בצל שנחתך בסכין חלבית והושם בסיר בשרי

מלמד להועיל

משתמש ותיק
ביום שישי חתכתי בטעות בצל, עם סכין חלבית. הסכין לא היתה בת יומה, אבל בעבר כן נחתך בה דברים חלביים חמים, כגון פיצה וכד' [בכלי ראשון].
את הבצל החתוך שמתי בתוך סיר בשרי [שגם הוא לא בן יומו], שכבר היו בו תפוחי אדמה, אבל עוד לא שמתי את הבשר שתכננתי לשים, ואז נוכחתי בטעות שעשיתי.
התקשרתי לרב, והפסק שלו היה להוציא את כל הבצל מהסיר ולזרוק אותו, ולשים בצל אחר.
ניסיתי, וראיתי שזה מסובך להוציא רק את הבצל [כי זה די התפורר], ניסתי להתקשר אליו ולשאול אותו אם להכין את התבשיל מחדש, ולא הצלחתי לתפוס אותו, אז התקשרתי לרב אחר.
הרב השני אמר לי, שאם יש בסיר, שכבר היו בו מים ותפו"א, פי 60 מהסכין [ולא מהבצל], אז זה מותר לכתחילה ואפשר להכין הכל כרגיל. ושאם אין פי שישים, אז לכתחילה אם לא קשה לזרוק הכל ולעשות התבשיל מחדש, ובדיעבד אם זה טורח [או אם כבר יש בשר, מה שלא היה], זה בסדר גם ככה.

עכשיו אני רוצה להבין את הפסקים, מה היה הטעם של הרב הראשון שצריך להוציא רק את הבצל, והטעם של הרב השני.

נ.ב. בפועל שיערתי שיש לי פי שישים, אז הסתמכתי על מה שאמר לי הרב השני
 

יהודי

משתמש ותיק
זו מח' הש"ך והבית מאיר ביור"ד סי' צו, האם מחמירים שחריף מפליט בנ"ט בר נ"ט וגם באינו בן יומו. הש"ך מחמיר, והבית מאיר נוקט דבדיעבד כיון שיש כמה צירופים אפשר להקל.
יש ויכוח גדול בין המורים כמה לסמוך על הבית מאיר.
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
ליתר דיוק הבית מאיר מדבר בבצל ובדוחקא. ולא בכל חריף.

אבל הבית מאיר מדבר רק כאשר כבר התערב עם בשר - כאן עדיין לא התערב עם בשר.

האם המים והתפו"א היו רותחים?
 

ayedavid

משתמש ותיק
אם אני לא טועה הביטול ב 60 כנגד הסכין מוסכם

ולמה לזרוק? אפשר להוסיף עוד תפוחי אדמה ובצל שיהיה ביטול
 

נבשר

משתמש ותיק
ayedavid אמר:
אם אני לא טועה הביטול ב 60 כנגד הסכין מוסכם

ולמה לזרוק? אפשר להוסיף עוד תפוחי אדמה ובצל שיהיה ביטול
...
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
במחילה מכבוד תורתכם, אינני רב, רק אבקש לסכם את עניני חריף הנוגעים לשאלה , לראות אם הבנתי נכון (ולכן אין לסמוך על דברים אלו, ונא העירו לי אם טעיתי).

יש שלש איסורים בחריף:
1.הוא שואב ומעביר טעם על ידי דחיקה קרה, בדומה לרותח.
2.הוא הופך הכל ל'בן יומו'. כי הוא משביח את הטעם.
3. הוא מוציא את הטעם עצמו שהיה בלוע בכלי, ולא רק את ה'בן טעם' שלו.(לא נ"ט בר נ"ט)

הסבר ל1: חיתוך בסכין או נעיצת מזלג חלביים בבצל, עושה את הבצל חלבי.

הסבר ל2: כלי בן יומו חמור יותר משאינו בן יומו, בכך שאם בושל בשרי בסיר חלבי בן יומו, המאכל נאסר והוטרף, כי נותן 'טעם לשבח'. אבל ב'שאינו בן יומו' המאכל מותר. [והסיר דינו שונה].
אם בושל חריף חלבי (בצל עם מעט חמאה) בסיר בשרי שאינו 'בן יומו', המאכל נאסר והוטרף, כי הוא כ'בן יומו'.

