בשו"ע, הביא שיטות שאפשר להשלים בערב.יאן אמר:האם מי שקרא ק"ש עשר דקות לאחר הזמן השני, החמיץ את המצווה לכולי עלמא, או שיש איזה דעה של אחד הראשונים או האחרונים אע"פ שלא נפסקה להלכה, שמחשבים את השעות כך שכן יצא יד"ח בדוחק.
סופר המלך אמר:להשלים בערב ודאי לא מועיל מדאורייתא
הכס"מ חלקו עליו כל האחרונים
יש עוד שיטה דחויה שמשערים לפי שעות שוות, וזמן ק"ש תמיד 3 שעות שוות לפני חצות היום, (זה יוצא חומרא בחורף וקולא בקיץ),
אבל כפי שמבארים רוב הפוסקים חישוב חצות הוא ג"כ שווה לפי ימי ניסן ותשרי, שמקומותינו הוא בערך 11:40 שעון חורף, וממילא זמן קר"ש הוא ב9:40 בשעון קיץ ו8:40 בשעון חורף.מחכים אמר:סופר המלך אמר:להשלים בערב ודאי לא מועיל מדאורייתא
הכס"מ חלקו עליו כל האחרונים
יש עוד שיטה דחויה שמשערים לפי שעות שוות, וזמן ק"ש תמיד 3 שעות שוות לפני חצות היום, (זה יוצא חומרא בחורף וקולא בקיץ),
שיטת הש"ך בנקה"כ (כמדומה) יורה דעה סימן קפ"ד
אמנם שיטה שרוב הפוסקים דחוה בשתי ידים
אבל ודאי יש מקום לא' שלא קרא קר"ש לפנ"ז לצאת יד"ח שיטת הש"ך
זמן חצות שווה בניסן ותשרי? כדאי שתבדוק בלוח קודםמחכים אמר:אבל כפי שמבארים רוב הפוסקים חישוב חצות הוא ג"כ שווה לפי ימי ניסן ותשרי, שמקומותינו הוא בערך 11:40 שעון חורף, וממילא זמן קר"ש הוא ב9:40 בשעון קיץ ו8:40 בשעון חורף.מחכים אמר:סופר המלך אמר:להשלים בערב ודאי לא מועיל מדאורייתא
הכס"מ חלקו עליו כל האחרונים
יש עוד שיטה דחויה שמשערים לפי שעות שוות, וזמן ק"ש תמיד 3 שעות שוות לפני חצות היום, (זה יוצא חומרא בחורף וקולא בקיץ),
שיטת הש"ך בנקה"כ (כמדומה) יורה דעה סימן קפ"ד
אמנם שיטה שרוב הפוסקים דחוה בשתי ידים
אבל ודאי יש מקום לא' שלא קרא קר"ש לפנ"ז לצאת יד"ח שיטת הש"ך
ידוע שהרה"ק מקורמנא גם החזיק מזמן זה עפ"י הזוהר, וכ"ה שיטת היעב"ץ כמדומני.
זה שאלה אבל זה כבר שאלה על הגמ' אני זוכר שפעם הבנתי את הסיבה של השוני אבל צריך להיזכר בזהסופר המלך אמר:זמן חצות שווה בניסן ותשרי? כדאי שתבדוק בלוח קודםמחכים אמר:אבל כפי שמבארים רוב הפוסקים חישוב חצות הוא ג"כ שווה לפי ימי ניסן ותשרי, שמקומותינו הוא בערך 11:40 שעון חורף, וממילא זמן קר"ש הוא ב9:40 בשעון קיץ ו8:40 בשעון חורף.מחכים אמר:שיטת הש"ך בנקה"כ (כמדומה) יורה דעה סימן קפ"ד
אמנם שיטה שרוב הפוסקים דחוה בשתי ידים
אבל ודאי יש מקום לא' שלא קרא קר"ש לפנ"ז לצאת יד"ח שיטת הש"ך
ידוע שהרה"ק מקורמנא גם החזיק מזמן זה עפ"י הזוהר, וכ"ה שיטת היעב"ץ כמדומני.
לענ"ד נכון שהיו שעוני שמש מדוייקים אבל השאלה עד כמה הם היו נפוצים במשך הדורות בכל המקומות כי מסתמא היו הרבה מקומות שבקושי היה איזה שעון.אקשן דקדושה אמר:בזמן חז"ל היו שעוני שמש מאד מדוייקים ונזכר במשנה בכלים אבן השעות.
ונמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שעוני שמש מדוייקים בתכלית.
וכן נזכרו בכתבי הגויים מתקופת חז"ל צורת עשייתם.
ומה היתה שעת היקיצה שלהם, ומתי התחיל המנין שחרית שם?DS054 אמר:מסתמא היו הרבה מקומות שבקושי היה איזה שעון.
