דף ג עירובין ג: אמת מבוי באמה בת חמשה

אוריאל

משתמש ותיק
עירובין ג: אמר אביי אמר רב נחמן, אמת סוכה ואמת מבוי באמה בת חמשה, אמת כלאים באמה בת ששה.
פירש"י, 'אמות שהוזכרו במבוי ובסוכה באמות קטנות שיערו ואמות שהוזכרו בכלאים באמות גדולות שיערו ולקמן מפרש הי נינהו ור''נ מדקאמר הכא קטנות והכא גדולות ש''מ הכא חומרא והכא חומרא דאי לא לחומרא היכי מצי אמר הני גדולות והני קטנות הא לא תנן בהו שיעורא':

בפשטות, רב נחמן הסתפק אם מדות שמדדו חכמים הם באמה בת חמשה או באמה בת ששה, ולכן בכל מקום הלך לחומרא. ולכאו' קשה, דמבוי כל פסולו אינו אלא מדרבנן, וא"כ למה החמיר שנמדדנו באמה בת חמשה ולא נקל למדדו באמה בת ששה, דהא כלל גדול בידינו דספק דרבנן לקולא, ו'הלכה כדברי המיקל בעירוב'.

ולכאו' מזה מוכח דספק דרבנן לקולא לא עושים בידים, ונצטרך לומר שכאן המדובר על מי שמודד גובה המבוי שעליו להחמיר שלא להכנס לבית הספק, אבל אה"נ אם קרה מקרה וכבר יש ספק בכה"ג שפיר דמי למימר ספק דרבנן לקולא, וילע"ע.
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
לענ"ד נראה ששיטת אביי בשם רב נחמן היא שהאמה מהתורה היא בין חמישה לשישה טפחים, ולמעשה מודדים אותה בטפחים ומחמירים לכאן ולכאן, אבל אין להקל לאחד הצדדים כי אז עוברים על עיקר הדין בוודאות ולא מספק.
 
יתכן שזה לא ספק של חוסר ידיעה האם התורה התכוונה לאמה קצרה או ארוכה, אלא ספק עצמי כמו הספק של בין השמשות. שבאמת מידת אמה היא לא מידה מוחלטת כי יש אמות ארוכות ויש קצרות, אז ממילא זה יוצר מצב של ספק.
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
יתכן שזה לא ספק של חוסר ידיעה האם התורה התכוונה לאמה קצרה או ארוכה, אלא ספק עצמי כמו הספק של בין השמשות. שבאמת מידת אמה היא לא מידה מוחלטת כי יש אמות ארוכות ויש קצרות, אז ממילא זה יוצר מצב של ספק.
אפשר. אבל אם כן עדיין הערתי במקומה עומדת, שאם כן יהיה בזה ספק דרבנן לקולא, כמו שמצאנו לגבי בין השמשות שבדברים דרבנן אמרי' ספק דרבנן לקולא, כמבואר בתוספות במנחות לגבי ספירת העומר, וכן לגבי שבת "מערבין וטומנין את החמין", ועוד, ולמה לא הלכו בזה לקולא גבי עירוב.
 
חלק עליון תַחתִית