אמונה ובטחון
משתמש ותיק
בס"ד
האם מותר לשמוע שירים באסרו חג?
אשמח מקורות וטעמים לזה
האם מותר לשמוע שירים באסרו חג?
אשמח מקורות וטעמים לזה
קיימות שתי דעות, מתי מתו תלמידי רבי עקיבא.אמונה ובטחון אמר:בס"ד
האם מותר לשמוע שירים באסרו חג?
אשמח מקורות וטעמים לזה
הכותב לא הביא ראיות לשום צד, אלא כתב שאסור. לכאו' לא כ"כ הועיל לדיון כאן.נדיב לב אמר:https://din.org.il/2014/04/13/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99-%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/
אסור לשמוע כלי נגינה כבר ממוצאי שביעי של פסח, ואין להתיר גם לא בראש חודש ובמוצאי שבתות אף שהם ימים קדושים, ומצינו בפוסקים שאפילו בחול המועד פסח לא התירו לשמוע כלי נגינה, אמנם נוהגים להתיר בזה אך לא באיסרו חג וימים אחרים. יש בעיה להשתתף בחגיגת מימונה כזו, אולם אם מדובר בהורים שלך שעלולים להפגע מכך, יש מקום להקל.
מקורות: עי' בפרי מגדים סי' תצ"ג מ"ז סק"ב שכתב לאסור אף בחול המועד פסח, אך מובא כבר בפוסקים שלא לחשוש לדבריו בחול המועד וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב שכיום אין נוהגים לאסור בזה אך בריקודים יש מחמירים אף בחול המועד. והמקור לאסור שמיעת מוזיקה בימים אלו בדברי הערוך השולחן סימן תצ"ג סעיף ב' ובאג"מ ח"א סימן קס"ו ובשו"ת יחוה דעת ח"ג סימן ל' ובעוד הרבה אחרונים שכתבו שהמנהג לאסור.
ובאסרו חג, למרות שיש בו קצת שמחה, אבל מותר להתענות ביום זה, ולכן מאחר שלא מצאנו שהקלו ביום זה, אין להתיר לשמוע כלי נגינה באסרו חג. וראה בספר משנת יוסף (ח"ו סי' קג) שהאריך בנידון, וכך היא גם מסקנתו.
נדיב לב אמר:https://din.org.il/2014/04/13/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99-%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/
אסור לשמוע כלי נגינה כבר ממוצאי שביעי של פסח, ואין להתיר גם לא בראש חודש ובמוצאי שבתות אף שהם ימים קדושים, ומצינו בפוסקים שאפילו בחול המועד פסח לא התירו לשמוע כלי נגינה, אמנם נוהגים להתיר בזה אך לא באיסרו חג וימים אחרים. יש בעיה להשתתף בחגיגת מימונה כזו, אולם אם מדובר בהורים שלך שעלולים להפגע מכך, יש מקום להקל.
מקורות: עי' בפרי מגדים סי' תצ"ג מ"ז סק"ב שכתב לאסור אף בחול המועד פסח, אך מובא כבר בפוסקים שלא לחשוש לדבריו בחול המועד וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב שכיום אין נוהגים לאסור בזה אך בריקודים יש מחמירים אף בחול המועד. והמקור לאסור שמיעת מוזיקה בימים אלו בדברי הערוך השולחן סימן תצ"ג סעיף ב' ובאג"מ ח"א סימן קס"ו ובשו"ת יחוה דעת ח"ג סימן ל' ובעוד הרבה אחרונים שכתבו שהמנהג לאסור.
ובאסרו חג, למרות שיש בו קצת שמחה, אבל מותר להתענות ביום זה, ולכן מאחר שלא מצאנו שהקלו ביום זה, אין להתיר לשמוע כלי נגינה באסרו חג. וראה בספר משנת יוסף (ח"ו סי' קג) שהאריך בנידון, וכך היא גם מסקנתו.
