לא הבנתי מילה מהשאלהמרדכי דב זינגר אמר:הילכך... האי צורבא מרבנן...
לא לפתח בעידניה, באורתא דעשרים וארבע דנגהי עשרים וחמשה.
דלמא משכא ליה שמעתיה, ואתי לאימנועי ממצוה
לכאורא היא היא תרוויהו רבנן תיקנו.
כונתו לדמות נר חנוכה לבדיקת חמץ לענין איסור לימוד קודם קיום המצוה. ודבריו מסתברים.לייבל אמר:לא הבנתי מילה מהשאלה
כוונת הרב השואל, שלכאו' גם בערב חנוכה יהיה אסור במלאכה, וכמו בערב בדיקת חמץ.לייבל אמר:לא הבנתי מילה מהשאלהמרדכי דב זינגר אמר:הילכך... האי צורבא מרבנן...
לא לפתח בעידניה, באורתא דעשרים וארבע דנגהי עשרים וחמשה.
דלמא משכא ליה שמעתיה, ואתי לאימנועי ממצוה
לכאורא היא היא תרוויהו רבנן תיקנו.
מרדכי דב זינגר אמר:הילכך... האי צורבא מרבנן...
לא לפתח בעידניה, באורתא דעשרים וארבע דנגהי עשרים וחמשה.
דלמא משכא ליה שמעתיה, ואתי לאימנועי ממצוה
לכאורא היא היא תרוויהו רבנן תיקנו.
לא הבנתי מאי 'במקום שבדק ולא ביטל', אם כונתו לחמץ הנשאר אחר בדיקה, הרי שתוס' הם שכתבו כן בריש כל שעה, ולדידהו אף בשלא בדק אינו עובר ככל שהחמץ אינו ידוע. אמנם בד' הר"ן יתכן דצדקו דברי כת"ר.נדיב לב אמר:מרדכי דב זינגר אמר:הילכך... האי צורבא מרבנן...
לא לפתח בעידניה, באורתא דעשרים וארבע דנגהי עשרים וחמשה.
דלמא משכא ליה שמעתיה, ואתי לאימנועי ממצוה
לכאורא היא היא תרוויהו רבנן תיקנו.
היא לא היא. א. בדיקת חמץ שורשה מהתורה, ובמקום שבדק ולא ביטל, יש דעות בראשונים שלא עבר על ב"י כך זכורני שיצא לי בדברי הר"ן, ובכך מתפרשים דברי רש"י בריש פסחים. אם כי בדברי תוס' הדברים לא מוכרחים ולא עיינתי כעת. כמו"כ הלא חז"ל החמירו לבדוק על אף שיוצא בביטול, ומכאן חומרת הענין. ועוד שחמץ חמיר טפי שמותר כל השנה כמש"כ תוס' בריש פסחים ואולי ה"ה לעניננו.
ב. מי אוהב לטרוח ולפשפש בחורים ובסדקים..
ג. תירוץ מזן אחר.. השפעת חנוכה חוזרת במעגל כל שנה - כדברי הרמח"ל, וכדור החשמונאים שמסרו את נפשם על קיום מצוה בהידור כך בדורות הבאים.
אבי חי אמר:לא הבנתי מאי 'במקום שבדק ולא ביטל', אם כונתו לחמץ הנשאר אחר בדיקה, הרי שתוס' הם שכתבו כן בריש כל שעה, ולדידהו אף בשלא בדק אינו עובר ככל שהחמץ אינו ידוע. אמנם בד' הר"ן יתכן דצדקו דברי כת"ר.נדיב לב אמר:מרדכי דב זינגר אמר:הילכך... האי צורבא מרבנן...
לא לפתח בעידניה, באורתא דעשרים וארבע דנגהי עשרים וחמשה.
דלמא משכא ליה שמעתיה, ואתי לאימנועי ממצוה
לכאורא היא היא תרוויהו רבנן תיקנו.
היא לא היא. א. בדיקת חמץ שורשה מהתורה, ובמקום שבדק ולא ביטל, יש דעות בראשונים שלא עבר על ב"י כך זכורני שיצא לי בדברי הר"ן, ובכך מתפרשים דברי רש"י בריש פסחים. אם כי בדברי תוס' הדברים לא מוכרחים ולא עיינתי כעת. כמו"כ הלא חז"ל החמירו לבדוק על אף שיוצא בביטול, ומכאן חומרת הענין. ועוד שחמץ חמיר טפי שמותר כל השנה כמש"כ תוס' בריש פסחים ואולי ה"ה לעניננו.
ב. מי אוהב לטרוח ולפשפש בחורים ובסדקים..
ג. תירוץ מזן אחר.. השפעת חנוכה חוזרת במעגל כל שנה - כדברי הרמח"ל, וכדור החשמונאים שמסרו את נפשם על קיום מצוה בהידור כך בדורות הבאים.
דברי רש"י ריש מכלתין איירי בשלא בטל ולכ' אינם נוגעים לענייננו. אך יל"ע מדברי רש"י ו א גבי המפרש ויוצא בשיירא.
מ"ש 'כמו"כ הלא חז"ל' וכו' למה יהא זה חומרא על פני נר חנוכה. וכנ"ל הא דחמץ שרי כל השנה לכ' אינו נוגע כלל לעניננו.
דפח"חנדיב לב אמר:אוי אתה מזכיר לי נשכחות.. פסחים פסחים.
בכל מקרה, אאל"ט כבודו עושה השוואה בין חמץ מוטמן שבו אמורים דברי תוס' בריש כ"ש למה שכתב הר"ן. תוס' מדברים שם בחמץ שמוטמן שאינו ידוע בעצם בפני כל אדם, לאו דווקא מצד הבודק, ולכן הבאתי מדברי הר"ן שבזמנו יצא לי שגם באינו מוטמן אלא בחמץ שלאדם אחר היה נראה מ"מ כל שבדק ולא מצא ל"ה בב"י. ובגוף דברי התוס' כתבתי במק"א שיש כמה סתירות בדבריהם בדף ט. בדף ו. ואם ארצה מר כל כך אולי אחפש את הכתוב. אבל כעת אני כותב בלי להיות מונח בסוגיא, רק מה שעל פניו ואם טעיתי בדברים אדרבה יאיר עיני.
בד' רש"י כבודו כותב שמיירי בלא ביטל, כנראה להצילו מהערת תוס' בריש המסכת. אבל מ"מ רואים שבדיקה שורש חיובה מהתורה.
אפילו שביטול נעשה בקל, חז"ל חששו ותקנו חובת בדיקה שמא מתוך הרגלו כל השנה יבוא לאכול, וזה מלמד על חומרת הענין.
מרדכי דב זינגר אמר:הילכך... האי צורבא מרבנן...
לא לפתח בעידניה, באורתא דעשרים וארבע דנגהי עשרים וחמשה.
דלמא משכא ליה שמעתיה, ואתי לאימנועי ממצוה
לכאורא היא היא תרוויהו רבנן תיקנו.
ממקום שבאת, אפילו אי נימא דהלומד עלול לבדוק בבוקר, הרי שהפסיד רק את המעלה של אור הנר, אך עדיין לא נכנס לחשש שכחה שקיים רק אם היה הדין לבדוק בשעה ו' שבנ"א אינן מצויין בבתיהם.נדיב לב אמר:אכן מה שכתבת הוא פשט הדברים ומסתבר מאוד לחלק כמו שכתבת, אבל מצאתי בשפת אמת שם ד. כתב וז"ל: בגמ' ארנב"י בשעה שבני אדם מצוין בבתיהם ואור הנר יפה. פשוט נראה דמשום אור הנר יפה בלבד לא היו מתקנין חכמים זמן אחר כיון דזמן התורה הוא רק מששית. וגם בלי אור הנר הוי בדיקה אף שאינה יפה כל כך. רק מטעם שבנ"א מצוין דיש חשש שכחה שלא יבדוק כלל היו מוכרחין לתקן זמן אחר מזמן התורה. ושוב תקנו על זה ג"כ אף שגם מיד בבוקר הי' תיקון על חשש שכחה כנ"ל עיי"ש. והרי דברי אביי שאמר הלכך וכו' מתייחסים לטעם שנקט רנב"י.
תריג מצוות אמר:מרדכי דב זינגר אמר:הילכך... האי צורבא מרבנן...
לא לפתח בעידניה, באורתא דעשרים וארבע דנגהי עשרים וחמשה.
דלמא משכא ליה שמעתיה, ואתי לאימנועי ממצוה
לכאורא היא היא תרוויהו רבנן תיקנו.
אין הכי נמי, אלו דברים מפורשים בפוסקים בהלכות חנוכה
עי' רש"ל סי' פה. ב"ח סי' תרעב, משנ"ב שם, שעה"צ ס"ק יד.
אבי חי אמר:ממקום שבאת, אפילו אי נימא דהלומד עלול לבדוק בבוקר, הרי שהפסיד רק את המעלה של אור הנר, אך עדיין לא נכנס לחשש שכחה שקיים רק אם היה הדין לבדוק בשעה ו' שבנ"א אינן מצויין בבתיהם.נדיב לב אמר:אכן מה שכתבת הוא פשט הדברים ומסתבר מאוד לחלק כמו שכתבת, אבל מצאתי בשפת אמת שם ד. כתב וז"ל: בגמ' ארנב"י בשעה שבני אדם מצוין בבתיהם ואור הנר יפה. פשוט נראה דמשום אור הנר יפה בלבד לא היו מתקנין חכמים זמן אחר כיון דזמן התורה הוא רק מששית. וגם בלי אור הנר הוי בדיקה אף שאינה יפה כל כך. רק מטעם שבנ"א מצוין, דיש חשש שכחה שלא יבדוק כלל היו מוכרחין לתקן זמן אחר מזמן התורה. ושוב תקנו על זה ג"כ אף שגם מיד בבוקר הי' תיקון על חשש שכחה כנ"ל עיי"ש. והרי דברי אביי שאמר הלכך וכו' מתייחסים לטעם שנקט רנב"י.
דיוק ל' הלכך נכון. בחו"ב כ' לפרשו, אם אינני טועה כ' שאם הטעם היה משום זריזין מקדימין לא היינו אוסרים לימוד מחמת זה.
אמת שיש שורש מהתורה, אך זה ניתן להאמר בתור תירוץ, כאן לא הבנתי מה הקושיא. [לאידך גיסא יש מעלה בחנוכה דפרסומי ניסא, וגם שיש חשש שיפסיד המצוה לגמרי משא"כ בבדיק"ח].נדיב לב אמר:אם אסכם, מה שעלה בדין ודברים בינינו. בתירוצי הראשון כתבתי שבדיק"ח מדאורייתא, לפי דברי הר"ן. וכן לפי רש"י כשלא יבטל בהמשך. וזה מוסכם. אבל בדברי התוס' ריש פרק כ"ש לדעתי מר אינו צודק בזה ומקשר בין חמץ שאינו ידוע למקרה שמיירי הר"ן. ובשורה תחתונה עולה תירוץ נאה לשאלת פותח האשכול, בדיק"ח שורש מהתורה ואף למעלה מכך משא"כ נרות חנוכה.
שוב, השעה"צ כ' דלענין לימוד יש להקל להפסיק רק חצי שעה קודם סוף השקיעה, ולא חצי שעה קודם תחלתה כמו לגבי שאר דברים. אך לא הקל בעיקר הדבר.מרדכי דב זינגר אמר:יישר כח לכל העונים
ושו"ר....למעשה המ"ב אוסר זאת גם בחנוכה.
ובשעה"צ כותב שאין להחמיר.
ואפ"ל שבבדיקת חמץ כל זמן שלא ביטלתי - חלה עלי מצווה דאורייתא