נשים בספירת העומר. סקר.

[חימקו]

המ"א כתב (סימן תפט) שהנשים קיבלו עליהם כחובה.
המשנ"ב כתב על זה "וכמדומה דבמדינותינו לא נהגי נשים כלל לספור".

מה נוהגים היום במדינתנו...
האם הנשים בביתכם סופרות ספירת העומר?
האם סופרות אבל לא מברכות?

[דיין]

יש הבדל מהותי בין ספרדיות לאשכנזיות בענין הזה
א. חלק גדול מספרדיות לא מברכות על מ"ע שהזמן גרמא
ב. הבן איש חי והאור לציון כתבו שעל פי הקבלה אין מקום לספירת העומר לנשים כלל

[יהודי מפרגן]

למה באמת שיקבלו על עצמם אם זה זמן גרמא?

[חימקו]

למה באמת שיקבלו על עצמם אם זה זמן גרמא?

כמו שגברים קיבלו עליהם להתפלל תפילת ערבית.

[התורה היא חיינו]

חסר אופ'
בלילה הראשון בברכה
ביום השני נזכרה רק ביום לפני השקיעה (ללא ברכה)
ומהיום השלישי והלאה אין קבע לספירתה..
ובהבטחה שבשנה הבאה יהיה אחרת.

[חימקו]

חסר אופ'
בלילה הראשון בברכה
ביום השני נזכרה רק ביום לפני השקיעה (ללא ברכה)
ומהיום השלישי והלאה אין קבע לספירתה..
ובהבטחה שבשנה הבאה יהיה אחרת.

כך כתב בספר שולחן שלמה הביאו המשנ"ב שם ס"ק ג.

[התורה היא חיינו]

חסר אופ'
בלילה הראשון בברכה
ביום השני נזכרה רק ביום לפני השקיעה (ללא ברכה)
ומהיום השלישי והלאה אין קבע לספירתה..
ובהבטחה שבשנה הבאה יהיה אחרת.

כך כתב בספר שולחן שלמה הביאו המשנ"ב שם ס"ק ג.

כמעט..
המ"ב מביא לעניין טעות ביום,
ולא שכחה.
 

[חימקו]

חסר אופ'
בלילה הראשון בברכה
ביום השני נזכרה רק ביום לפני השקיעה (ללא ברכה)
ומהיום השלישי והלאה אין קבע לספירתה..
ובהבטחה שבשנה הבאה יהיה אחרת.

כך כתב בספר שולחן שלמה הביאו המשנ"ב שם ס"ק ג.

כמעט..
המ"ב מביא לעניין טעות ביום,
ולא שכחה.

"יטעו יום אחד" משמעותו גם שכחה, כך נראה לי. 

[התורה היא חיינו]

יטעו יום אחד" משמעותו גם שכחה, כך נראה לי.

גם לי כך נראה. 
אך במ"ב שלי כ' יטעו ביום אחד ,
אך עדיין ניתן לפ' לשני הצדדים.

אך וודאי הרעיון אחד הוא.

[פינחס רוזנצוויג]

חסר:
חלק מהבנות מברכות
חלק בלי ברכה
וחלק אינם סופרות כלל.

[לביא]

למה באמת שיקבלו על עצמם אם זה זמן גרמא?

כמו שגברים קיבלו עליהם להתפלל תפילת ערבית.

במחכ״ת אך אין קשר אחד לשני. אתה יכול להביא דוגמא אחרת כמו ציצית, אבל תפילת ערבית זו לא דוג׳ נכונה.
בתפילת ערבית יש מחלוקת ראשונים אם רשות פירוש יכול לבטלה או רשות שלא חובה להתפלל אך מצווה איכא. וכבר באו תלמידי ר׳ יונה וכתבו שהיום כולם קבלוה אותה כחובה. כך שאף אחד לא יכול ליפטר ממנה כיום.

[לביא]

יטעו יום אחד" משמעותו גם שכחה, כך נראה לי.

גם לי כך נראה. 
אך במ"ב שלי כ' יטעו ביום אחד ,
אך עדיין ניתן לפ' לשני הצדדים.

אך וודאי הרעיון אחד הוא.

׳טעות׳ פירושו בין באונס בין בטעות. ראה ב״י באו״ח סי׳ פט.

[חימקו]

חסר:
חלק מהבנות מברכות
חלק בלי ברכה
וחלק אינם סופרות כלל.

