אישתפוך חמימיה דינוקא בשבת, קודם מילה, בדעת הבעה"מ .

זאת נחמתי

משתמש ותיק
דעת הבעה"מ והרשב"א  שאם נשפכו המים החמים של התינוק קודם מילה, אין מלין אותו בשבת.
והטעם: כיון שידעים מראש   שיצטרכו לחלל שבת בדבר שהיה אפשר להכינו מע"ש - לא ניתנה שבת להידחות   וכ"פ הב"י  .

ויש להסתפק מה הדין בעבר ומל .

והספק הוא בתרתי: 
א. האם הווה כמילה שלא בזמנה וצריך הטפת דם ברית למאן דאית ליה 

ב .את"ל הווה כמילה בזמנה, האם חייב סקילה במזיד וחטאת בשוגג כיון שבפועל היה דינו שלא למול, או דילמא, כיון שס"ס  נתקיים מצוות מילה  בזמנה  ששבת נדחית מפניה - פטור 

והנה רש"י ביבמות סד: ד"ה  סכנתא ואיסורא, כתב שאם מלו תינוק שיש במילתו משום פיקו"נ - הוה מילה שלא בזמנה וחילל שבת .
ולכאורה יש לחלק, ששם הוא דין  במילה עצמה שהיא לא נדחית משום שיש בזה פיקו"נ, אבל כאן זו סיבה  צדדית שהיא לא מדיני מילה בעצמם .
 
 
לכאורה אין ראיה מרש"י שם דלעולם יש לומר דהאיסורא הוא רק אם היה מת התינוק, ואז לא קיים מצות מילה כלל, אבל אם מל ולא מת התינוק לא היה איסור כי נודע שהוא מצות מילה.
ואם כן הכא נמי אם מל קיים המצוה, רק שעתה חייב להחם שלא ימות הקטן
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
לכאורה אין ראיה מרש"י שם דלעולם יש לומר דהאיסורא הוא רק אם היה מת התינוק, ואז לא קיים מצות מילה כלל 
למה לא קיים אם מת התינוק ?
כוונת רש"י פשוטה שלא ניתנה מילה להידחות במקום סכנה והו"ל מילה שלא בזמנה .
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
פשיטא שזה מילה בזמנה, כל הדין זה רק שאסור לגרום חילול שבת משום פיקו"נ, אבל זה דין צדדי ולא בעצם המילה, וודאי לא משנה את עצם דין המילה, ואין דמיון כלל לתינוק חולה, שאין בו כלל מצוות מילה.
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני שומע שפשיטא לך
אבל לא הוספתי מאום יותר מדברי, מלבד לכתוב -פשיטא -
ובכן: מאי דפשיטא לך מספקא לדידי .
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
התעלה על דעתך שאם נסע מחיפה לירושלים למול תינוק בשבת (וכגון ששגג שמותר, שלא ניכנס לנידונים נוספים של מילה על ידי משומד) שיצטרך הטפת דם ברית, כי היה אסור לעשות זאת. ואם ברור לך שלא צריך הטפת דם ברית במקרה הנ"ל הוא הדין לנידוננו, ואם לדעתך אולי צריך, א"כ מה דמספקא ליה למר, פשיטא לכל אדם.
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה ענין שמיטה להר סיני ?
כאן אמרו לו בפועל לא למול !
ומה לי אמרו לו לא למול מדין פיקו"נ, או מצד חילול שבת עתידי ?
ומה ענין זה אצל אחד שרק הקדים מעשה אסור למילה , שבפועל צריך למול אחרי שעבר את האיסור .
וזה פשיטא לכל אדם .
אמת שיש מקום לחלק בין דברי רש"י לכאן, וכמו שכבר נכתב לעיל, אבל הקשר בין המקרה שהבאת לנידון כאן, רחוקים בהרבה מהקשר בין דברי רש"י לכאן ....
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
מה ענין שמיטה להר סיני ?
כאן אמרו לו בפועל לא למול !
ומה לי אמרו לו לא למול מדין פיקו"נ, או מצד חילול שבת עתידי ?
ומה ענין זה אצל אחד שרק הקדים מעשה אסור למילה , שבפועל צריך למול אחרי שעבר את האיסור .
וזה פשיטא לכל אדם .
אמת שיש מקום לחלק בין דברי רש"י לכאן, וכמו שכבר נכתב לעיל, אבל הקשר בין המקרה שהבאת לנידון כאן, רחוקים בהרבה מהקשר בין דברי רש"י לכאן ..
ואם הוא המוהל היחיד בעיר, ונדר לא למול, ומל תינוק. האם יצטרך הטפת דם ברית לשיטתך?? אלא שגם לך ברור לחלק בין שהסיבה שלא למולו הוא בגוף התינוק, לבין סיבה צדדית. ותל"מ.
 

