שמיעת שירים באסרו חג

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

HaimL

משתמש ותיק
אמונה ובטחון אמר:
בס"ד
האם מותר לשמוע שירים באסרו חג?
אשמח מקורות וטעמים לזה
קיימות שתי דעות, מתי מתו תלמידי רבי עקיבא.

דעה אחת היא, שמתו מתחילת ספירת העומר, ועד ל"ג בעומר.
דעה שנייה היא, שמתו מאחרי ר"ח אייר, ועד לשבועות.

ולפי הדעה השנייה, אין נוהגים אבלות אלא מאחרי ר"ח אייר בלבד. לפי הדעה הראשונה, צריך עיון באסרו חג. 


 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
https://din.org.il/2014/04/13/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99-%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/


אסור לשמוע כלי נגינה כבר ממוצאי שביעי של פסח, ואין להתיר גם לא בראש חודש ובמוצאי שבתות אף שהם ימים קדושים, ומצינו בפוסקים שאפילו בחול המועד פסח לא התירו לשמוע כלי נגינה, אמנם נוהגים להתיר בזה אך לא באיסרו חג וימים אחרים. יש בעיה להשתתף בחגיגת מימונה כזו, אולם אם מדובר בהורים שלך שעלולים להפגע מכך, יש מקום להקל.
מקורות: עי' בפרי מגדים סי' תצ"ג מ"ז סק"ב שכתב לאסור אף בחול המועד פסח, אך מובא כבר בפוסקים שלא לחשוש לדבריו בחול המועד וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב שכיום אין נוהגים לאסור בזה אך בריקודים יש מחמירים אף בחול המועד. והמקור לאסור שמיעת מוזיקה בימים אלו בדברי הערוך השולחן סימן תצ"ג סעיף ב' ובאג"מ ח"א סימן קס"ו ובשו"ת יחוה דעת ח"ג סימן ל' ובעוד הרבה אחרונים שכתבו שהמנהג לאסור.
ובאסרו חג, למרות שיש בו קצת שמחה, אבל מותר להתענות ביום זה, ולכן מאחר שלא מצאנו שהקלו ביום זה, אין להתיר לשמוע כלי נגינה באסרו חג. וראה בספר משנת יוסף (ח"ו סי' קג) שהאריך בנידון, וכך היא גם מסקנתו.
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
מחכם מרוקאי שמעתי שטעם ההיתר לשמוע שירים במימונה, לבני מרוקו, הוא כך, כל האיסור לשמוע שירים בעומר הוא אך ורק מדין מנהג, ומעתה מאחר ובני מקורו נהגו להתחיל מנהג זה [של לא לשמוע שירים בעומר] רק אחר המימונה כבר מלפני מאות שנים, לכן מותר.

וזכורני שסברא שכעי' זו כתבו בדרשו לגבי היתר בשמיעת שירים בל"ג בעומר.
 

יהודי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
https://din.org.il/2014/04/13/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99-%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/
 

אסור לשמוע כלי נגינה כבר ממוצאי שביעי של פסח, ואין להתיר גם לא בראש חודש ובמוצאי שבתות אף שהם ימים קדושים, ומצינו בפוסקים שאפילו בחול המועד פסח לא התירו לשמוע כלי נגינה, אמנם נוהגים להתיר בזה אך לא באיסרו חג וימים אחרים. יש בעיה להשתתף בחגיגת מימונה כזו, אולם אם מדובר בהורים שלך שעלולים להפגע מכך, יש מקום להקל.
מקורות: עי' בפרי מגדים סי' תצ"ג מ"ז סק"ב שכתב לאסור אף בחול המועד פסח, אך מובא כבר בפוסקים שלא לחשוש לדבריו בחול המועד וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב שכיום אין נוהגים לאסור בזה אך בריקודים יש מחמירים אף בחול המועד. והמקור לאסור שמיעת מוזיקה בימים אלו בדברי הערוך השולחן סימן תצ"ג סעיף ב' ובאג"מ ח"א סימן קס"ו ובשו"ת יחוה דעת ח"ג סימן ל' ובעוד הרבה אחרונים שכתבו שהמנהג לאסור.
ובאסרו חג, למרות שיש בו קצת שמחה, אבל מותר להתענות ביום זה, ולכן מאחר שלא מצאנו שהקלו ביום זה, אין להתיר לשמוע כלי נגינה באסרו חג. וראה בספר משנת יוסף (ח"ו סי' קג) שהאריך בנידון, וכך היא גם מסקנתו.
הכותב לא הביא ראיות לשום צד, אלא כתב שאסור.  לכאו' לא כ"כ הועיל לדיון כאן.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
הוא הביא בשם הגאון משנת יוסף. כמו"כ הוא הביא פרי מגדים שאף בחול המועד נאסר, ועם זאת שלא חששו בחוה"מ אבל באסרו חג שאין מעלתו כחוה"מ ואף מותר להתענות בו הרי שבזה לא נדחו דברי הפמ"ג.
 