ליבו חפץ
 

[אייזיק סאלאווייציק]

חסר:
חלק מהבנות מברכות
חלק בלי ברכה
וחלק אינם סופרות כלל.

אמודנער שטוב.
אפשר לקרא להם משפ' "איצקוביץ" ע"ש השטיבלאך מבני ברק.

[אבימי]

כך כתב בספר שולחן שלמה הביאו המשנ"ב שם ס"ק ג.

שמעתי לפני שנים שבשלחן שלמה נראית כוונתו שלא כמשמע במ"ב, ויל"ע שם. הפרטים נשכחו ממני.

[חימקו]

כך כתב בספר שולחן שלמה הביאו המשנ"ב שם ס"ק ג.

שמעתי לפני שנים שבשלחן שלמה נראית כוונתו שלא כמשמע במ"ב, ויל"ע שם. הפרטים נשכחו ממני.

הסתכלתי כעת במקור ולא ראיתי שינוי מיוחד.
 

[לבי במערב]

שמעתי לפני שנים שבשלחן שלמה נראית כוונתו שלא כמשמע במ"ב, ויל"ע שם. הפרטים נשכחו ממני.

הכוונה מן הסתם באופן כללי על הציטוטים משם (והענין מסתבר לכאורה, אף שלא בדקתי זאת באופן עקבי).

[אברך]

כאשר הצעתי (לפני שנים רבות) לנו"ב שתחי' לספור בברכה, קיבלתי ע"ע בל"נ להזכיר לה מידי יום. ואף הדפסתי דף מיוחד, המוצמד למקרר ע"י מגנט, ומעבירים כל יום המגנט. והנני מצרפו לתועלת הרבים.

לוח ספירת העומר.pdf

[אהרן פישר]

באורחות רבנו כתוב שהזהיר לב"ב כולל הבנות,

אישית, קצת קשה לי לקחת את זה על עצמי, אולי השנה הבאה בעז"ה, אשריך הרב @אברך אם עושים את זה בנעימות הראויה, לכאורה מתחזק השלום בית

אולי גם יש בזה מעלה שאתה עסוק בספירה יותר, וכמו שנהגו הצדיקים לספור כמה פעמים ביום

[אבימי]

שמעתי לפני שנים שבשלחן שלמה נראית כוונתו שלא כמשמע במ"ב, ויל"ע שם. הפרטים נשכחו ממני.

הכוונה מן הסתם באופן כללי על הציטוטים משם (והענין מסתבר לכאורה, אף שלא בדקתי זאת באופן עקבי).

לא כי אלא במקום זה טען שאפשר לטעות במשמעות המ"ב שאם יטעו נמצאו הברכות למפרע לבטלה, ואילו ע"פ עיון בפנים הש"ש נמצא שלא זו כוונתו.
למה מסתבר לך שכ"ה באופן כללי?
 

[לבי במערב]

למה מסתבר לך שכ"ה באופן כללי?

כיון שכך (כמדומה) הבחנתי מקופיא [אך כאמור - לא בדקתי זאת לעומק].

[אבימי]

כיון שכך (כמדומה) הבחנתי מקופיא [אך כאמור - לא בדקתי זאת לעומק].

תמיד יובאו דברי ספר מסויים שלא כצורתם? הלא תימה הוא ואיזה הסבר יכול להיות לזה?

[לבי במערב]

תמיד יובאו דברי ספר מסויים שלא כצורתם?

לא עיינתי בכל אזכוריו...
בכל אופן, שו"ר שתחושתי היא לגבי ספר אחר. ועמו המחילה.

[נודניק]

אם הצליחו לספור 48 בלי ברכה אז 49 יהיה עם ברכה. כך המנהג אצלי...

[חימקו]

לא כי אלא במקום זה טען שאפשר לטעות במשמעות המ"ב שאם יטעו נמצאו הברכות למפרע לבטלה, ואילו ע"פ עיון בפנים הש"ש נמצא שלא זו כוונתו.

מצד זה זה נכון, המשנ"ב משמיט שלוש מילים "ולא יודעין הדין" מדברי ה"שולחן שלמה". 
ז"ל ה"שולחן שלמה": "ונ"ל דעכ"פ לא יברכו דהא בודאי יטעו יום א' ולא יודעין הדין ועוד דהא אינה מבינה מה סופרת וכו'".
"ולא יודעיו הדין" פירושו שהם לא ידעו שאסור להמשיך לספור בלי ברכה, אבל מצד מה שספרו עד עכשיו בברכה אין בעיה בזה.

