דף ג שְׁלָם לָךְ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא! דְּאַתְּ בִּנְצִיבִין וּמְצוּדָתְךָ פְּרוּסָה בִּירוּשָׁלַיִם.

במבי

משתמש ותיק
הגמ' בפסחים מספרת 

הָהוּא אַרְמָאָה דַּהֲוָה סָלֵיק וְאָכֵיל פְּסָחִים בִּירוּשָׁלַיִם. אֲמַר: כְּתִיב ״כׇּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ״, ״כׇּל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ״, וַאֲנָא הָא קָאָכֵילְנָא מִשׁוּפְרֵי שׁוּפְרֵי.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא: מִי קָא סָפוּ לָךְ מֵאַלְיָה? אֲמַר לֵיהּ: לָא. כִּי סָלְקַתְּ לְהָתָם אֵימָא לְהוּ: סְפוֹ לִי מֵאַלְיָה. כִּי סְלֵיק, אֲמַר לְהוּ: מֵאַלְיָה סְפוֹ לִי! אֲמַרוּ לֵיהּ: אַלְיָה לְגָבוֹהַּ סָלְקָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאן אֲמַר לָךְ הָכִי? אֲמַר לְהוּ: רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא. אֲמַרוּ: מַאי הַאי דְּקַמַּן? בְּדַקוּ בָּתְרֵיהּ, וְאַשְׁכְּחוּהוּ דְּאַרְמָאָה הוּא וְקַטְלוּהוּ. שְׁלַחוּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא: שְׁלָם לָךְ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא! דְּאַתְּ בִּנְצִיבִין וּמְצוּדָתְךָ פְּרוּסָה בִּירוּשָׁלַיִם (דף ג.)

והמרחק בין נציבין לא"י הוא כ700 קילומטר

Untitled.png
 

 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
מדובר בר' יהודה בן בתירא הראשון,
רוב המימרות במשניות וברייתות הן של ר' יהודה בן בתירא השני.
 

בבלי

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
מדובר בר' יהודה בן בתירא הראשון,
רוב המימרות במשניות וברייתות הן של ר' יהודה בן בתירא השני.

מניין לך?
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בבלי אמר:



וכי לא מעניין אותך היכן המקום המוזכר ?! למה ללמוד עם ניתוק מהמציאות.....

והבן יהוידע מוסיף במקום:

​שְׁלָם לָךְ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא, דְּאַתְּ בִּנְצִיבִין וּמְצוּדָתְךָ פְּרוּסָה בִּירוּשָׁלַיִם. נראה לי בס"ד אם אתה בִּירוּשָׁלַיִם וּמְצוּדָתְךָ בִּנְצִיבִין אין זה חידוש ופלא כי זכות ארץ ישראל מסייעה אותך, וכן היא המדה דכתיב (ישעיה ב, ג) 'כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר הֳ' מִירוּשָׁלָ‍ִם' אך החידוש והפלא הוא דְּאַתְּ בִּנְצִיבִין חוץ לארץ, וּמְצוּדָתְךָ פְּרוּסָה בִּירוּשָׁלַיִם דאסתייעא מילתא טובא.ודע שיש קבלה ביד אנשי נְצִיבִין אשר רבי יהודה בן בתירא קבור אצלם רחוק מעט מהעיר, שפעם אחת באו גוים ולקחו אבנים מן הבנין הבנוי על קברו ונשאום על הגמלים ונסתמו עיניהם של הגמלים ואומרים דבעבור נס זה קורין אותו הגוים מעא"מי פירוש מסמא על שם המופת הזה. ואנא עבדא בשנת תרכ"ט עליתי לעה"ק תובב"ב ובחזרתי לעיר בג'דאד באתי על דרך נְצִיבִין וזכיתי לנשק אבני הציון שלו ולמדתי שם המאמר הזה דמכילתין. יהי רצון זכותו יגן בעדינו ובעד כל ישראל אמן כן יהי רצון! עכ"ל​​​​​​
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
והירושלמי בסנהדרין מספר איך נולד ר"י בן בתירא