דרומאי

משתמש ותיק
ודאי ניתנה שבת לידחות אצל מילה זו, ורק בישול המים לא ניתן לידחות, ולכן המילה הוי מילה גמורה, וא"צ הטפת דם ברית [אא"כ היה במזיד ונעשה מומר והוי כגוי שמל] ואין בו חשש חיוב חטאת.
זכר לדבר, הרי כה"ג שיצטרכו לחמם מים בשבת יהא אסור גם למול בערב שבת, כגון שרוצה למול בערב שבת קרוב לבין השמשות, ויודע שאם ימול יצטרכו לבשל מים בשבת, הרי פשוט דלעת בעה"מ והרשב"א אסור לו למול, והאם גם בזה עולה על דעתך שיצטרך הטפת דם ברית?
 

חימקו

משתמש ותיק
אם יש שופר על האילן שלא דוחים שבות דרבנן בשביל תקיעת שופר, מה יהיה הדין אם מישהו בכל זאת הוריד, האם יהיה מותר לתקע בו? לפי דעתי כן. וה"ה הכא.
 

דרומאי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אם יש שופר על האילן שלא דוחים שבות דרבנן בשביל תקיעת שופר, מה יהיה הדין אם מישהו בכל זאת הוריד, האם יהיה מותר לתקע בו? לפי דעתי כן. וה"ה הכא.
הדין נכון אך הראיה אינה נכונה. שכן לאחר שכבר נטל את השופר מהאילן ודאי אומרים לו תקע, שהאיסור כבר נעשה. אבל כאן אומרים לו אל תמול והוא מל.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
א. האם הווה כמילה שלא בזמנה וצריך הטפת דם ברית למאן דאית ליה 

ב .את"ל הווה כמילה בזמנה, האם חייב סקילה במזיד וחטאת בשוגג כיון שבפועל היה דינו שלא למול, או דילמא, כיון שס"ס  נתקיים מצוות מילה  בזמנה  ששבת נדחית מפניה - פטור
לגבי טועה בדבר מצוה שאדם מל של שבת בע"ש ושל ע"ש בשבת שחייב חטאת מפני שאין פה טועה בדבר מצוה כי כבר מל את של שבת בערב שבת בכל זאת רש"י אומר (פסחים עב א ד"ה אמרי דבי ר' ינאי) "וגם עשה מצוה אפילו הכי חייב משום דלא ניתנה שבת להידחות".
ולכן זה עונה לך על שתי השאלות.
א. לא צריך הטפת דם ברית כי קיים מצוה.
ב. לא חייב חטאת בשוגג ולא סקילה במזיד כי עבר רק על איסור דרבנן כי מדאוריתא מותר לו למול.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
דעת הבעה"מ והרשב"א  שאם נשפכו המים החמים של התינוק קודם מילה, אין מלין אותו בשבת.
והטעם: כיון שידעים מראש   שיצטרכו לחלל שבת בדבר שהיה אפשר להכינו מע"ש - לא ניתנה שבת להידחות   וכ"פ הב"י  .

ויש להסתפק מה הדין בעבר ומל .

והספק הוא בתרתי: 
א. האם הווה כמילה שלא בזמנה וצריך הטפת דם ברית למאן דאית ליה 

ב .את"ל הווה כמילה בזמנה, האם חייב סקילה במזיד וחטאת בשוגג כיון שבפועל היה דינו שלא למול, או דילמא, כיון שס"ס  נתקיים מצוות מילה  בזמנה  ששבת נדחית מפניה - פטור 

והנה רש"י ביבמות סד: ד"ה  סכנתא ואיסורא, כתב שאם מלו תינוק שיש במילתו משום פיקו"נ - הוה מילה שלא בזמנה וחילל שבת .
ולכאורה יש לחלק, ששם הוא דין  במילה עצמה שהיא לא נדחית משום שיש בזה פיקו"נ, אבל כאן זו סיבה  צדדית שהיא לא מדיני מילה בעצמם .

בקובץ הערות כתב בדעת בעה"מ דהוא רק מדרבנן, ומדאורייתא שרי להכניס עצמו לפיקו''נ (כי היכי דלא ליסתרו דברי בעה''מ אהדדי, גבי אין מפליגין).
לפ''ז לכאו' פשוט דא''צ להטיף.
 

