מהו בין השמשות לרבי יהודה

סתם יעקב

משתמש ותיק
בס"ד
  1. מחלוקת בין השמשות מובאת בבבלי שבת דף ל"ד ע"ב, ונתמקד בדעת רבי יהודה בעניין בין השמשות:
    • א. איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין, הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות, הכסיף העליון והשווה לתחתון זהו לילה – דברי רבי יהודה.
    • ב. הא גופה קשיא, אמרת איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין, הא הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון – לילה הוא, והדר תנא הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות.
    • ג. אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל: כרוך ותני, איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין, והכסיף התחתון ולא הכסיף העליון נמי בין השמשות, הכסיף העליון והשוה לתחתון לילה.
    • ד. ורב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הכי קתני, משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין יום, הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון – בין השמשות, הכסיף העליון והשוה לתחתון לילה.
    • ה. אביי חזייה לרבא דקא דאוי למערב, אמר לו : והתניא כל זמן שפני מזרח מאדימין?! אמר ליה, מי סברת פני מזרח ממש?! לא, פנים המאדימין את המזרח.
    • ו. איכא דאמרי, רבא חזייה לאביי דקא דאוי למזרח, אמר ליה מי סברת פני מזרח ממש?! פנים המאדימין את המזרח. וסמינך כוותא.
  2. פירוש המילה 'איזהו' הינה 'מהו הדבר' 'מהו הפרט' 'מהו זה' – לכן שאלת הפתיחה הינה מהו הדבר הנקרא בין השמשות, לכן ודאי הוא שהתנא רבי יהודה יענה מהו המושג בין השמשות.
  3. ההגדרה הבסיסית למושג בין השמשות הינה שקיעת חמה מול זריחת לבנה, ראה https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=6129.
  4. 'משתשקע החמה' פירושו מרגע שהתחילה החמה לשקוע. כמו במסכת ראש השנה דף י"ד ע"ב 'ליקט אתרוג ערב ט"ו בשבט עד שלא תבוא השמש, וחזר וליקט משתבוא השמש, אין תורמין ומעשרין מזה על זה - לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש', לכן עד שלא שקעה החמה לא מתקיים משתשקע החמה, ורגע לאחר שהתחילה לשקוע החמה הוא הנקרא משתשקע החמה.
  5. איתא בתלמוד ירושלמי מסכת עירובין פרק ה' הלכה א' 'אמר רבי יוסה: אם אין יודע לכוין את הרוחות, צא ולמד מן התקופה. ממקום שהחמה זורחת באחד בתקופת תמוז עד מקום שהיא זורחת באחד בתקופת טבת אלו פני מזרח, ממקום שהחמה שוקעת באחד בתקופת טבת עד מקום שהיא שוקעת באחד בתקופת תמוז אלו פני המערב והשאר צפון ודרום' נמצא אם כן שפני מזרח הינם מהמקום הצפוני ביותר שבו השמש זורחת בשנה, והוא מיקום זריחתה באחד בתקופת תמוז, ועד למקום הדרומי ביותר שבו השמש זורחת בשנה, והוא מיקום זריחתה באחד בתקופת טבת. ואילו פני מערב הינן מהמקום הדרומי ביותר שבו השמש שוקעת בשנה, והוא מיקום שקיעתה באחד בתקופת טבת, ועד למקום הצפוני ביותר שבו השמש שוקעת בשנה, והוא מיקום שקיעתה באחד בתקופת תמוז.
  6. מטענה 5 נובע כי פני מזרח הינם מאזימוט 62 מעלות עד אזימוט 118 מעלות, ואילו פני מערב הינם מאזימוט 242 מעלות ועד אזימוט 298 מעלות – לכן אי אפשר לפרש את פני מזרח כפני מערב.
  7. מטענה 1ה ומטענה 1ו (בהמשך נפרשם בס"ד) נובע כי 'פני מזרח מאדימין' שבדברי רבי יהודה שבטענה 1א פירושם 'פנים המאדימין את המזרח' ולא 'פני מזרח ממש מאדימין'.
