מנהג ירושלים: גילוי משקין

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
אשמח לקבל מידע על מנהג ירושלים בדורות האחרונים, בענין משקים מגולים, ובעיקר בקרב תלמידי הגר"א, האם חששו לזה או לא.

עי' פר"ח יו"ד סי' קטז, א; חסדי אבות לחיד"א ה, ה; פתח עינים יומא כא, א.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
לא ידוע לי על מנהג ירושלים באופן כללי. אבל הגאון ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל הקפיד באופן מופלג. [היה מעשה בשעת המלחמה שהיה מחסור גדול בירושלים. והוא היה צריך לחלב עבור בראיותו, ובניו של הגאון ר' שלמה זלמן זלזניק ז"ל, שדאגו עבורו, הצליחו להשיג חלב, אבל זה היה מגולה. הם שאלו לאביהם מה לעשות: אם יגידו לו הוא לא ישתה, והרי הוא צריך זה לבריאותו. הוא הורה להם שלא לגיד. הם שמו החלב על האש לפסטר אותו, והיה אזעקה. כולם רצו למקלט, ועד שהם חזרו כבר כלה כל החלב].
שמעתי מאחד ששמע מהגאון ר' שניאור קוטלר ז"ל, שהיה נכדו של הגראז"מ, שיתכן שהוא לא הקפיד מחמת הגר"א, אלא משום שבירושלים שכיח נחשים.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
1) הגרח"ק שליט"א (בתחילת הקונ' שבסוף הספר שמירת נפש על גילוי) – "ליקוט בחומר שתיית משקין מגולין מהגר"א ועוד: קבלה גמורה מהגר"א, שמי שנזהר בתכלית החומרות בגילוי כל המשקין ומים לשתי', לא יבוא לו מחשבה זרה בתפלתו, והוא הי' נזהר בכל חומר בגילוי, עד שפ"א שגג השמש שלו וכיחש, וא"ל אחר תפלתו להתודות שהיו המים מגולים, והרגיש זאת מתפילתו. (נדפס בס' שיח אליהו דף כ"א ב') (והוא מהגר"י בעל תקלין חדתין). והי' נזהר מאד בכל דיני גילוי, מטעמו ונימוקו זה, וכמ"ש בצוואת ר"א הגדול טעם אחר סכנה בגילוי המשקה בכ"מ (פאת השולחן הל' א"י סי' ב' סקל"ב) ועי' מעשה רב סי' צ"ה, ושמעתי שהרב מ' פנחס מ"מ דפאלצק (בעהמ"ח מגיד צדק וגבעת פנחס ושאר חיבורים) הי' משרת את הגאון זמן מה, והי' ציוויו חזק עליו שיזהר מן הגילוי, והי' מביא לו תמיד מים לשתות מן החדש, מן הפלאמ"פ שבחצר ביהכ"נ בווילנא, רק פ"א בלילה הי' עת גשמים ורוח סערה התעצל ללכת ומילא מים מחבית מגולה והביא לו, ולמחר אחר תפילת שחרית הוכיחו רבנו ז"ל על פניו מדוע נתן לו מים מגולים, ולמען הראות גודל ענין הגילוי אף בזה"ז ושלא יקל הדבר בעיניו על ימים הבאים, סיפר לו רבנו ז"ל כי הי' תמונה א' מבלבלו כל תפילת שחרית דנא, שע"י שתיית המים מגולים גרם לו זה. (הגרד"ל) עליות אליהו דף ט"ו ב'. גלוי אסור ואף שאין נחשים מצויין בינינו, ואדמו"ר ז"ל הי' נזהר למאוד בדברים אלו, הוא הי' אומר כל מה שאסרו חז"ל או תיקנו איזה תקנה מפני איזה טעם אף שבטל הטעם הגלוי לנו, תקנתם ואיסורם במקומם עומדת, כי הם לא גילו אלא א' מכמה וכמה טעמים הכמוסים עמהם, ע"כ אסור לעבור על דברי חכמים אף שביטל הטעם הגלוי לנו. מעשה רב הארוך סי' צ"ז". (העתקתי מקובץ 'דור המלקטים')