שייגניסט אמר:נדיב לב אמר:https://din.org.il/2014/04/13/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99-%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/
אסור לשמוע כלי נגינה כבר ממוצאי שביעי של פסח, ואין להתיר גם לא בראש חודש ובמוצאי שבתות אף שהם ימים קדושים, ומצינו בפוסקים שאפילו בחול המועד פסח לא התירו לשמוע כלי נגינה, אמנם נוהגים להתיר בזה אך לא באיסרו חג וימים אחרים. יש בעיה להשתתף בחגיגת מימונה כזו, אולם אם מדובר בהורים שלך שעלולים להפגע מכך, יש מקום להקל.
מקורות: עי' בפרי מגדים סי' תצ"ג מ"ז סק"ב שכתב לאסור אף בחול המועד פסח, אך מובא כבר בפוסקים שלא לחשוש לדבריו בחול המועד וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב שכיום אין נוהגים לאסור בזה אך בריקודים יש מחמירים אף בחול המועד. והמקור לאסור שמיעת מוזיקה בימים אלו בדברי הערוך השולחן סימן תצ"ג סעיף ב' ובאג"מ ח"א סימן קס"ו ובשו"ת יחוה דעת ח"ג סימן ל' ובעוד הרבה אחרונים שכתבו שהמנהג לאסור.
ובאסרו חג, למרות שיש בו קצת שמחה, אבל מותר להתענות ביום זה, ולכן מאחר שלא מצאנו שהקלו ביום זה, אין להתיר לשמוע כלי נגינה באסרו חג. וראה בספר משנת יוסף (ח"ו סי' קג) שהאריך בנידון, וכך היא גם מסקנתו.
עיין בשו''ת אור לציון ח''ג שכ' שהספרדים לא נהגו במנהג זה (כמבואר במג''א נהגו לאסור) ע''ש כנראה שרק בדור האחרון נהגו לאסור לא לשמוע שירים וא''כ י''ל שקבלו על עצמם מנהג זה מאחרי אסרו חג
לשיטתיה דהאור לציון אסור כל השנה לשמוע שירים מלבד במקום מצוהנדיב לב אמר:שייגניסט אמר:נדיב לב אמר:https://din.org.il/2014/04/13/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99-%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/
אסור לשמוע כלי נגינה כבר ממוצאי שביעי של פסח, ואין להתיר גם לא בראש חודש ובמוצאי שבתות אף שהם ימים קדושים, ומצינו בפוסקים שאפילו בחול המועד פסח לא התירו לשמוע כלי נגינה, אמנם נוהגים להתיר בזה אך לא באיסרו חג וימים אחרים. יש בעיה להשתתף בחגיגת מימונה כזו, אולם אם מדובר בהורים שלך שעלולים להפגע מכך, יש מקום להקל.
מקורות: עי' בפרי מגדים סי' תצ"ג מ"ז סק"ב שכתב לאסור אף בחול המועד פסח, אך מובא כבר בפוסקים שלא לחשוש לדבריו בחול המועד וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב שכיום אין נוהגים לאסור בזה אך בריקודים יש מחמירים אף בחול המועד. והמקור לאסור שמיעת מוזיקה בימים אלו בדברי הערוך השולחן סימן תצ"ג סעיף ב' ובאג"מ ח"א סימן קס"ו ובשו"ת יחוה דעת ח"ג סימן ל' ובעוד הרבה אחרונים שכתבו שהמנהג לאסור.
ובאסרו חג, למרות שיש בו קצת שמחה, אבל מותר להתענות ביום זה, ולכן מאחר שלא מצאנו שהקלו ביום זה, אין להתיר לשמוע כלי נגינה באסרו חג. וראה בספר משנת יוסף (ח"ו סי' קג) שהאריך בנידון, וכך היא גם מסקנתו.