דילמא רבי ליעזר ורבי יהושע ורבן גמליאל סלקון לרומי עלון לחד אתר ואשכחין מיינוקיא עבדין גבשושין ואמרין הכין בני ארעא דישראל עבדין ואמרי ההן תרומה וההן מעשר. אמרין מסתברא דאית הכא יהודאין עלון לחד אתר ואקבלון בחד. כד יתבון למיכל והוה כל תבשיל דהוה עליל קומיהון אי לא הוון מעלין ליה בחד קיטון לא הוה מייתו ליה קומיהון וחשין דילמא דאינון אכלין זבחי מתים. אמרין ליה מה עיסקך דכל תבשיל דאת מייתי קומנין אין לי את מעיל להן קיטונה לית את מייתי לון קומינן אמר לון חד אבא גבר סב אית לי וגזר על נפשיה דלא נפק מן הדא קיטונא כלום עד דייחמי לחכמי ישראל. אמרין ליה עול ואמור ליה פוק הכא לגביהון דאינון הכא ונפק לגבון אמרין ליה מה עיסקך אמר לון צלון על ברי דלא מוליד. א"ר ליעזר לר' יהושע מה יהושע בן חנניה חמי מה דאת עביד. אמר לון אייתון לי זרע דכיתון ואייתון ליה זרע דכיתון איתחמי ליה זרע ליה על גבי טבלה איתחמי מרבץ ליה איתחמי דסלק איתחמי מיתלש בה. עד דאסק חדא איתא בקלעיתא דשערה אמר לה שרוי מה דעבדתין אמרה ליה לי נא שרייה. אמר לה דלא כן אנא מפרסם ליך אמרה לי לי נא יכלה דאינון מסלקין בימא וגזר רבי יהושע על שריא דימא ופלטון. וצלון עלוי וזכה למיקמה לרבי יודה בן בתירה. אמרו אילו לא עלינו לכאן אלא להעמיד הצדיק הזה דיינו. (סנהדרין מא.)
 

בשלמא

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
מדובר בר' יהודה בן בתירא הראשון,
רוב המימרות במשניות וברייתות הן של ר' יהודה בן בתירא השני.

תוס' סוברים שהיו שתיים אבל רש"ג סובר שהיה אחד שהאריך ימים ושנים
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מעניין שבזכות ר' יהושע בן חנניה נולד ר' יהודה בן בתירא
במבי אמר:
והירושלמי בסנהדרין מספר איך נולד ר"י בן בתירא

דילמא רבי ליעזר ורבי יהושע ורבן גמליאל סלקון לרומי עלון לחד אתר ואשכחין מיינוקיא עבדין גבשושין ואמרין הכין בני ארעא דישראל עבדין ואמרי ההן תרומה וההן מעשר. אמרין מסתברא דאית הכא יהודאין עלון לחד אתר ואקבלון בחד. כד יתבון למיכל והוה כל תבשיל דהוה עליל קומיהון אי לא הוון מעלין ליה בחד קיטון לא הוה מייתו ליה קומיהון וחשין דילמא דאינון אכלין זבחי מתים. אמרין ליה מה עיסקך דכל תבשיל דאת מייתי קומנין אין לי את מעיל להן קיטונה לית את מייתי לון קומינן אמר לון חד אבא גבר סב אית לי וגזר על נפשיה דלא נפק מן הדא קיטונא כלום עד דייחמי לחכמי ישראל. אמרין ליה עול ואמור ליה פוק הכא לגביהון דאינון הכא ונפק לגבון אמרין ליה מה עיסקך אמר לון צלון על ברי דלא מוליד. א"ר ליעזר לר' יהושע מה יהושע בן חנניה חמי מה דאת עביד. אמר לון אייתון לי זרע דכיתון ואייתון ליה זרע דכיתון איתחמי ליה זרע ליה על גבי טבלה איתחמי מרבץ ליה איתחמי דסלק איתחמי מיתלש בה. עד דאסק חדא איתא בקלעיתא דשערה אמר לה שרוי מה דעבדתין אמרה ליה לי נא שרייה. אמר לה דלא כן אנא מפרסם ליך אמרה לי לי נא יכלה דאינון מסלקין בימא וגזר רבי יהושע על שריא דימא ופלטון. וצלון עלוי וזכה למיקמה לרבי יודה בן בתירה. אמרו אילו לא עלינו לכאן אלא להעמיד הצדיק הזה דיינו. (סנהדרין מא.)