הסבר ל3:מאכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי, מכונה כיום 'בחזקת בשרי' ואסור לאכול אותו עם חלבי. (לערבב שמנת בפירה שהתבשל בסיר בשרי)
אבל אם התערבב, מותר בדיעבד. כי הוא רק נותן טעם בן נותן טעם. הטעם הבשרי שנכנס בסיר ו'ילד' את הטעם שיצא אל המאכל 'פרווה'.. אינו אוסר בדיעבד.
אבל אם התבשל בסיר מאכל חריף, (טוגן בצל בסיר בשרי לפני התחלת הבישול), החריף שואב את הטעם הבשרי המקורי שהוכנס לסיר, והרי הבצל כבשרי לכל דבריו. (חוץ מאשר לענין המתנה שהוא קל שכנראה אין צריך לחכות 6 שעות.) ואם התערבב עם חלבי הריהו אסור.

וכעת לשילובים:
א. האם 2 ו-3 הולכים ביחד, לאיסור. (דהיינו אם טוגן בצל בסיר בשרי שאינו בן יומו, ואחר כך התערבב עם חלבי.) האם אומרים שהחריף גם חידש את הטעם הישן וגם שאב אותו בעצמו, ונאסור את התערובת של הפרווה עם החלבי? התשובה כן, אסור.

ב. האם 1 ו-2 הולכים ביחד, לאיסור. (אם חתך בצל בסכין חלבית שאינה בת יומה, האם הבצל נחשב לחלבי)? התשובה היא כן, אסור. (אמנם יש חילוק הלכתי בנוגע לדחיקת מדוך וכיו"ב שאינה סכין)

ג. האם 1 ו-3 הולכים ביחד, לאיסור. (חתך בצל בסכין חלבית בת יומה, ומעונין לערבבו עם בשרי)? התשובה היא כן. אסור.

ד. האם 1 2 ו-3 הולכים ביחד לאיסור (זאת השאלה ששאל השואל.) וקיבל תשובה שהש"ך אוסר (והבצל הוא גוף האיסור, כי נקרא ממש חלבי ולכן צריך להוציא אותו) והבית מאיר מתיר בדיעבד (שאין הבצל נחשב לחלבי ממש, רק מעורב בו טעם. ולכן מספיק שיהיה כנגדו בתפו"א כדי לבטלו ולהשיבו כאיננו.)
 

נבשר

משתמש ותיק
ayedavid אמר:
האיסור בסיר?


סליחה לא קראתי טוב את המקרה. תיקנתי.
האם הסיר הוא בשרי שכבר נתבשל בו בשר, כי לכאו' הבצל מפליט גם מהסיר את טעם הבשר?
 
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
נבשר אמר:
ayedavid אמר:
האיסור בסיר?


סליחה לא קראתי טוב את המקרה. תיקנתי.
האם הסיר הוא בשרי שכבר נתבשל בו בשר, כי לכאו' הבצל מפליט גם מהסיר את טעם הבשר?
כיון שהיה כבר תפו"א בסיר, יתכן ואינו נחשב כבר לחריף, ורק יש בו טעם (או ממשות) חלבי.
 
 

נבשר

משתמש ותיק
אלי מאירי אמר:
נבשר אמר:
ayedavid אמר:
האיסור בסיר?


סליחה לא קראתי טוב את המקרה. תיקנתי.
האם הסיר הוא בשרי שכבר נתבשל בו בשר, כי לכאו' הבצל מפליט גם מהסיר את טעם הבשר?
כיון שהיה כבר תפו"א בסיר, יתכן ואינו נחשב כבר לחריף, ורק יש בו טעם (או ממשות) חלבי.
לא הבנתי מה בכך שהיה בסיר תפו"א, מ"מ הבצל מפליט את טעם הבשר מהסיר, לכאו'.
 
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
מה שנכתב כאן לא ככ מדוייק.

היתרו של הבית מאיר הוא כדלהלן:

היות ו: א. בצל אינו דבר חריף לכל הפובקים (לענין נט בר נט)
ב. ודוחקא אינו מעביר טעם בסכין נקי ללא שמנונית לכל בפוסקים
ג. בצל אינו מחליא לשבח לכל בפוסקים.