בן עזאי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אם יש שופר על האילן שלא דוחים שבות דרבנן בשביל תקיעת שופר, מה יהיה הדין אם מישהו בכל זאת הוריד, האם יהיה מותר לתקע בו? לפי דעתי כן. וה"ה הכא.
לא הסתכלתי על כל הדיון ואיני דן לגופו של ענין ומטרת הראיה, רק לעצם השאלה אם יהי' מותר לתקוע בו, לא הבנתי כוונתך הרי"ז מוקצה לכאו' ?, ומלבד זה ייש נידון לגבי תקיע"ש שביטלו משום גזירה דרבה בעבר ותקע, אם קיים המצוה, ויש האומרים שיצא כמדו'].
 

חימקו

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
חימקו אמר:
אם יש שופר על האילן שלא דוחים שבות דרבנן בשביל תקיעת שופר, מה יהיה הדין אם מישהו בכל זאת הוריד, האם יהיה מותר לתקע בו? לפי דעתי כן. וה"ה הכא.
לא הסתכלתי על כל הדיון ואיני דן לגופו של ענין ומטרת הראיה, רק לעצם השאלה אם יהי' מותר לתקוע בו, לא הבנתי כוונתך הרי"ז מוקצה לכאו' ?, ומלבד זה ייש נידון לגבי תקיע"ש שביטלו משום גזירה דרבה בעבר ותקע, אם קיים המצוה, ויש האומרים שיצא כמדו'].
הניחו על העץ באמצע שבת, ואין מוקצה לחצי שבת.
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
ואם הוא המוהל היחיד בעיר, ונדר לא למול, ומל תינוק. האם יצטרך הטפת דם ברית לשיטתך?? אלא שגם לך ברור לחלק בין שהסיבה שלא למולו הוא בגוף התינוק, לבין סיבה צדדית. ותל"מ.
בכה"ג זה לא סיבה במילה שהיא צריכה לא להיעשות אלא חיסרון היכי תמצי בעלמא  ותל"מ .
גם בפיקו"נ לולי דברי רש"י היינו אומרים שזה סיבה חיצונית .וכמו אם היה תלוי בזה פיקו"נ של אחר .
 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
ודאי ניתנה שבת לידחות אצל מילה זו, ורק בישול המים לא ניתן לידחות, ולכן המילה הוי מילה גמורה, וא"צ הטפת דם ברית [אא"כ היה במזיד ונעשה מומר והוי כגוי שמל] ואין בו חשש חיוב חטאת.
זכר לדבר, הרי כה"ג שיצטרכו לחמם מים בשבת יהא אסור גם למול בערב שבת, כגון שרוצה למול בערב שבת קרוב לבין השמשות, ויודע שאם ימול יצטרכו לבשל מים בשבת, הרי פשוט דלעת בעה"מ והרשב"א אסור לו למול, והאם גם בזה עולה על דעתך שיצטרך הטפת דם ברית?