[דברי יושר]

אגב,
ראיתי סברא נאה, שהייתה בשבילי חידוש, בעלון של ר"ע פריד (מן הסתם לא הוא המציא אותה, אבל אני עכ"פ ראיתיה שם), וראיתי לקבעה כאן.

נטען שם, שגם לדעות שסוברות שאם שכח לספור יום אחד, אינו יכול לספור בשאר הימים, אין זה בגלל שהכל מצווה אחת, ואי אפשר לקיים זה בלא זה, כמו הפירוש המקובל.
אלא באמת כל יום הוא מעשה מצווה בפנ"ע, כמו שמברכים עליו ברכה נפרדת. רק שהמושג ספירה הוא לספור לפי הסדר מאחד ועד אותו היום לפי הסדר, ולכן אם דילג יום אחד שוב אינו יכול לספור, לא בגלל שהפסיד את המצווה, אלא בגלל שספירה 1,2,3,5, איננה ספירה!

ונפק"מ בנשים ומי שיודע שבהמשך הספירה יפסיק לספור, שמ"מ כל מה שספר עד עכשיו הוא מצווה שלימה.

[יושב אוהלים]

כאשר הצעתי (לפני שנים רבות) לנו"ב שתחי' לספור בברכה, קיבלתי ע"ע בל"נ להזכיר לה מידי יום. ואף הדפסתי דף מיוחד, המוצמד למקרר ע"י מגנט, ומעבירים כל יום המגנט.

 
שאלתי את מרן הגרח"ק זצוק"ל - נשים שסופרות ספירת העומר - האם יש בזה דין נדר שאם ירצו להפסיק הן צריכות התרת נדרים.
ואם כן מתי, זה נקרא שהן נהגו כך שלש פעמים, כדי שזה יהפוך לנדר - האם רק אחרי שלש שנים רצופות, [והאם צריך שספרו שלש שנים רצוף את כל הספירה, או שמספיק ש"ניסו" לעשות כן] או אולי כבר בשלשה ימים שספרו בברכה נקרא שנהגו שלש פעמים לספור, וכבר צריכים התרת נדרים.
[לכאורה פשוט שאם התחילה לספור בברכה בשנה זו אסור לה להפסיק לגמרי לספור, בגלל שאז היא הופכת את ברכותיה לבטלה, אבל יתכן שמותר לה להפסיק לספור בברכה, אם היא חוששת שלא תגמור את הכל, וע"ז שאלתי אם היא צריכה התרת נדרים].

והשיב לי - "התרת נדרים איו צריכים אלא כשנוהגים "מנהג טוב" - אבל אשה שמתחילה לספור ספירת העומר ללא שומר שיזכיר לה כל לילה לספור, אינו מנהג טוב, שהרי בודאי תשכח לספור, וא"כ לא שייך בזה דין נדר, עכ"ד מרן זצ"ל.

אבל שאלתי עדיין אפשרי במי שנוהג כמו הרב @אברך נ"י, ולא אמר בלי"נ כמו הרב @אברך - (אני אכן מקווה שהוא אמר בלי"נ כשהתחיל לעשות כן, ולא רק כאן בפורום הוא כ' את ה"בל"נ), האם הוא בעצמו יצטרך אח"כ התרת נדרים אחרי מנהג זה, אם ירצה להפסיק, והאם אשתו תצטרך התרת נדרים אחרי שספרה כך שלש פעמים - ואכן על זה כבר אפשר לשאול ממתי נחשב שלש פעמים, לו ולאשתו. [אם יום א' (מיום השלישי והלאה) ישכח להזכיר לאשתו, או שישכחו להעביר את המגנט, האם עברו על הנדר?]

[יושב אוהלים]

אין זה בגלל שהכל מצווה אחת, ואי אפשר לקיים זה בלא זה, כמו הפירוש המקובל.
אלא באמת כל יום הוא מעשה מצווה בפנ"ע, כמו שמברכים עליו ברכה נפרדת. רק שהמושג ספירה הוא לספור לפי הסדר מאחד ועד אותו היום לפי הסדר, ולכן אם דילג יום אחד שוב אינו יכול לספור, לא בגלל שהפסיד את המצווה, אלא בגלל שספירה 1,2,3,5, איננה ספירה!