  8. מטענה 7 נובע כי {פני מזרח ≠ פני מזרח ממש} כלומר פני מזרח שבדברי רבי יהודה בטענה 1א אינם 'פני מזרח ממש' שהגדרתם בטענה 5.
  9. מטענה 7 נובע {פני מזרח מאדימין = פנים המאדימין את המזרח} ולא {פני מזרח מאדימין = פנים המאדימין את פני מזרח}, אם כן, פנים המאדימין את המזרח ולא את פני מזרח, כיצד? אלא - שהפנים עצמם אדומות ונמצאות במזרח, ומכיוון וישנן פנים אדומות במזרח, אזי פנים אלו מאדימין את צד מזרח בנוכחותן בצד מזרח, לכן בפנים כאלו מתקיים פנים המאדימין את המזרח.
  10. 'כל זמן שפני מזרח מאדימין' ולא 'כל זמן שפני מזרח אדומין' – לכן מאדימין הינו פעולה מתמשכת של הגבר הצבע האדום.
  11. פנים אדומות המאדימין את המזרח ולא את פני מזרח – הינן לבנה העולה וזורחת במזרח כאשר פני מזרח חשוכים. שהרי כאשר הלבנה זורחת ופני מזרח חשוכים אזי צבע הלבנה הינו אדום ונוכחותה במזרח מאדימה את המזרח, וככל שיעלה גלגל הלבנה כך תאדים יותר הלבנה את המזרח מאחר שייראה חלק גדול יותר מגופה האדום.
  12. 'כל זמן שפני מזרח מאדימין' ולא 'כל הזמן שפני מזרח מאדימין' – 'כל הזמן ש-X' פירושו מהזמן שבו התחיל X ועד הזמן שבו נגמר X, לכן X תמיד יהיה בזמן עבר (מה שלא אצלנו), כגון 'כל הזמן שהנר דלק' , ואילו 'כל זמן ש-X' פירושו כל עוד ש-X נכון כגון 'כל זמן שהנר דולק', אם כן 'כל זמן שפני מזרח מאדימין' אינו עד סוף הזמן שפני מזרח מאדימין אלא פירושו כל עוד מתקיים שפני מזרח מאדימין.
  13. מטענה 4 וטענה 11 וטענה 12 נובע כי {משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין = רגע לאחר שהתחילה לשקוע החמה כל עוד שמתקיים שהלבנה בעלייתה (בזריחתה) במזרח ופני מזרח חשוכים}.
  14. מטענה 13 וטענה 2 וטענה 3 נובע כי רבי יהודה סובר שפירוש המושג בין השמשות הינו מעמד של חמה המתחילה לשקוע מול לבנה שעולה וזורחת אדומה, וזוהי תשובתו על השאלה 'איזהו בין השמשות?' אם כן רבי יהודה סובר כדעת רבי בירושלמי שיום מעמד בין השמשות הינו 18.3.154 והתחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות זהו בין השמשות.
  15. מטענה 14 ברור כי אין כוונת רבי יהודה לשקיעת החמה הנראית שהרי לבנה העולה וזורחת רגע לאחר שקיעת החמה הנראית אינה אדומה, לכן ודאי הוא שרבי יהודה מתכוון לסוף שקיעת החמה (כרבי בירושלמי) כאשר השמש בכ-18 מעלות תחת האופק, שאז לבנה העולה וזורחת תהיה אדומה.
  16. מטענה 15 נובע כי 'הכסיף העליון' ו'הכסיף התחתון' שבדברי רבי יהודה חייב להתפרש באופק המערבי, שהרי כאשר השמש בכ-18 מעלות תחת האופק, האופק המזרחי כולו חשוך כבר זמן רב.