עיין בשו''ת אור לציון ח''ג שכ' שהספרדים לא נהגו במנהג זה (כמבואר במג''א נהגו לאסור) ע''ש כנראה שרק בדור האחרון נהגו לאסור לא לשמוע שירים וא''כ י''ל שקבלו על עצמם מנהג זה מאחרי אסרו חג
לדבריו גם כיום מותר לשמוע. כמו"כ לדבריך מדוע קבלו דווקא לאחר אסרו חג?
שייגניסט אמר:לשיטתיה דהאור לציון אסור כל השנה לשמוע שירים מלבד במקום מצוה
...
ולפי''ז אין צורך להביא טעם למה דוקא אחרי אסרו חג מובן עכשיו...
הבנתי שזו כוונתו.נדיב לב אמר:הוא הביא בשם הגאון משנת יוסף. כמו"כ הוא הביא פרי מגדים שאף בחול המועד נאסר, ועם זאת שלא חששו בחוה"מ אבל באסרו חג שאין מעלתו כחוה"מ ואף מותר להתענות בו הרי שבזה לא נדחו דברי הפמ"ג.
נדיב לב אמר:שייגניסט אמר:לשיטתיה דהאור לציון אסור כל השנה לשמוע שירים מלבד במקום מצוה
...
ולפי''ז אין צורך להביא טעם למה דוקא אחרי אסרו חג מובן עכשיו...
אתה טועה ומטעה.הר
מעל הסטנדרט אמר:נדיב לב אמר:שייגניסט אמר:לשיטתיה דהאור לציון אסור כל השנה לשמוע שירים מלבד במקום מצוה
...
ולפי''ז אין צורך להביא טעם למה דוקא אחרי אסרו חג מובן עכשיו...
אתה טועה ומטעה. הר
הרב אלישיב שצינת אמר שלא נהגו כמחמירים לאסור שמיעת שירים עוד מחול המועד, מפני שמחת המועד, וחכמי מרוקו עוד מלפני מאות שנים, הבינו שאין לנהוג כן גם משום שמחת המימונה.
מה רע לו' כך, וכיצד אתה מסביר את שמיעת השירים בל"ג בעומר.
אמור נא לי במה אני טועה ''ומטעה''נדיב לב אמר:שייגניסט אמר:לשיטתיה דהאור לציון אסור כל השנה לשמוע שירים מלבד במקום מצוה
...
ולפי''ז אין צורך להביא טעם למה דוקא אחרי אסרו חג מובן עכשיו...
אתה טועה ומטעה.
כיון שבקשת אז הסביר. הבאת בשם האור לציון ח''ג שכתב שהספרדים לא נהגו במנהג זה. ושוב הלכת לנידון אחר איך הותר לשמוע במשך כל ימות השנה שירים לאור דברי השו"ע. ואת ההיתרי האחרונים מה נהגו לשמוע כל השנה שביניהם דן גם האול"צ ייחסת לימי העומר.שייגניסט אמר:אמור נא לי במה אני טועה ''ומטעה''נדיב לב אמר:שייגניסט אמר:לשיטתיה דהאור לציון אסור כל השנה לשמוע שירים מלבד במקום מצוה
...
ולפי''ז אין צורך להביא טעם למה דוקא אחרי אסרו חג מובן עכשיו...
אתה טועה ומטעה.
אז חבל שלא פתחת את האור לציון ח''ג מופיע בעמוד קפד ושם מפורש כתב על ספירת העומר בזה הלשון: ''ולא היה מנהג בני ספרד כדעת המג''א'' ע''ש שכ' שלכן לא הוזכר דבר זה בשו''ע וכן מדוייק בלשון המג''א (סי' תצג סק''א) נהגו לאסור וזה אצל בני אשכנז המנהג הזה לא הוזכר אצל חכמי ספרד.נדיב לב אמר:כיון שבקשת אז הסביר. הבאת בשם האור לציון ח''ג שכתב שהספרדים לא נהגו במנהג זה. ושוב הלכת לנידון אחר איך הותר לשמוע במשך כל ימות השנה שירים לאור דברי השו"ע. ואת ההיתרי האחרונים מה נהגו לשמוע כל השנה שביניהם דן גם האול"צ ייחסת לל"ג בעומר.שייגניסט אמר:אמור נא לי במה אני טועה ''ומטעה''נדיב לב אמר:אתה טועה ומטעה.