שייגניסט

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
https://din.org.il/2014/04/13/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99-%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/
 

אסור לשמוע כלי נגינה כבר ממוצאי שביעי של פסח, ואין להתיר גם לא בראש חודש ובמוצאי שבתות אף שהם ימים קדושים, ומצינו בפוסקים שאפילו בחול המועד פסח לא התירו לשמוע כלי נגינה, אמנם נוהגים להתיר בזה אך לא באיסרו חג וימים אחרים. יש בעיה להשתתף בחגיגת מימונה כזו, אולם אם מדובר בהורים שלך שעלולים להפגע מכך, יש מקום להקל.
מקורות: עי' בפרי מגדים סי' תצ"ג מ"ז סק"ב שכתב לאסור אף בחול המועד פסח, אך מובא כבר בפוסקים שלא לחשוש לדבריו בחול המועד וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב שכיום אין נוהגים לאסור בזה אך בריקודים יש מחמירים אף בחול המועד. והמקור לאסור שמיעת מוזיקה בימים אלו בדברי הערוך השולחן סימן תצ"ג סעיף ב' ובאג"מ ח"א סימן קס"ו ובשו"ת יחוה דעת ח"ג סימן ל' ובעוד הרבה אחרונים שכתבו שהמנהג לאסור.
ובאסרו חג, למרות שיש בו קצת שמחה, אבל מותר להתענות ביום זה, ולכן מאחר שלא מצאנו שהקלו ביום זה, אין להתיר לשמוע כלי נגינה באסרו חג. וראה בספר משנת יוסף (ח"ו סי' קג) שהאריך בנידון, וכך היא גם מסקנתו.



עיין בשו''ת אור לציון ח''ג שכ' שהספרדים לא נהגו במנהג זה (כמבואר במג''א נהגו לאסור) ע''ש כנראה שרק בדור האחרון נהגו לאסור לא לשמוע שירים וא''כ י''ל שקבלו על עצמם מנהג זה מאחרי אסרו חג
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
נדיב לב אמר:
https://din.org.il/2014/04/13/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99-%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/
 

אסור לשמוע כלי נגינה כבר ממוצאי שביעי של פסח, ואין להתיר גם לא בראש חודש ובמוצאי שבתות אף שהם ימים קדושים, ומצינו בפוסקים שאפילו בחול המועד פסח לא התירו לשמוע כלי נגינה, אמנם נוהגים להתיר בזה אך לא באיסרו חג וימים אחרים. יש בעיה להשתתף בחגיגת מימונה כזו, אולם אם מדובר בהורים שלך שעלולים להפגע מכך, יש מקום להקל.
מקורות: עי' בפרי מגדים סי' תצ"ג מ"ז סק"ב שכתב לאסור אף בחול המועד פסח, אך מובא כבר בפוסקים שלא לחשוש לדבריו בחול המועד וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב שכיום אין נוהגים לאסור בזה אך בריקודים יש מחמירים אף בחול המועד. והמקור לאסור שמיעת מוזיקה בימים אלו בדברי הערוך השולחן סימן תצ"ג סעיף ב' ובאג"מ ח"א סימן קס"ו ובשו"ת יחוה דעת ח"ג סימן ל' ובעוד הרבה אחרונים שכתבו שהמנהג לאסור.
ובאסרו חג, למרות שיש בו קצת שמחה, אבל מותר להתענות ביום זה, ולכן מאחר שלא מצאנו שהקלו ביום זה, אין להתיר לשמוע כלי נגינה באסרו חג. וראה בספר משנת יוסף (ח"ו סי' קג) שהאריך בנידון, וכך היא גם מסקנתו.