  17. 'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון' פירושו שבאופק המערבי ישנו פס תחתון מוכסף (מושחר) ומעליו ישנו פס עליון שעדיין לא הושחר, ומעל הפס העליון חושך מוחלט כלומר מושחר. ואי אפשר לומר כי גם מעל הפס העליון עדיין לא הושחר, שהרי אם כך הרי 'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון ולא הכסיף מעל העליון' והיה לה לגמרא לכתוב 'הכסיף התחתון' ותו לא, אלא הוסיפה הגמרא 'ולא הכסיף העליון' לומר שרק הפס העליון לא הכסיף אבל מעליו הכסיף. ואם נאמר רק 'הכסיף העליון' בלי 'הכסיף התחתון' נוכל לטעות ולומר 'הכסיף העליון' על הכספת הפס התחתון שהוא עליון על פני הארץ.
  18. 'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון – בין השמשות' והרי לפי טענה 14 'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין' הוא בין השמשות, אלא שלאחר שענה התנא רבי יהודה על השאלה איזהו בין השמשות, מסביר התנא את סימן בין השמשות שבכל יממה ויממה, שהרי לא בכל יום ויום עולה וזורחת לבנה אדומה בתחילת שקיעת גלגל החמה כשהשמש בכ-18 מעלות תחת האופק.
  19. 'הכסיף העליון והשווה לתחתון זהו לילה' פירושו 'הכסיף העליון' השחיר גם הפס העליון, 'והשווה לתחתון' והרי כבר אמר 'הכסיף העליון' ולפני כן כבר אמר 'הכסיף התחתון' משמע ששניהם שוים בהכספה, ולא היה לו לומר 'והשווה לתחתון', אלא שהפס התחתון ממהר להשחיר לאחר שקיעת החמה הנראית, אולם הולך ומשחיר יותר ויותר ככל שהשמש שוקעת יותר תחת האופק, לכן ב'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון' הפס התחתון פחות מושחר מבזמן שגם 'הכסיף העליון' לכן אמר לך רבי יהודה שאין העליון צריך להכסיף עד להכספה של התחתון בזמן 'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון' אלא יש לעליון להכסיף עד אשר ישווה בהכספתו לתחתון (שגם הוא הולך ומכסיף), וזה יקרה בחושך המוחלט כשהשמש תהיה בכ-18 מעלות תחת האופק, ואז שני הפסים השחירו לגמרי.
  20.  מהמילים 'איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין' נובע כי 'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין' זאת התשובה לשאלה בין השמשות, לכן {'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין' = בין השמשות}.
  21. לאחר המילים 'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין' מופיעות בברייתא המילים 'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון' שלבטח מתארות דבר השונה מ'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין', שהרי אם מילים אלו היו מתארות דבר שווה היה לה לברייתא לאגד את הזמנים עם ו' החיבור. משלא הוסיפה הברייתא את ו' החיבור משמע כי {'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין' ≠ 'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון'}.
  22. על פי טענה 20 {'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין' = בין השמשות} הרי שבצירוף טענה 21 נובע כי {'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון ≠ בין השמשות} כלומר {'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון = יום} או {'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון = לילה}, הגמרא בחרה באופן שרירותי להגדירו כלילה, מאחר שלאחר זמן בין השמשות הוא זמן לילה, אם כן המילים בברייתא שלאחר הגדרת בין השמשות יהיו לילה (או בעצם יותר נכון לא בין השמשות).
  23. 'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון – בין השמשות' משמע שהברייתא מגדירה באופן ברור כי {'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון' = בין השמשות}, הרי שבצירוף טענה 21 נובע כי {'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין' ≠ בין השמשות}.
  24. מטענה 20 נובע כי {'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין' = בין השמשות}, ומטענה 23 נובע כי {'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין' ≠ בין השמשות} – וזה הגופא קשיא של הגמרא שבטענה 1ב.