ובזכות ר' יהודה בן בתירא נולד שמואל !
במבי אמר:
מלמד להועיל אמר:
...

וידע כל ישראל כי נאמן שמואל (טז) אבא אבוי דשמואל הוה מתעסק במטכסא ועאל גבי ר' יהודה בן בתירא לנציבין בתר זמן קם עמיה אמר ליה לית רבי בעי ההיא מילתא אמר ליה (יז) ולאו מלין הויין, אמר ליה לית מילתך הימנא סגי מן ממונאא. א"ל את הימנתא במילתי עליך תזכה למוקמה בר כשמואל נביאה דכתיב ביה וידע כל ישראל וגו' וזכה למוקמה שמואל בר אבא: (ק')

(אבא אביו של שמואל התעסק בבדים ונכנס אל ר' יהודה בן בתירא לנציבין, לאחר זמן עמד עמו ואמר לו הבאתי את מה שרצית, התפלא ר"י ואמר לו הרי זה היה בסה"כ מילים בעלמא ולא התחייבות ענה לי אביו של שמואל וכי אין מילתך הרבה יותר מהממון ברכו ר"י אתה קיימת מילתך יהי רצון שתזכה להעמיד בן כשמואל הנביא וכו')

וא"כ רואים ששמואל היה קשור מאד לשמואל הנביא, ומה עוד ששניהם נפטרו בגיל 52 ! 

(וא"כ צ"ב הסיפור המובא בבה"ג לגבי אבוה דשמואל שקפץ עם שם, שהרי הוא קיבל ברכה מר"י בן בתירא)
 
 

סופר המלך

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
קדמא ואזלא אמר:
מדובר בר' יהודה בן בתירא הראשון,
רוב המימרות במשניות וברייתות הן של ר' יהודה בן בתירא השני.

תוס' סוברים שהיו שתיים אבל רש"ג סובר שהיה אחד שהאריך ימים ושנים
והיה לאחרונה מי שטען שהמעשה עם הקרבן פסח היה אחר החורבן ולפי דעתו שהיה איזה שנים שהקריבו קרבן פסח בתקופת בר כוזיבא
 

ירמיה

משתמש ותיק
במבי אמר:
והבן יהוידע מוסיף במקום:

 ואנא עבדא בשנת תרכ"ט עליתי לעה"ק תובב"ב ובחזרתי לעיר בג'דאד באתי על דרך נְצִיבִין
מירושלים לבגדד דרך נציבין? 
ונ"ל שאמרו כאן פעם שכך היה בזמנו, כדי לא לעבור דרך המדבר, וביארו בזה מה שבבל נחשבת גם מזרחית לא"י וגם צפונית, ועוד דברים.
נציבין.png
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
סנגורן של ישראל אמר:
במבי אמר:
והבן יהוידע מוסיף במקום:

 ואנא עבדא בשנת תרכ"ט עליתי לעה"ק תובב"ב ובחזרתי לעיר בג'דאד באתי על דרך נְצִיבִין
מירושלים לבגדד דרך נציבין? 
ונ"ל שאמרו כאן פעם שכך היה בזמנו, כדי לא לעבור דרך המדבר, וביארו בזה מה שבבל נחשבת גם מזרחית לא"י וגם צפונית, ועוד דברים.
נציבין.png

ייתכן מאד כפי שכיום נוסעים באוטובוס לתחנה מרכזית ומשם לעיר היעד כך גם פעם נסעו מעיר המוצא לעיר המרכזית ומשם לעיר יעד.

