עמידה בקריאת התורה בפרשה מיוחדת

ראש הכולל

משתמש ותיק
אני לא רוצה להכנס כאן לנושא הכללי של עמידה או ישיבה בשעת הקריאת התורה
אלא לנושא של עמידה בזמנים מיוחדים כמו 'עשרת הדברות' או פרשת שירה וכו' ע"ז הדרך
שהרמב"ם כתב נגד מכיון חשש תרעומת המינים שעושים דרגות חשיבות בתורה
ולכן יש שהסבירו שאם עומדים מתחילת העליה ולא משעת הפרשה המיוחדת במדויק אז זה בסדר
אשמח לשמוע את חוות הדעת של הרבנים שליט"א
 

תלמיד קטן

משתמש ותיק
איני יודע איך מעלים. אוכל לצטט מתוך הספר:
"אבל יש עצה לענ"ד לצאת לכ"ע, וכשם שבק"ש אם יושב אסור לעמוד - אבל יכול לעמוד קודם שמגיע לק"ש, גם כאן ראוי לעמוד קצת קודם קריאת עשרת הדברות ולא ממש לעשרת הדברות, שלא יהא מוכח שעומד רק לעשרת הדברות, ושרי לכו"ע. ונכון לדקדק בעשרת הדברות לעשות כן, מפני שכיון שנתפשט המנהג לעמוד בעשרת הדברות, ובאופן שמקדימים מעט קודם עשרת הדברות אין חשש תרעומת המינים, מנהגי ישראל קודש הם וח"ו לבטלם".
 
ממרחק השנים אני זוכר מספר הררי קדם מאמרים משמיה דהגרי"ד סולוביצ'יק מבוסטון מאמר נפלא בענין הזה,
אין הספר תחת ידי, ועקב הזמן שעבר איני זוכר איזה מאמר אך במבט קצר בתוכן הענינים תמצא מבוקשך.
 
עיקר תוכן הדברים הוא דבזמן שקוראים בטעם העליון אפשר לעמוד, מכיון שטעם העליון מדמה את הקריאה כמתן תורה (בחלוקה לדברות ולא לפסוקים) ומשכך גם העמידה מוכח דזהו זכר למתן תורה ולא מפני חשיבות הטקסט הזה על פני שאר התורה.
עיין שם בדיוק מה הוא כותב שלא תצא מכשלה תחת ידי, ומקורות לדברים.
 

דרומאי

משתמש ותיק
ניצוץ מן המדורה אמר:
עיקר תוכן הדברים הוא דבזמן שקוראים בטעם העליון אפשר לעמוד, מכיון שטעם העליון מדמה את הקריאה כמתן תורה (בחלוקה לדברות ולא לפסוקים) ומשכך גם העמידה מוכח דזהו זכר למתן תורה ולא מפני חשיבות הטקסט הזה על פני שאר התורה.
עיין שם בדיוק מה הוא כותב שלא תצא מכשלה תחת ידי, ומקורות לדברים.
אולם למנהג הפרושים שקורין בטעם תחתון חזרה קושיית הרמב"ם למקומה.
 
 

צבי הירש

משתמש ותיק
ראש הכולל אמר:
...לנושא של עמידה בזמנים מיוחדים כמו 'עשרת הדברות' או פרשת שירה וכו' ע"ז הדרך
שהרמב"ם כתב נגד מכיון חשש תרעומת המינים שעושים דרגות חשיבות בתורה...
לכאורה זה לא בגדר גזירה דרבנן, שאע"פ שבטל הטעם הגזירה נשארה, אלא כיון שבטל הטעם אין שום חשש
וכיום אפילו לשיטת הרמב"ם יהיה מותר, כיון ש"תרעומת המינים" הזאת אינה מצויה בינותינו
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
תלמיד קטן אמר:
"אבל יש עצה לענ"ד לצאת לכ"ע, וכשם שבק"ש אם יושב אסור לעמוד - אבל יכול לעמוד קודם שמגיע לק"ש, גם כאן ראוי לעמוד קצת קודם קריאת עשרת הדברות ולא ממש לעשרת הדברות, שלא יהא מוכח שעומד רק לעשרת הדברות, ושרי לכו"ע.
עצה זו לכאורה מועילה רק אם היה דין לעמוד בקריאת י' דברות, אזי בפועל נמצא עומד.
אבל אם עושים זאת כזכר למתן תורה או להראות חשיבות מיוחדת לפסוקים אלו דווקא (בלי להתחשב בתערומת המינים) מה הועלנו אם נעמדנו כבר לכמה פסוקים לפני כן?
 