לצערי שיח חרשים.שייגניסט אמר:אז חבל שלא פתחת את האור לציון ח''ג מופיע בעמוד קפד ושם מפורש כתב על ספירת העומר בזה הלשון: ''ולא היה מנהג בני ספרד כדעת המג''א'' ע''ש שכ' שלכן לא הוזכר דבר זה בשו''ע וכן מדוייק בלשון המג''א (סי' תצג סק''א) נהגו לאסור וזה אצל בני אשכנז המנהג הזה לא הוזכר אצל חכמי ספרד.נדיב לב אמר:כיון שבקשת אז הסביר. הבאת בשם האור לציון ח''ג שכתב שהספרדים לא נהגו במנהג זה. ושוב הלכת לנידון אחר איך הותר לשמוע במשך כל ימות השנה שירים לאור דברי השו"ע. ואת ההיתרי האחרונים מה נהגו לשמוע כל השנה שביניהם דן גם האול"צ ייחסת לל"ג בעומר.שייגניסט אמר:אמור נא לי במה אני טועה ''ומטעה''
ולגבי דעת האול''צ לגבי שאר ימות השנה זה כתבתי לך בלי קשר לפסק הנ''ל משום שדנת מה יהיה לשיטתיה דהאול''צ עניתי לך.
אויי לא התכונתי לצער אותך דוקא חשבתי שתשמח להבין את מנהג הספרדים ואת דעותיהם של גדולי התורה הספרדים ושהספרדים לא חייבים לנקוט ולנהוג כמנהג אשכנז ודו''קנדיב לב אמר:לצערי שיח חרשים.שייגניסט אמר:אז חבל שלא פתחת את האור לציון ח''ג מופיע בעמוד קפד ושם מפורש כתב על ספירת העומר בזה הלשון: ''ולא היה מנהג בני ספרד כדעת המג''א'' ע''ש שכ' שלכן לא הוזכר דבר זה בשו''ע וכן מדוייק בלשון המג''א (סי' תצג סק''א) נהגו לאסור וזה אצל בני אשכנז המנהג הזה לא הוזכר אצל חכמי ספרד.נדיב לב אמר:כיון שבקשת אז הסביר. הבאת בשם האור לציון ח''ג שכתב שהספרדים לא נהגו במנהג זה. ושוב הלכת לנידון אחר איך הותר לשמוע במשך כל ימות השנה שירים לאור דברי השו"ע. ואת ההיתרי האחרונים מה נהגו לשמוע כל השנה שביניהם דן גם האול"צ ייחסת לל"ג בעומר.
ולגבי דעת האול''צ לגבי שאר ימות השנה זה כתבתי לך בלי קשר לפסק הנ''ל משום שדנת מה יהיה לשיטתיה דהאול''צ עניתי לך.
שייגניסט אמר:אויי לא התכונתי לצער אותך דוקא חשבתי שתשמח להבין את מנהג הספרדים ואת דעותיהם של גדולי התורה הספרדים ושהספרדים לא חייבים לנקוט ולנהוג כמנהג אשכנז ודו''קנדיב לב אמר:לצערי שיח חרשים.שייגניסט אמר:אז חבל שלא פתחת את האור לציון ח''ג מופיע בעמוד קפד ושם מפורש כתב על ספירת העומר בזה הלשון: ''ולא היה מנהג בני ספרד כדעת המג''א'' ע''ש שכ' שלכן לא הוזכר דבר זה בשו''ע וכן מדוייק בלשון המג''א (סי' תצג סק''א) נהגו לאסור וזה אצל בני אשכנז המנהג הזה לא הוזכר אצל חכמי ספרד.
