ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריהן

אמונה

משתמש ותיק
איתא בעירובין (יג, ב):
"וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן, מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן. כאותה ששנינו: מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית, בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין. אמרו בית הלל לבית שמאי: לא כך היה מעשה שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את רבי יוחנן בן החורנית, ומצאוהו יושב ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית. אמרו להן בית שמאי: משם ראיה, אף הן אמרו לו: אם כך היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך". 

וברש"י (ד"ה שמקדימין) מבואר דהראיה לכך ש''מקדימין דברי בית שמאי לדבריהן" הוא ממה שהקדימו להזכיר את "זקני בית שמאי" קודם "זקני בית הלל"

וקשיא לי בתרתי:
א. איך הוי ראי' לכך שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן, והלא לא הקדימו את דבריהם אלא את הזכרת זקניהם. 
ב. לכאו' הא אדרבא, מה שהזכירו ב"ה את זקני ב"ש מקודם היינו להוכיח להם מגופייהו - שזקניכם עצמם נהגו כך.

ומלבד כ"ז צ"ב למה אייתי המשך המשנה דלא שייכא לכאו' הכא: "אמרו להן בית שמאי משם ראיה אף הן אמרו לו: אם כך היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך". 
 
חלק עליון תַחתִית