2)שמעתי שבק"ק אדרת אליהו (זילברמן) מאד מקפידים בזה.
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
פותח הנושא
תודה למגיבים.
נראה לי פשוט שבק"ק אדרת אליהו מאד מקפידים ע"ז, ולא על כך היתה כוונתי בשאלתי. משום שהם נצמדים בהחלטיות גמורה לדברי הגר"א, ומה שלא הוזכר בדבריו - אינו קיים כלפיהם.
אולם שאר בני ירושלים, שאף הם מתלמידי הגר"א, אינם מוחלטים לגמרי, ועליהם שמעתי כי אינם מקפידים על כך בירושלים, וזאת ע"פ המשנה [אבות ה, ה] שלא הזיק נחש בירושלים, וכפי שציינתי לדברי החיד"א [אך הפר"ח סובר שבמקום שאפשר לחוש צריך לחוש, עיי"ש].
ובזה שאלתי, האם שמועה זו נכונה, והאם גם בירושלים החדשה [מחוץ לחומות] הקילו בזה.
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
הכן ק"ק אדרת אליהו מאוד מקפידים על זה ולמשל פותחים את החלב מפתח מאוד קטן או ששמים אטב
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
יהודה בן יעקב אמר:
נראה לי פשוט שבק"ק אדרת אליהו מאד מקפידים ע"ז, ולא על כך היתה כוונתי בשאלתי. משום שהם נצמדים בהחלטיות גמורה לדברי הגר"א, ומה שלא הוזכר בדבריו - אינו קיים כלפיהם.
ק"ק אדרת אליהו לא מקפידים משום שלא נזכר בד' הגר"א אלא משום שנזכר -
גלוי אסור אף שאין נחשים מצוים בינינו. והוא ז"ל היה נזהר מאד מאד בדבר:
מע"ר צה
 

בסר

משתמש ותיק
יהודה בן יעקב אמר:
אולם שאר בני ירושלים, שאף הם מתלמידי הגר"א, אינם מוחלטים לגמרי, ועליהם שמעתי כי אינם מקפידים על כך בירושלים, וזאת ע"פ המשנה [אבות ה, ה] שלא הזיק נחש בירושלים, וכפי שציינתי לדברי החיד"א [אך הפר"ח סובר שבמקום שאפשר לחוש צריך לחוש, עיי"ש].
ובזה שאלתי, האם שמועה זו נכונה, והאם גם בירושלים החדשה [מחוץ לחומות] הקילו בזה
האם מישהו יודע על הבדל אם היו מגולין ביום או בלילה
 

נהורא מעליא

משתמש ותיק
יהודה בן יעקב אמר:
אולם שאר בני ירושלים, שאף הם מתלמידי הגר"א, אינם מוחלטים לגמרי, ועליהם שמעתי כי אינם מקפידים על כך בירושלים, וזאת ע"פ המשנה [אבות ה, ה] שלא הזיק נחש בירושלים, וכפי שציינתי לדברי החיד"א [אך הפר"ח סובר שבמקום שאפשר לחוש צריך לחוש, עיי"ש].
ובזה שאלתי, האם שמועה זו נכונה, והאם גם בירושלים החדשה [מחוץ לחומות] הקילו בזה.

תימא לשייך סברא כזו לתלמידי הגר"א, הרי להדיא במע"ר שהקפיד הגר"א אף שאין נחשים מצויים בינינו, והוא כשיטתו הבהירה בכל מקום שכל מה שנתנו חז"ל טעמים לתקנתם אי"ז הטעם האמיתי, וטעמם האמיתי לא גילו לנו, ועל כן גם במקום שבטל הטעם לא בטלה התקנה. וא"כ אין נפקותא בין 'אין נחשים מצויים בינינו' לבין 'לא הזיק נחש בירושלים'.
 
חלק עליון תַחתִית