אם הם היו בני מלכים הם היו קמים בשלוש שעותבשלמא אמר:ומה היתה שעת היקיצה שלהם
huo yuc יום טוב אמר:אם הם היו בני מלכים אז היה להם שעוןבשלמא אמר:ומה היתה שעת היקיצה שלהם
אתה צודק אבל עדיין יכול להיות נפק"מ בכל מיני מקרים [וכגון אדם שהיה טרוד בדבר מצווה עד סמוך לסוזק"ש].בשלמא אמר:ומה היתה שעת היקיצה שלהם, ומתי התחיל המנין שחרית שם?DS054 אמר:מסתמא היו הרבה מקומות שבקושי היה איזה שעון.
הם לא היו צריכים שעונים
א. גם מי שאין לו שעון שמש, יכול לידע הזמן במדויק ע"י נטיית הצל של זיז היוצא מן הכותל שבשלוש שעות נטיית הצל היא באלכסון מדוייק של 45 מעלות.DS054 אמר:לענ"ד נכון שהיו שעוני שמש מדוייקים אבל השאלה עד כמה הם היו נפוצים במשך הדורות בכל המקומות כי מסתמא היו הרבה מקומות שבקושי היה איזה שעון.
איפה כתוב בגמרא 11:40?מחכים אמר:זה שאלה אבל זה כבר שאלה על הגמ' אני זוכר שפעם הבנתי את הסיבה של השוני אבל צריך להיזכר בזהסופר המלך אמר:זמן חצות שווה בניסן ותשרי? כדאי שתבדוק בלוח קודםמחכים אמר:אבל כפי שמבארים רוב הפוסקים חישוב חצות הוא ג"כ שווה לפי ימי ניסן ותשרי, שמקומותינו הוא בערך 11:40 שעון חורף, וממילא זמן קר"ש הוא ב9:40 בשעון קיץ ו8:40 בשעון חורף.
ידוע שהרה"ק מקורמנא גם החזיק מזמן זה עפ"י הזוהר, וכ"ה שיטת היעב"ץ כמדומני.
שעות שוות אפשר לידע ע"י שעון שמש, וכך הם כל השעוני שמש הידועים.מחכים אמר:אם בזמן חס"ל ידעו לכוון שעות שוות (ע"י שעון חול וכדומה) הרי שידעו לחשב שעות שוות מחצות של ימי ניסן ותשרי שיום והלילה שווים
עיין שולחן הטהור להרה"ק מקורמנא דמביא מהסוהר שזמן קר"ש אינו משתנה
יש חצות ממוצע ,ולפי זה מכוון השעון העולמי לשעה 12 בגריניץ, והם 4 ימים בשנה שהם 15 באפריל, 18 יוני, 02 ספטמבר, 25 דצמבר, ולפי זה יוצא החצות הממוצע בירושלים בשעה 11,39 ועיין בהזמנים בהלכה להרב בניש שמסביר ענין זה בטוב טעםסופר המלך אמר:זמן חצות שווה בניסן ותשרי? כדאי שתבדוק בלוח קודםמחכים אמר:אבל כפי שמבארים רוב הפוסקים חישוב חצות הוא ג"כ שווה לפי ימי ניסן ותשרי, שמקומותינו הוא בערך 11:40 שעון חורף, וממילא זמן קר"ש הוא ב9:40 בשעון קיץ ו8:40 בשעון חורף.מחכים אמר:שיטת הש"ך בנקה"כ (כמדומה) יורה דעה סימן קפ"ד
אמנם שיטה שרוב הפוסקים דחוה בשתי ידים
אבל ודאי יש מקום לא' שלא קרא קר"ש לפנ"ז לצאת יד"ח שיטת הש"ך
ידוע שהרה"ק מקורמנא גם החזיק מזמן זה עפ"י הזוהר, וכ"ה שיטת היעב"ץ כמדומני.
סופר המלך אמר:שעות שוות אפשר לידע ע"י שעון שמש, וכך הם כל השעוני שמש הידועים.מחכים אמר:אם בזמן חס"ל ידעו לכוון שעות שוות (ע"י שעון חול וכדומה) הרי שידעו לחשב שעות שוות מחצות של ימי ניסן ותשרי שיום והלילה שווים
עיין שולחן הטהור להרה"ק מקורמנא דמביא מהסוהר שזמן קר"ש אינו משתנה
אך בלאו הכי כבר כתבתי שחצות של ניסן ותשרי לא שווה, וא"כ מהיכן תתחיל החשבון, מניסן או מתשרי.
הרי השעון שמש אינו אלא מודד את מעלות הסיבוב של השמש ואיך יוכל למדוד שעה שווה, אא"כ משנים כל יום את השעון השמש לפי אורך היום ופשוט שלא זה מה שעשו.מחכים אמר:סופר המלך אמר:שעות שוות אפשר לידע ע"י שעון שמש, וכך הם כל השעוני שמש הידועים.מחכים אמר:אם בזמן חס"ל ידעו לכוון שעות שוות (ע"י שעון חול וכדומה) הרי שידעו לחשב שעות שוות מחצות של ימי ניסן ותשרי שיום והלילה שווים
עיין שולחן הטהור להרה"ק מקורמנא דמביא מהסוהר שזמן קר"ש אינו משתנה
אך בלאו הכי כבר כתבתי שחצות של ניסן ותשרי לא שווה, וא"כ מהיכן תתחיל החשבון, מניסן או מתשרי.
