כוס של ברכה, האם שרי להניחו מידו קודם שיברך בופה"ג?

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
איתא בשולחן ערוך (קפג ו)
משנתנו לו כוס לברך לא ישיח המברך 
וכתב המשנה ברורה (ס"ק כא)
משנתנו לו כוס - ועד אחר שתייתו שהוא לאחר גמר בהמ"ז: 
וביאר בשער הציון
שמקודם הכל, בכלל מה שאמרו, אין מסיחין על כוס של ברכה: 
האם מבואר בדברים הללו, שאין לו להניחו מידו 'עד אחר שתייתו שהוא לאחר גמר בהמ"ז'?
או שמא נאמר דהא ד'אין מסיחין על כוס של ברכה' היינו אף כשאין הכוס בידו?
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
וכמדומה לי להביא ראיה מדברי התוס' (ברכות נא א)
שמאל מהו שתסייע לימין - בכוסות גדולות מיירי או בראש חדש טבת שחל להיות בשבת שהוא בחנוכה או בנישואין וצריך להאריך בברכת המזון.
ואריכות דברכת המזון בנישואין הוא באמירת 'שבע ברכות', ואם כן הרי מבואר שאין לו להניחו מידו עד לאחר שתייתו.
ולא ראיתי למי שנוהג כן.
 

ישיב לרבות

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
ישיב לרבות אמר:
היכן נרמז כאן לא להניחו מידו?
הצעיר שבחבורה אמר:
או שמא נאמר דהא ד'אין מסיחין על כוס של ברכה' היינו אף כשאין הכוס בידו?

הוא אשר שאלתי למה זה רק שמא?
היכן נרמז כאן שדווקא כשהוא בידו?
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישיב לרבות אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
ישיב לרבות אמר:
היכן נרמז כאן לא להניחו מידו?
הצעיר שבחבורה אמר:
או שמא נאמר דהא ד'אין מסיחין על כוס של ברכה' היינו אף כשאין הכוס בידו?
הוא אשר שאלתי למה זה רק שמא?
היכן נרמז כאן שדווקא כשהוא בידו?
ההבנה הפשוטה לענ"ד, דהא ד'אין מסיחין על כוס של ברכה' היינו כשהכוס בידו.
ועי' היטב בלשון השו"ע 'משנתנו לו כוס'.
וברש"י (ברכות נא ב) 'אין מסיחין, משאחזו עד שיברך'.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישיב לרבות אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
לשון השו"ע 'משנתנו לו כוס'
אכן, משנתנו לו, אבל גם אחר שהניחו.
הצעיר שבחבורה אמר:
ברש"י (ברכות נא ב) 'אין מסיחין, משאחזו עד שיברך
כנ"ל.
א. אם הלכה היא נקבל ואם לדין... אשמח למקור.
נ.ב. זוהי הסיבה שכתבתי 'לענ"ד'.
ב. ואם כן, הרי שיש לנו לדון במי שנטל הכוס מידו, ואח"כ נתעורר דבר צורך ואינו רוצה לברך כעת, שאף הוא אסור לו לשוח עד שיברך..
 

דוד ה.

משתמש ותיק
עיין בשערי תשובה סימן ק"צ שמביא מהיעב"ץ בשם אביו (החכם צבי) שהיה אוחז הכוס בידו עד אחר הברכה והיה מלעיג על המניחין הכוס מידם בסיום בהמ"ז.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישיב לרבות אמר:
להיפך. זאת היתה כוונתי שראיה אין מכאן.
לא שכך הלכה אלא שראיה ליכא.
הרי לכך נסתפקתי, האם כך או שכך...
ישיב לרבות אמר:
יכול להיות שאולי נכון אבל ללא קשר לדברי.
אם זהו דין שחל משאחזו בידו, ללא קשר להמשך האחיזה, וכדברי מר, הרי שאין לו לשוח משאחזו בידו, אף אם חזר בו ואינו מברך עכשיו, וזהו הקשר.
 

חימקו

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
האם מבואר בדברים הללו, שאין לו להניחו מידו 'עד אחר שתייתו שהוא לאחר גמר בהמ"ז'?
בהבדלה יש דעות האם מניח את הכוס בשעת ברכת בשמים או שמעביר ליד שמאל אבל לא מניח.
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
וכמדומה לי להביא ראיה מדברי התוס' (ברכות נא א)
שמאל מהו שתסייע לימין - בכוסות גדולות מיירי או בראש חדש טבת שחל להיות בשבת שהוא בחנוכה או בנישואין וצריך להאריך בברכת המזון.
ואריכות דברכת המזון בנישואין הוא באמירת 'שבע ברכות', ואם כן הרי מבואר שאין לו להניחו מידו עד לאחר שתייתו.
ולא ראיתי למי שנוהג כן.
אולי הכוונה ל'דוי הסר', במיוחד אם שוררו את זה?
 
חלק עליון תַחתִית