סתירה בדברי רבה - הצילו !

מרדכי דב זינגר

משתמש ותיק
במסכת שבת דף יח
פוסק רבה
אין נותנין חטין לתוך הריחים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום
מאי טעמא אמר רבה מפני שמשמעת קול

והנה בערובין דף קד
פוסק רבה
לא אסרו אלא קול של שיר

???
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
מרדכי דב זינגר אמר:
במסכת שבת דף יח
פוסק רבה
אין נותנין חטין לתוך הריחים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום
מאי טעמא אמר רבה מפני שמשמעת קול

והנה בערובין דף קד
פוסק רבה
לא אסרו אלא קול של שיר

???
לא מבין מה הקושיא, הרי בשבת מדובר על גזירת עובדין דחול וזילותא דשבתא, דהיינו שהריחיים עושות מלאכה ברעש גדול, וכאן מדובר על איסור משום כלי שיר.
 

מרדכי דב זינגר

משתמש ותיק
פותח הנושא
למה זה תשאל לשמי אמר:
עי' בראשונים שהגזירה בריחיים אינה משום שמא יתקין כלי שיר אלא משום אוושא או עובדין דחול, משא''כ בנקש אבבא דעירובין דהתם לא היה הנידון אלא משום לתא דשמא יתקין כלי שיר וכנ''ל ודוק.

אם רבה מסכים שיש איסור השמעת קול.
רק שסובר שלטרוף אבבא זה לא אוושא/זילותא ו...מותר.
אז למה הוא צריך להתיר בגלל "שלא אסרו אלא קול שיר"
שיגיד שזה מותר בגלל.... שלטרוף אבבא זה לא זילותא ?

או שלדעתך סיבת איסור טריפא אבבא
שמא יקח את הדלת ויעשה ממנה כלי שיר וכד' ?
 

כרם

משתמש ותיק
נתינת חטים בריחים של מים, נעשית מערב שבת, לא נותנים חטים בש"ק ח"ו, אלא בערב שבת, אלא שהטחנה טוחנת בשבת - ואין מקום לחשש של כלי שיר, כי אין זה שיר וגם לא נעשה בשבת - רק משום אוושא מילתא וזילותא, שהטחנה פועלת וטוחנת בש"ק.
לעומת זאת טריפא אבבא - אין בו שום חשש זילותא ואוושא מילתא, כי הקול הזה אינו מעיד על מלאכה גדולה הנעשית, אלא שיש גזירת חכמים שאסור להשמיע קול גזירה משום שמא יתקן כלי שיר, ויש גזירות חז"ל שנכללים בהן דברים שאין בהם טעם הגזירה מצד לא פלוג, והיה מקום לומר שגם להקיש בדלת הוא השמעת קול, ונאסר בגזירת השמעת קול. ולימדנו רבה שגזירת השמעת קול הוא רק בהשמעת קול שיר ולא בהשמעת קול טריפא אבבא.
ולא נגעו ולא פגעו זה בזה אוושא מילתא וזילותא עם גזירת השמעת קול שיר.
 
חלק עליון תַחתִית