שעות שוות בשעון שמש???????????????????? איך ?
החשבון מתחיל מהיום שהיום והלילה שווים
תבדוק את המציאות בכל השעוני שמש, ואח"כ תדבר.מחכים אמר:הרי השעון שמש אינו אלא מודד את מעלות הסיבוב של השמש ואיך יוכל למדוד שעה שווה, אא"כ משנים כל יום את השעון השמש לפי אורך היום ופשוט שלא זה מה שעשו.מחכים אמר:סופר המלך אמר:שעות שוות אפשר לידע ע"י שעון שמש, וכך הם כל השעוני שמש הידועים.
אך בלאו הכי כבר כתבתי שחצות של ניסן ותשרי לא שווה, וא"כ מהיכן תתחיל החשבון, מניסן או מתשרי.
שעות שוות בשעון שמש???????????????????? איך ?
החשבון מתחיל מהיום שהיום והלילה שווים
כבר כתבתי לעיל שניתן להשתמש בשעון חול שכוון בימים שהיום והלילה שווים, שבאותם ימים כל שעה חלק י"ב מהיום הוא אכן שעה של שישים דקות.
ככך הבנתי בפשטות ואם טעיתי תחכימיני.
אם הכותל ישר בין מזרח למערב והמקל המטיל את הצל ישר בין דרום לצפון ומאוזן במדוייק - הצל יהיה בזוית של 45° בין רבע שעה לחצי שעה אחרי סוף זמן קריאת שמע לשיטת הגר"א (כרבע שעה בקיץ, וכחצי שעה בחורף).אקשן דקדושה אמר:א. גם מי שאין לו שעון שמש, יכול לידע הזמן במדויק ע"י נטיית הצל של זיז היוצא מן הכותל שבשלוש שעות נטיית הצל היא באלכסון מדוייק של 45 מעלות.DS054 אמר:לענ"ד נכון שהיו שעוני שמש מדוייקים אבל השאלה עד כמה הם היו נפוצים במשך הדורות בכל המקומות כי מסתמא היו הרבה מקומות שבקושי היה איזה שעון.
וכל אדם יכול לחקוק בכותלו קו אלכסוני ולידע הדבר במדויק.
ב. השאלה ביסודה היא האם חז"ל דברו על זמן מדוייק, או לא (קשה קצת להבין אם לא, על מה כן דברו. הרי בסוף צריך לעבור הזמן. וכל שיעורי חכמים יש להם קץ וסוף)
וכל זה בנוי רק על הנחה שאין אפשרות אמתית לדייק את הגדרת הזמן.
אבל אחר שידענו שיש ידיעה מדויקת לבני אדם ממצב הזמן ותהלוכותיו, אין טעם לומר שלא דברו על זמן מדוייק רק מפני שרוב בני אדם לא ידעו למעשה מתי נגמר הזמן בדיוק.
ובאמת מי שאין שעון שמש ואינו יודע לשער לפי אלכסון הצל צריך להחמיר לקרוא בעוד הבוקר גדול.
הרבה יותר פשוט לעשות שעון שמש של שעות שוות מלעשות שעון שמש של שעות זמניות, והסיבה שבזמן חז"ל שעוני השמש הראו שעות זמניות אינה מפני שעוד לא "המציאו" איך לעשות של שוות, אלא כי לא היה לזה ביקוש (הציבור רצו שעון שאפשר להתנהל איתו באופן יחסי לאורך היום, ולא שעון ששעות ההתחלה והסוף של היום אינן קבועות בו) ולכן הוצרכו להמציא המצאה מסובכת כדי לעשות שעון של שעות זמניות (ועיקר התחכמותם היתה לעשות שתהיינה כל שְעות אותו יום שוות זו לזו, כי אם היו עושים בצורה פשוטה [דהיינו להשתמש בכל העולם באותם שעוני שמש המתאימים לקו המשוה] אז היו השעות של אמצע היום קצרות ושל תחילתו וסופו ארוכות [בקיץ ההבדל קטן יחסית, ובחורף ההבדל גדול]).מחכים אמר:בדקתי בספר הזמנים להלכה ואכן ראיתי שהמציאו שיטה שיהיה שעות שוות, אבל זה מיוחס להמצאה של איזה חכם ערבי בשנת 1500 לספי', דהיינו לפני 500 שנה ולא בזמן חז"ל,
ולפני זה היו משתמשים למדוד שעות קבועות בשעוני מים, ושעוני השמש שימשו אך ורק לשעות זמניות שזה אכן השימוש הפשוט של שעוני השמש.
האם תוכל להביא הציטוט כאן?יצחק ב אמר:בשו"ע, הביא שיטות שאפשר להשלים בערב.יאן אמר:האם מי שקרא ק"ש עשר דקות לאחר הזמן השני, החמיץ את המצווה לכולי עלמא, או שיש איזה דעה של אחד הראשונים או האחרונים אע"פ שלא נפסקה להלכה, שמחשבים את השעות כך שכן יצא יד"ח בדוחק.
להכס"מ מדאו' אפשר כל היום.
ייש"כ