  25. אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל מתרץ את הגופא קשיא שבטענה 24 בשיטת כרוך ותני, כלומר הוסף לשני חלקי הברייתא את ו' החיבור, וכך טענה 21 בטלה ואחריה טענה 22 וטענה 23 (המסתמכות על נכונות טענה 21), ולכן גם טענה 24 בטלה ותורצה הגופא קשיא. אם כן רק טענה 20 נשארת נכונה לכן {'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין' = בין השמשות}, ובתוספת ו' החיבור גם {'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון' = בין השמשות}.
  26. מטענה 25 נובע כי יש לפרש את דברי אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל שבטענה 1ג כך: 'שמשתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין' הינה התשובה לשאלה 'איזהו בין השמשות?' ואילו 'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון' הוא הסימן לזמן 'בין השמשות' שבכל יממה ויממה. 'הכסיף העליון והשווה לתחתון' הוא הסימן ל'לילה' שבכל יממה ויממה.
  27. ורב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל מתרץ את הגופא קשיא שבטענה 24 בשיטת הכי קתני, כלומר כך יש לשנות את הברייתא, 'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין – יום', רב יוסף השמיט מהברייתא את השאלה 'איזהו בין השמשות?' מכיוון שאם 'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאידימין' הוא יום, אזי אין תשובה ישירה עבור השאלה 'איזהו בין השמשות?' והמשפט 'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון – בין השמשות' אינו תשובה על השאלה 'איזהו בין השמשות?' (מהו המושג בין השמשות?) אלא על השאלה 'אימתי בין השמשות?'.
  28. מטענה 27 נובע כי {'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין' = יום} לכן טענה 20 בטלה וגם טענה 22, ואחריה גם טענה 24 בטלה, ותורצה הגופא קשיא. אם כן טענות 21 ו-23 נשארות נכונות ולכן {'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין' ≠ 'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון'} וכן {'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין' ≠ בין השמשות} וכן {'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון' = בין השמשות}.
  29. מטענה 28 נובע כי יש לפרש את דברי רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל שבטענה 1ד כך: 'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין - יום' מעמד של גלגל חמה המתחיל לשקוע מול לבנה אדומה שעולה וזורחת במזרח אינו התשובה עבור השאלה 'איזהו בין השמשות?' מכיוון שגלגל החמה עדיין בתחילת שקיעתו לכן זה עדיין יום, אלא לכשיהיה גלגל החמה בסוף שקיעתו ופני מזרח יהיו אדומים ולא מאדימין כלומר גלגל הלבנה יהיה בסוף עלייתו, זהו מעמד בין השמשות לרבי יהודה אליבא דרב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל, אם כן תשובה עקיפה לשאלה 'איזהו בין השמשות?' הינה שתחילת גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות הוא יום, ומשם תבין כי סוף גלגל חמה לשקע וסוף גלגל לבנה לעלות הוא מעמד בין השמשות. ו'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון' הוא הסימן לזמן 'בין השמשות' שבכל יממה ויממה, 'הכסיף העליון והשווה לתחתון' הוא הסימן ל'לילה' שבכל יממה ויממה.
  30. מטענה 29 וטענה 26 נובע כי מחלוקת רבה ורב יוסף אינה על סימני בין השמשות שבכל יממה ויממה, אלא על השאלה 'איזהו בין השמשות?' לדעת רבה התשובה תחילת גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות ואילו לרב יוסף סוף גלגל חמה לשקע וסוף גלגל לבנה לעלות. אם כן מעמד בין השמשות לרב יוסף יהיה 2 דקות לאחר מעמד בין השמשות לרבה, כזמן שלוקח לגלגל הלבנה לזרוח מתחילת עלייתו לסוף עלייתו.
  31. מטענה 1ד וטענה 1ה נובע כי ישנן שתי גרסאות למעשה אביי ורבא, שאחת מהן מדברת על הבטה בעיון לצד מערב, והשנייה מדברת על הבטה בעיון לצד מזרח, בזמן בין השמשות אליבא דרב יהודה בכל יממה ויממה האופק המזרחי חשוך לגמרי, אם כן ודאי הוא שאין מדובר ביום מן הימים (כדוגמאת ערב שבת או מוצאי שבת), ולא עוד אלא שהמעשה קאי על 'כל זמן שפני מזרח מאדימין' שבדברי רבי יהודה, והוכחנו לעיל כי משפט זה מדבר על מעמד בין השמשות והינו חלק מהתשובה על השאלה 'איזהו בין השמשות?'.
