מאכל פועלים אימתי ?

אברהם לוי

משתמש ותיק
בשבת י, א: מאכל כל אדם בשעה רביעית, מאכל פועלים בשעה חמישית, מאכל תלמידי חכמים בשעה שישית.
מחפש טעם לאיחור זמן אכילת הפועלים, לא מצאתי בראשונים ואחרונים על אתר שהטריחו עצמם בכגון דא.
 

HaimL

משתמש ותיק
מה פירוש, זה חוק הסתדרותי. סתם.

מסתבר לי שהטעם בת"ח הוא כי עד שאדם מתרכז בלימודים, הוא צריך מספר שעות, ולכן ת"ח מאחרים עד לזמן הכי מאוחר

וה"נ גם במלאכה, רק שבמלאכת כפיים צריך פחות כוח הריכוז ולכן סגי להו בשעה חמישית.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין סתם.
כתוב שם: שעה ראשונה מאכל לודים, שניה מאכל יורשים, שלישית מאכל ליסטים, רביעית מאכל כל אדם, חמישית מאכל פועלים, שישית מאכל ת"ח.
ולכל אחד יש טעם בדבר יעויין במפרשים.
 

HaimL

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
אין סתם.
כתוב שם: שעה ראשונה מאכל לודים, שניה מאכל יורשים, שלישית מאכל ליסטים, רביעית מאכל כל אדם, חמישית מאכל פועלים, שישית מאכל ת"ח.
ולכל אחד יש טעם בדבר יעויין במפרשים.
הסתם היה על הבדיחה הבלתי מוצלחת שלי. בכל אופן, ראיתי בפירש"י על לודים ויורשים. ליסטים זה ברור, אבל כל השאר לא ראיתי מפורש. אשמח אם תציין מי מפרש

שאלת אגב. מאי שנא בני מלכים שעומדים עד שלוש שעות מיורשים, שאוכלים בשעה שלישית, והלא שניהם א"צ לטרוח במזונותיהן?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בדרך החסידות:
בספר אור תורה על אגדות חז"ל להמגיד ממזריטש זצ"ל, (סימן תנה)

תנה
ת"ר שעה ראשונה מאכל לודים שניה מאכל ליסטים שלישית מאכל יורשים רביעית מאכל פועלים חמישית מאכל כל אדם ששית מאכל ת"ח. ונ"ל ע"פ רמז והלצה שרמזו על אכילת אדם, שיש כמה מיני סוגי אכילות שונות זו מזו. המובחר שבכולם הוא אכילת הצדיק, שהוא אוכל לשובע נפשו ומספיק א"ע במועט. ולא עוד, אלא שכל העולם ניזון בזכותו, כרבי חנינא בן דוסא וכיוצא. והב' שאין כח זכותו כל כך לזון אחרים, רק הוא בעצמו ניזון מפירות מעשיו בעולם הזה. והגרוע מזה הוא מין הג', שגם הוא ניזון בזכות מעשיו, אבל עבודתו גרוע שהוא עובד על מנת לקבל פרס בעוה"ז. והד' הוא גרוע יותר, שאין לו זכות כלל מפאת עצמו, רק שהוא ניזון בזכות אבותיו. והה' הוא גרוע עוד יותר, שאין לו זכות עצמו ולא זכות אבות, רק הוא ניזון בזכות הצדיקים שבדורו. והוא גרוע מן הראשונים, כי לא די שאין לו זכות במה להתפרנס, אלא שגם בעבורו יוגרע כח שפע הצדיקים שבדורו, כמ"ש בגמרא דייך דמגינת אכולא כרכא דמחוזא. והסוג הו' הוא גרוע מכולם, שהוא חוטא גדול, ובעבור חטאיו נמנע השפע מכל העולם כמ"ש זבובי מות [יבאיש] יביע וגו', [פי'] חטא אחד יאבד טובות הרבה, כמו בעלי לשון הרע, כמ"ש רז"ל מיעוטן בגזל ורובן בלשון הרענ, והוא נרגן מפריד אלוף, אלופו של עולם, ומונע השפע, ורבו הרעות רחמנא ליצלן.

ואפשר שזהו הרמז שרמזו בברייתא הנזכרת. שע"ה הא', פי' שע"ה מלשון הסר"ה, שסר (מצרכי) [מדרכי] השי"ת. שע"ה ראשונה, כלומר סרה הגרוע מכולם, הוא בעלי לשון הרע וכיוצא, שמונע השפע מכל וכל ומאבד טובות הרבה, וגורם צרות רבות בעולם. והוא כמו הלודים שאוכלים בשר אדם. וגם נקראים שעה. הב' הוא הניזון בזכות הצדיקים שבדורו. ואף שאינו מונע השפע, שלא הרשיע כל כך, מ"מ ממעט שפע הצדיקים. וזהו מאכל לסטים. ג' הוא האוכל בזכות אבותיו, וזהו מאכל יורשים. הד' הוא העובדים על מנת לקבל פרס, וזהו מאכל פועלים, ר"ל שעובדים ע"מ ליקח שכר פעולתם בעוה"ז. הה' הוא מאכל כל אדם, ר"ל הוא מדת אדם בינוני, שהוא צדיק לעצמו ואוכל מפירות מעשיו, ואינו מפרנס לאחרים כי זכותו אין כ"כ גדול. אבל מאכל ת"ח הנקראים בנים, המקיימים בזכותם כל העולם, וזהו שעה ששית, ר"ל שהוא תמיד שעה בה' אלהיו ושמח בחלקו, והוא לשון ששי"ת. וז"ש ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב, פי' למה דורשי ה' לא יחסרו, כי הכל הוא טוב בעיניו ומספיק את עצמו במועט, ובזכותו ניזון כל העולם כולו כנזכר.
 

שאר ישוב

משתמש רגיל
עוד צ"ע, דבפרק הפועלים מבואר, שבעה"ב לא יכול לבקשם לעבוד ואז לאכול. פו. ועין שם בתוס'.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מבקְש חכמה אמר:
עוד צ"ע, דבפרק הפועלים מבואר, שבעה"ב לא יכול לבקשם לעבוד ואז לאכול. פו. ועין שם בתוס'.
רוצה לומר דהתם משמע שאוכלים קודם המלאכה, ופשיטא שהעבודה מתחילה בנץ, ולא אחר אכילתם בשעה חמישית.
אך יש לחלק דהתם בפועלים השכורים לבעל הבית והם אוכלים בתחילת היום, והכא [בשבת] בפועלים העושים לעצמן, והם אוכלים בחמישית.
 
 

שאר ישוב

משתמש רגיל
עושה לעצמו קרוי פועל?
כמדומני שרק אדם שנשכר לאחר וכח "פעולתו" משועבד, קרוי פועל.
 
חלק עליון תַחתִית