במותם או במתם

מנהל הפורום:הלכה ומנהג

פותח הנושא
גלואיט
הודעות: 198
הצטרף: 28 פברואר 2022, 12:25
נתן תודה: 32 פעמים
קיבל תודה: 147 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

במותם או במתם

שליחה על ידי גלואיט » 26 מאי 2022, 13:33

חומש במדבר, פרשת מסעי, ואת כל במ(ו)תם תשמידו.
יש להסתפק ולדון, לפי דעתו ושיטתו של כתר אר"צ, היאך צריך לכתוב,
האם במותם מלא ו' או במתם חסר ו',
צדדי הנידון כדלהלן:
א.בס"ת התימני - שהוא המקור הדומה ביותר לכתר ארם צובא - במותם מלא.
ב. לעומת זה, בכתבי היד המזרחיים הקדומים שהשתמש בהם ר"מ ברויאר, זה המקום
היחיד בכל התורה, שרוב כתבי היד (כת"י לנינגרד, בריטיש מוזיאום, ששון 1053) נוטים
מנוסח הספר התימני, וא"כ יתכן לומר שאדרבא יש ראיה שבכתר ארם צובא היה כתוב
במתם חסר.
ג. העדויות על נוסח כתר אר"צ, שהשוו את נוסח כא"צ לנוסח הס"ת הספרדי, לא העירו
על שום שינוי כאן, וזו לכאורה ראיה מכרחת שהיה שם מלא כמו הס"ת הספרדי והתימני.
ד. אך לעומת זאת, בכתבי היד המזרחיים המאוחרים, שיש להם את הנוסחאות היחודיות
לכתר ("אליהן" "כסיק" "רעיך", ויש מהם שיש להם רק "אליהן" "רעיך", כי תיבות מורכבות
זה הוא נושא יותר קשה לבדוק ואכמ"ל), ושהם כנראה נכתבו בהשפעת הכתר, הלוא הם
הס"ת המזרחי בריטיש מוזיאום א.ר. 1462, כת"י אוקספורד פוקוק 395-396, וכת"י
בן צבי 2 (הכתיבה הקטנה שבצד), בשנים מתוך שלשה מקורות הנ"ל (כ"י אוקספורד
פוקוק, כ"י בן צבי) כתוב במתם חסר. ונראה די רחוק, שבמקרה ממש יזדמנו טעויות
בשנים מתוך שלשה כתבי יד, בדיוק באותו מקום יחיד בתורה שבו רוב כתבי יד מזרחיים
קדומים של הרמ"ב הוא דלא כהספר התימני כנ"ל.
ה. ומצד שני גם לומר שבכתר היה באמת חסר, לא יתכן ע"פ אות ג'.
ו. ולכאורה מה שכנראה היה, שבכתר היה שם "תיקון" וטיפול כל שהוא, ואפשר להחשיב
זאת כמלא ואפשר להחשיב זאת כחסר.
ז. באם אכן היה שם תיקון, והרי הכתר כעת אינו לפנינו, נשאלת השאלה על איזו עדות
נסמוך. ויתכן לומר שעדיפה עדותם של כת"י המזרחיים הקדומים - שהם בעצמם היו
סופרי כתבי יד והכירו את דרכי ומנהגי הסופרים הקדמונים, ועל החלטתם מה הוא 
הנוסח הנכון בספר, ראוי יותר לסמוך.
ח. לאידך גיסא י"ל שכיון שמידי ספיקא לא נפקא, ועכ"פ בספר התימני והספרדי הוא
מלא, א"כ יש לתפוס את הודאי.
ט. יש להוסיף שגם בכת"י מזרחיים קדומים אחרים שבדקתי, בד"כ הנוסח הנפוץ יותר
הוא במותם מלא, ונוסח במתם חסר הוא די נדיר. - אך כת"י שהשתמש בהם הרמ"ב
חלקם יש להם קירבה מסויימת לבן אשר - כת"י לנינגרד הוא היחיד שכותב על עצמו
בסוף ספרו שהעתיק מבן אשר (אם כי אין זה ממש העתקה מדוייקת, כידוע), וכת"י
ששון 1053 כמה פעמים מעתיק מסורות שהיו בכתר אר"צ, פעם אחת בהזכרת שמו
של ר' אהרן בן אשר, כידוע.

  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] | 2 אורחים