יושב אוהלים
משתמש ותיק
חידה: איך יתכן שמי שלא סומך על כשרות העירוב (מדינא ולא מחומרא) מותר לו לטלטל במקום שאלו שסומכים על העירוב אסורים לטלטל?
תשובה: עיין ברא"ש בפרק הדר סי' י' (דף סז:) וז"ל מכאן התיר ר"ת ז"ל בגינה יתירה מבית סאתים שלא הוקפה לדירה לטלטל מתוכה לחוצה לה הואיל ולא היתה רה"ר גמורה כמו סרטיא ופלטיא עוברת לפניה, והתיר לעמוד בחוץ ולהטמין המפתח בתוך הגינה ולהוציאו מן הגינה לחוץ, עכ"ל:
נמצא לפי זה שעיר שיש לה עירוב חלש, אבל רחובות שלה אינם רה"ר דאורייתא אלא כרמלית, (כמו רוב הרחובות), ויש בתוכה גינה יתירה מבית סאתיים שלא הוקף לדירה, אז לאלו המקילים לסמוך על עירוב העיר אסור להם לטלטל מהרחוב לגינה זו, כיון שלשיטתם הרחוב הוא רשות היחיד, (ע"י העירוב), ואסור לטלטל מרשות היחיד לגינה של בית סאתיים שלא הוקף לדירה.
משא"כ מי שסובר (מדינא) שהעירוב הוא פסול, ואין לסמוך עליו, לדעתו הרחוב נשאר כרמלית, ולפי דברי הרא"ש הנ"ל התירו חכמים לטלטל מכרמלית לגינה של בית סאתיים שלא הוקפה לדירה.
נמצא שמי שלא סומך על כשרות העירוב (מדינא ולא מחומרא) מותר לו לטלטל במקום שאלו שסומכים על העירוב אסורים לטלטל:
___________________________________________________________________________________________________
הערה: א. אף שבתחילה נקט הרא"ש [שהתיר ר"ת] לטלטל מתוכה לחוצה לה - ולא כ' שהתיר לטלטל מחוצה לה לתוכה, [וכמש"כ בתשובה "לטלטל מהרחוב לגינה"], מ"מ בסוף דבריו כ' "והתיר לעמוד בחוץ ולהטמין המפתח בתוך הגינה ולהוציאו מן הגינה לחוץ", הרי שלמי שאינו סומך על עירוב העיר שניהם מותרים בין להוציא מתוך הגינה לרחוב שמחוצה לה ובין להכניס מהרחוב לתוך הגינה. ולמי שסומך על העירוב שניהם אסורים.
ב. דייקתי לכתוב מי שלא סומך על כשרות העירוב מדינא ולא מחומרא, שהרי מי שאינו סומך על העירוב רק משום חומרא בעלמא, לא יקל במקרה הנ"ל לטלטל מהגינה לרחוב או להיפך, כיון שאז החומרא היא להיפך לחשוש שמא העירוב כן כשר, וא"כ שוב הוא מטלטל בין רשות היחיד גמור למקום של בית סאתיים שלא הוקף לדירה ואסור.
וכן מי שאינו מטלטל בעיר, לא משום חשש על העירוב שמסביב לעיר, אלא משום חששות על עירוב החצרות של העיר, (כיון שיש גויים או חילונים שאינם מודים בעירוב, והשכירות מהם, או משכירם ולקיטם כרוך בהרבה הלכות, והרבה פעמים סומכים על היתרים חלשים יותר או פחות, אצלו בודאי אין כאן קולא זו לטלטל מהגינה לרחוב ולהיפך כיון דגם לדידיה הרחוב הוא רשות היחיד גמור, ואסור לטלטל ממנו לגינה יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה, וכל מה שהו מחמיר ואינו מטלטל, אף אם הוא מדינא ממש, זה רק משום שחסר ערוב חצרות.
תשובה: עיין ברא"ש בפרק הדר סי' י' (דף סז:) וז"ל מכאן התיר ר"ת ז"ל בגינה יתירה מבית סאתים שלא הוקפה לדירה לטלטל מתוכה לחוצה לה הואיל ולא היתה רה"ר גמורה כמו סרטיא ופלטיא עוברת לפניה, והתיר לעמוד בחוץ ולהטמין המפתח בתוך הגינה ולהוציאו מן הגינה לחוץ, עכ"ל:
נמצא לפי זה שעיר שיש לה עירוב חלש, אבל רחובות שלה אינם רה"ר דאורייתא אלא כרמלית, (כמו רוב הרחובות), ויש בתוכה גינה יתירה מבית סאתיים שלא הוקף לדירה, אז לאלו המקילים לסמוך על עירוב העיר אסור להם לטלטל מהרחוב לגינה זו, כיון שלשיטתם הרחוב הוא רשות היחיד, (ע"י העירוב), ואסור לטלטל מרשות היחיד לגינה של בית סאתיים שלא הוקף לדירה.
משא"כ מי שסובר (מדינא) שהעירוב הוא פסול, ואין לסמוך עליו, לדעתו הרחוב נשאר כרמלית, ולפי דברי הרא"ש הנ"ל התירו חכמים לטלטל מכרמלית לגינה של בית סאתיים שלא הוקפה לדירה.
נמצא שמי שלא סומך על כשרות העירוב (מדינא ולא מחומרא) מותר לו לטלטל במקום שאלו שסומכים על העירוב אסורים לטלטל:
___________________________________________________________________________________________________
הערה: א. אף שבתחילה נקט הרא"ש [שהתיר ר"ת] לטלטל מתוכה לחוצה לה - ולא כ' שהתיר לטלטל מחוצה לה לתוכה, [וכמש"כ בתשובה "לטלטל מהרחוב לגינה"], מ"מ בסוף דבריו כ' "והתיר לעמוד בחוץ ולהטמין המפתח בתוך הגינה ולהוציאו מן הגינה לחוץ", הרי שלמי שאינו סומך על עירוב העיר שניהם מותרים בין להוציא מתוך הגינה לרחוב שמחוצה לה ובין להכניס מהרחוב לתוך הגינה. ולמי שסומך על העירוב שניהם אסורים.
ב. דייקתי לכתוב מי שלא סומך על כשרות העירוב מדינא ולא מחומרא, שהרי מי שאינו סומך על העירוב רק משום חומרא בעלמא, לא יקל במקרה הנ"ל לטלטל מהגינה לרחוב או להיפך, כיון שאז החומרא היא להיפך לחשוש שמא העירוב כן כשר, וא"כ שוב הוא מטלטל בין רשות היחיד גמור למקום של בית סאתיים שלא הוקף לדירה ואסור.
וכן מי שאינו מטלטל בעיר, לא משום חשש על העירוב שמסביב לעיר, אלא משום חששות על עירוב החצרות של העיר, (כיון שיש גויים או חילונים שאינם מודים בעירוב, והשכירות מהם, או משכירם ולקיטם כרוך בהרבה הלכות, והרבה פעמים סומכים על היתרים חלשים יותר או פחות, אצלו בודאי אין כאן קולא זו לטלטל מהגינה לרחוב ולהיפך כיון דגם לדידיה הרחוב הוא רשות היחיד גמור, ואסור לטלטל ממנו לגינה יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה, וכל מה שהו מחמיר ואינו מטלטל, אף אם הוא מדינא ממש, זה רק משום שחסר ערוב חצרות.