ולגבי דעת האול''צ לגבי שאר ימות השנה זה כתבתי לך בלי קשר לפסק הנ''ל משום שדנת מה יהיה לשיטתיה דהאול''צ עניתי לך.
אמונה ובטחון אמר:סליחה שאני מתערב
אסכם את ידידי שייגינס שלא הובנו
אינו בא להתיר שירים בספירת העומר גם לדעת הספרדים
אלא מבאר מדוע יש היתר לספרדים לשמוע שירים באסרו חג
והטעם הוא דביסודו לא נאסר עליהם שירים [דלא הוזכר במרן שירים] והוא רק מנהג שבדורות האחרונים נהגו,
ועיננו רואים שעדות מסויימות באסרו חג לא נהגו כך
אם כך מי אסר עליהם באסרו חג אם לא קיבלו עליהם
בברכת התורה
שוב כל הספרדים לא קבלו מנהג זה כאיסור וכבר דקדקתי לך גם מלשון הרב עובדיה שהוא מהאחרונים שהחמיר וכתב נכון לא לשמוע שירים וכן בלשון יש להמנע וזה כבר מהתשובה הראשונה לכן לק''מ כי גם אלו שמשתתפים ואינם מעדות שנהגו לעשות מימונה לא עוברים איסור אלא שלא מקיימים חומרא גם הרב עובדיה לא כתב ש''המנהג'' לאסור וזה כתבתי לך מהתחלה לק''מנדיב לב אמר:אמונה ובטחון אמר:סליחה שאני מתערב
אסכם את ידידי שייגינס שלא הובנו
אינו בא להתיר שירים בספירת העומר גם לדעת הספרדים
אלא מבאר מדוע יש היתר לספרדים לשמוע שירים באסרו חג
והטעם הוא דביסודו לא נאסר עליהם שירים [דלא הוזכר במרן שירים] והוא רק מנהג שבדורות האחרונים נהגו,
ועיננו רואים שעדות מסויימות באסרו חג לא נהגו כך
אם כך מי אסר עליהם באסרו חג אם לא קיבלו עליהם
בברכת התורהתודה על הנסיון.
ללא ספק וללא ערעור ומהרגע הראשון שציינו כאן את האור לציון לא היה ספק שיש פוסקים ספרדים שכתבו שמנהגם הוא שלא כמגן אברהם בנוגע לאיסור שמיעת שירים בימי העומר. וכל הטענה היתה בנסיון של שייגינסט להסביר על סמך זה מדוע מותר לשמוע באסרו חג גם לספרדים שכן נהגו באיסור שמיעת שירים בימי העומר. ואילו היה סיבה מדוע המנהג המתחדש בזמנינו לאיסור שמיעת שירים הוא דווקא לאחר אסרו חג [כמו שהביאו בשם חכם מרוקאי בגלל המימונה] הרי זה מובן, אבל כל הספרדים שאין להם שום ענין בחג המימונה מה סיבה לומר לאחר שקבלו מנהג איסור שמיעת שירים בימות העומר שאינו כולל את יום אסרו חג והבן.
מעל הסטנדרט אמר:מחכם מרוקאי שמעתי שטעם ההיתר לשמוע שירים במימונה, לבני מרוקו, הוא כך, כל האיסור לשמוע שירים בעומר הוא אך ורק מדין מנהג, ומעתה מאחר ובני מקורו נהגו להתחיל מנהג זה [של לא לשמוע שירים בעומר] רק אחר המימונה כבר מלפני מאות שנים, לכן מותר.
וזכורני שסברא שכעי' זו כתבו בדרשו לגבי היתר בשמיעת שירים בל"ג בעומר.