עיין בשו''ת אור לציון ח''ג שכ' שהספרדים לא נהגו במנהג זה (כמבואר במג''א נהגו לאסור) ע''ש כנראה שרק בדור האחרון נהגו לאסור לא לשמוע שירים וא''כ י''ל שקבלו על עצמם מנהג זה מאחרי אסרו חג

לדבריו גם כיום מותר לשמוע. כמו"כ לדבריך מדוע קבלו דווקא לאחר אסרו חג?
 

שייגניסט

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
שייגניסט אמר:
נדיב לב אמר:
https://din.org.il/2014/04/13/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99-%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/
 

אסור לשמוע כלי נגינה כבר ממוצאי שביעי של פסח, ואין להתיר גם לא בראש חודש ובמוצאי שבתות אף שהם ימים קדושים, ומצינו בפוסקים שאפילו בחול המועד פסח לא התירו לשמוע כלי נגינה, אמנם נוהגים להתיר בזה אך לא באיסרו חג וימים אחרים. יש בעיה להשתתף בחגיגת מימונה כזו, אולם אם מדובר בהורים שלך שעלולים להפגע מכך, יש מקום להקל.
מקורות: עי' בפרי מגדים סי' תצ"ג מ"ז סק"ב שכתב לאסור אף בחול המועד פסח, אך מובא כבר בפוסקים שלא לחשוש לדבריו בחול המועד וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב שכיום אין נוהגים לאסור בזה אך בריקודים יש מחמירים אף בחול המועד. והמקור לאסור שמיעת מוזיקה בימים אלו בדברי הערוך השולחן סימן תצ"ג סעיף ב' ובאג"מ ח"א סימן קס"ו ובשו"ת יחוה דעת ח"ג סימן ל' ובעוד הרבה אחרונים שכתבו שהמנהג לאסור.
ובאסרו חג, למרות שיש בו קצת שמחה, אבל מותר להתענות ביום זה, ולכן מאחר שלא מצאנו שהקלו ביום זה, אין להתיר לשמוע כלי נגינה באסרו חג. וראה בספר משנת יוסף (ח"ו סי' קג) שהאריך בנידון, וכך היא גם מסקנתו.



עיין בשו''ת אור לציון ח''ג שכ' שהספרדים לא נהגו במנהג זה (כמבואר במג''א נהגו לאסור) ע''ש כנראה שרק בדור האחרון נהגו לאסור לא לשמוע שירים וא''כ י''ל שקבלו על עצמם מנהג זה מאחרי אסרו חג

לדבריו גם כיום מותר לשמוע. כמו"כ לדבריך מדוע קבלו דווקא לאחר אסרו חג?
לשיטתיה דהאור לציון אסור כל השנה לשמוע שירים מלבד במקום מצוה
מ''מ מרן הגר''ע יוסף בשו''ת יחוה דעת כתב שגם לספרדים ''יש להמנע'' ובספרו חזון עובדיה יו''ט זכורני שכתב בלשון נכון ליזהר לא לשמוע שירים א''כ אה''נ לבני ספרד זה לא מנהג איסור אלא מצד הנהגה מהדור האחרון 
ולפי''ז אין צורך להביא טעם למה דוקא אחרי אסרו חג מובן עכשיו...
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
לשיטתיה דהאור לציון אסור כל השנה לשמוע שירים מלבד במקום מצוה
...
ולפי''ז אין צורך להביא טעם למה דוקא אחרי אסרו חג מובן עכשיו...
 

אתה טועה ומטעה.
 

יהודי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
הוא הביא בשם הגאון משנת יוסף. כמו"כ הוא הביא פרי מגדים שאף בחול המועד נאסר, ועם זאת שלא חששו בחוה"מ אבל באסרו חג שאין מעלתו כחוה"מ ואף מותר להתענות בו הרי שבזה לא נדחו דברי הפמ"ג.
הבנתי שזו כוונתו.
אבל מילא אם כן כתב המשנת יוסף. אבל יתכן שחלקו לגמרי על דברי הפמ"ג. ובאיסרו חג שיש קצת שמחה אכתי שרי.
התכוונתי שפסק מסברא ללא מקור, ולזאת אין צריכים אותו דווקא.
 