(חוץ מעיר מסויימת בארץ שבה כל העיר היא תחנה מרכזית)

וניתן לקרוא חומר על "דרך המלך" וכן על "דרך המשי" לעניין מסלולי ההגעה ממקום למקום בזמן העתיק.
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
במבי אמר:
והבן יהוידע מוסיף במקום:

 ואנא עבדא בשנת תרכ"ט עליתי לעה"ק תובב"ב ובחזרתי לעיר בג'דאד באתי על דרך נְצִיבִין
מירושלים לבגדד דרך נציבין? 
ונ"ל שאמרו כאן פעם שכך היה בזמנו, כדי לא לעבור דרך המדבר, וביארו בזה מה שבבל נחשבת גם מזרחית לא"י וגם צפונית, ועוד דברים.
נציבין.png
באמת כל הדרכים הקיפו את המדבר מצפון , ועברו במקומות יישוב, וזה מה שנקרא "הסהר הפורה" - אזור מיושב ופורה בצורת סהר/קשת שעוקף את המדבר
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מסתפק במועט אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
במבי אמר:
והבן יהוידע מוסיף במקום:

 ואנא עבדא בשנת תרכ"ט עליתי לעה"ק תובב"ב ובחזרתי לעיר בג'דאד באתי על דרך נְצִיבִין
מירושלים לבגדד דרך נציבין? 
ונ"ל שאמרו כאן פעם שכך היה בזמנו, כדי לא לעבור דרך המדבר, וביארו בזה מה שבבל נחשבת גם מזרחית לא"י וגם צפונית, ועוד דברים.
נציבין.png
באמת כל הדרכים הקיפו את המדבר מצפון , ועברו במקומות יישוב, וזה מה שנקרא "הסהר הפורה" - אזור מיושב ופורה בצורת סהר/קשת שעוקף את המדבר

ועפ"ז יותר מובנת הגמ'

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי יַעֲקֹב (בְּרֵיהּ) דְּבַת יַעֲקֹב: כִּי מָטֵית הָתָם, אַקֵּיף וְזִיל לְסוּלָּמָא דְצוֹר, וּבַעְיָא מִינֵּיהּ מֵרַב יַעֲקֹב בַּר אִידִי... (עירובין פ.) 

והיא ג' מילין צפונית לכזיב שנמצאת סמוך לעכו (שם סד:) 

ומדוע שהדרך מבבל לא"י תהא דרך צור ??? וקשה להאמין שר' זירא הטריח עד כדי כך את ר' יעקב, אלא שזו הדרך מבבל לא"י

וכן איתא בילקוט

עובדא בחד גבר דהוה סליק מבבל יתיב למקרטא באורחא חמא הדין תרתי, צפרייא מתנצן חדא עם חדא וקטלת חדא מנהון לחברתה, אזלת ההיא אחריתי ויהבת חד עשב עלת ואחיית יתיה, אמר טב לי נסב מן הדין עשבא מיסק מחיי מתיא דארעא דישראל, נסב וסליק חמא חד תעלא מית ומקלק באורחא אמר טב לי מנסיא בהדין תעלא ויהביה עלויה ואחייה, כיון שהגיע לסולמא דצור חמא חד ארי קטיל מקלק באורחא, אמר טב לי מנסיא בהדין אריא, יהביה עלויה ואחייה קם ואכלתיה. ההוא דברייתא אמרן טב לביש לא תעביד וביש לא ימטי לך. אמר רבי תנחומא אפילו במים הקב"ה עושה שליחותו (תתקעב)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
מסתפק במועט אמר:

ועפ"ז יותר מובנת הגמ'