(העתקתי רק דברי הבית יוסף, הרמ"א במקום כותב להקל.)וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם ואסור לשומעם מפני החורבן; ואפילו שיר בפה על היין, אסורה שנאמר: בשיר לא ישתו יין
שמח בחור אמר:נקודה שדוברה כאן ולא הבנתי היא, איך הספרדים שומעים שירים הרי מרן כותב
(העתקתי רק דברי הבית יוסף, הרמ"א במקום כותב להקל.)וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם ואסור לשומעם מפני החורבן; ואפילו שיר בפה על היין, אסורה שנאמר: בשיר לא ישתו יין
הוא כותב להחמיר בשירה בפה, לא בשמיעת שירים גם לאינו רגיל בו. (שזה מחלוקת ב"י ורמ"א)נדיב לב אמר:ראשית כל עיין במ"ב שם ס"ק יג שכתב בשם הב"ח להחמיר.
(זה קצת מוזר שהוא פוסק כהב"ח, נגד השו"ע והרמ"א)וב"ח פסק דאפילו בלא יין ג"כ אסור דאמרינן בגמרא דוקא זמרא של מושכי הספינות או מושכי הבקרים שרי שאינו אלא לזרזם במלאכתם אבל דגרדאי אסור שהוא לשחוק בעלמא וע"כ נשים המזמרות בפה בעת מלאכתן יש למחות להן ואם אינן שומעות מוטב שיהיו שוגגין.
השאלה היא. אם כן למה (או מהיכי"ת) בספירת העומר אסור.נדיב לב אמר:וכדבריו נמשכו אחרוני זמנינו וכתבו:"ובזמנינו נתפשט המנהג בין ההמונים לשמוע נגינה ושירה מהכלים הנ"ל. וכבר כתבו גדולי הפוסקים ללמד זכות על זה עקב חולשת הדורות והעצבים הרופפים, ושמיעת הניגונים מחזק הנפש, ובפרט לאנשים שטבעם נוטה לעצבות ומרה שחורה, שהיא להם רפואה ממש".
בזמנינו שנתרבו כ"כ כלי השיר נקרא רגיל בהם עיין שו"ת שבט הלוי ח"ו סימן סט.שמח בחור אמר:הוא כותב להחמיר בשירה בפה, לא בשמיעת שירים גם לאינו רגיל בו. (שזה מחלוקת ב"י ורמ"א)נדיב לב אמר:ראשית כל עיין במ"ב שם ס"ק יג שכתב בשם הב"ח להחמיר.
(זה קצת מוזר שהוא פוסק כהב"ח, נגד השו"ע והרמ"א)וב"ח פסק דאפילו בלא יין ג"כ אסור דאמרינן בגמרא דוקא זמרא של מושכי הספינות או מושכי הבקרים שרי שאינו אלא לזרזם במלאכתם אבל דגרדאי אסור שהוא לשחוק בעלמא וע"כ נשים המזמרות בפה בעת מלאכתן יש למחות להן ואם אינן שומעות מוטב שיהיו שוגגין.
השאלה היא. אם כן למה (או מהיכי"ת) בספירת העומר אסור.נדיב לב אמר:וכדבריו נמשכו אחרוני זמנינו וכתבו:"ובזמנינו נתפשט המנהג בין ההמונים לשמוע נגינה ושירה מהכלים הנ"ל. וכבר כתבו גדולי הפוסקים ללמד זכות על זה עקב חולשת הדורות והעצבים הרופפים, ושמיעת הניגונים מחזק הנפש, ובפרט לאנשים שטבעם נוטה לעצבות ומרה שחורה, שהיא להם רפואה ממש".
יש לציין שזה דובר על כל השנה מדין אבילות על החורבן ולא על ספירת העומרשמח בחור אמר:נקודה שדוברה כאן ולא הבנתי היא, איך הספרדים שומעים שירים הרי מרן כותב
(העתקתי רק דברי הבית יוסף, הרמ"א במקום כותב להקל.)וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם ואסור לשומעם מפני החורבן; ואפילו שיר בפה על היין, אסורה שנאמר: בשיר לא ישתו יין