ראש הכולל

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
עצה זו לכאורה מועילה רק אם היה דין לעמוד בקריאת י' דברות, אזי בפועל נמצא עומד.
אבל אם עושים זאת כזכר למתן תורה או להראות חשיבות מיוחדת לפסוקים אלו דווקא (בלי להתחשב בתערומת המינים) מה הועלנו אם נעמדנו כבר לכמה פסוקים לפני כן?
אולי מכיון שאתה לא מראה חשיבות מיוחדת לפסוקים אלו אלא אתה עומד כבר מלפני הפסוקים הללו משא"כ אם תעמוד רק מהפסוקים הללו
 
דרומאי אמר:
ניצוץ מן המדורה אמר:
עיקר תוכן הדברים הוא דבזמן שקוראים בטעם העליון אפשר לעמוד, מכיון שטעם העליון מדמה את הקריאה כמתן תורה (בחלוקה לדברות ולא לפסוקים) ומשכך גם העמידה מוכח דזהו זכר למתן תורה ולא מפני חשיבות הטקסט הזה על פני שאר התורה.
עיין שם בדיוק מה הוא כותב שלא תצא מכשלה תחת ידי, ומקורות לדברים.
אולם למנהג הפרושים שקורין בטעם תחתון חזרה קושיית הרמב"ם למקומה.
שם במאמר הוא מביא לשיטתו בעניין הזה גם ביחס לקריאת טעם העליון וטעם התחתון, ממליץ לעיין
 

לומד ומלמד

משתמש ותיק
החילוק הוא בין קריאת התורה 'כסדרה' מדינא דקריאת התורה דשבת, לבין קריאת 'מעין המאורע' שהיא בשבועות שבה יש לעשות כעין המאורע.
 

ראש הכולל

משתמש ותיק
פותח הנושא
לומד ומלמד אמר:
החילוק הוא בין קריאת התורה 'כסדרה' מדינא דקריאת התורה דשבת, לבין קריאת 'מעין המאורע' שהיא בשבועות שבה יש לעשות כעין המאורע.
כלומר?
 
 

לומד ומלמד

משתמש ותיק
שבפרשת יתרו ובואתחנן - אין לעמוד כי זה להעדיף חלק זה על פני חלקים אחרים בתורה. כי כעת אנחנו קוראים את זה בתורה חלק מחמשה חומשי תורה. ואילו בשבועות אנו קוראים את הקריאה מדין ' מעין המאורע' כלומר שזה מה שהיה בימים הללו בזמן ההוא, ועל כן אנו לא רק 'קוראים' אלא גם עושים פעולה שתהיה מעין מה שהיה כשנאמרו הדברות.
אגב הגר"ה זקס האריך לבאר שעשרת הדברות יש להם 'מעמד' מיוחד חוץ מהיותם כלולים במסגרת 'תורה שבכתב'. והביא על כך ראיה יפה 'שני לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהם שמירת שבת - וכן כתוב בתורתך' משמע שהם שני ענינים שונים ולא שתי מקראות שזה מוסיף על זה.
 

ראש הכולל

משתמש ותיק
פותח הנושא
לומד ומלמד אמר:
שבפרשת יתרו ובואתחנן - אין לעמוד כי זה להעדיף חלק זה על פני חלקים אחרים בתורה. כי כעת אנחנו קוראים את זה בתורה חלק מחמשה חומשי תורה. ואילו בשבועות אנו קוראים את הקריאה מדין ' מעין המאורע' כלומר שזה מה שהיה בימים הללו בזמן ההוא, ועל כן אנו לא רק 'קוראים' אלא גם עושים פעולה שתהיה מעין מה שהיה כשנאמרו הדברות.
הנידון הוא גם על הקריאה בשבועות והפיתרון הוא גם על הקריאה הרגילה והגר"מ שטרנבוך כתב שמנהג ישראל הוא התכוון גם לעמידה שבשבוע האחרון
 

לומד ומלמד

משתמש ותיק
אני באתי להסביר את חילוקו של הגרי"ד וכפי שביארו הגר"מ שורקין שליט"א. שהוא חילק בין העמידה בשבועות שאין בה בעיה, לבין העמידה ביתרו ובואתחנן שיש בה בעיה.
 

ראש הכולל

משתמש ותיק
פותח הנושא
לומד ומלמד אמר:
אני באתי להסביר את חילוקו של הגרי"ד וכפי שביארו הגר"מ שורקין שליט"א. שהוא חילק בין העמידה בשבועות שאין בה בעיה, לבין העמידה ביתרו ובואתחנן שיש בה בעיה.

ולכאורה הגר"מ שטרנבוך הביא פיתרון גם ליתרו וואתחנן שלא יהיה בעיה
 
חלק עליון תַחתִית