עוד כתב הב"מ שההיתר הוא רק בסכין חולבת שברוה המקרים היא משמשת לצונן. (רוב תשמישו)

לכן : חתך בסכין חלבית אינה בת יומא בצל והתערב כבר עם בשר יש להקל בדיעבד.

בנדון דנן - לא התערב הבצל עם בשר. ולכן הנידון הוא לכתחילה. ואין להתיר גם לפי הב"מ.

גם אם היה 60 נגד הבצל - אסור לכתחילה לבשלו עם בשר אם עדיין לא רתח ולא התבטל הטעם במים ובתפו"א - זה כמו ביטול איסור לכתילה ומבואר בשך צט שאסור לבטל בשר במים על דעת לערב עם חלב.

יש נידון נוסף - האם אומרים ביטול יבש ביבש כשניכר האיסור אך טורח גדול להוציאו. אך לא נראה שכאן יש להקל בזה.

אם כבר התבשלו המים עם הבצל, והטעם כבר התבטל - יש נידון על הבצל עצמו האם אומרים אפשר לסוחטו אסור, כמדומני שזה מחלוקת מהרם מלולבין ורעק"א. נמצא בסימן צד.
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
הבצל מפליט מהסיר רק כאשר יש מעט שמן כאשר יש מים רבים - יש כמה טעמים לומר שהבצל לא מוציא את הטעם מהסיר. וכמו שמבואר ברעק"א בסימן צד הנ"ל.
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
פותח הנושא
מסיח לפי תומו אמר:
אם כבר התבשלו המים עם הבצל, והטעם כבר התבטל - יש נידון על הבצל עצמו האם אומרים אפשר לסוחטו אסור, כמדומני שזה מחלוקת מהרם מלולבין ורעק"א. נמצא בסימן צד.
אם אני מבין נכון, זה מה שהיה. כלומר, הסיר היה עם מים רותחים, והוספתי לתוכו תפוחי אדמה, ואז את הבצל. עברו כמה וכמה דקות עד שהתקשרתי לרב, כך שהבצל רתח כמה דקות טובות בתוך הסיר,
אני הבנתי מהרב שבכהאי גונא [אם אין שישים] אז יש בזה מחלוקת, ואם יש שישים אז בודאי מותר, ואין כאן מבטל איסור לכתחילה כי הטעם כבר התבטל וכן מותר להוסיף את הבשר
 

מחשבות

משתמש ותיק
כדאי לשים לב שרוב הסכינים החלביים לא באמת חלבי וודאי לא לכל הפוסקים
המקרה הנפוץ של סכין חלבית זה חיתוך פיצה או פשטידה חלבית.
רוב הסכינים שנקראים חלבי מעולם לא חתכו בהם חלבי רותח בכלי ראשון.
ולעצם הנידון אם הסכין חלבי הבצל להכרעת הפוסקים בולע כנגד הלהב שהיה בבצל ודנים כאילו הוא מלא חלב
וכבר הביאו את מח' רעק"א והבית מאיר וכמדומני שנהגו לקולא כיון שסומכים לצרף השיטות שבצל אינו חריף (שהוא פחות מחלתית).
 

ayedavid

משתמש ותיק
תמיד זכרתי שחריף מפליט ע"י דוחק הסכין. מישהו יכול לכתוב את המקור לכך שגם בבישול?

כשהבצל הושם בתוך מים מסתמא צריך שהמים עצמם יהיו חריפים ממש כדי להפליט מכוח החריפות, וזה לכאורה נשמע רחוק. ועוד שהבצל כשמתבשל בד"כ נותן טעם מתוק ולא חריף. לא?
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
אני ינסה לבאר את הנידון.

א. הסכין ודאי חלבי כמו שכתבו כאן. ואם חותכים את הפיצה - אפילו בכלי שני היא נאסרת כי היא נחשבת לדבר גוש.

ב. בודאי שדבר חריף מפליט על ידי בישול. שים לב שיש בדבר חריף כמה חידושים . א. שהוא מפליט ב. שהוא הופך טת הטעם לטעם ראשון ולא נט בר נט. ג. שהוא הופך את הטעם לבן יומו.
בבישול אין צורך שהסכין והחריפות יעשו את העבודה של הפליטה שהרי הבישול עושה את זה. מה שנשאר לחריף לעשות זה רק להפוך את הבלוע לטעם ראשון וכן להפוך אותו לבן יומו.