  32. מטענה 31 נובע כי מעשה אביי ורבא קאי על מעמד בין השמשות שהיה בימיהם בעיר נהרדעא כפי שהיה בימי רבי בתאריך 18.3.154, ומעמד בין השמשות בימי אביי ורבא היה בתאריך 18.3.287 באופק נהרדעא ששם גרו אביי ורבא, ובמעמד זה מדובר המעשה.
  33. אם כן את המעשה שבטענה 1ה יש לפרש כך ' אביי חזייה לרבא דקא דאוי למערב' במעמד בין השמשות שהיה בימי אביי ורבא, אביי ראה את רבא שמביט בדקדוק למערב 'אמר לו : והתניא כל זמן שפני מזרח מאדימין?!' אמר לו אביי לרבא הלא נאמר בברייתא כל זמן שפני מזרח מאדימין, כלומר צריך אתה להביט בדקדוק על האופק המזרחי ולראות אימתי יתחיל האודם בפני מזרח ממש מחמת הלבנה האדומה שעומדת לזרוח 'אמר ליה, מי סברת פני מזרח ממש?!' אמר לו רבא לאביי וכי סבור אתה שהברייתא מדברת על פני מזרח ממש שאמורים להאדים עקב זריחת הלבנה הקרבה ובאה 'לא, פנים המאדימין את המזרח' אזי תדע שאין כך הדברים, אלא כוונת הברייתא לפנים המאדימין את המזרח כפירושנו לבנה אדומה העולה וזורחת, לכן – לזהות את תחילת עליית גלגל הלבנה זה פשוט, ועל מנת לידע אימתי זורחת הלבנה אין צורך להביט בדקדוק על האופק המזרחי, אלא יש לדקדק באופק המערבי, ושם יש לדקדק במצב החמה בתוך חלון השקיעה, כלומר עד כמה יש אור חמה ואיך נראים פני מערב בזמן עליית גלגל הלבנה, וממראה פני מערב בזמן עליית גלגל הלבנה יש ללמוד על זמן בין השמשות שבכל יממה ויממה, על כן מסתכל אני בדקדוק לצד מערב ולא לצד מזרח.
  34. ואת המעשה בטענה 1ו יש לפרש כך 'איכא דאמרי, רבא חזייה לאביי דקא דאוי למזרח' יש אומרים, כי במעמד בין השמשות שהיה בימי אביי ורבא, רבא ראה את אביי מביט בדקדוק לצד מזרח 'אמר ליה מי סברת פני מזרח ממש?!' אמר לו רבא לאביי האם סבור אתה שהברייתא מדברת על פני מזרח ממש, שפני מזרח אמורים להאדים עקב זריחת הלבנה הקרבה ובאה, ועל כן אתה מדקדק לראות אימתי זמן זה?! 'פנים המאדימין את המזרח' אזי תדע שאין כך הדברים, אלא כוונת הברייתא לפנים המאדימין את המזרח כפירושנו לבנה אדומה העולה וזורחת – לכן לזהות את תחילת עליית גלגל הלבנה זה פשוט, ועל מנת לידע אימתי זורחת הלבנה אין צורך להביט בדקדוק על האופק המזרחי. 'וסמינך כוותא' והסימן לזכור את האיכא דאמרי הינו 'חלון' כלומר מי הביט לצד מערב לראות את החמה שוקעת בחלון השקיעה – רבא, שאחר שמלך ונעשה ראש ישיבה עשתה לו בת רב חסדא אשתו חלון בבית הכסא כמובא בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס"ב ע"א.
 
חלק עליון תַחתִית