הלכות שכתובות בשו"ע והפוסקים ואנשים לא יודעים או לא מקפידים

סיני עדיף

משתמש ותיק
אשמח שכל מי שיש בידו לכתוב הלכות שכתובות מפורש בשו"ע או הפוסקים ואנשים לא יודעים או לא מקפידים
וכן להיפך הלכות שאפשר להקל בהם ואנשים חושבים שזה עבירה
לדוגמא:1  מרן השו"ע כותב {קל"ד "ב}בשעת הגבהה של הספר תורה מצוה על כל האנשים לראות הכתב ולכרוע לא ראיתי שמקפידים כ"כ לכרוע
2מרן השו"ע כותב{נ"א ס"ט} מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה

 
 

לחשוב חשבונות

משתמש ותיק
סיני עדיף אמר:
אשמח שכל מי שיש בידו לכתוב הלכות שכתובות מפורש בשו"ע או הפוסקים ואנשים לא יודעים או לא מקפידים
וכן להיפך הלכות שאפשר להקל בהם ואנשים חושבים שזה עבירה
לדוגמא:1  מרן השו"ע כותב {קל"ד "ב}בשעת הגבהה של הספר תורה מצוה על כל האנשים לראות הכתב ולכרוע לא ראיתי שמקפידים כ"כ לכרוע
2מרן השו"ע כותב{נ"א ס"ט} מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה
אולי כדאי לכתוב האשכול בארמית, כדי שהסט"א לא ישתמש בזה...
 
 
צבי הירש אמר:
3. מרן השו"ע כותב {צ"ח א} המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המילות שמוציא בשפתיו, ויחשוב כאילו שכינה כנגדו.
מנא לך שלא נוהגים את זה, ואולי רק אתה לא מהמחמירים וכל ישראל כולם נזהרים בזה עד למאוד?
צבי הירש אמר:
אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט.
כבר בא"ר כתב דכשאין מסיבין אי"צ להחמיר.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
איכא בשוקא אמר:
משיב דבר אמר:
לא להתפלל שמו"ע בח' טפחים ליד הדלת. שו"ע מפורש והרבה לא נוהגים כן.
ח' אמות. (שיעור שני פתחים).
אורח חיים סימן צ:
"יכנס שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל. יש מפרשים שיעור שני פתחים דהיינו ח' טפחים יכנס לפנים שלא ישב אצל הפתח שנראה כמשאוי ישיבת בית הכנסת"
(אכן התו' כת' כדבריך)
 
 

בן מיכאל

משתמש רגיל
אחר הנישואין.
כל זמן שלא בעלו בעילת מצווה צריכה האשה לעשות "בדיקה" בכל יום עד שיבעל.
(קצב ב רמ"א)
 

בן מיכאל

משתמש רגיל
למרות שפסק המחבר שהאידנא חיישינן לרמאים ואין משיבין אבדה בסימנים אלא בעדים.
לא נהגו כך בני ספרד.
(חו"מ רסז ו. יעויין שהרמ"א הביא את הפוסקים (רא"ש) שסומכים על סימן מובהק.)
 

לחשוב חשבונות

משתמש ותיק
דברים שנוהגים בהם דלא כמרן השו"ע יש רבבות, ובפרט למי שלא קיבלו הוראות מרן.
לכן אם רוצים שהאשכול לא יהיה חוכא ואיטלולא, נראה שכדאי להגביל לדברים שמוסכמים בספרי הפוסקים, ואעפ"כ נהוג עלמא להקל.
אם כשר הדבר בעיניכם.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
חייל של הרבי אמר:
סליחה על העם-ארצו'ת:
צריך או יכול?
הרי אין חיוב לשמוע קדיש!
לשון המשנ"ב: 
(כז) ישתוק עד יתברך:
 (כח) ויהיה כעונה לענין שיצא בזה ידי חיוב קדיש וקדושה ומ"מ לא חשיב הפסק:


וכן פשטות לשון השו"ע, ואדמה"ז - 'ישתוק ויכוון'.

 
 

יהודי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
קכה א: אין הצבור אומרים עם ש"ץ נקדישך, אלא שותקין ומכוונין למה שש"צ אומר עד שמגיע לקדושה, ואז עונים הציבור קדוש.
יש כמדומה בקיצשו"ע שנהגו היום לומר עם הש"ץ.

