איכא דרכא אחרינא

יהודידי

משתמש ותיק
מה הגדר של דרכא אחרינא?
 1.כלומר עד כמה עליי להרחיק. אם הדרכא אחרינא מאריכה לי את הדרך ב 10 דק'.
2.בנוסף האם באמת מקפידים בזה. האם יהודים בני ברקים עןשים מעקפים בשביל לא ללכת לר"ע
3.אני גר בתל אביב. אז ברור שיש רחובות שיש יותר בעייתיות. אבל בגדול יש פריצות כמעט בכ"מ. וחייבים לשמור עניים כל הזמן.
 אז מה הגדר אצלי ל "דרכא אחרינא"
??
 

פורה

משתמש רגיל
יהודידי אמר:
מה הגדר של דרכא אחרינא?
 1.כלומר עד כמה עליי להרחיק. אם הדרכא אחרינא מאריכה לי את הדרך ב 10 דק'.
2.בנוסף האם באמת מקפידים בזה. האם יהודים בני ברקים עןשים מעקפים בשביל לא ללכת לר"ע
3.אני גר בתל אביב. אז ברור שיש רחובות שיש יותר בעייתיות. אבל בגדול יש פריצות כמעט בכ"מ. וחייבים לשמור עניים כל הזמן.
 אז מה הגדר אצלי ל "דרכא אחרינא"
??

כבר כתבו הראשונים שדרכא אחרינא זה רק אם שניהם באורך שווה, כמדו' שאם הדרך השני ארוך יותר ואפי' במשהו אז זה רק מידת חסידות.
 

חיים כץ

משתמש ותיק
פורה אמר:
יהודידי אמר:
מה הגדר של דרכא אחרינא?
 1.כלומר עד כמה עליי להרחיק. אם הדרכא אחרינא מאריכה לי את הדרך ב 10 דק'.
2.בנוסף האם באמת מקפידים בזה. האם יהודים בני ברקים עןשים מעקפים בשביל לא ללכת לר"ע
3.אני גר בתל אביב. אז ברור שיש רחובות שיש יותר בעייתיות. אבל בגדול יש פריצות כמעט בכ"מ. וחייבים לשמור עניים כל הזמן.
 אז מה הגדר אצלי ל "דרכא אחרינא"
??

כבר כתבו הראשונים שדרכא אחרינא זה רק אם שניהם באורך שווה, כמדו' שאם הדרך השני ארוך יותר ואפי' במשהו אז זה רק מידת חסידות.
נשמח לפירוט יותר ממקורות...
 
 

יוסף אומץ

משתמש ותיק
יהודידי אמר:
3.אני גר בתל אביב. אז ברור שיש רחובות שיש יותר בעייתיות. אבל בגדול יש פריצות כמעט בכ"מ. וחייבים לשמור עניים כל הזמן. אז מה הגדר אצלי ל "דרכא אחרינא"
??
אם יש דרך שאתה משער שיהיה בה יותר פריצות מדרך אחרת שקרובה אליה, לך באחרת.
 
 

ארץ הצבי

משתמש ותיק
האם החיוב של 'איכא דרכא אחרינא' הוא גם במחיר מונית, למשל? האם בכלל טיול שאינו הכרחי מותר גם בדליכא דרכא אחרינא? (-כמו הליכה סתמית לכותל, למשל)
 
יהודידי אמר:
מה הגדר של דרכא אחרינא?
 1.כלומר עד כמה עליי להרחיק. אם הדרכא אחרינא מאריכה לי את הדרך ב 10 דק'.
2.בנוסף האם באמת מקפידים בזה. האם יהודים בני ברקים עושים מעקפים בשביל לא ללכת לר"ע
3.אני גר בתל אביב. אז ברור שיש רחובות שיש יותר בעייתיות. אבל בגדול יש פריצות כמעט בכ"מ. וחייבים לשמור עניים כל הזמן.
 אז מה הגדר אצלי ל "דרכא אחרינא"
??

