גוב של תבן

הרב הגאון

משתמש רשום
ברש"י פירש גוב של תבן בור של תבן ואילו בתס' פירשו גוב של תבן כמו גבבא (זנבות השיבולים) אלא שלפי זה לכאורא זה שני דברים גבבא ותבן ולא גבבא של תבן (שהרי בש"ס כתוב תבן וגבבא) 
 

HaimL

משתמש ותיק
הרב הגאון אמר:
ברש"י פירש גוב של תבן בור של תבן ואילו בתס' פירשו גוב של תבן כמו גבבא (זנבות השיבולים) אלא שלפי זה לכאורא זה שני דברים גבבא ותבן ולא גבבא של תבן (שהרי בש"ס כתוב תבן וגבבא) 
ברוכים הבאים. נהוג כאן שהשואל דבר, בש"ס ופוסקים, כותב את ציון המקור. לא כולם גאונים, ויודעים את הכל
 
 

הרב הגאון

משתמש רשום
פותח הנושא
HaimL אמר:
הרב הגאון אמר:
ברש"י פירש גוב של תבן בור של תבן ואילו בתס' פירשו גוב של תבן כמו גבבא (זנבות השיבולים) אלא שלפי זה לכאורא זה שני דברים גבבא ותבן ולא גבבא של תבן (שהרי בש"ס כתוב תבן וגבבא) 
ברוכים הבאים. נהוג כאן שהשואל דבר, בש"ס ופוסקים, כותב את ציון המקור. לא כולם גאונים, ויודעים את הכל

סליחה עירובין דף עט. תוס' ד"ה וכן
 

במבי

משתמש ותיק
כתוב וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא. (ישעיהו ל-יד)

ורש"י פירש שם "מגבא" - גוב מלא מים
 

במבי

משתמש ותיק
ואני מעתיק קטע מבועז מב"מ פ"א מ"ט (שזה התוצאה הראשונה שספריא נתן לי בכתיבת מספוא)

ועי' מה שהקשיתי על זה במסכת שבת [פ"ג סי' נ']. ולולא מסתפינא היה נ"ל איפכא דקש הוא הדק הנשאר בשבולת, והוא לשון רדוד, כמו מקשה תעשה, ותבן הוא הנשאר בארץ. שהוא לשון בנין, שעליו נבנה התבואה ע"י יניקתו מהארץ, ומלבד ראיותי שם [כמ"ש פ"ג דשבת הנ"ל], ג"כ לא מצאנו תבן שע"ג המטה, רק קש שע"ג המטה, [שבת פ"כ מ"ה], דמדראש הדק רך, מיוחד לשכיבה, ומסתבר ג"כ ממקראות שדברו בו חכמים הכא בלשון תורה, כדכתיב יאכלמו כקש, דמדהוא דק יותר מהתבן הנשאר בארץ, מתלהב מהר, וכ"כ מה"ט כקש לפני רוח, מדדק וקל הוא, וכ"כ לקושש קש לתבן. ר"ל לע"ד שהיו רגילין ליטל תבן ללושו בטיט. שעל ידי עביו אוגד יותר חלקי הטיט שבלבינה זא"ז שלא תתפרר הלבינה, רק מדלא הניחום המצריי' לילך בשדותיהן לעקור התבן, הוצרכו לקושש קש נדף המפוזר בשווקים וברחובות, ולקחוהו תחת תבן. משא"כ תבן ומספוא רב עמנו, דאותו שנשאר בארץ בתחתית השבולת, מדקרוב לקרקע מוטעם יותר לבהמה באכילתה. ועל הריחוק התבן מהשבולת, אמר הכתוב מה לתבן את הבר נאם ה', ר"ל ששפל ורחוק ממנו [ירמיה כ"ג]
 

הרב הגאון

משתמש רשום
פותח הנושא
במבי אמר:
כתוב וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא. (ישעיהו ל-יד)

ורש"י פירש שם "מגבא" - גוב מלא מים

זה לפירוש רש"י השאלה הייתה לפירוש התוס' האם שייך לומר גוב של תבן אם זה בעצם שני דברים דומים
 

במבי

משתמש ותיק
הרב הגאון אמר:
במבי אמר:
כתוב וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא. (ישעיהו ל-יד)

ורש"י פירש שם "מגבא" - גוב מלא מים

זה לפירוש רש"י השאלה הייתה לפירוש התוס' האם שייך לומר גוב של תבן אם זה בעצם שני דברים דומים

עיין ברש"י עה"פ בפרשת חיי שרה "גם תבן ומספוא רב עמנו" וכותב רש"י כל מאכל הגמלים קרוי מספוא כגון תבן ושעורים וא"כ אף שבפסוק כתוב תבן כתוב מספוא 
והכוונה במספוא שוב היא תבן.
 
חלק עליון תַחתִית