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
שייגניסט אמר:
לשיטתיה דהאור לציון אסור כל השנה לשמוע שירים מלבד במקום מצוה
...
ולפי''ז אין צורך להביא טעם למה דוקא אחרי אסרו חג מובן עכשיו...

אתה טועה ומטעה.הר

הרב אלישיב שצינת אמר שלא נהגו כמחמירים לאסור שמיעת שירים עוד מחול המועד, מפני שמחת המועד, וחכמי מרוקו עוד מלפני מאות שנים, הבינו שאין לנהוג כן גם משום שמחת המימונה.
מה רע לו' כך, וכיצד אתה מסביר את שמיעת השירים בל"ג בעומר.

 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מעל הסטנדרט אמר:
נדיב לב אמר:
שייגניסט אמר:
לשיטתיה דהאור לציון אסור כל השנה לשמוע שירים מלבד במקום מצוה
...
ולפי''ז אין צורך להביא טעם למה דוקא אחרי אסרו חג מובן עכשיו...

אתה טועה ומטעה. הר

הרב אלישיב שצינת אמר שלא נהגו כמחמירים לאסור שמיעת שירים עוד מחול המועד, מפני שמחת המועד, וחכמי מרוקו עוד מלפני מאות שנים, הבינו שאין לנהוג כן גם משום שמחת המימונה.
מה רע לו' כך, וכיצד אתה מסביר את שמיעת השירים בל"ג בעומר.

 



לא התיחסתי בנוגע למנהגי חכמי מרוקו שאין לי היכר ומושג עם מנהגם. אלא למה שצוטט ע"י שייגיניסט.
ובקשה נא לא להוסיף ציטוטים על המצוטט.
 

שייגניסט

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
שייגניסט אמר:
לשיטתיה דהאור לציון אסור כל השנה לשמוע שירים מלבד במקום מצוה
...
ולפי''ז אין צורך להביא טעם למה דוקא אחרי אסרו חג מובן עכשיו...

אתה טועה ומטעה.
אמור נא לי במה אני טועה ''ומטעה''
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
נדיב לב אמר:
שייגניסט אמר:
לשיטתיה דהאור לציון אסור כל השנה לשמוע שירים מלבד במקום מצוה
...
ולפי''ז אין צורך להביא טעם למה דוקא אחרי אסרו חג מובן עכשיו...

אתה טועה ומטעה.
אמור נא לי במה אני טועה ''ומטעה''
 
כיון שבקשת אז הסביר. הבאת בשם האור לציון ח''ג שכתב שהספרדים לא נהגו במנהג זה. ושוב הלכת לנידון אחר איך הותר לשמוע במשך כל ימות השנה שירים לאור דברי השו"ע. ואת ההיתרי האחרונים מה נהגו לשמוע כל השנה שביניהם דן גם האול"צ ייחסת לימי העומר.
 

שייגניסט

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
שייגניסט אמר:
נדיב לב אמר:
אתה טועה ומטעה.
אמור נא לי במה אני טועה ''ומטעה''
כיון שבקשת אז הסביר. הבאת בשם האור לציון ח''ג שכתב שהספרדים לא נהגו במנהג זה. ושוב הלכת לנידון אחר איך הותר לשמוע במשך כל ימות השנה שירים לאור דברי השו"ע. ואת ההיתרי האחרונים מה נהגו לשמוע כל השנה שביניהם דן גם האול"צ ייחסת לל"ג בעומר.
אז חבל שלא פתחת את האור לציון ח''ג מופיע בעמוד קפד ושם מפורש כתב על ספירת העומר בזה הלשון: ''ולא היה מנהג בני ספרד כדעת המג''א'' ע''ש שכ' שלכן לא הוזכר דבר זה בשו''ע וכן מדוייק בלשון המג''א (סי' תצג סק''א) נהגו לאסור וזה אצל בני אשכנז המנהג הזה לא הוזכר אצל חכמי ספרד.
ולגבי דעת האול''צ לגבי שאר ימות השנה זה כתבתי לך בלי קשר לפסק הנ''ל משום שדנת מה יהיה לשיטתיה דהאול''צ עניתי לך.