מה המקור לדין 'איכא דרכא אחרינא'? ומה בדיוק עניינו ומהותו - אם ליכא דרכא אחרינא מותר לילך בדרך שיש פריצות?
 
בבא בתרא נז, ב:
"ועוצם עיניו מראות ברע, א"ר חייא בר אבא זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה היכי דמי אי דאיכא דרכא אחריתא רשע הוא אי דליכא דרכא אחריתא אנוס הוא לעולם דליכא דרכא אחריתא ואפ"ה מיבעי ליה למינס נפשיה".

מה נחשב 'איכא דרכא אחרינא' ו'ליכא דרכא אחרינא'?

אם אני רוצה ללכת למקום מסויים, וליכא דרכא אחרינא, אבל אני לא מוכרח ללכת לאותו מקום, האם זה בכלל ליכא דרכא אחרינא?

אם נאמר שזה נחשב איכא דרכא אחרינא, ואסור ללכת, א"כ לא מצאנו ידינו ורגלינו במציאות הדור הזה, שאסור כמעט לצאת ולהסתובב, אם לא לצורך גמור? ומסתמא שגם צורך נפשי הוא צורך!


ומה נענה למשנה ברורה עה, ז שכתב
וכ"ז לא איירי אלא לענין איסור ק"ש דהאיסור הוא להרבה פוסקים לקרות נגד המגולה אפילו בלא מכוין לאיסתכולי אבל לענין איסור הסתכלות לכו"ע המסתכל באשה אפילו באצבע קטנה כיון שמסתכל בה להנות עובר בלאו דלא תתורו אחרי עיניכם ואמרו שאפילו יש בידו תורה ומע"ט לא ינקה מדינה של גיהנם וראיה בעלמא לפי תומו בלא נהנה שרי אם לא מצד המוסר ובספר מנחת שמואל הוכיח דאדם חשוב יש לו ליזהר בכל גווני. וכתב הפמ"ג דבמקומות שדרך להיות מכוסה [כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף] אף ראיה בעלמא אסור וכתבו הפוסקים דבתולות דידן בכלל נידות הם משיגיעו לזמן ווסת ובכלל עריות הם:

ולפי זה איך מצאנו ידינו ורגלינו במציאות דורינו?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
וכתב הפמ"ג דבמקומות שדרך להיות מכוסה [כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף] אף ראיה בעלמא אסור

ולפי זה איך מצאנו ידינו ורגלינו במציאות דורינו?
שמעתי מהגרשז"א זצ"ל שראייה שבדרך "מתעסק" לא נקרא ראייה, דהיינו אם לא כיוון לראות, אלא תוך כדי היותו שם ראה ללא כונה, ומיד כשרואה מסיט עיניו מן הערוה, אין זו ראייה אסורה, והראייה האסורה הוא כשמביט בכוונה, או שאינו מסיט עיניו מן הערוה.
(והסתכלות זה יותר מזה, שהוא עיון בדבר להתבונן בו).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
וכתב הפמ"ג דבמקומות שדרך להיות מכוסה [כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף] אף ראיה בעלמא אסור

ולפי זה איך מצאנו ידינו ורגלינו במציאות דורינו?
שמעתי מהגרשז"א זצ"ל שראייה שבדרך "מתעסק" לא נקרא ראייה, דהיינו אם לא כיוון לראות, אלא תוך כדי היותו שם ראה ללא כונה, ומיד כשרואה מסיט עיניו מן הערוה, אין זו ראייה אסורה, והראייה האסורה הוא כשמביט בכוונה, או שאינו מסיט עיניו מן הערוה.
(והסתכלות זה יותר מזה, שהוא עיון בדבר להתבונן בו).
אבל צריכים להיזהר מאוד, כי אם חושבים על היתר זה בשעת הראייה, אז מיד היצר הרע מסית את האדם לראות רק עוד שניה, והוא משכנע את האדם שזה הכל נכלל בראייה של מתעסק, ובאמת כל שאינו מסיט את עיניו מיד שרואה את הערוה כבר נכשל באיסור ראייה.
 