החיסרון במים לא נותן לו למול,והגע עצמך הרי אם אין לו אפשרות לחמם לו מים הרי הן הן דברי רש"י דהוי מילה שלא בזמנה, וא"כ בכה"ג שלא ניתן להכניס עצמו לפיקו"נ הרי הוא כמי שאין לו מים למולו .
בכ"א גם אי הווה מילה בזמנה, כלל לא פשוט שאין בו חיוב חטאת כיון שבפועל היה דינו לא למול, וכמו שכתבי לעיל .
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
יראתי בפצותי אמר:
ואם הוא המוהל היחיד בעיר, ונדר לא למול, ומל תינוק. האם יצטרך הטפת דם ברית לשיטתך?? אלא שגם לך ברור לחלק בין שהסיבה שלא למולו הוא בגוף התינוק, לבין סיבה צדדית. ותל"מ.
בכה"ג זה לא סיבה במילה שהיא צריכה לא להיעשות אלא חיסרון היכי תמצי בעלמא  ותל"מ .
גם בפיקו"נ לולי דברי רש"י היינו אומרים שזה סיבה חיצונית .וכמו אם היה תלוי בזה פיקו"נ של אחר .
גם אישתפיך חמימי חיסרון היכי תימצי, שאין לו איך למצוא מים מע"ש, ואין כאן משהו בעצם המילה, ולא כחולה שבעצם המילה נשתנה הדין, שלא נאמר למול חולה. ובנוסח אחר (לאלה שחייבים נוסח למדני), פיקו"נ דוחה את המצוה, ועכשיו היא דחויה ואינה עומדת לקיום, האיסור לגרום לחילול שבת, אינו דוחה את המילה, אלא דאריה הוא דרביע עליה, והיא היא.
 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
גם אישתפיך חמימי חיסרון היכי תימצי, שאין לו איך למצוא מים מע"ש, ואין כאן משהו בעצם המילה, ולא כחולה שבעצם המילה נשתנה הדין, שלא נאמר למול חולה. ובנוסח אחר (לאלה שחייבים נוסח למדני), פיקו"נ דוחה את המצוה, ועכשיו היא דחויה ואינה עומדת לקיום, האיסור לגרום לחילול שבת, אינו דוחה את המילה, אלא דאריה הוא דרביע עליה, והיא היא.
אינו כן,  אלא גם כאן  חילול שבת לא ניתן  להידחות מפני מילה במקום שהיה יכול למנוע את החילול שבת  שנוצר  בגלל  המילה - מראש (שאילו היה ניתן להידחות, גם בכה"ג היו מלים וכמכשירי מילה לרבי אליעזר ולהדיא דימו אותם הראשונים  ) 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
אינו כן,  אלא גם כאן  חילול שבת לא ניתן  להידחות מפני מילה במקום שהיה יכול למנוע את החילול שבת  שנוצר  בגלל  המילה - מראש (שאילו היה ניתן להידחות, גם בכה"ג היו מלים וכמכשירי מילה לרבי אליעזר ולהדיא דימו אותם הראשונים  )
ברור שכרגע נאסר, אבל האיסור חיצוני לחלוטין, שבת כאריה דרביע עליה, ולא שמצוות מילה בטלה.
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כבר ציינתי שהנוסח של הראשונים שלא ניתנה שבת בכה"ג להידחות משום מילה משום דהוי כמכשירי מילה שאפשר לעשותם מע"ש  .(ולרבי אליעזר ימולו בכה"ג מכח  דין מכשירי מילה ! )
וכמו מכשירי מילה שקודם המילה שלדידן הוא דין במילה עצמה שלא ניתנו מכשיריה לדחות את השבת, ודלא כרבי אליעזר שמכשירים כמילה עצמה .
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
כבר ציינתי שהנוסח של הראשונים שלא ניתנה שבת בכה"ג להידחות משום מילה משום דהוי כמכשירי מילה שאפשר לעשותם מע"ש  .(ולרבי אליעזר ימולו בכה"ג מכח  דין מכשירי מילה ! )
וכמו מכשירי מילה שקודם המילה שלדידן הוא דין במילה עצמה שלא ניתנו מכשיריה לדחות את השבת, ודלא כרבי אליעזר שמכשירים כמילה עצמה .
כוונת דבריהם שלא על זה נאמר ימול אפי' בשבת, ואינו אלא כמכשירי מילה שלא נדחו, ולרבי אליעזר לא גרע ממכשירים, אבל זה לא דין במילה, אלא שאין דין דיחוי לכל חילול שבת שאינו עצם המילה, וממילא נשאר באיסור שבת.
 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
זאת נחמתי אמר:
כבר ציינתי שהנוסח של הראשונים שלא ניתנה שבת בכה"ג להידחות משום מילה משום דהוי כמכשירי מילה שאפשר לעשותם מע"ש  .(ולרבי אליעזר ימולו בכה"ג מכח  דין מכשירי מילה ! )
וכמו מכשירי מילה שקודם המילה שלדידן הוא דין במילה עצמה שלא ניתנו מכשיריה לדחות את השבת, ודלא כרבי אליעזר שמכשירים כמילה עצמה .
כוונת דבריהם שלא על זה נאמר ימול אפי' בשבת, ואינו אלא כמכשירי מילה שלא נדחו, ולרבי אליעזר לא גרע ממכשירים, אבל זה לא דין במילה, אלא שאין דין דיחוי לכל חילול שבת שאינו עצם המילה, וממילא נשאר באיסור שבת.
למעשה בראשונים מבואר  שיש כאן סתירה בין דיני שבת לדיני מילה ובכה"ג לא ניתנה שבת להידחות מפני מילה (זה לא דין במילה  אלא דין הנהגה  בין הכח של מצוות  מילה לכח של מצוות שבת ובכה"ג לא ניתנה שבת  להידחות אלא אדרבה המילה נדחית ,   בדיוק כמו בפיקו"נ שזה לא דין במילה, אלא דין בכח של מצוות מילה מול מצוות וחי בהם, שמצוות וחי בהם דוחה )
וכמו אם  היה הדין שמילה עצמה לא דוחה שבת , שאז הוה כמילה שלא בזמנה בק"ו מדברי רש"י וה"ה הכא וכ"ז פשוט וברור .
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
וכמו אם  היה הדין שמילה עצמה לא דוחה שבת , שאז הוה כמילה שלא בזמנה בק"ו מדברי רש"י וה"ה הכא וכ"ז פשוט וברור .
כמו שכתבתי אינו דומה, כיון שאיסור שבת עצמו נדחה, ויש כאן משהו צדדי, וכמו ששכח להכין איזמל מע"ש, שמסתבר שאיסור שבת אינו דוחה עצם דין המילה, אלא מצב מקרי שאינו יכול למול, משא"כ מילה בחולה, או אם מילה לא דוחה שבת, שהוא כלא הגיע זמנו. וכיון שזה דברים התלויים בסברא, וכתבתי סברתי, ואמרת דבריך, נישאר בוויכוח, למרות שאינני רואה כאן שני צדדים, וברור לי שיש אחרים שמה שפשיטא לי כביעא בכותחא, יכול להיות אצלם ספק או ודאי להיפך, כדרך דבר שאין תלוי בראיות אלא בסברא. ואין טעם לחזור על אותם סברות שוב, אחרי שהתבררה נקודת הוויכוח.
ובקצרה: דעתך, שכיון שלא ניתנה מילה לדחות איסורי שבת שאינם מילה עצמה, א"כ איסור שבת גובר על איסור מילה, והוי כמילה שנדחתה מפני שבת, וכמו שהיה הדין אם מילה לא דוחה שבת, והוי כלא הגיע זמנה. דעתי, שרק אם איסור מילה עצמו נדחה מפני השבת, וכן פיקו"נ, הוי כלא הגיע זמנה, כי זה בעצם המילה, אבל אם המילה עצמה ניתנה להידחות אך דין שבת אחר דוחה את המילה, כמכשירים, אשתפיך חמימי וכד', א"כ מילה עצמה לא נדחתה, אלא מסיבה צדדית וכאריה דרביע עליה.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
דרומאי אמר:
ודאי ניתנה שבת לידחות אצל מילה זו, ורק בישול המים לא ניתן לידחות, ולכן המילה הוי מילה גמורה, וא"צ הטפת דם ברית [אא"כ היה במזיד ונעשה מומר והוי כגוי שמל] ואין בו חשש חיוב חטאת.
זכר לדבר, הרי כה"ג שיצטרכו לחמם מים בשבת יהא אסור גם למול בערב שבת, כגון שרוצה למול בערב שבת קרוב לבין השמשות, ויודע שאם ימול יצטרכו לבשל מים בשבת, הרי פשוט דלעת בעה"מ והרשב"א אסור לו למול, והאם גם בזה עולה על דעתך שיצטרך הטפת דם ברית?

