מקופיא ובקיצ' ,ברכות השחר קרובים להיות ברכות השבח ,
ברכת הנהנין הם מדין האיסור להנות מן העולם בזה ללא ברכה וקבעום על הנאת הגוף כאכילה ושתיה וממילא צריך לברך בכל שיעור זמן ,
כבר הוכיחו האחרונים שאין זה רק המחייב שהרי דנו בגמ' לחיב ברכה אף אחרי שאכל
ושוב אני תמה למה על חושי הראייה ושהמיעה כן ואילו על כלל ההנאות העומדןות לרשות בבריא לא
ולמה כמה פעמים ביום??
ברכות השחר הן על ענינים כלליים, שהתחדשותם ניכרת בכל יום (כי בעת השינה הם בהעלם).
טעם ברכות הנהנין הוא כדי שלא להנות מהעוה"ז בלא ברכה, ואין קשר - לפו"ר - בין הענינים.
בריטב"א ברכות ס' ע"ב וז"ל וכתב הראב"ד ז"ל דאינו מברך אלו הברכות אלא בשחרית אבל ישן ביום אפי' הרבה כעין בלילה אינו מברך מהן כלום שלא נתקנו על הנאת עצמו בלבד אלא על נוהג שבעולם גם כן