שטיפה מבחוץ הדחה מבפנים

נצבים וילך

משתמש ותיק
האם יש הבדל בין שטיפה להדחה, ועל זה אמרו שבכוס של ברכה בפנים צריך "להדיח" דוקא ובחוץ צריך "לשטוף" דוקא.
או שמא היינו שטיפה היינו הדחה, והן בפנים הן בחוץ נדרש לעשות את אותה הפעולה?
 

נצבים וילך

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
הדחה היא פעולת נקיון גדולה יותר
מסתברים דבריך. דאל"כ מה טעם שינוי הלשון שבפנים נקטו "הדחה" ובחוץ "שטיפה".
האם ראית כתוב זאת היכן שהוא?
 

בשלמא

משתמש ותיק
נצבים וילך אמר:
בשלמא אמר:
הדחה היא פעולת נקיון גדולה יותר
מסתברים דבריך. דאל"כ מה טעם שינוי הלשון שבפנים נקטו "הדחה" ובחוץ "שטיפה".
האם ראית כתוב זאת היכן שהוא?
היו זכורים לי הדברים בעת הכתיבה לאחמ"כ חפשתי ומצאתי כעי"ז ב'אור חדש' בשם אחד מקודמיו או רבותיו שהדחה הוא יותר משטיפה כנזכר בהגעלה
 

ידידיה

משתמש ותיק
לקט יושר חלק א (אורח חיים) עמוד פז ענין א
ומפרש בתלמודא שטיפה מבחוץ והדחה מבפנים. ויראה דבלשון הדחה יש נקיון טפי מבשטיפה, דלשון הדחה אשכחן דתנא תנא במקום הגעלה, כדאיתא בסמ"ג.
 

בשלמא

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
לקט יושר חלק א (אורח חיים) עמוד פז ענין א
ומפרש בתלמודא שטיפה מבחוץ והדחה מבפנים. ויראה דבלשון הדחה יש נקיון טפי מבשטיפה, דלשון הדחה אשכחן דתנא תנא במקום הגעלה, כדאיתא בסמ"ג.
פלאי פלאים
האור חדש מזכיר זאת בשם מה"ר א"י [איסרלן ישראל]
מחייב בדיקה של ממש אם יש עוד מקור
[הספר לקט"י חשוד]
 

סמל

משתמש רגיל
האם יש עניין ב'הדחה' דווקא למלא במים, עש שיעלה על גדותיו ויישפך החוצה?
ומה המקור והסיבה לכך שנוהגים שגם אם נקי מדיחים? בעוד שבמשנ"ב משמע שאם נקי א"צ.
 
חלק עליון תַחתִית