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי יַעֲקֹב (בְּרֵיהּ) דְּבַת יַעֲקֹב: כִּי מָטֵית הָתָם, אַקֵּיף וְזִיל לְסוּלָּמָא דְצוֹר, וּבַעְיָא מִינֵּיהּ מֵרַב יַעֲקֹב בַּר אִידִי... (עירובין פ.) 
והביטוי "אקיף וזיל" אולי הוא משום שכך הדרך להקיף במקום ללכת ישר וכן מצאנו לשון דומה על המקום הזה:

אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּמַקֵּיף לַהּ סוּלְּמָא דְצוֹר מֵהָךְ גִּיסָא וּמַחְתָנָא דְגָדֵר מֵהָךְ גִּיסָא — בָּבֶל נָמֵי, מַקִּיף לֵהּ פְּרָת מֵהָךְ גִּיסָא וְדִיגְלַת מֵהַאי גִּיסָא! דְּכוּלָּא עָלְמָא נָמֵי מַקִּיף אוֹקְיָינוֹס! דִּילְמָא מַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת קָאָמְרַתְּ? (עירובין כב:)
 

עדין

משתמש ותיק
לכאורה מהתוספות בפסחים שם משמע שיש לו ספק אם נציבין בחו"ל או בא"י
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
זה מסלול משוער של אאע"ה מאור כשדים , חרן ועד לכנען ,לפי הדרכים המקובלות בימינו.
  image.png
כאן אפשר לראות שהדרך עוברת בנציבין שלנו
image.png
הדרך המשוערת עוברת בטבעיות גם בחאלב - בעברית חלב - שמסורות ערביות מספרות שאאע"ה השקה שם חלב לעוברי אורח כדי שיודו לה' , ולכן נקראת כך.
מיקום אור כשדים שנוי במחלוקת , ויש דעות - אולי רוב דעות - שהיא היתה בסביבות חרן. אבל בגלל הקשר של נמרוד למקום, ועל נמרוד כתוב
בראשית פרק י (י) וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֶה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר:
ומקומות אלו משוערים בעיקר כיום בדרום עירק , נטיתי לשער שגם אור כשדים היא UR , שבאותו אזור.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
עדין אמר:
לכאורה מהתוספות בפסחים שם משמע שיש לו ספק אם נציבין בחו"ל או בא"י



אתה צודק שדברי התוס' טעונים קצת ביאור, אך הוא כותב שמוכח מהסיפרי ומהתרגום ירושלמי שהיא בחו"ל ואולי לתירוצו הראשון הכוונה דאף אם היה גר בארץ היה פטור, ואגב הדברים יש להוסיף את מה ששמעתי ולא זוכר בשם מי, שהסיבה שלא היה לר' יהודה בן בתירא קרקע בארץ מוזכרת בסנהדרין כדלהלן:

בונילף ממתים שהחיה יחזקאל סבר לה כמאן דאמר באמת משל היה גדתניא ר"א אומר מתים שהחיה יחזקאל עמדו על רגליהם ואמרו שירה ומתו מה שירה אמרו ה' ממית בצדק ומחיה ברחמים ר' יהושע אומר שירה זו אמרו (שמואל א ב, ו) ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל ר' יהודה אומר אמת משל היה דאמר לו רבי נחמיה אם אמת למה משל ואם משל למה אמת אלא באמת משל היה ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי אומר מתים שהחיה יחזקאל עלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות עמד ר"י בן בתירא על רגליו ואמר אני מבני בניהם והללו תפילין שהניח לי אבי אבא (סהדרין צב:)

וא"כ אבות אבותיו לא קיבלו חלק בארץ כלל !
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
מסתפק במועט אמר:
אפילו היום הדרך המועדפת היא מסביב .
 image.png
זה פשוט קצר יותר.
 
