שוקולד קליק עם שברי עוגיות - מה ברכתם?
- Thread starter סענדער
- תאריך התחלה
יהודה ממממ
משתמש רגיל
אם העוגיות חשובות, וקונים את השוקולד הזה דווקא בגלל העוגיות, פשוט שברכתו מזונות.
שלום תשובה
משתמש ותיק
גם אם לא קונים בגלל העוגיות כלל ברכתו מזונות כי זה נעשה לטעם, וכל שיש בו ממין דגן ברכתו מזונות כנ"ליהודה ממממ אמר:
יש מקום לחלק בין ניתן הדגן לטעם בכל המאכל בתורת חלק מהמאכל, או שלא ניתן אלא לשפר או להקהות את טעם האוכל העיקרי. שהרי אם אוכל מליח ופת עמו כדי לבטל המליחות לא אמרינן כל שיש בו וכו', וה"נ שמא כיון שהעוגיות ניתנות לתקן את טעם השוקולד בפה ולא בתור טעם בשוקולד עצמו דינו כטפל.סענדער אמר:
שלום תשובה
משתמש ותיק
טרייטל אמר:
מה זה "לגיוון" ? צבע אחר ? לא מסתבר
גיוון הטעם נחשב לניתן לטעם ולכן לכאו' ברכתו מזונות אם לא נחלק כמו שחילק הרב דרומאי וצ"ע
אמונת אומן
משתמש ותיק
כמה מפוסקי דורנו נוקטים למעשה ש''כל שיש בו'' אינו כלל גורף כ''כ, וכשמישהו רוצה שוקולד, גם אם ניחא ליה ב''טעם עוגיות'' עדיין זה לא הופכו לעיקר, וזו הדעה שנוקטים למעשה בועד הכשרות עד''ח.
לא חיוויתי את דעתי רק מיידע במה מדובר.
לא חיוויתי את דעתי רק מיידע במה מדובר.
עשירית האיפה
משתמש ותיק
נידון דומה יש בגלידה עם שברי עוגיות
וגם שם נראה שרוב העולם מברך שהכל.
וגם שם נראה שרוב העולם מברך שהכל.
יש כלל המובא כמדומני באור שמח (וכעת איני זוכר היכן), והרב אלישיב הביאו, שהגדר מתי נחשב החמשת מיני דגן בא לטעם ומתי לא, האם היה רוצה להוסיף עוד מהמיני דגן, שאם היה רצונו להוסיף עוד אז אף שהוא מיעוט הרי הוא עיקר אצלו וברכתו מזונות. ולכן בשוקלוד וכו’ שודאי רצונו בשוקלד אלא שרוצה מעט קרנצ’יות של מיני דגן אבל לא רוצה להוסיף עוד ולאבד את טעם השוקלד, ודאי אין המין דגן עיקר וברכתו שהכל.
וכן ע”ז הדרך עוד דברים רבים כשקדי מרק במרק ועוד.
וכן ע”ז הדרך עוד דברים רבים כשקדי מרק במרק ועוד.
לישועתך קויתי השם
משתמש ותיק
יש שלש אפשרויות
א. שהכל. ב. מזונות. ג. העץ.
א. שהכל. ב. מזונות. ג. העץ.
לישועתך קויתי השם
משתמש ותיק
למה לא העץ, תלוי בכמות הקקאו.יוסף אומץ אמר:
לישועתך קויתי השם
משתמש ותיק
לכאורה אין בזה "כל שיש בו", כי זה למרקם - קרנציות, ולא לטעם
יוסף מיכל אמר:
כמובן שיסוד הדברים הוא כפי שציינת.
אך לאחר שנתבאר שבדגן אמרינן 'כל שיש בו' היכא שניתן לטעם. לא נתבאר בגמ' ובראשונים חילוקים בדברים הניתנים לטעם בין אופן זה לאופן אחר.
יתירה מכך, בסי' רח ס"ט משמע שבתערובת דגן וקטניות מברכים מזונות אף על פי שהדגן כה מעט עד שאי אפשר לאכול ממנו כזית תוך כדי אכילת פרס. והיינו משום שהדגן ניתן שם לטעם.
מבואר להדיא שכל שניתן לטעם, אפילו לטעם מועט, מברכים עליו מזונות.
והדברים צריכים אצלי עיון רב.
