלא רק הסברת שהם טעו טעות אחרת ועוד שדחקת עלינו את לשון הדברים.
אם למדת פעם קצת קידוש החודש לא היית כותב את המשפט "הדבר כלל לא היה פשוט בזמן חז''ל שאור הירח הוא מהשמש אדרבה מחז''ל משמע שרק אורו ממועט ולא שאין לו אור עצמי כלל." ובכלל מי שמכיר קצת בחכמת התכונה לא מסוגל לטעות בדבר הזה, כי זה דבר הנראה לעין שירח מאיר רק מאור השמש, וההוכחות לכך הם רבים מספור, 
אולי תסביר מה הטעות בחז"ל לפי הרב אייזנברג שליט"א אחרי הסברו הנפלא, ומה הוא דחק בלשון הדברים
 
 

זכרונות

משתמש ותיק
חיים. אמר:
למה רבי הסכים לדבריהם ואמר נראין דבריהם מדברינו
נראין דבריהם זה לא הסכמה 
רבי במחלוקת הראשונה אמר תשובה לדבריהם שהגלגל לא יכול להסתובב  וממילא גם בלילה הוא לא מתקרב, אלא שחז"ל לא רצו להתווכח על סיבוב הכדור, ולכן רבי שדבריו ברורים שהכדור מסתובב, רצה לחתוך את הוויכוח, לכן חיפש איזה שהוא דבר שבזה הוא יכול להצדיק אותם, ובזה יגמר הוויכוח, הגם שבמציאות זה לא נכון, כי הנהרות לא חמים יותר לפנות בוקר, אלא שהאוויר יותר צונן מהנהרות ולכן הם מעלים אידים, ובזה מובן הגליון הש"ס שמביא שהנצחון הוא בטענות, אבל האמת כחכמי ישראל
 
 

גבעת לוד

משתמש ותיק
הוקשה לי לפי שיטת הרב אייזנברג כיצד אמר רבי יהודה שעובי הרקיע אחד מעשרה ביום הלא השמש אינה נכנסת כלל בעובי הרקיע אלא יורדת למטה מן הרקיע ולא נכנסת בעוביה וא"כ זה שיש ד' מילין בין השקיעה לצ"ה אינו קשור כלל לעובי הרקיע.
 
חלק עליון תַחתִית