לא התכוונתי - מבין שתי הדרכים המסומנות במפה,
אלא ביחס לדרכים אפשריות ישירות יותר . הדרך נצמדת לאזור הפורה
 

עדין

משתמש ותיק
במבי אמר:
עדין אמר:
לכאורה מהתוספות בפסחים שם משמע שיש לו ספק אם נציבין בחו"ל או בא"י



אתה צודק שדברי התוס' טעונים קצת ביאור, אך הוא כותב שמוכח מהסיפרי ומהתרגום ירושלמי שהיא בחו"ל ואולי לתירוצו הראשון הכוונה דאף אם היה גר בארץ היה פטור, ואגב הדברים יש להוסיף את מה ששמעתי ולא זוכר בשם מי, שהסיבה שלא היה לר' יהודה בן בתירא קרקע בארץ מוזכרת בסנהדרין כדלהלן:

בונילף ממתים שהחיה יחזקאל סבר לה כמאן דאמר באמת משל היה גדתניא ר"א אומר מתים שהחיה יחזקאל עמדו על רגליהם ואמרו שירה ומתו מה שירה אמרו ה' ממית בצדק ומחיה ברחמים ר' יהושע אומר שירה זו אמרו (שמואל א ב, ו) ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל ר' יהודה אומר אמת משל היה דאמר לו רבי נחמיה אם אמת למה משל ואם משל למה אמת אלא באמת משל היה ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי אומר מתים שהחיה יחזקאל עלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות עמד ר"י בן בתירא על רגליו ואמר אני מבני בניהם והללו תפילין שהניח לי אבי אבא (סהדרין צב:)

וא"כ אבות אבותיו לא קיבלו חלק בארץ כלל !
בעניין ביאור המחלוקת בין ב' תירוצי התוספות עיין בספר באר דוד פרנקל (עמוד צו) שביאר שהם חלוקים אם נציבין בא"י או בחו"ל. אולם לכאורה אתה צודק שיש עוד אפשרויות בביאור המחלוקת.
ובעניין הפירוש של רבי יהודה בן בתירא שהוא מצאצאי המתים שהחיה יחזקאל אולי שמעת בשם שרי המאה (חלק ג עמוד 85) [לפני הרבה שנים הם היו ספרי הקריאה של סיפורי חכמים בימינו או בגלל שכל פעם משתנים הספרים או מטעם השקפה כבר לא קוראים בהם].
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
במבי אמר:
וכי לא מעניין אותך היכן המקום המוזכר ?! למה ללמוד עם ניתוק מהמציאות.....
א"כ הקושיא היא עליך. שהרי עכשיו סיימנו מסכת עירובין, ו(שמעתי - לא ביררתי בעצמי) שעירובין היא המסכת שמוזכר בה הכי הרבה שמות של מקומות, בכל הש"ס כולו.
וא"כ למה באת רק עכשיו, וכי לא עניין אותך היכן הם כל המקומות שמוזכרים במכת עירובין?
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
במבי אמר:
וכי לא מעניין אותך היכן המקום המוזכר ?! למה ללמוד עם ניתוק מהמציאות.....
א"כ הקושיא היא עליך. שהרי עכשיו סיימנו מסכת עירובין, ו(שמעתי - לא ביררתי בעצמי) שעירובין היא המסכת שמוזכר בה הכי הרבה שמות של מקומות, בכל הש"ס כולו.
וא"כ למה באת רק עכשיו, וכי לא עניין אותך היכן הם כל המקומות שמוזכרים במכת עירובין?

אתה צודק בהחלט.

אך כאן ישנה סיבה נוספת לבדיקה חוץ מעצם הסקרנות, והיא מכיוון שחכמים שלחו לו שהוא יושב בנציבין ומצודתו פרוסה עד ירושלים, וא"כ יש הבדל אם נציבין היא 150 ק"מ מירושלים או 800 ק"מ שזה יותר משמעותי.
 