 
 
בן יהוידע אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
קכה א: אין הצבור אומרים עם ש"ץ נקדישך, אלא שותקין ומכוונין למה שש"צ אומר עד שמגיע לקדושה, ואז עונים הציבור קדוש.
עיין מג״א ס״ק ב׳ ובהגהות רע”א ועוד.
יהודי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
קכה א: אין הצבור אומרים עם ש"ץ נקדישך, אלא שותקין ומכוונין למה שש"צ אומר עד שמגיע לקדושה, ואז עונים הציבור קדוש.
יש כמדומה בקיצשו"ע שנהגו היום לומר עם הש"ץ.
אלא שבמשנ"ב לא העתיקם, ואדרבא.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
קכה א: אין הצבור אומרים עם ש"ץ נקדישך, אלא שותקין ומכוונין למה שש"צ אומר עד שמגיע לקדושה, ואז עונים הציבור קדוש.
וכתב המשנה ברורה:
(ב) אלא שותקין וכו' - ויש מקילין שיוכל לאמר עם הש"ץ והמנהג הנכון כמו שכתב השו"ע כי עמו נמשכו האחרונים וכן נהג הגר"א ומ"מ המנהג בימינו שאומרים הקהל ג"כ נקדש
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
בן יהוידע אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
קכה א: אין הצבור אומרים עם ש"ץ נקדישך, אלא שותקין ומכוונין למה שש"צ אומר עד שמגיע לקדושה, ואז עונים הציבור קדוש.
עיין מג״א ס״ק ב׳ ובהגהות רע”א ועוד.
אלא שבמשנ"ב לא העתיקם, ואדרבא.


דווקא כן הביאם למרות שכותב שהנכון לא כך ומסיים שמ״מ המנהג כן לומר.
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
משיב דבר אמר:
חייל של הרבי אמר:
היום שמרבים בקדישים אחר התפילה וישמע בלא"ה שיעור ה' קדישים, א"צ.
היום יש הבדל מתקופת אדמה"ז וכ"ש המשנ"ב?


המ"ב רק מסביר את הדין של השו"ע, שנכתב על עיקר הדין. 
אין חיוב קדיש! רק תקנו מספר שבע קדישים ע"ש הפסוק שבע ביום הללתיך, והיום אומרים הרבה יותר!
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
חייל של הרבי אמר:
משיב דבר אמר:
היום שמרבים בקדישים אחר התפילה וישמע בלא"ה שיעור ה' קדישים, א"צ.
היום יש הבדל מתקופת אדמה"ז וכ"ש המשנ"ב?


המ"ב רק מסביר את הדין של השו"ע, שנכתב על עיקר הדין. 
אין חיוב קדיש! רק תקנו מספר שבע קדישים ע"ש הפסוק שבע ביום הללתיך, והיום אומרים הרבה יותר!
אולי -
מה שאין חיוב לשמוע קדיש, היינו שאין צריך לחזר אחר מניין כדי לשמוע,
אבל אם בפועל אומרים לידו קדיש, שמא מחוייב הוא לענות, ועכ"פ לשתוק ולכוון אם הוא בתפלת עמידה.
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
משיב דבר אמר:
חייל של הרבי אמר:
היום יש הבדל מתקופת אדמה"ז וכ"ש המשנ"ב?


המ"ב רק מסביר את הדין של השו"ע, שנכתב על עיקר הדין. 
אין חיוב קדיש! רק תקנו מספר שבע קדישים ע"ש הפסוק שבע ביום הללתיך, והיום אומרים הרבה יותר!
אולי -
מה שאין חיוב לשמוע קדיש, היינו שאין צריך לחזר אחר מניין כדי לשמוע,
אבל אם בפועל אומרים לידו קדיש, שמא מחוייב הוא לענות, ועכ"פ לשתוק ולכוון אם הוא בתפלת עמידה.
אולי גם אמן?
כנראה שמצד חיוב ענייה א"צ להפסיק בשמו"ע, והרי גם בברכות קר"ש א"צ. ורק מצד החיוב של קדיש וקדושה מפסיק לצאת יד"ח. 
כנלענ"ד.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
חייל של הרבי אמר:
משיב דבר אמר:
 והרי גם בברכות קר"ש א"צ. 
סי' סו
סעיף ג[עריכה]לקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק אפילו באמצע הפסוק וכן למודים אבל לא יאמר אלא תיבת מודים בלבד.

שוב נזכרתי בדעתך ושמא תחיל אותה גם בזה - שמדובר רק כשאין מספיק קדישים

 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
משיב דבר אמר:
סי' סו
סעיף ג[עריכה]לקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק אפילו באמצע הפסוק וכן למודים אבל לא יאמר אלא תיבת מודים בלבד.
התכוונתי למה ששאלתי שלדבריך יפסיק גם לאמן שהוא חיוב לענות בדר"כ, ואפ"ה גם בברכות קר"ש אין מפסיקין ע"ז. ובע"כ העניין בשמו"ע הוא רק מצד החיוב.
 
 
חלק עליון תַחתִית