 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
נדיב לב אמר:
שייגניסט אמר:
אמור נא לי במה אני טועה ''ומטעה''
כיון שבקשת אז הסביר. הבאת בשם האור לציון ח''ג שכתב שהספרדים לא נהגו במנהג זה. ושוב הלכת לנידון אחר איך הותר לשמוע במשך כל ימות השנה שירים לאור דברי השו"ע. ואת ההיתרי האחרונים מה נהגו לשמוע כל השנה שביניהם דן גם האול"צ ייחסת לל"ג בעומר.
אז חבל שלא פתחת את האור לציון ח''ג מופיע בעמוד קפד ושם מפורש כתב על ספירת העומר בזה הלשון: ''ולא היה מנהג בני ספרד כדעת המג''א'' ע''ש שכ' שלכן לא הוזכר דבר זה בשו''ע וכן מדוייק בלשון המג''א (סי' תצג סק''א) נהגו לאסור וזה אצל בני אשכנז המנהג הזה לא הוזכר אצל חכמי ספרד.
ולגבי דעת האול''צ לגבי שאר ימות השנה זה כתבתי לך בלי קשר לפסק הנ''ל משום שדנת מה יהיה לשיטתיה דהאול''צ עניתי לך.

 
לצערי שיח חרשים.
 

שייגניסט

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
שייגניסט אמר:
נדיב לב אמר:
כיון שבקשת אז הסביר. הבאת בשם האור לציון ח''ג שכתב שהספרדים לא נהגו במנהג זה. ושוב הלכת לנידון אחר איך הותר לשמוע במשך כל ימות השנה שירים לאור דברי השו"ע. ואת ההיתרי האחרונים מה נהגו לשמוע כל השנה שביניהם דן גם האול"צ ייחסת לל"ג בעומר.
אז חבל שלא פתחת את האור לציון ח''ג מופיע בעמוד קפד ושם מפורש כתב על ספירת העומר בזה הלשון: ''ולא היה מנהג בני ספרד כדעת המג''א'' ע''ש שכ' שלכן לא הוזכר דבר זה בשו''ע וכן מדוייק בלשון המג''א (סי' תצג סק''א) נהגו לאסור וזה אצל בני אשכנז המנהג הזה לא הוזכר אצל חכמי ספרד.
ולגבי דעת האול''צ לגבי שאר ימות השנה זה כתבתי לך בלי קשר לפסק הנ''ל משום שדנת מה יהיה לשיטתיה דהאול''צ עניתי לך.
לצערי שיח חרשים.
אויי לא התכונתי לצער אותך דוקא חשבתי שתשמח להבין את מנהג הספרדים ואת דעותיהם של גדולי התורה הספרדים ושהספרדים לא חייבים לנקוט ולנהוג כמנהג אשכנז ודו''ק

 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
נדיב לב אמר:
שייגניסט אמר:
אז חבל שלא פתחת את האור לציון ח''ג מופיע בעמוד קפד ושם מפורש כתב על ספירת העומר בזה הלשון: ''ולא היה מנהג בני ספרד כדעת המג''א'' ע''ש שכ' שלכן לא הוזכר דבר זה בשו''ע וכן מדוייק בלשון המג''א (סי' תצג סק''א) נהגו לאסור וזה אצל בני אשכנז המנהג הזה לא הוזכר אצל חכמי ספרד.
ולגבי דעת האול''צ לגבי שאר ימות השנה זה כתבתי לך בלי קשר לפסק הנ''ל משום שדנת מה יהיה לשיטתיה דהאול''צ עניתי לך.
לצערי שיח חרשים.
אויי לא התכונתי לצער אותך דוקא חשבתי שתשמח להבין את מנהג הספרדים ואת דעותיהם של גדולי התורה הספרדים ושהספרדים לא חייבים לנקוט ולנהוג כמנהג אשכנז ודו''ק

 
היא גופא. כיון שנסית להסביר שלא כהוגן את מנהג הספרדים הגבתי לך שטעות בידך. ובכל זאת אנסה להסבירך במה טעית. ונא אצמד לעובדות.
כתבת בהודעתך הראשונה להסביר מדוע באסרו חג מותר לשמוע, לאור דברי אור לציון שכתב שאין מנהג הספרדים כדעת המג"א שאסור לשמוע שירים בימי העומר. ועל זה הערתי שאם כדברי האור לציון הרי שמותר לשמוע גם לאחר אסרו חג ובכל ימות העומר כך שלא שייך להסביר עפ"ד טעם להיתר באסרו חג לנוהגים לאיסור.
 

