חידה: איך יתכן שמי שלא סומך על כשרות העירוב (מדינא ולא מחומרא) מותר לו לטלטל במקום שאלו שסומכים על העירוב אסורים לטלטל

יושב אוהלים

משתמש ותיק
חידה: איך יתכן שמי שלא סומך על כשרות העירוב (מדינא ולא מחומרא) מותר לו לטלטל במקום שאלו שסומכים על העירוב אסורים לטלטל?

תשובה: עיין ברא"ש בפרק הדר סי' י' (דף סז:) וז"ל מכאן התיר ר"ת ז"ל בגינה יתירה מבית סאתים שלא הוקפה לדירה לטלטל מתוכה לחוצה לה הואיל ולא היתה רה"ר גמורה כמו סרטיא ופלטיא עוברת לפניה, והתיר לעמוד בחוץ ולהטמין המפתח בתוך הגינה ולהוציאו מן הגינה לחוץ, עכ"ל:

נמצא לפי זה שעיר שיש לה עירוב חלש, אבל רחובות שלה אינם רה"ר דאורייתא אלא כרמלית, (כמו רוב הרחובות), ויש בתוכה גינה יתירה מבית סאתיים שלא הוקף לדירה, אז לאלו המקילים לסמוך על עירוב העיר אסור להם לטלטל מהרחוב לגינה זו, כיון שלשיטתם הרחוב הוא רשות היחיד, (ע"י העירוב), ואסור לטלטל מרשות היחיד לגינה של בית סאתיים שלא הוקף לדירה.
משא"כ מי שסובר (מדינא) שהעירוב הוא פסול, ואין לסמוך עליו, לדעתו הרחוב נשאר כרמלית, ולפי דברי הרא"ש הנ"ל התירו חכמים לטלטל מכרמלית לגינה של בית סאתיים שלא הוקפה לדירה.
נמצא שמי שלא סומך על כשרות העירוב (מדינא ולא מחומרא) מותר לו לטלטל במקום שאלו שסומכים על העירוב אסורים לטלטל:
___________________________________________________________________________________________________

הערה: א. אף שבתחילה נקט הרא"ש [שהתיר ר"ת] לטלטל מתוכה לחוצה לה - ולא כ' שהתיר לטלטל מחוצה לה לתוכה, [וכמש"כ בתשובה "לטלטל מהרחוב לגינה"], מ"מ בסוף דבריו כ' "והתיר לעמוד בחוץ ולהטמין המפתח בתוך הגינה ולהוציאו מן הגינה לחוץ", הרי שלמי שאינו סומך על עירוב העיר שניהם מותרים בין להוציא מתוך הגינה לרחוב שמחוצה לה ובין להכניס מהרחוב לתוך הגינה. ולמי שסומך על העירוב שניהם אסורים.
ב. דייקתי לכתוב מי שלא סומך על כשרות העירוב מדינא ולא מחומרא, שהרי מי שאינו סומך על העירוב רק משום חומרא בעלמא, לא יקל במקרה הנ"ל לטלטל מהגינה לרחוב או להיפך, כיון שאז החומרא היא להיפך לחשוש שמא העירוב כן כשר, וא"כ שוב הוא מטלטל בין רשות היחיד גמור למקום של בית סאתיים שלא הוקף לדירה ואסור.
וכן מי שאינו מטלטל בעיר, לא משום חשש על העירוב שמסביב לעיר, אלא משום חששות על עירוב החצרות של העיר, (כיון שיש גויים או חילונים שאינם מודים בעירוב, והשכירות מהם, או משכירם ולקיטם כרוך בהרבה הלכות, והרבה פעמים סומכים על היתרים חלשים יותר או פחות, אצלו בודאי אין כאן קולא זו לטלטל מהגינה לרחוב ולהיפך כיון דגם לדידיה הרחוב הוא רשות היחיד גמור, ואסור לטלטל ממנו לגינה יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה, וכל מה שהו מחמיר ואינו מטלטל, אף אם הוא מדינא ממש, זה רק משום שחסר ערוב חצרות.
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
יש עוד תשובה לגבי עירוב תחומין כגון שהונח במצד מזרח למי שסומך עליו אסור ללכת מערב ולא למי שלא סומך עליו מאיזו סיבה שהיא מותר ללכת מערב אלפיים אמנ
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרבמדיקר אמר:
יש עוד תשובה לגבי עירוב תחומין כגון שהונח במצד מזרח למי שסומך עליו אסור ללכת מערב ולא למי שלא סומך עליו מאיזו סיבה שהיא מותר ללכת מערב אלפיים אמנ
א. שאלתי לגבי היתר ואיסור טלטול ולא לגבי הליכה.
ב. שם זה מהדין שתמיד מי שעירב מרויח מכאן ומפסיד מכאן, זה כל עיקר דין עירוב תחומין. זה לא מקרה מסויים.
 