ג. לגבי השאלה הנידונית.

אם היה ששים נגד הסכין. לכאורה ודאי הכל מותר שהרי הטעם שבסכין מתפשט בכל התפו"א והמים. אלא שעדיין יש לדון על הבצלים האם להוציא אותם או לא.
ואבאר את דבריי גם למי שלא מונח בסוגיות.

יש דין שנקרא אפשר לסוחטו אסור. כלומר - אם תפוח אדמה בלע בשר, וקיבל טעם בשר על ידי בישול וכדו', ואחר כך בישלתי את התפוח אדמה בחלב. והיה ששים בחלב נגד הבליעות של הבשר שבתפו"א, הדין הוא - שהחלב מותר. אבל התפוח אדמה, אסור!. אין כאן המקום לבאר את העניין אבל כך הוא הדין. התפוח אדמה צריך להיזרק כיון שבלוע בו חלב וגם הבשר לא יצא ממנו לגמרי, ולכן התפוח אדמה נעשה נבלה. וצריך להשליכו.

לכאורה, לפי זה גם בנידון דידן היה צריך להשליך את הבצל, שהרי הבצל בלע חלב מהסכין והטעם שבבצל לא יצא לגמרי כמו שביארנו שאפשר לסוחטו אסור. ואם כן יש בבצל עדיין טעם חלב.

אלא שבהיתר לא אומרים אפשר לסוחטו והטעם יוצא לגמרי ומותר.

ואם לא היה ששים בבצל. הנידון נהיה מורכב.

אם נאמר שהבצל על ידי הבישול מוציא טעם מהסיר והופך את הטעם לבן יומו - ואפי שיש מים עכ"פ הבצל נוגע בעצמו בקדרה ומוציא את הטעם שלא באמצעות המים, כך מוזכר בפוסקים ואיני זוכר כעת הכרעה בזה למעשה. אם נאמר שהבצל מוציא ישר מהקדרה אם כםן הבצל נאסר בודאי שכן יש בו טעם ראשון של בשר וטעם ראשון חלב ואין ששים.

אך אם נאמר שהבצל לא מוציא טעם אלא דרך המים אם כן הטעם שבמים נהיה טעם שני (טעם ראשון בקדרה טעם שני במים) ווהוי נט בר נט דהתירא.

אלא שעדיין יש לדון מצד אחר - שהטעם שהבצל מוציא הוא גם נקרא עדיין טעם ראשון - וזה תלוי במחלוקת המגא והאבן העוזר האם מה שיוצא מהבצל הוא עדיין טעם ראשון, ואם נאמר כמג"א ולא כהאבן העוזר (המג"א מחמיר והמ"ב פוסק אותו בהלכות פסח אך יש מקילים רבים) , אם כן הטעם שיוצא מהבצל הוא עדיין טעם ראשון של חלב, ואם כן, לא רק שצריך להוציא את הבצל אלא צריך לשפוך את המים והתפו"א, שיש להם כעת טעם ראשון של חלב ואולי גם הסיר קיבל טעם ראשון של חלב ואם כן הוא צריך הגעלה.

אם היה ששים וכבר היה בשר - מחלוקת הפוסקים ואכמ"ל.
 

מחשבות

משתמש ותיק
מסיח לפי תומו אמר:
אני ינסה לבאר את הנידון.

א. הסכין ודאי חלבי כמו שכתבו כאן. ואם חותכים את הפיצה - אפילו בכלי שני היא נאסרת כי היא נחשבת לדבר גוש.
דבר גוש אינו מוסכם על כל הפוסקים לא בשבת ולא בכשרות
אמנם בנו"ט יש סוברים שאין משמעות לכלים ומבליע אף בכלי שני
ולצירוף לקולא כהבית מאיר ודאי יש לצרף את החולקים על דין דבר גוש.
אמנם בחיתוך פיצה ופשטידות מצוי חלבי לכו"ע.
 
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
אלי מאירי אמר:
מסיח לפי תומו אמר:
אלא שבהיתר לא אומרים אפשר לסוחטו והטעם יוצא לגמרי ומותר.
מה הכוונה ב'היתר', שיש שישים בבצל כנגד הסכין?