החיסרון במים לא נותן לו למול,והגע עצמך הרי אם אין לו אפשרות לחמם לו מים הרי הן הן דברי רש"י דהוי מילה שלא בזמנה, וא"כ בכה"ג שלא ניתן להכניס עצמו לפיקו"נ הרי הוא כמי שאין לו מים למולו .
בכ"א גם אי הווה מילה בזמנה, כלל לא פשוט שאין בו חיוב חטאת כיון שבפועל היה דינו לא למול, וכמו שכתבי לעיל .
אני שואל שוב: לדעתך אם יהיה כה"ג במילה בע"ש, שאם ימול יצטרכו לחמם מים בשבת. והרי פשוט דכה"ג אסור לו למול לדעת הרשב"א.
והאם עולה על הדעת שאם עבר ומל לא הוי מילה וצריך הטפת דם ברית?
 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
.ובקצרה: דעתך, שכיון שלא ניתנה מילה לדחות איסורי שבת שאינם מילה עצמה, א"כ איסור שבת גובר על איסור מילה, והוי כמילה שנדחתה מפני שבת, וכמו שהיה הדין אם מילה לא דוחה שבת, והוי כלא הגיע זמנה. דעתי, שרק אם איסור מילה עצמו נדחה מפני השבת, וכן פיקו"נ, הוי כלא הגיע זמנה, כי זה בעצם המילה, אבל אם המילה עצמה ניתנה להידחות אך דין שבת אחר דוחה את המילה, כמכשירים, אשתפיך חמימי וכד', א"כ מילה עצמה לא נדחתה, אלא מסיבה צדדית וכאריה דרביע עליה.