 
לישועתך קויתי השם אמר:
מה נחשב 'איכא דרכא אחרינא' ו'ליכא דרכא אחרינא'?

אם אני רוצה ללכת למקום מסויים, וליכא דרכא אחרינא, אבל אני לא מוכרח ללכת לאותו מקום, האם זה בכלל ליכא דרכא אחרינא?

אם נאמר שזה נחשב איכא דרכא אחרינא, ואסור ללכת, א"כ לא מצאנו ידינו ורגלינו במציאות הדור הזה, שאסור כמעט לצאת ולהסתובב, אם לא לצורך גמור? ומסתמא שגם צורך נפשי הוא צורך!
 

אלף בית גימל

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
בבא בתרא נז, ב:
"ועוצם עיניו מראות ברע, א"ר חייא בר אבא זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה היכי דמי אי דאיכא דרכא אחריתא רשע הוא אי דליכא דרכא אחריתא אנוס הוא לעולם דליכא דרכא אחריתא ואפ"ה מיבעי ליה למינס נפשיה".

מה נחשב 'איכא דרכא אחרינא' ו'ליכא דרכא אחרינא'?

אם אני רוצה ללכת למקום מסויים, וליכא דרכא אחרינא, אבל אני לא מוכרח ללכת לאותו מקום, האם זה בכלל ליכא דרכא אחרינא?

אם נאמר שזה נחשב איכא דרכא אחרינא, ואסור ללכת, א"כ לא מצאנו ידינו ורגלינו במציאות הדור הזה, שאסור כמעט לצאת ולהסתובב, אם לא לצורך גמור? ומסתמא שגם צורך נפשי הוא צורך!


ומה נענה למשנה ברורה עה, ז שכתב
וכ"ז לא איירי אלא לענין איסור ק"ש דהאיסור הוא להרבה פוסקים לקרות נגד המגולה אפילו בלא מכוין לאיסתכולי אבל לענין איסור הסתכלות לכו"ע המסתכל באשה אפילו באצבע קטנה כיון שמסתכל בה להנות עובר בלאו דלא תתורו אחרי עיניכם ואמרו שאפילו יש בידו תורה ומע"ט לא ינקה מדינה של גיהנם וראיה בעלמא לפי תומו בלא נהנה שרי אם לא מצד המוסר ובספר מנחת שמואל הוכיח דאדם חשוב יש לו ליזהר בכל גווני. וכתב הפמ"ג דבמקומות שדרך להיות מכוסה [כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף] אף ראיה בעלמא אסור וכתבו הפוסקים דבתולות דידן בכלל נידות הם משיגיעו לזמן ווסת ובכלל עריות הם:

ולפי זה איך מצאנו ידינו ורגלינו במציאות דורינו?
כנראה התרוץ לסיפא שאין היום אדם חשוב 
 
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
וכתב הפמ"ג דבמקומות שדרך להיות מכוסה [כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף] אף ראיה בעלמא אסור
יל"ע מהו האמור בפמ"ג, דמשמעות לשון המשנ"ב הוא משום הרגילות, וא"כ בה"ז דהכל דרכו להיות מגולה (אצל הפרוצות) אין שייך לדין זה.
 

אלף בית גימל

משתמש ותיק
יהודידי אמר:
מה הגדר של דרכא אחרינא?
 1.כלומר עד כמה עליי להרחיק. אם הדרכא אחרינא מאריכה לי את הדרך ב 10 דק'.
2.בנוסף האם באמת מקפידים בזה. האם יהודים בני ברקים עןשים מעקפים בשביל לא ללכת לר"ע
3.אני גר בתל אביב. אז ברור שיש רחובות שיש יותר בעייתיות. אבל בגדול יש פריצות כמעט בכ"מ. וחייבים לשמור עניים כל הזמן.
 אז מה הגדר אצלי ל "דרכא אחרינא"
??
להגיד על תל אביב שיש רחובות יותר בעייתים זה כנראה לשון גוזמא ( ציור של סמיילי ) 
 
