חיוב ברכות הנהנין

למה ברכות השחר קבעו חז"ל לברכם בכל יום פעם אחת ביום ואילו ברכות הנהנין ייתכן ולא יברך עליהם כמה ימים ומאידך ייתכן לברך כמה פעמים ביום ???
 

חימקו

משתמש ותיק
לא הבנתי את השאלה, חז"ל יתקנו שאדם יברך בורא מיני מזונות סתם כך?
 

מענה לשון

משתמש ותיק
חמדה בכוריה חמד אמר:
חימקו אמר:
נהנה מזה כעת.
ומהשכוי???
למה לא מתאים כל יום להודות לה' שברא עצים ופירות לחם ויין??
ולמה מתאים להודות על זה כמה פעמים ביום???

לא מברכים על השכוי בעצם, אלא הברכה נתקנה על חוש השמיעה שהאדם התחדש בו בשעת קומו
וכמו פוקח עיוורים וכל ברכות השחר שנתקנו מטעם זה
 

שינובה

משתמש ותיק
חמדה בכוריה חמד אמר:
למה ברכות השחר קבעו חז"ל לברכם בכל יום פעם אחת ביום ואילו ברכות הנהנין ייתכן ולא יברך עליהם כמה ימים ומאידך ייתכן לברך כמה פעמים ביום ???

מקופיא ובקיצ' ,ברכות השחר קרובים להיות ברכות השבח ,
ברכת הנהנין הם מדין האיסור להנות מן העולם בזה ללא ברכה וקבעום על הנאת הגוף כאכילה ושתיה וממילא צריך לברך בכל שיעור זמן ,
 

חמדה בכוריה חמד

משתמש רגיל
פותח הנושא
שינובה אמר:
ברכת הנהנין הם מדין האיסור להנות מן העולם בזה ללא ברכה
כבר הוכיחו האחרונים שאין זה רק המחייב שהרי דנו בגמ' לחיב ברכה אף אחרי שאכל
ושוב אני תמה למה על חושי הראייה ושהמיעה כן ואילו על כלל ההנאות העומדןות לרשות בבריא לא
ולמה כמה פעמים ביום??
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ברכות השחר הן על ענינים כלליים, שהתחדשותם ניכרת בכל יום (כי בעת השינה הם בהעלם).
טעם ברכות הנהנין הוא כדי שלא להנות מהעוה"ז בלא ברכה, ואין קשר - לפו"ר - בין הענינים.
 

תיקו

משתמש ותיק
חמדה בכוריה חמד אמר:
למה ברכות השחר קבעו חז"ל לברכם בכל יום פעם אחת ביום ואילו ברכות הנהנין ייתכן ולא יברך עליהם כמה ימים ומאידך ייתכן לברך כמה פעמים ביום ???
בריטב"א ברכות ס' ע"ב וז"ל וכתב הראב"ד ז"ל דאינו מברך אלו הברכות אלא בשחרית אבל ישן ביום אפי' הרבה כעין בלילה אינו מברך מהן כלום שלא נתקנו על הנאת עצמו בלבד אלא על נוהג שבעולם גם כן 
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
חמדה בכוריה חמד אמר:
ומהשכוי???
לפי פשט הגמ' (וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע) אה"נ מי שלא שמע לא מברך
(אבל ודאי שזה נכון שמי ששמע כמה פעמים לא מברך יותר מפעם אחת)
 
חלק עליון תַחתִית