   
סיכמת די נאה, ולמרות שיש לי עוד מה להאריך בדקות ענין מכשירין והעמדתם דחייתם מול שבת (לא נראה לי שעמדת בדיוק על מה כוונתי להוכיח משם ), ובאופן כללי בכל ענין דחיות בשני איסורים שסותרים זה לזה,  מ"מ לפי   השיח  כאן  נראה לי שלא שייך להתקדם הרבה במסגרת   זו ולהיכנס פה לעובי הקורה  מכמה וכמה טעמים .

בכל אופן, בהתבוננות שניה בדברי רש"י שם אני חושב שכלל לא ברור שאכן כוונתו דהוי כמילה   קודם זמנה, ויתכן מאוד שכל כוונתו היא רק שהוה מילה שלא בשמיני שאין בה מעלת דחיית שבת, אבל לא דהוי כמילה קודם שמיני אלא כמילת תשיעי , וא"כ הוא, פשיטא שא"צ הטפת דם ברית .

עד כאן בנוגע לספק הראשון אי הווה מילה שלא בזמנה .
בנוגע לספק השני,  את"ל הוה מילה בזמנה, האם  מ"מ חייב חטאת כיון שבפועל מל שלא כדין .
שמעתי משמיה דהגר"ד לנדו ספק דומה, לענין שוחט הפסח על החמץ, שקרבנו כשר ועולה לו לשם חובה אף שעבר איסור .
ונסתפק הגר"ד, מה דינו אם שחט בשבת שנדחית מפני הקרבת פסח, האם חייב חטאת כיון שבפועל לא היה צריך לשחוט על החמץ, או כיון שבפועל עלה לו לשם חובה פטור . 
 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
אני שואל שוב: לדעתך אם יהיה כה"ג במילה בע"ש, שאם ימול יצטרכו לחמם מים בשבת. והרי פשוט דכה"ג אסור לו למול לדעת הרשב"א.
והאם עולה על הדעת שאם עבר ומל לא הוי מילה וצריך הטפת דם ברית?
איני מבין מה כבודו רוצה ממילה בשישי, הרי שם כבר הגיע זמנו לפני כן, ומה ס"ד שיפקע זמנו .
והרי הוא ככל אחד שימול בשבת  בתשיעי שפשיטא שאף שחילל שבת מ"מ פשיטא  שא"צ  להטיף דם ברית .
כאן הנידון הוא מכיון שמיד עם תחילת שבת היה היום השמיני, ולא הגיע זמנו למול .
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
שמעתי משמיה דהגר"ד לנדו ספק דומה, לענין שוחט הפסח על החמץ, שקרבנו כשר ועולה לו לשם חובה אף שעבר איסור .
ונסתפק הגר"ד, מה דינו אם שחט בשבת שנדחית מפני הקרבת פסח, האם חייב חטאת כיון שבפועל לא היה צריך לשחוט על החמץ, או כיון שבפועל עלה לו לשם חובה פטור .
אינני מאמין שנסתפק בזה אדם מעולם, פשיטא שלא הוי חילול שבת, שהרי היה כאן קרבן פסח שדינו שדוחה שבת, ונתקיים הדין.
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
זאת נחמתי אמר:
שמעתי משמיה דהגר"ד לנדו ספק דומה, לענין שוחט הפסח על החמץ, שקרבנו כשר ועולה לו לשם חובה אף שעבר איסור .
ונסתפק הגר"ד, מה דינו אם שחט בשבת שנדחית מפני הקרבת פסח, האם חייב חטאת כיון שבפועל לא היה צריך לשחוט על החמץ, או כיון שבפועל עלה לו לשם חובה פטור .
אינני מאמין שנסתפק בזה אדם מעולם, פשיטא שלא הוי חילול שבת, שהרי היה כאן קרבן פסח שדינו שדוחה שבת, ונתקיים הדין.
אז תתפלא לשמוע שהסתפק בזה אדם גדול ממך בכמה וכמה מידות ...
והסברא פשוטה כיון שמ"מ היה דינו שלא לשחוט, וכמו שהוזכר לעיל גבי מילה .

 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
אז תתפלא לשמוע שהסתפק בזה אדם גדול ממך בכמה וכמה מידות ...
או שהסתפק כדבריך, או ששאל כדרך לימוד, והתשובה ברורה גם לו, או שלא היו דברים מעולם,,,
 
חלק עליון תַחתִית