שייגניסט

משתמש ותיק
הסברתי לך את האור לציון הבאתי לך שלא היה אצל הספרדים מנהג כזה ואה''נ כל ספירת העומר נהגו היתר בזה זה מש''כ בדבריו מפורש ואחרי ששאלת בדוקא לדעתיה דהאול''צ עניתי לך מהאור לציון בחלק ב שכ' לאסור כל השנה ודו''ק.
ומעתה לגבי יישוב המנהג כמו שכתבתי לך מאחר וזה מנהג לחומרא (ולא כמנהג לאיסור) רק מהדור האחרון הם קיבלו והם קיבלו דהיינו קיבלו רק מאחרי איסרו חג
 

אמונה ובטחון

משתמש ותיק
פותח הנושא
סליחה שאני מתערב
אסכם את ידידי שייגינס שלא הובנו
אינו בא להתיר שירים בספירת העומר גם לדעת הספרדים
אלא מבאר מדוע יש היתר לספרדים לשמוע שירים באסרו חג
והטעם הוא דביסודו לא נאסר עליהם שירים [דלא הוזכר במרן שירים] והוא רק מנהג שבדורות האחרונים נהגו,
ועיננו רואים שעדות מסויימות באסרו חג לא נהגו כך
אם כך מי אסר עליהם באסרו חג אם לא קיבלו עליהם
בברכת התורה
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אמונה ובטחון אמר:
סליחה שאני מתערב
אסכם את ידידי שייגינס שלא הובנו
אינו בא להתיר שירים בספירת העומר גם לדעת הספרדים
אלא מבאר מדוע יש היתר לספרדים לשמוע שירים באסרו חג
והטעם הוא דביסודו לא נאסר עליהם שירים [דלא הוזכר במרן שירים] והוא רק מנהג שבדורות האחרונים נהגו,
ועיננו רואים שעדות מסויימות באסרו חג לא נהגו כך
אם כך מי אסר עליהם באסרו חג אם לא קיבלו עליהם
בברכת התורה
תודה על הנסיון.
ללא ספק וללא ערעור ומהרגע הראשון שציינו כאן את האור לציון לא היה ספק שיש פוסקים ספרדים שכתבו שמנהגם הוא שלא כמגן אברהם בנוגע לאיסור שמיעת שירים בימי העומר. וכל הטענה היתה בנסיון של שייגינסט להסביר על סמך זה מדוע מותר לשמוע באסרו חג גם לספרדים שכן נהגו באיסור שמיעת שירים בימי העומר. ואילו היה סיבה מדוע המנהג המתחדש בזמנינו לאיסור שמיעת שירים הוא דווקא לאחר אסרו חג [כמו שהביאו בשם חכם מרוקאי בגלל המימונה] הרי זה מובן, אבל כל הספרדים שאין להם שום ענין בחג המימונה מה סיבה לומר לאחר שקבלו מנהג איסור שמיעת שירים בימות העומר שאינו כולל את יום אסרו חג והבן.
 

