דף ו חיוב בדיקה בפירורים - דעת החזון איש - פסחים דף ו

נדיב לב

משתמש ותיק
החזון איש (הל' פסח סימן קטז ס"ק יח) כתב לחדש שאף על פחות מכזית חייב לבדוק ולבער, וטעמו עפ"י הגמ' פסחים ו. אמר רב חמצו של נכרי עושה לו מחיצה י' טפחים משום היכר, ופרש"י משום שמא ישכח ויאכלנו וכו', א"כ נראה שאין חילוק בין גלוסקא לפירורין לענין מחיצה וגם בפירורין יש חשש שמא יאכלנו, ולפי זה אף בחשש חמץ פחות מכזית יש לחוש שמא ימצא ויאכלנו וצריך לעשות מחיצה, וכן חייב לבדוק את הספרים משום חשש פירורין אף שאין בהם כזית, או שיעשה מחיצה עיי"ש. הרי דעת החזון איש שיש חובת בדיקה גם על הפירורים מצד "שמא יבוא לאוכלו".

ולכאורה לפי המשנה בשבת קמג. "מעבירין מלפני השלחן פירורין פחות מכזית וכו' מפני שהוא מאכל בהמה" מבואר שפירורים פחות מכזית הוי מאכל בהמה שאין דרך בני אדם לאוכלם אף קודם שנמאסו, ואם כך, מה יש לחשוש שמא יאכל מאכל המיועד לבהמה שמשום כך צריך לבדוק הספרים או בעי מחיצה.

אבל י"ל, דלעולם פירורים פחות מכזית הוי מאכל אדם, אלא שבזמנם היו מייחדים את הפירורים לבהמות ומשום כך חשיבי מאכל בהמה כמו שכתבו האחרונים, אבל בעצם הפירורים כשלא מייחדים אותם לבהמות זה מאכל אדם, ובזה מובן מה שצריך לבדקו כמו כל חמץ. ויתירה מכך, גם בזמנם שהפירורים היו מיועדים לבהמות, מ"מ הפירורים מצד עצמם ראויים הם למאכל [ויש בזה כמה הכרחים]. אלא שיש להעיר, שכל האמור הוא בפירורים שלא נמאסו אבל בפירורים שנמאסו ל"ה מאכל אדם ומשמע מד' דבכל גוונא צריך לבדוק וי"ל.
 

אור זורח

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
החזון איש (הל' פסח סימן קטז ס"ק יח) כתב לחדש שאף על פחות מכזית חייב לבדוק ולבער, וטעמו עפ"י הגמ' פסחים ו. אמר רב חמצו של נכרי עושה לו מחיצה י' טפחים משום היכר, ופרש"י משום שמא ישכח ויאכלנו וכו', א"כ נראה שאין חילוק בין גלוסקא לפירורין לענין מחיצה וגם בפירורין יש חשש שמא יאכלנו, ולפי זה אף בחשש חמץ פחות מכזית יש לחוש שמא ימצא ויאכלנו וצריך לעשות מחיצה, וכן חייב לבדוק את הספרים משום חשש פירורין אף שאין בהם כזית, או שיעשה מחיצה עיי"ש. הרי דעת החזון איש שיש חובת בדיקה גם על הפירורים מצד "שמא יבוא לאוכלו".

ולכאורה לפי המשנה בשבת קמג. "מעבירין מלפני השלחן פירורין פחות מכזית וכו' מפני שהוא מאכל בהמה" מבואר שפירורים פחות מכזית הוי מאכל בהמה שאין דרך בני אדם לאוכלם אף קודם שנמאסו, ואם כך, מה יש לחשוש שמא יאכל מאכל המיועד לבהמה שמשום כך צריך לבדוק הספרים או בעי מחיצה.

אבל י"ל, דלעולם פירורים פחות מכזית הוי מאכל אדם, אלא שבזמנם היו מייחדים את הפירורים לבהמות ומשום כך חשיבי מאכל בהמה כמו שכתבו האחרונים, אבל בעצם הפירורים כשלא מייחדים אותם לבהמות זה מאכל אדם, ובזה מובן מה שצריך לבדקו כמו כל חמץ. ויתירה מכך, גם בזמנם שהפירורים היו מיועדים לבהמות, מ"מ הפירורים מצד עצמם ראויים הם למאכל [ויש בזה כמה הכרחים]. אלא שיש להעיר, שכל האמור הוא בפירורים שלא נמאסו אבל בפירורים שנמאסו ל"ה מאכל אדם ומשמע מד' דבכל גוונא צריך לבדוק וי"ל.

להרב נדיב לב שליט''א
השלום והברכה
אולי יש מקום להציע 
שדוקא בסוף הסעודה ממש
הוי מאכל בהמה כי לא שומרים לסעודה באה
אבל בזמן הסעודה אוכלים גם פחות מכזית
ויש חשש שימצא תוך הסעודה
כן נראה להציע לכאורה
 

אבי חי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אבל י"ל, דלעולם פירורים פחות מכזית הוי מאכל אדם, אלא שבזמנם היו מייחדים את הפירורים לבהמות ומשום כך חשיבי מאכל בהמה כמו שכתבו האחרונים, אבל בעצם הפירורים כשלא מייחדים אותם לבהמות זה מאכל אדם, ובזה מובן מה שצריך לבדקו כמו כל חמץ. ויתירה מכך, גם בזמנם שהפירורים היו מיועדים לבהמות, מ"מ הפירורים מצד עצמם ראויים הם למאכל [ויש בזה כמה הכרחים]. אלא שיש להעיר, שכל האמור הוא בפירורים שלא נמאסו אבל בפירורים שנמאסו ל"ה מאכל אדם ומשמע מד' דבכל גוונא צריך לבדוק וי"ל.
איני מונח כעת בענין, אבל כמדו' פירורים שנמאסו (אפי' אם עדיין ראויים בשעה"ד) לית מאן דפליג דפטורים מבדיקה.
 
חלק עליון תַחתִית