 

אלף בית גימל

משתמש ותיק
ארץ הצבי אמר:
האם החיוב של 'איכא דרכא אחרינא' הוא גם במחיר מונית, למשל? האם בכלל טיול שאינו הכרחי מותר גם בדליכא דרכא אחרינא? (-כמו הליכה סתמית לכותל, למשל)
ניתן להשתמש ברב קו פרוץ . תמצא אותם בזוטו של ים תל אביב 
 
 
איכא בשוקא אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
וכתב הפמ"ג דבמקומות שדרך להיות מכוסה [כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף] אף ראיה בעלמא אסור
יל"ע מהו האמור בפמ"ג, דמשמעות לשון המשנ"ב הוא משום הרגילות, וא"כ בה"ז דהכל דרכו להיות מגולה (אצל הפרוצות) אין שייך לדין זה.

לא נראה לי.

ואף לפי דבריך מסתמא זה משום שאין הרהור כשיש רגילות לגלות, ובענייננו יש ויש הרהור.
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
ואף לפי דבריך מסתמא זה משום שאין הרהור כשיש רגילות לגלות, ובענייננו יש ויש הרהור.
איני יודע, ואפילו לא הספקתי לעיין בפמ"ג, רק כתבתי את משמעות לשון המשנ"ב, ובאמת מלשון הפמ"ג לא ראיתי משהו אחר, ומשמעותו ג"כ דהיכא שרגילים לגלות אין חשש.
ובאמת האריך שם בעניינים אלו, ואין בי כוח כעת לעיין בדבריו היטב, והיודעים בדינים אלו יביאו דבריו בדקדוק.
 

הלכה

משתמש רגיל
כמעיין המתגבר אמר:
אגב באופן כללי צפיפות אוכלוסין היא היפך הצניעות.

זה רק מגביר את שאלתו של הלינק 'לישועתך קויתי השם'
 

אלף בית גימל

משתמש ותיק
איכא בשוקא אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
וכתב הפמ"ג דבמקומות שדרך להיות מכוסה [כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף] אף ראיה בעלמא אסור
יל"ע מהו האמור בפמ"ג, דמשמעות לשון המשנ"ב הוא משום הרגילות, וא"כ בה"ז דהכל דרכו להיות מגולה (אצל הפרוצות) אין שייך לדין זה.
לפי הסברא הזאת עדיף ללכת לגור בחוף מעורב שאין שם כלל הירהור כי יש רגילות לפריצות 
 
 
כשיביא מר מקור לדבריו שאם אינו מוכרח לצאת נחשב איכא דרכא אחרינא, נבוא לדון בלא שבקת חיי וכו', עד שלא יוכיח דבריו נאמר שמותר לילך לכל צורך, אך ביש דרכא אחרינא אסור לילך בדרך בו עליו להיות עוצם עיניו מראות ברע, אמנם בליכא דרכא אחרינא, מותר, ויקבל שכר על עצימת עיניו. אמנם ודאי שחסידות יש במנוע רגליו מנתיבתם, אך חסידות אינה חובה ויש לשקלה בפלס.
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
אלף בית גימל אמר:
לפי הסברא הזאת עדיף ללכת לגור בחוף מעורב שאין שם כלל הירהור כי יש רגילות לפריצות
א. לא כתבתי משום הרהור.
ב. לא כתבתי סברא.
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
אם אני רוצה ללכת למקום מסויים, וליכא דרכא אחרינא, אבל אני לא מוכרח ללכת לאותו מקום, האם זה בכלל ליכא דרכא אחרינא?
למה לומר דאיכא דרכא אחרינא? מי גרע ממאריך (אפי' מעט) את הדרך למקום שמוצרך לילך אליו? כל שהוא מרגיש זקוק לאותו דבר חשוב ליכא דרכא אחרינא, כנלענ"ד מקופיא.
 
חלק עליון תַחתִית