השאלה היא האם התקנון המחייב אכן מחייב ומה הדין בזההחפץ בעילום שמו אמר:אם כי בדכ יש בשטיבלאך תקנון שמחייב את המתפללים
בפשוטו אינו מחייב. ואם ציבור שלם חפץ להתפלל בנוסח אחר מי יעכב בעדם.ראש הכולל אמר:השאלה היא האם התקנון המחייב אכן מחייב ומה הדין בזההחפץ בעילום שמו אמר:אם כי בדכ יש בשטיבלאך תקנון שמחייב את המתפללים
מנהג המקום אינו מחייב את הציבור אם אין שם מאנשי המקום.ראש הכולל אמר:זה בדיוק השאלה האם מנהג המקום מחייב את הציבור או לא ומה נחשב לביהכנ"ס פרטי?
יש לך מקורות?דרומאי אמר:מנהג המקום אינו מחייב את הציבור אם אין שם מאנשי המקום.
יש לי מקורות משו"ת הרדב"ז ואינם תח"י כרגע.ראש הכולל אמר:יש לך מקורות?דרומאי אמר:מנהג המקום אינו מחייב את הציבור אם אין שם מאנשי המקום.
בית כנסת הוא רכוש פרטי וממילא יש כח להנהלה להציב תנאיםראש הכולל אמר:השאלה היא האם התקנון המחייב אכן מחייב ומה הדין בזההחפץ בעילום שמו אמר:אם כי בדכ יש בשטיבלאך תקנון שמחייב את המתפללים
אם מתפלל שם ציבור שנוסחו אחר, הרי זה ממש כמו נוסח פרטי של מתפלל פרטי. וכמו שאין יכולת להנהלה לקבוע נוסח פרטי של מתפלל פרטי, הוא הדין שאין ביכלתם לקבוע נוסח פרטי שיתפללו בו עשרה אנשים פרטיים במנין פרטי.החפץ בעילום שמו אמר:בית כנסת הוא רכוש פרטי וממילא יש כח להנהלה להציב תנאיםראש הכולל אמר:השאלה היא האם התקנון המחייב אכן מחייב ומה הדין בזההחפץ בעילום שמו אמר:אם כי בדכ יש בשטיבלאך תקנון שמחייב את המתפללים
אם זה בבעלות של כלל הציבור(הכותל לדוגמא) זה משהו אחר, אבל רוב השטיבלאכים הם בבעלות פרטית של גוף/עמותה כלשהי, וודאי יש להם סמכות להחליט בקשר לכל דבר שקשור לציבור(לאפוקי כמובן נוסח התפילה הפרטי של המתפלל הפרטי).
דרומאי אמר:אם מתפלל שם ציבור שנוסחו אחר, הרי זה ממש כמו נוסח פרטי של מתפלל פרטי. וכמו שאין יכולת להנהלה לקבוע נוסח פרטי של מתפלל פרטי, הוא הדין שאין ביכלתם לקבוע נוסח פרטי שיתפללו בו עשרה אנשים פרטיים במנין פרטי.החפץ בעילום שמו אמר:בית כנסת הוא רכוש פרטי וממילא יש כח להנהלה להציב תנאיםראש הכולל אמר:השאלה היא האם התקנון המחייב אכן מחייב ומה הדין בזה
אם זה בבעלות של כלל הציבור(הכותל לדוגמא) זה משהו אחר, אבל רוב השטיבלאכים הם בבעלות פרטית של גוף/עמותה כלשהי, וודאי יש להם סמכות להחליט בקשר לכל דבר שקשור לציבור(לאפוקי כמובן נוסח התפילה הפרטי של המתפלל הפרטי).
גם אני חושב ככה אך יש לך מקורות בענין?החפץ בעילום שמו אמר:אם הגבאים מציבים תנאי מסויים לשימוש והמתפללים לא מצייתים לו אז הם עוברים על גזל, בגילוי דעת מפורש לא מועיל שום סברא של ניחא ליה לאדם דתיעבד מצווה בממוניה.
ויתרה מזאת, אם הם ידרשו מהמתפלל הפרטי להתפלל בנוסח מסויים כתנאי לשימוש בבית הכנסת, מנין לך שמותר לו לעבור על הוראה זאת?
הרב שלי פעם דיבר על הענין של עמותות והתקנה(כמדומני מזמן הראשונים, אולי אפילו לפני) שאדם לא יכול לאסור על חברו להשתמש ברכוש הציבור(בתי כנסת וכדו') והשתמע ממנו שבעמותות יש להם סמכות מלאה לעשות במקום כרצונם.ראש הכולל אמר:גם אני חושב ככה אך יש לך מקורות בענין?החפץ בעילום שמו אמר:אם הגבאים מציבים תנאי מסויים לשימוש והמתפללים לא מצייתים לו אז הם עוברים על גזל, בגילוי דעת מפורש לא מועיל שום סברא של ניחא ליה לאדם דתיעבד מצווה בממוניה.
ויתרה מזאת, אם הם ידרשו מהמתפלל הפרטי להתפלל בנוסח מסויים כתנאי לשימוש בבית הכנסת, מנין לך שמותר לו לעבור על הוראה זאת?
אם עושים תנאי בהיתר השימוש כתנאי בני גד ובני ראובן אתה צודק, הם גם יכולים להתנות שמי שמתפלל אצלם צריך להתפלל מעתה ועד עולם בנוסח שהם קבעו.החפץ בעילום שמו אמר:דרומאי אמר:אם מתפלל שם ציבור שנוסחו אחר, הרי זה ממש כמו נוסח פרטי של מתפלל פרטי. וכמו שאין יכולת להנהלה לקבוע נוסח פרטי של מתפלל פרטי, הוא הדין שאין ביכלתם לקבוע נוסח פרטי שיתפללו בו עשרה אנשים פרטיים במנין פרטי.החפץ בעילום שמו אמר:בית כנסת הוא רכוש פרטי וממילא יש כח להנהלה להציב תנאים
אם זה בבעלות של כלל הציבור(הכותל לדוגמא) זה משהו אחר, אבל רוב השטיבלאכים הם בבעלות פרטית של גוף/עמותה כלשהי, וודאי יש להם סמכות להחליט בקשר לכל דבר שקשור לציבור(לאפוקי כמובן נוסח התפילה הפרטי של המתפלל הפרטי).
אם הגבאים מציבים תנאי מסויים לשימוש והמתפללים לא מצייתים לו אז הם עוברים על גזל, בגילוי דעת מפורש לא מועיל שום סברא של ניחא ליה לאדם דתיעבד מצווה בממוניה.
ויתרה מזאת, אם הם ידרשו מהמתפלל הפרטי להתפלל בנוסח מסויים כתנאי לשימוש בבית הכנסת, מנין לך שמותר לו לעבור על הוראה זאת?