לענ"ד נראה שאין כאן חידוש, אלא היינו הך, מה הכוונה ש"הפסיד את המצוה - כי כולה מצוה אחת" - היינו כיון שהמצוה הוא לספור את כל הימים, ולא רק לספור חלק מהם.
שהרי לא סגי רק בזה ש- ספירת 1,2,3,5 אינו נחשב לספירה, שהרי אם נאמר שאין כולם מצוה אחת לספור את כל הימים, א"כ אכן י"ל שספירת 1,2,3,5 אינו ספירה, אבל מה שספר 1,2,3, הוא ספירה, ומה שסופר אח"כ 5,6,7 וכו' הוא ג"כ ספירה, ולמה לא יברך על זה, ולכן צריכים לפרש כמו שמבינים בפשטות שהטעם הוא שצורת המצוה הוא לספור את כל הימים, וספירה בדילוג אינו ספירה.

[דברי יושר]

אין זה בגלל שהכל מצווה אחת, ואי אפשר לקיים זה בלא זה, כמו הפירוש המקובל.
אלא באמת כל יום הוא מעשה מצווה בפנ"ע, כמו שמברכים עליו ברכה נפרדת. רק שהמושג ספירה הוא לספור לפי הסדר מאחד ועד אותו היום לפי הסדר, ולכן אם דילג יום אחד שוב אינו יכול לספור, לא בגלל שהפסיד את המצווה, אלא בגלל שספירה 1,2,3,5, איננה ספירה!

לענ"ד נראה שאין כאן חידוש, אלא היינו הך, מה הכוונה ש"הפסיד את המצוה - כי כולה מצוה אחת" - היינו כיון שהמצוה הוא לספור את כל הימים, ולא רק לספור חלק מהם.
שהרי לא סגי רק בזה ש- ספירת 1,2,3,5 אינו נחשב לספירה, שהרי אם נאמר שאין כולם מצוה אחת לספור את כל הימים, א"כ אכן י"ל שספירת 1,2,3,5 אינו ספירה, אבל מה שספר 1,2,3, הוא ספירה, ומה שסופר אח"כ 5,6,7 וכו' הוא ג"כ ספירה, ולמה לא יברך על זה, ולכן צריכים לפרש כמו שמבינים בפשטות שהטעם הוא שצורת המצוה הוא לספור את כל הימים, וספירה בדילוג אינו ספירה.

כוונתי הייתה לומר, שבאמת אין ספירת כל הימים מצווה אחת, ולכן מה שספר 1,2,3 היא מצווה גמורה, ויכול לברך אפי' כשיודע מראש שיפסיד.
אבל מה שיספור מכאן ואילך 5,6,7 אינו נחשב ספירה, מכיוון שספירה היא רק כשסופר הכל מההתחלה, שהרי הספירה מהותה היא לספור כמה ימים עברו מהקרבת העומר.
ולכן עד היום השלישי - הייתה כאן ספירה, משום שהוא ספר את כל הימים שעברו עד עכשיו, ולא מעניין אותנו שבעתיד הוא יפסיק את הספירה, העיקר שבינתיים הוא ספר כל מה שיש. אבל אחר שכבר דילג - אין משמעות למה שסופר 5,6,7, מכיוון שהוא לא ספר באמת שעברו כבר חמש ימים, רק הוא מגיע באמצע הימים ומתחיל לספור על סמך מה שאחרים ספרו כבר 4 ימים לפניו, אבל מה שהוא אומר בעצמו אינו ספירה.

והרי אם אדם יגיע לערימה, יזיז חלק ממנה הצידה, ויתחיל לספור את הנותר 50,51,52 וכו', וכשיגמור יגיד ספרתי שיש בכל הערמה מאה,
ברור שהוא לא ספר כמה יש כאן, והספירה שלו כלל איננה ספירה, וגם אם בסוף יתברר שאכן בחלק שהזיז היו 50 וממילא בכל הערמה יש מאה, עדיין - הוא לא ספר כלום, סתם ניחש או העריך.

כמו כן כאן, הגם שהוא מסתמך על ידיעה שאחרים ספרו את הימים שכבר עברו, והוא ממשיך את ספירתם, מ"מ מה שהוא עצמו עשה אינו ספירה כמה זמן עבר מהעומר, אלא ספירה כמה זמן עבר מאז שהוא הגיע. ואמנם אם תוסיף את מה שאחרים כבר ספרו עד שהוא הגיע, תוכל לחשבן כמה ימים עברו מהעומר, אבל מה שהוא עשה עדיין אינו ספירת העומר.

