בעוד מספר ימים מתחילים עירובין, הבו עצות

איך להכניס מתיקות במסכת זו שקצת קשה מבחינת המושגים החדשים שיש בה במסגרת הדף היומי,
כגון הקדמות טובות, ספרי עזר.
עצות איך להחזיק מעמד בקביעות היומית בשביל לא להפסיד את רצף לימוד הדף היומי, ובפרט שחלקו של המסכת יוצא בזמנים קצת קשים של בין הזמנים וחגי תשרי הבעל"ט.
וכל דבר אחר שמועיל לטובת הכלל יתקבל בברכה.
 

HaimL

משתמש ותיק
מה יותר מעניין מאשר ללמוד מושגים חדשים? עצה אפשרית, לצייר הכל על דף.
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
ספרי עזר זה הגמרות של עוז והדר עם התמונות התלת מימדיות בסוף, עוזר מאוד,
למרות שלפעמים יש שם טעויות קלות בהבנת התמונה.
אם אתה מחפש ספרים בתחום הלמדני, ארשום אחד מהם:
אשד הנחלים של הרב אייזנשטיין. מקיף באריכות את כל הענינים.
מסופקני אם מתאים ללומדי (שיעור) דף היומי, אא"כ משקיעים בלימוד הדף כמה שעות ליום.
בברכת הצלחה רבה לציבור לומדי הדף!
 

אלמוני

משתמש ותיק
אני לא יודע, מחייב להספק זה לרשום את ההספקים לי יש הספק של תרי דף אישיים ביום ובס"ד כשרושמים כל יום את ההספק מצליחים.
 
הבעיה בציורים שהם מציירים את זמן חז''ל, ולא כל כך את מציאות זמננו.

אמליץ אפוא לעיין ספר 'העירוב' של רבי יחיאל מיכל שטרן רבה של עזרת תורה, עם תמונות מרחובות קיימים של זמננו ועליהם נסובים ההלכות, כך שהדברים הרבה יותר נקלטים בשכל לענ''ד.
למותר לציין את התועלת שבתמונות מסוג זה.

העירוב.png
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
מרדכי דב זינגר אמר:
ללמוד את המשניות עם פרושים קלים.
ובעיקר מו"ר רבנו עובדיה זיע"א

מסכים לגמרי

זה נכון בכל מסכתבפרט בעירובין

לדעתי כדאי לעבור כו"כ על כל המסכת לפני שמתחילים

בנוסף יש בעירובין שלוש חלקים  הלכות מחיצה  הלכות עירוב  והלכות עירובי תחומין 
וצריך לשים לב לחלוקה הזו
 

מרדכי דב זינגר

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
מרדכי דב זינגר אמר:
ללמוד את המשניות עם פרושים קלים.
ובעיקר מו"ר רבנו עובדיה זיע"א

מסכים לגמרי

זה נכון בכל מסכתבפרט בעירובין

לדעתי כדאי לעבור כו"כ על כל המסכת לפני שמתחילים

בנוסף יש בעירובין שלוש חלקים  הלכות מחיצה  הלכות עירוב  והלכות עירובי תחומין 
וצריך לשים לב לחלוקה הזו

לשים לב מה עיקר המחיצה מדאוריתא ומה מדרבנן.
מה הוא שיתוף מבואות ומה הוא עירוב חצרות/תחומין/(תבשילין)

ולזכור...
שהשיתוף הוא הכשר המבוי....

וקרפף...
ולמזלנו היו הרבה נושאים שכבר למדנו בשבת
כגון לתלות את הערוב על העץ ....מעל/מתחת י"ט...

העיקר לא להתייאש....
ולא להתבייש לשאול...
לא הביישן למד.

בהצלחה.
 

אקשן דקדושה

משתמש ותיק
כדאי להכריז כל בוקר בבית בעקביות אחרי שחרית או לפני, צריך להספיק את הדף היום. זה גורם גם להתענינות של האשה והילדים אם אכן הספיק. וגם לתזכורת והתעוררות לזה.
מומלץ גם לומר לבניו ואפי' לבנותיו, היום אני הולך ללמוד בדף מה הדין של רחוב שפתוח לרה"ר ואח"כ לשתף אותם באיזו נקודה קטנה ומענינת. (לא להעמיס)
זה יכול לגרום להם לשאול כמה פעמים ביום אם כבר למדת את הדף. ולהרבות בבית @אקשן דקדושה ...
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
אקשן דקדושה אמר:
בבא בוטא אמר:
אשד הנחלים של הרב אייזנשטיין. מקיף באריכות את כל הענינים.
יש לעשות שאילת חכם אם ללמוד בהם. וכנודע.
ובלא"ה ברוב בתי כנסיות הוציאו אותם.

אולי תחכימנו?
לספר יש הסכמה מרבי ישראל יעקב פישר הגרב"ד פוברסקי רבי אברהם גניחובסקי רבי ברוך שמואל דויטש.
 

מוישלה

משתמש רשום
אקשן דקדושה אמר:
בבא בוטא אמר:
אשד הנחלים של הרב אייזנשטיין. מקיף באריכות את כל הענינים.
יש לעשות שאילת חכם אם ללמוד בהם. וכנודע.
ובלא"ה ברוב בתי כנסיות הוציאו אותם.

כפי איך ששמעתי ניתן ללמוד בהם ללא חשש, אולי הספר נכתב ע"י, אבל העיקר הוא מהמקומות שלמד בהם או מהחברותות שלמד איתם
 

תא שמע

משתמש רשום
אני ממליץ לכולם להיכנס לאתר של 'מחודדים בפיך' ולהוריד את תוכנת אנקי עם כמה כרטיסיות מתאימות.
ופשוט להתחיל לסכם דף אחרי דף, ככה תקבלו סיפוק אדיר שאתם זוכרים את כל הסוגיות הנלמדות, ויהיה לכם חשק וגישמאק במסכת עירובין.
 

כרם

משתמש ותיק
עצה טובה ששמעתי ללימוד מסכת חדשה, לאו דוקא עירובין, אבל זה ישים גם לעירובין.
לא לפחד!
ללמוד לפי הבנה של הבנת הנקרא, אין מלים לא מובנות, מסתכלים ברש"י ומבינים את העניין. ואז מקבלים הבנה ראשונית, שבדרך כלל אינה קשה ואינה מסובכת.
אחר כך, בלימוד נוסף, או בהמשך המסכת כאשר מתעוררים קשיים ממקום למקום, מה שמוצאים תירוץ מתרצים, ומה שלא מוצאים תירוץ, רושמים באיזה מקום (פנקס, דף נייר וכדו') את הקושיא באר היטב, למה קשה ומה קשה.
במחזור הבא, מוציאים את הדפים עם הקושיות, ומתקדמים.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
קצת סדר במסכת

בגדול יש חמשה נושאים במסכת עירובין.

א. רשות מבוי ותקנתו (פרק א);
מפני שהמבוי דומה לרשות הרבים, שהרי הוא מקום להילוך מרה"ר לרה"י, ולא מקום שהייה או דיורין כחצר וקרפף, שינוהו חכמים מסתם רשה"י או כרמלית להצריך היכר מיוחד (או מחיצה) בינו לבין רשות הרבים (לחי/קורה/צורת הפתח/דלת/דלת ננעלת). יש הרבה דינים בצורת המבוי, האם, איך, והיכן יש להניח את התיקון.

ב. רשויות שונות והיתר טלטול מזה לזה (פרק ט);
יש דרגות וסוגים שונים של רשויות גם בתוך רשות היחיד - בית, חצר, גג, קרפף, מבוי. ויש דינים שונים בהיתר הטילטול מזה לזה. מלבד זה, בקרפף (מקום שלא הוקף לדירה) יש תנאים מיוחדים להיתר הטלטול בו (פרק א, ב).

ג. דיני מחיצות (פרק א, ב, ז, ט);
במסכת יש כמה דיני מחיצות בהקשרים שונים (נראה מבחוץ/פסים/רוב וכו' לגבי דין לחי; שיירא/צורת הפתח/שתי וערב/עומד מרובה/תל המתלקט/גוד אחית ועוד, לגבי גדירת רשות; כותל/חלון/חריץ ועוד לגבי עירובי חצרות; פסי ביראות (פרק ב), מחיצה מיוחדת, שמופיעה רק פעם אחת בהיסטוריה, סביב הבורות של עולי הרגלים).

ד. עירובי חצרות ושיתופי מבואות (פרק ו, ז, ח);
תקנת שלמה להחשיב חלוקת רשויות מכח בעלות, אף ששניהן רשות יחיד, כחלוקת רשות היחיד מרשות הרבים. ולכן אסור לטלטל מבית לבית ומחצר לחצר, ואף מבית לחצר כלים שלא שבתו בחצר, בגלל הרשות השניה השולטת בחצר. ותיקן גם להתיר את הטלטול על ידי עירוב. (יש בזה הרבה פרטי דינים; הן בצד האיסור, מי אוסר על מי, פנימית וחיצונה, אחת על יד השניה, דריסת הרגל, חצר ומרפסת וכו'. יש גם דין עם מי אפשר לערב, ואיזה רשות אוסרת בחצר, ומזה יצא דין גוי ומומר, שכירות וביטול רשות, שכירו ולקיטו וכו' (פרק ו). דינים נוספים לגבי אופן החיבור בין החצרות מבואר בפרק נוסף (ז), וכן דין מעשה העירוב עצמו, גביית הפת, שיעורה, תביעתה וכו' (פרק ח).

ה. עירובי תחומין (פרק ג, ד, ה);
שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו.
חלק בלתי נפרד משביתת השבת, היא השביתה במקום מיוחד בלי לצאת ממנו. האדם תופס מקום של ד' אמות, וממנו יש לו ללכת אלפיים לכל רוח. חשבון האלפים הללו הם נושא לפרק אחד (ד), חכמים תיקנו אפשרות לשנות את מרכז השביתה על ידי הנחת "עירוב", דיני ההנחה וקניית השביתה מבוארים בפרק נוסף (ג), לעיר יש דין ד"א, וכל הדינים היוצאים מזה נידונים בפרק נפרד (ה).

יש לשים לב, ששלשה ענינים נקראים בשם 'עירוב', ועל פניו אין קשר ביניהם.
תיקון רשות מבוי, עירובי חצרות, ועירובי תחומין.
 

מה אדבר

משתמש ותיק
עיצה נוספת ללמוד משנ"ב על הסדר בסוף כל סוגיא. מרענן ומקרב למעשה, ומעל הכל מסכם בתמציתיות ובשפה קלה, מלבד החידושים העמוקים השזורים בו.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
לפנות למוקד העירוב לקבל עזרה מאוד מגוונת בעל פה ובכתב, בהרצאות ומצגות, בספרים ובעלונים, והכי חשוב - בסיורים מודרכים.
זה הופך את הכל לחי ותוסס עד שמתחילים להרגיש שבכלל לא קשה ללמוד עירובין ולא מבינים על מה יצא הקצף.
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
מוישלה אמר:
אקשן דקדושה אמר:
בבא בוטא אמר:
אשד הנחלים של הרב אייזנשטיין. מקיף באריכות את כל הענינים.
יש לעשות שאילת חכם אם ללמוד בהם. וכנודע.
ובלא"ה ברוב בתי כנסיות הוציאו אותם.

כפי איך ששמעתי ניתן ללמוד בהם ללא חשש, אולי הספר נכתב ע"י, אבל העיקר הוא מהמקומות שלמד בהם או מהחברותות שלמד איתם

עדיין הנסתר רב על "הנודע". 
יש מי שיחכימנו?
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
האם מישהו יכול לעזור לי (בפרטי, כמובן)
ראיתי את סדרת הספרים בביהמ"ד שאני לומד, להעיר להגבאים שיוציאו?
לתומי, לא מכיר בכלל על מה מדובר
ייש"כ
 

יהודי

משתמש ותיק
אהרן פישר אמר:
האם מישהו יכול לעזור לי (בפרטי, כמובן)
ראיתי את סדרת הספרים בביהמ"ד שאני לומד, להעיר להגבאים שיוציאו?
לתומי, לא מכיר בכלל על מה מדובר
ייש"כ
אני הסתפקתי אם להרימם מהרצפה. וטעם הספק שמא יש כאלו שאינם מכירים במה עסקינן.
 
 

יהודי

משתמש ותיק
יהודי אמר:
אהרן פישר אמר:
האם מישהו יכול לעזור לי (בפרטי, כמובן)
ראיתי את סדרת הספרים בביהמ"ד שאני לומד, להעיר להגבאים שיוציאו?
לתומי, לא מכיר בכלל על מה מדובר
ייש"כ
אני הסתפקתי אם להרימם מהרצפה. וטעם הספק שמא יש כאלו שאינם מכירים במה עסקינן.
שו"ר שלעיל כתבו שלא שם הכותב הכתוב על הספרים כתבם. וא"כ יתכן שדינם שונה. 
 
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
יהודי אמר:
יהודי אמר:
אהרן פישר אמר:
האם מישהו יכול לעזור לי (בפרטי, כמובן)
ראיתי את סדרת הספרים בביהמ"ד שאני לומד, להעיר להגבאים שיוציאו?
לתומי, לא מכיר בכלל על מה מדובר
ייש"כ
אני הסתפקתי אם להרימם מהרצפה. וטעם הספק שמא יש כאלו שאינם מכירים במה עסקינן.
שו"ר שלעיל כתבו שלא שם הכותב הכתוב על הספרים כתבם. וא"כ יתכן שדינם שונה. 
מהיכ"ת
 
 

יהודי

משתמש ותיק
חילך לאורייתא אמר:
יהודי אמר:
יהודי אמר:
אני הסתפקתי אם להרימם מהרצפה. וטעם הספק שמא יש כאלו שאינם מכירים במה עסקינן.
שו"ר שלעיל כתבו שלא שם הכותב הכתוב על הספרים כתבם. וא"כ יתכן שדינם שונה. 
מהיכ"ת
לא הבנתי את השאלה
 
 

אקשן דקדושה

משתמש ותיק
יהודי אמר:
שו"ר שלעיל כתבו שלא שם הכותב הכתוב על הספרים כתבם. וא"כ יתכן שדינם שונה.
לפי מה שמקובל הוא אכן כתבם, והוא היה בר הכי.
אבל לא לסמוך עלי לקולא.
עוד יש לדעת שמלבד הפסוק הנז' יש עוד כמה פסוקים לציין בעניינו.
 

יהודי

משתמש ותיק
אקשן דקדושה אמר:
יהודי אמר:
שו"ר שלעיל כתבו שלא שם הכותב הכתוב על הספרים כתבם. וא"כ יתכן שדינם שונה.
לפי מה שמקובל הוא אכן כתבם, והוא היה בר הכי.
אבל לא לסמוך עלי לקולא.
עוד יש לדעת שמלבד הפסוק הנז' יש עוד כמה פסוקים לציין בעניינו.
אין מה לסמוך כן או לא.
אם הוא כתבם יש להשליכם לאשפה או לשורפם.
למדתי עירובין כמה פעמים, ואין בספריו רמה גבוהה בהבנה ובעיון, ואפילו להיפך. (מי שמחפש הבאת השיטות היה יכול להיות לו לעזר)
 

אקשן דקדושה

משתמש ותיק
יהודי אמר:
אין מה לסמוך כן או לא.
כוותי היא שלא לסמוך על מה שכתבתי ולעשות מעשה
יהודי אמר:
להשליכם לאשפה או לשורפם.
יהודי אמר:
למדתי עירובין כמה פעמים, ואין בספריו רמה גבוהה בהבנה ובעיון, ואפילו להיפך.
גם אני כשלמדתי עירובין לפני כחמש עשרה שנה אמרתי שעדיף שימצא לספרו שם שיותר מתאים לעירובין ולספר.
למשל 'לכל הרוחות' או 'מכת ערוב'...
(אבל היה לו ווארט ששכחתי, כמדומני בחלק ט' ונהניתי ממנו. ואין לי היכן למצאו שוב. היה שם דיוק ברמב"ם וסיפור של אחד על חיפוש כת"י אצל תימני זקן אחד (ברח' אוסישקין?)
וכאמור שכחתי.)
 
חלק עליון תַחתִית