 

מחכים

משתמש ותיק
לא הבנתי מה האריכות , מותר להוציא מכרמלית לכרמלית תוך ד"א כמבואר במס' שבת לא זוכר איזה דף ונפסק בסימן שמ"ה , וממילא יכול לטלטל תוך ד"א מחוץ לעירוב
ככה פשוט, אני טועה?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מחכים אמר:
לא הבנתי מה האריכות , מותר להוציא מכרמלית לכרמלית תוך ד"א כמבואר במס' שבת לא זוכר איזה דף ונפסק בסימן שמ"ה , וממילא יכול לטלטל תוך ד"א מחוץ לעירוב
ככה פשוט, אני טועה?
בגלל שבסתם כרמלית רגילה לכרמלית אחרת אם מותר לטלטל זה מותר לכולם, בין מי שסומך על עירוב העיר ובין מי שלא, ורק בגינה של בית סאתים שלא הוקף לדירה, שלא נתנו לו דין כרמלית אלא לגבי טלטול ממנו לרה"ר, אבל לטלטל בינה לכרמלית מותר, הרי זה תלוי אם הוא סומך על העירוב או לא. שלמי שלא סומך מותר, ולמי שסומך אסור, וזהו חידושו של הרא"ש.
 

מחכים

משתמש ותיק
אבל מי שסומך על העירוב זה אצלו רה"י ולא כרמלית ואסור לו לטלטל מרה"י לכרמלית. לא הבנתי דבריך כלל מכל כרמלית מותר לטלטל לכרמלית אחרת
 

מחכים

משתמש ותיק
החידוש הוא אפ' בכרמלית כזו שהיא רה"י דאורייתא וכ"ש בכרמלית רגילה
הדברים פשוטים
וכ"כ תמהתי על כל הדיון עד שחשבתי שאני טועה אז עיינתי עוד פעם וכנראה שלא אני הוא זה שטעה
 

מחכים

משתמש ותיק
מה שכתבת נכון אבל לאו דווקא במקרה כזה אלא לכל כרמלית יהיה נפק"מ דאם העירוב אינו עירוב ונשאר כדין כרמלית הרי דמותר לטלטל בתוך ד"א גם מחוץ לעירוב/ לכרמלית אחרת.
מה מסובך פה?
 

מחשב

משתמש רגיל
לחי העומד מאיליו אצל מבוי בשבת אחד, ובשבת השני' נפסל עירוב העיר.

הדין הוא שאם לא טלטלו ע"י לחי זה בשבת א', אין יכולין לטלטל על ידי לחי זו בשבתות שאחר זה.

ולפ"ז י"ל, דאם אותן שאין סומכין כל העירוב לא טלטלו ע"י לחי זו במבוי, אין יכולין לסמוך עליו בשבת זו, אמנם אותן שסמכו על העירוב לכאורה נראה דלא הוי כ'לא סמכו עליו', כיון שהם ממילא טלטלו אגב עירוב העיר.

אמנם יש לדחות דכיון שלהלכה לכתחילה אין סומכין על לחי, וצריכין לעשות צורת הפתח, א"כ אף לאותן שסמכו על העירוב מיקרי "לא סמכו".
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מחשב אמר:
איך יתכן שמי שלא סומך על כשרות העירוב (מדינא ולא מחומרא) מותר לו לטלטל במקום שאלו שסומכים על העירוב אסורים לטל

מחשב אמר:
לפ"ז י"ל, דאם אותן שאין סומכין על העירוב לא טלטלו ע"י לחי זו במבוי, אין יכולין לסמוך עליו בשבת זו,

סתירה מהשאלה לתשובה?
 

מחשב

משתמש רגיל
יושב אוהלים אמר:
מחשב אמר:
איך יתכן שמי שלא סומך על כשרות העירוב (מדינא ולא מחומרא) מותר לו לטלטל במקום שאלו שסומכים על העירוב אסורים לטל
 
מחשב אמר:
לפ"ז י"ל, דאם אותן שאין סומכין על העירוב לא טלטלו ע"י לחי זו במבוי, אין יכולין לסמוך עליו בשבת זו,

סתירה מהשאלה לתשובה?
טעיתי. מחשבותי הסתחררו... 

מתחילה רציתי לתת ההיכי תמצא, שאותן שאין סומכין על העירוב, אכן סמכו על הלחי וטלטלו באותו מבוי, ולכן יכולין לטלטל. ואלו שסומכין על העירוב הלא לא סמכו על הלחי, א"כ אולי הוי כלא סמכו עליו מערב שבת. אח"כ חשבתי שאולי זה לא מיקרי לא סמכו, כיון שלא הצריכו לסמוך עליו כיון שבלא"ה היו להם עירוב. ועדיין צ"ע.
 

אהרן. ו.

משתמש רגיל
חשבתי מקופיא תשובה נפלאה הקשורה לחג הסוכות.
סוכה בשבת חוה"מ סוכות, הבנויה באופן שאומרים מיגו מסוכה לשבת להתיר את המחיצות דאורייתא, אלא שעדיין מדרבנן המקום אינו נחשב לגדור, אלא דמשום שמחת יו"ט התירו לו לטלטל.
והנה, לדיעות שהעירוב הוא כלום נמצא שבסוכה כזו מותר לטלטל, ולדעות שהעירוב עושה רה"י נמצא שעשה סוכה ברה"י ויש דיעות שלא אומרים מיגו בסוכה בחצר שבעינן שיתיר בפועל, וממילא המקום אוסר בטלטול. [כמובן שיש בזה הרבה שיטות ופרטים וכתבתי מזכרוני]
אני ממש מתרגש במציאת תשובה מקורית זו הקשורה לענינא דיומא
 
חלק עליון תַחתִית