[פינחס רוזנצוויג]

אין זה בגלל שהכל מצווה אחת, ואי אפשר לקיים זה בלא זה, כמו הפירוש המקובל.
אלא באמת כל יום הוא מעשה מצווה בפנ"ע, כמו שמברכים עליו ברכה נפרדת. רק שהמושג ספירה הוא לספור לפי הסדר מאחד ועד אותו היום לפי הסדר, ולכן אם דילג יום אחד שוב אינו יכול לספור, לא בגלל שהפסיד את המצווה, אלא בגלל שספירה 1,2,3,5, איננה ספירה!

לענ"ד נראה שאין כאן חידוש, אלא היינו הך, מה הכוונה ש"הפסיד את המצוה - כי כולה מצוה אחת" - היינו כיון שהמצוה הוא לספור את כל הימים, ולא רק לספור חלק מהם.
שהרי לא סגי רק בזה ש- ספירת 1,2,3,5 אינו נחשב לספירה, שהרי אם נאמר שאין כולם מצוה אחת לספור את כל הימים, א"כ אכן י"ל שספירת 1,2,3,5 אינו ספירה, אבל מה שספר 1,2,3, הוא ספירה, ומה שסופר אח"כ 5,6,7 וכו' הוא ג"כ ספירה, ולמה לא יברך על זה, ולכן צריכים לפרש כמו שמבינים בפשטות שהטעם הוא שצורת המצוה הוא לספור את כל הימים, וספירה בדילוג אינו ספירה.

כוונתי הייתה לומר, שבאמת אין ספירת כל הימים מצווה אחת, ולכן מה שספר 1,2,3 היא מצווה גמורה, ויכול לברך אפי' כשיודע מראש שיפסיד.
אבל מה שיספור מכאן ואילך 5,6,7 אינו נחשב ספירה, מכיוון שספירה היא רק כשסופר הכל מההתחלה, שהרי הספירה מהותה היא לספור כמה ימים עברו מהקרבת העומר.
ולכן עד היום השלישי - הייתה כאן ספירה, משום שהוא ספר את כל הימים שעברו עד עכשיו, ולא מעניין אותנו שבעתיד הוא יפסיק את הספירה, העיקר שבינתיים הוא ספר כל מה שיש. אבל אחר שכבר דילג - אין משמעות למה שסופר 5,6,7, מכיוון שהוא לא ספר באמת שעברו כבר חמש ימים, רק הוא מגיע באמצע הימים ומתחיל לספור על סמך מה שאחרים ספרו כבר 4 ימים לפניו, אבל מה שהוא אומר בעצמו אינו ספירה.

והרי אם אדם יגיע לערימה, יזיז חלק ממנה הצידה, ויתחיל לספור את הנותר 50,51,52 וכו', וכשיגמור יגיד ספרתי שיש בכל הערמה מאה,
ברור שהוא לא ספר כמה יש כאן, והספירה שלו כלל איננה ספירה, וגם אם בסוף יתברר שאכן בחלק שהזיז היו 50 וממילא בכל הערמה יש מאה, עדיין - הוא לא ספר כלום, סתם ניחש או העריך.

כמו כן כאן, הגם שהוא מסתמך על ידיעה שאחרים ספרו את הימים שכבר עברו, והוא ממשיך את ספירתם, מ"מ מה שהוא עצמו עשה אינו ספירה כמה זמן עבר מהעומר, אלא ספירה כמה זמן עבר מאז שהוא הגיע. ואמנם אם תוסיף את מה שאחרים כבר ספרו עד שהוא הגיע, תוכל לחשבן כמה ימים עברו מהעומר, אבל מה שהוא עשה עדיין אינו ספירת העומר.

סברה נאה,
אמרה הגרי"ש זצ"ל לאחד שעמד בפני ניתוח חירום וידע שיהיה מורדם שלושה ימים.
אבל לכאורה צודק הרב @יושב אוהלים שאם אין סוף לספירה, הרי שלא התחילה, כי לא רצתה תורה שיספור סתם, אלא שיספור כדי שיגיע לחג השבועות, ואם לא יגיע, אין טעם בספירתו.
ולכאורה אם יודע שיהיה מורדם בחג השבועות, אולי לא יברך גם להגרי"ש.
[ועובדא הוה פה מודיעין עילית שנה זו, שנפטר הרב הצדיק ר"א לימן, וחבריו סיפרו שנסתפק אם לברך, כיון שידע שימות]