שייגניסט

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אמונה ובטחון אמר:
סליחה שאני מתערב
אסכם את ידידי שייגינס שלא הובנו
אינו בא להתיר שירים בספירת העומר גם לדעת הספרדים
אלא מבאר מדוע יש היתר לספרדים לשמוע שירים באסרו חג
והטעם הוא דביסודו לא נאסר עליהם שירים [דלא הוזכר במרן שירים] והוא רק מנהג שבדורות האחרונים נהגו,
ועיננו רואים שעדות מסויימות באסרו חג לא נהגו כך
אם כך מי אסר עליהם באסרו חג אם לא קיבלו עליהם
בברכת התורה
תודה על הנסיון.
ללא ספק וללא ערעור ומהרגע הראשון שציינו כאן את האור לציון לא היה ספק שיש פוסקים ספרדים שכתבו שמנהגם הוא שלא כמגן אברהם בנוגע לאיסור שמיעת שירים בימי העומר. וכל הטענה היתה בנסיון של שייגינסט להסביר על סמך זה מדוע מותר לשמוע באסרו חג גם לספרדים שכן נהגו באיסור שמיעת שירים בימי העומר. ואילו היה סיבה מדוע המנהג המתחדש בזמנינו לאיסור שמיעת שירים הוא דווקא לאחר אסרו חג [כמו שהביאו בשם חכם מרוקאי בגלל המימונה] הרי זה מובן, אבל כל הספרדים שאין להם שום ענין בחג המימונה מה סיבה לומר לאחר שקבלו מנהג איסור שמיעת שירים בימות העומר שאינו כולל את יום אסרו חג והבן.
שוב כל הספרדים לא קבלו מנהג זה כאיסור וכבר דקדקתי לך גם מלשון הרב עובדיה שהוא מהאחרונים שהחמיר וכתב נכון לא לשמוע שירים וכן בלשון יש להמנע וזה כבר מהתשובה הראשונה לכן לק''מ כי גם אלו שמשתתפים ואינם מעדות שנהגו לעשות מימונה לא עוברים איסור אלא שלא מקיימים חומרא גם הרב עובדיה לא כתב ש''המנהג'' לאסור וזה כתבתי לך מהתחלה לק''מ 
וכלפי מנהג העדות שנהגו בזה כמו שכתבתי לך גם את''ל שזה מנהג לאיסור (אע''פ שאינו כן) הם קיבלו והם קיבלו ודו''ק.
 
 

כותר

משתמש ותיק
מעל הסטנדרט אמר:
מחכם מרוקאי שמעתי שטעם ההיתר לשמוע שירים במימונה, לבני מרוקו, הוא כך, כל האיסור לשמוע שירים בעומר הוא אך ורק מדין מנהג, ומעתה מאחר ובני מקורו נהגו להתחיל מנהג זה [של לא לשמוע שירים בעומר] רק אחר המימונה כבר מלפני מאות שנים, לכן מותר.

וזכורני שסברא שכעי' זו כתבו בדרשו לגבי היתר בשמיעת שירים בל"ג בעומר.

בשנה שעברה, הרב יצחק יוסף דרש שיעשו סיום מסכת בחגיגת מימונה שהשתתף, כדי להתיר את המוזיקה.
 

שמח בחור

משתמש ותיק
נקודה שדוברה כאן ולא הבנתי היא, איך הספרדים שומעים שירים בכל השנה, הרי מרן כותב.
וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם ואסור לשומעם מפני החורבן; ואפילו שיר בפה על היין, אסורה שנאמר: בשיר לא ישתו יין
(העתקתי רק דברי הבית יוסף, הרמ"א במקום כותב להקל.)
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שמח בחור אמר:
נקודה שדוברה כאן ולא הבנתי היא, איך הספרדים שומעים שירים הרי מרן כותב
וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם ואסור לשומעם מפני החורבן; ואפילו שיר בפה על היין, אסורה שנאמר: בשיר לא ישתו יין
(העתקתי רק דברי הבית יוסף, הרמ"א במקום כותב להקל.)

ראשית כל עיין במ"ב שם ס"ק יג שכתב בשם הב"ח להחמיר.
ובנוגע לשמיעת שירים כל השנה כתב בשו"ת מהרש"ג וז"ל: "דבאמת מבואר בספר שער הקדושה למהרח''ו ז''ל דיש ד' מידות אשר הם כמעט כל היסוד של עבודת ה', ואחד מהם הוא עצבות. וכן נראה בחוש שהעצבות הוא מדה רעה מאד ומביא לידי כמה עבירות. ואם כן מי שהוא עלול בטבעו לבוא לידי עצבות ח''ו, בוודאי אין עליו חטא אם שומע קול פאנאגראף [תקליטים] להפיג צערו. ואדם שהוא בטבע אינו בעל עצבות, בוודאי יש עליו איסור לשמוע קול פאנאגראף, ושייך בו יותר האיסור של עשאוני בניך ככנור. ולכן שפיר אמרתי שזה הוא נשתנה לפי האדם והמקום והזמן, ואי אפשר בו לומר שום כלל, דאין אדם יודע מטמונותיו של חברו".
וכדבריו נמשכו אחרוני זמנינו וכתבו:"ובזמנינו נתפשט המנהג בין ההמונים לשמוע נגינה ושירה מהכלים הנ"ל. וכבר כתבו גדולי הפוסקים ללמד זכות על זה עקב חולשת הדורות והעצבים הרופפים, ושמיעת הניגונים מחזק הנפש, ובפרט לאנשים שטבעם נוטה לעצבות ומרה שחורה, שהיא להם רפואה ממש".
 