הכוונה היא שאפילו שלא היה בתחילה ששים כנגד הסכין והבצל קיבל טעם של חלב. אין זה "איסור" אלא חלב. וחלב הוא דבר המותר באכילה. ולכן אם אחר כך התבשל הבצל עם טעם החלב שבו במים ויש פי שישים מטעם החלב, מתבטל החלב בכל המים. ולא אומרים שהבצל עדיין נשאר "חלבי".


אם הבצל היה נחתך בסכין של נבלה - הבצל היה נעשה נבלה. ואפילו לפי מי שסובר שלא אומרים חתיכה נעשית נבלה (השו"ע), הבצל נעשה איסור ואי אפשר לאוכלו גם אם אחר כך יתבשל בסיר אם שיש בו מים פי מאה מהסכין. זה נקרא אפשר לסוחטו - אסור.

 
 

סתם איש

משתמש ותיק
ayedavid אמר:
ולמה לזרוק? אפשר להוסיף עוד תפוחי אדמה ובצל שיהיה ביטול

מה אםאין מבטלים איסורכר? וכבר הוכיח הרעק"א שאסור לבטל חלב ע"ד לבשלו עם בשר
 

סתם איש

משתמש ותיק
ayedavid אמר:
תמיד זכרתי שחריף מפליט ע"י דוחק הסכין. מישהו יכול לכתוב את המקור לכך שגם בבישול?

כשהבצל הושם בתוך מים מסתמא צריך שהמים עצמם יהיו חריפים ממש כדי להפליט מכוח החריפות, וזה לכאורה נשמע רחוק. ועוד שהבצל כשמתבשל בד"כ נותן טעם מתוק ולא חריף. לא?

הדברים מפורשים ברמ"א בסי' צה' וכן מצאתי בעבר תשובות הרשב"א 
 

סתם איש

משתמש ותיק
מסיח לפי תומו אמר:
אם כבר התבשלו המים עם הבצל, והטעם כבר התבטל - יש נידון על הבצל עצמו האם אומרים אפשר לסוחטו אסור, כמדומני שזה מחלוקת מהרם מלולבין ורעק"א. נמצא בסימן צד.

הש"ך בסימן צד' והט"ז בסי' צו הביאו דברי המהר"ם להקל ואין רעק"א שחולק.
 

סתם איש

משתמש ותיק
לא ידעתי שיש כו"פ ופמ"ג, ודרך אגב היכן הפמ"ג נמצא?
אבל מסברא אם יש ש"ך ט"ז ומהר"ם שנקטו להקל כדבר פשוט והם היון קדומים וגדולים מהכו"פ ופמ"ג יש צורך להחמיר?
 

מאן דהו

משתמש ותיק
סתם איש אמר:
לא ידעתי שיש כו"פ ופמ"ג, ודרך אגב היכן הפמ"ג נמצא?
אבל מסברא אם יש ש"ך ט"ז ומהר"ם שנקטו להקל כדבר פשוט והם היון קדומים וגדולים מהכו"פ ופמ"ג יש צורך להחמיר?

הלכה כבתראי זה דוקא לחומרא?
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
סתם איש אמר:
לא ידעתי שיש כו"פ ופמ"ג, ודרך אגב היכן הפמ"ג נמצא?
אבל מסברא אם יש ש"ך ט"ז ומהר"ם שנקטו להקל כדבר פשוט והם היון קדומים וגדולים מהכו"פ ופמ"ג יש צורך להחמיר?

הפמ"ג נמצא בסימן צד על אתר. מביא את הכו"פ ג"כ.



 
 

סתם איש

משתמש ותיק
מסיח לפי תומו אמר:
צודק. זה לא רעק"א, זה פמ"ג וכו"פ. טעיתי.

בפמ"ג והכו"פ מבואר שרק אם הבצל הבלוע מבשר התבשל עם חלב אסור גם אם יש ס' בחלב נגד הבלוע [משום שנבלע חלב בבצל ונעשה חנ"נ, ואין הבלוע באוכל מקושר], אבל אם התבשל הבצל בתפו"א ומים לכו"ע חוזר הבצל להתירו.
 
חלק עליון תַחתִית