'והוא רחום' - 'שומר ישראל'

פעמים הרבה שעד שמסיימים תפלת י"ח, עומדים הציבור באמצע 'והוא רחום'.
מה יעשה היחיד בכה"ג?
ראשית, יאמר וידוי ונפילת אפים [בפרט למנהגנו, להקדים נפילת אפים לכל. ועל כן אומרים 'רחום וחנון' קודם 'והוא רחום'].
וכעת, אם יתחיל לומר 'והוא רחום', לא יגיע עד חציו, עד שיאמר הש"ץ קדיש ויוציאו ס"ת וכו' וכו', ואז כבר צריך לומר אשרי וקדושא דסידרא עם הש"ץ.
והנה, מנהג הספרדים לומר תיכף אחר נפילת אפים, שומר ישראל וכו' עד גמירא [וכפר על חטאתינו למען שמך], ואז אומרים את ה'והוא רחום'.
זאת אומרת שגם לדידן, שאומרים והוא רחום בתוך סדר תחנון, הרי ש'והוא רחום' הוא תפילה נפרדת, אלא שקבעוה בין נפילת אפים לשומר ישראל.
כך שבאופן הנ"ל, עדיף טפי לכאורה לומר מיד אחרי נפילת אפים, את שומר ישראל וכו' וכו' עד למען שמך. ואחרי התפילה לומר בשלמות את ה'והוא רחום'.
וזה עדיף מאשר לומר כעת רק חצי והוא רחום, ואחרי התפילה (או אחרי האוטובוס...) לומר את החצי השני עם שומר ישראל.

אשמח מאד לשמוע דעת כבוד תורתכם.

תפילת והוא רחום בודאי קודמת [בזמן תיקונה ובחשיבותה] לשומר ישראל
אמנם יתכן ש"ואנחנו לא נדע" קודם ל"והוא רחום", ואנכי לא אדע

נראה לי שצריך לומר במנוחה כמה שמספיקים וכשהשץ מסיים ונופל על פניו, להפסיק אמירת והוא רחום ולהצטרף אליו.