שמח בחור

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
ראשית כל עיין במ"ב שם ס"ק יג שכתב בשם הב"ח להחמיר.
הוא כותב להחמיר בשירה בפה, לא בשמיעת שירים גם לאינו רגיל בו. (שזה מחלוקת ב"י ורמ"א)
וב"ח פסק דאפילו בלא יין ג"כ אסור דאמרינן בגמרא דוקא זמרא של מושכי הספינות או מושכי הבקרים שרי שאינו אלא לזרזם במלאכתם אבל דגרדאי אסור שהוא לשחוק בעלמא וע"כ נשים המזמרות בפה בעת מלאכתן יש למחות להן ואם אינן שומעות מוטב שיהיו שוגגין.
(זה קצת מוזר שהוא פוסק כהב"ח, נגד השו"ע והרמ"א)
נדיב לב אמר:
וכדבריו נמשכו אחרוני זמנינו וכתבו:"ובזמנינו נתפשט המנהג בין ההמונים לשמוע נגינה ושירה מהכלים הנ"ל. וכבר כתבו גדולי הפוסקים ללמד זכות על זה עקב חולשת הדורות והעצבים הרופפים, ושמיעת הניגונים מחזק הנפש, ובפרט לאנשים שטבעם נוטה לעצבות ומרה שחורה, שהיא להם רפואה ממש".
השאלה היא. אם כן למה (או מהיכי"ת) בספירת העומר אסור.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שמח בחור אמר:
נדיב לב אמר:
ראשית כל עיין במ"ב שם ס"ק יג שכתב בשם הב"ח להחמיר.
הוא כותב להחמיר בשירה בפה, לא בשמיעת שירים גם לאינו רגיל בו. (שזה מחלוקת ב"י ורמ"א)
וב"ח פסק דאפילו בלא יין ג"כ אסור דאמרינן בגמרא דוקא זמרא של מושכי הספינות או מושכי הבקרים שרי שאינו אלא לזרזם במלאכתם אבל דגרדאי אסור שהוא לשחוק בעלמא וע"כ נשים המזמרות בפה בעת מלאכתן יש למחות להן ואם אינן שומעות מוטב שיהיו שוגגין.
(זה קצת מוזר שהוא פוסק כהב"ח, נגד השו"ע והרמ"א)
נדיב לב אמר:
וכדבריו נמשכו אחרוני זמנינו וכתבו:"ובזמנינו נתפשט המנהג בין ההמונים לשמוע נגינה ושירה מהכלים הנ"ל. וכבר כתבו גדולי הפוסקים ללמד זכות על זה עקב חולשת הדורות והעצבים הרופפים, ושמיעת הניגונים מחזק הנפש, ובפרט לאנשים שטבעם נוטה לעצבות ומרה שחורה, שהיא להם רפואה ממש".
השאלה היא. אם כן למה (או מהיכי"ת) בספירת העומר אסור.
בזמנינו שנתרבו כ"כ כלי השיר נקרא רגיל בהם עיין שו"ת שבט הלוי ח"ו סימן סט.
בספירת העומר אסרו שהוא זמן מצומצם מכל ימות השנה.
 

אמונה ובטחון

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמח בחור אמר:
נקודה שדוברה כאן ולא הבנתי היא, איך הספרדים שומעים שירים הרי מרן כותב
וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם ואסור לשומעם מפני החורבן; ואפילו שיר בפה על היין, אסורה שנאמר: בשיר לא ישתו יין
(העתקתי רק דברי הבית יוסף, הרמ"א במקום כותב להקל.)
יש לציין שזה דובר על כל השנה מדין אבילות על החורבן ולא על ספירת העומר
ונראה לי  בשם הסטייפלר  שאמר שהיום גם שמתר שירים הנפשות חלשות אז כ"ש בלי שירים [איני זוכר בדיוק את לשונו]
דהיינו ההיתר הוא דהיום הנפשות חלשות ואם למישהו יש ספק שידבר עם אנשים חינוך, ועם בית חם ויופתע לצערינו.


 
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית