דף י פלא! האם הגמ' מנסה לאבחן גישה מערכתית בפסיקה של רבי יהודה?

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
בדף י בפסחים הגמ' משווה בין כמה דוגמאות שונות שבהם אמר רבי יהודה את דעתו. 
והיא מנסה ליצור כלל ומכנה משותף ביניהן לגבי שאלה כללית מסוג כזה שאנחנו היינו מתנערים מעצם השאלה... 
והיא: לגבי הצורך לחשוש חששות כלשהם, האם רבי יהודה בעד או נגד. 
אולי מזכיר קצת את אלו היושבים על הגבול בין ביהמ"ד לרחוב שאוהבים לדוש במונחי "בית שמאי ובית הלל"? וצ"ע רב. 

 
 

לייבל

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
בדף י בפסחים הגמ' משווה בין כמה דוגמאות שונות שבהם אמר רבי יהודה את דעתו. 
והיא מנסה ליצור כלל ומכנה משותף ביניהן לגבי שאלה כללית מסוג כזה שאנחנו היינו מתנערים מעצם השאלה... 
והיא: לגבי הצורך לחשוש חששות כלשהם, האם רבי יהודה בעד או נגד. 
אולי מזכיר קצת את אלו היושבים על הגבול בין ביהמ"ד לרחוב שאוהבים לדוש במונחי "בית שמאי ובית הלל"? וצ"ע רב. 
מהגמרא עצמה אין שום הוכחה לכך (אבל יש מלשונות הראשונים וצ"ע)
והביאור, שכל הנידון של הגמרא הוא לא על גזירות רגילות של דבר אחד אטו השני, אלא על גזירה שמא כשהאדם מתעסק במשהו שאולי מתוך עיסוקו בכך יבא לידי איסור, וזה גזירה מאוד ספציפית ולא רווחת.
המקרה היוצא דופן היחיד שהובא בגמ' שם הוא חבל דלי שנפסק, ושם נראה לי שישנם את שני סוגי הגזירות. והגמ' מקשה על דעת רבנן מקושרין דלי בפסקיא, טכמו שמקשה זאת בשבת שזה כבר סתם שאלה של מה מיחלף במה
 

יצחק ב

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
בדף י בפסחים הגמ' משווה בין כמה דוגמאות שונות שבהם אמר רבי יהודה את דעתו. 
והיא מנסה ליצור כלל ומכנה משותף ביניהן לגבי שאלה כללית מסוג כזה שאנחנו היינו מתנערים מעצם השאלה... 
והיא: לגבי הצורך לחשוש חששות כלשהם, האם רבי יהודה בעד או נגד. 
אולי מזכיר קצת את אלו היושבים על הגבול בין ביהמ"ד לרחוב שאוהבים לדוש במונחי "בית שמאי ובית הלל"? וצ"ע רב. 
לא הבנתי מה הפלא אתה באמת חושב שבמקרה יצא תמיד שב"ה לקולא וב"ש לחומרא?
לא יכול להיות שיש לתנא או אמורא גישה כללית לנושא מסוים?
לכל בן אדם, אפילו לא חכם, מתגבש אצלו עם הזמן גישות כלליות יותר,ופרטיות פחות, ק"ו לבן אדם חכם.
כמו לגבי ר"א שמעולם לא אמר דבר שלא שמע מרבו.
ופירוש הענין, לא הכוונה שבאמת לא חידש כלום, אלא שירד כ"כ לגישות הכלליות של דעת רבו עד שכל דבריו
היו בגדר פרטים לכלל.
מה שמפריע באותם שיושבים על הגבול זה הקלות להמציא בדעת תנא או אמורא איזה גישה כללית או בלי שזה מוכרח,
או וזה עיקר הבעיה מה שמורידים אותם למושגיהם שלהם.
אבל לבא ולאמר שאנו לא מקבלים שיש איזה גישה כללית לתנא או אמורא, לדעתי זה לא נכון ושטות גמורה. 
ייש"כ

 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה שמפריע לי זה איך בכלל עולה על הדעת להשוות גזרות, הרי כל מקרה הוא משהו אחר, וכשבאים להחליט מה לגזור ומה לא - זה כל כך מורכב.

והאמת שזה בערך מה שהגמ' עונה ומרחיבה בכל המקרים שם.
 

בעל כנפיים

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
מה שמפריע לי זה איך בכלל עולה על הדעת להשוות גזרות, הרי כל מקרה הוא משהו אחר, וכשבאים להחליט מה לגזור ומה לא - זה כל כך מורכב.

והאמת שזה בערך מה שהגמ' עונה ומרחיבה בכל המקרים שם.

לא התבוננתי בגמרא כלל.
אבל באופן כללי - כשאומרים שלאדם מסוים יש צורת פסיקה מסוימת, לא מתכוונים שבכל פעם כשהוא מגיע לפסוק הוא מנסה לחשב איך אמור לצאת הפסק לפי דרכו, אלא לכך שברדך כלל אנשים נוהגים להסתכל על כל הסוגיות בהם הם נפגשיו מזווית מסוימת.
וכך הוא עד היום בפוסקי זמנינו.
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
הגמ' בכ"מ כותבת שר"מ לשיטתו שקניס.
ואין בכך חידוש כלל ואדרבה מסתבר שישנו מהלך ש"לשיטתו"
ומה שיצא הקצף בעיקר על הנסיונות לעמוד על תכונותיו של החכם והשפעת הסביבה על הפסיקה.
 
 

הנער הלוי

משתמש רשום
אולי מזכיר קצת את אלו היושבים על הגבול בין ביהמ"ד לרחוב שאוהבים לדוש במונחי "בית שמאי ובית הלל"? וצ"ע רב.
אני מציע שתעיין באור ישראל אגרת ז' כמדומה, במלבי"ם פ' חקת בתורה אור (קצת ארוך, אבל אם מעניין אותך תאזור כח לקרוא), גם רא"א דסלר מדבר מזה במכתב מאליהו איני זוכר כעת היכן
שם תמצא שיש שיטות כלליות שבהם נחלקו ב"ש וב"ה
אין דבריך כהוגן במה שאתה מציע אפילו בדרך ספק שדברי הגמ' מזכירים את אלו היושבים בגבול וכו'.
 
חלק עליון תַחתִית