 

שמעיה

משתמש ותיק
דנו אם היו שני ר' יהודה בן בתירה או אחד בלבד. לדידי ברור, שאם רק ממעשה זה אנו נדרשים להוליד ריב''ב חדש וקמאי, לא הייתי ממהר לעשות זאת. מוזר בעיני ששני חכמים, ששמם זהה, מתגוררים באותו מקום, בהפרש כמה דורות. ואל תשיבני שנכדו נושא שמו היה, כי מצאנו לריב''ב מנציבין נפרד מחבריו בני הדור השלישי ביציאתו מארץ ישראל לגולה להקים את בית דינו בנציבין. נוח לי יותר לומר כסברה הפשוטה, שבני ירושלים בדורו של רבן גמליאל דיבנה והשנים שאחריו, נהגו להקריב, אם כי בפורמט מצומצם, את קרבן הפסח במקום המקדש בירושלים, כדין וכהלכה שמקריבין בטומאה קרבן ציבור אף על פי שאין בית.
ברצוני להוסיף לגבי הארמאה המוזר, שיוצא לדרך ארוכה בן מאות קילומטרים, רק על מנת ליהנות מכזית בשר צלי, תחת לצלות כבש שלם ראשו על כרעיו בחצר ביתו הוא.
יתכן, כי מדובר בארמי נוצרי, בראשית ימי הנצרות שהתפתחה גם באיזור סוריה, שטרח ועלה לרגל למקום מיתת אדונו הצלוב, לפי מסורת הברית החדשה כי הלה נידון למוות בפסח, וסעודתו האחרונה הייתה באכילת זבח הפסח.
 

לייבל

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
דנו אם היו שני ר' יהודה בן בתירה או אחד בלבד. לדידי ברור, שאם רק ממעשה זה אנו נדרשים להוליד ריב''ב חדש וקמאי, לא הייתי ממהר לעשות זאת. מוזר בעיני ששני חכמים, ששמם זהה, מתגוררים באותו מקום, בהפרש כמה דורות. ואל תשיבני שנכדו נושא שמו היה, כי מצאנו לריב''ב מנציבין נפרד מחבריו בני הדור השלישי ביציאתו מארץ ישראל לגולה להקים את בית דינו בנציבין. נוח לי יותר לומר כסברה הפשוטה, שבני ירושלים בדורו של רבן גמליאל דיבנה והשנים שאחריו, נהגו להקריב, אם כי בפורמט מצומצם, את קרבן הפסח במקום המקדש בירושלים, כדין וכהלכה שמקריבין בטומאה קרבן ציבור אף על פי שאין בית.
ברצוני להוסיף לגבי הארמאה המוזר, שיוצא לדרך ארוכה בן מאות קילומטרים, רק על מנת ליהנות מכזית בשר צלי, תחת לצלות כבש שלם ראשו על כרעיו בחצר ביתו הוא.
יתכן, כי מדובר בארמי נוצרי, בראשית ימי הנצרות שהתפתחה גם באיזור סוריה, שטרח ועלה לרגל למקום מיתת אדונו הצלוב, לפי מסורת הברית החדשה כי הלה נידון למוות בפסח, וסעודתו האחרונה הייתה באכילת זבח הפסח.
זכור לי מהיכן שהוא שכתוב בגאונים (אולי במעשיות ר' נסים גאון) שהוא הלך לשם לרגל (מלשון ריגול "לתור את הארץ", לא מלשון עלייה לרגל כמובן) וע"כ ישב איתם בליל הסדר שכל העם מתאספים ויש הרבה דיבורים, ולכן אכל מהקרבן.
ובזה מובן גם החרדה הגדולה שחרדו א. שהרגוהו ב. שעשו מזה שבח גדול לריב"ב (שאל"כ מה אכפת לנו כ"כ באיזה גוי שעבר עבירה של כל בן נכר וגו', אף שי"ל מ"מ בזה מישב שפיר) וגם הלשון מצודתך פרוסה.
 
 
חלק עליון תַחתִית