מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'


פותח הנושא
התורני
הודעות: 34
הצטרף: 18 דצמבר 2021, 20:10
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי התורני » 13 ינואר 2022, 15:11

מחפש מאד מקורות ברורים של ראשונים, או קדמוני האחרונים, שענין גלוי שערות של אשה מ"ופרע ראש האשה"  אינו ענין של הרהור וכו', אלא גזה"כ מצד גלוי הראש, [אמנם אפשר דטעמא דקרא זה הרהור, אכן הגזה"כ גופא זה על שערות, ולא על הרהור ויופי]
הבהרה - אין בזה כוונה אם לאסור פאה או להתיר שזה שאלה של פריצות, אלא נידון בגדר האיסור עצמו.


משיב כהלכה
הודעות: 2385
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 934 פעמים
קיבל תודה: 1095 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי משיב כהלכה » 13 ינואר 2022, 15:30

החסד לאברהם מדייק מרש"י כתובות דף ע"ב בביאורו העיקרי, שגזירת הכתוב היא, שכך היה מנהגם של בנות ישראל. ואכן כך משמע בפשטות מרש"י.

כמו כן מוכח מכל הראשונים בברכות דף כ"ד שדנים בשיער באשה ערוה וכותבים שליכא הרהור בשיער שהוא גלוי, ולכן מול שיער הבתולות אפשר לקרות ק"ש ללא חשש. ומכאן גם למדו היתר שהבתולות לא מכסות שערן. ואם טעמא דקרא משום הרהור, היה לנו ללמוד גם לבתולות, דמאי שנא שיער נשואה או בתולה. אלא צ"ל שלכל הראשונים הנ"ל, גזירת הכתוב היא בנשואה ואין לך בו אלא חידושו, והרהור תלוי ברגילות לגלות.

ועוד לפי ראשונים רבים שפסקו להלכה שטפח באשה ערוה אבל השיער אינו ערוה (ומה דאיתא בגמ' ברכות כ"ד, אינו אלא שאסור להסתכל בו). היינו שלשיטתם אין השיער מביא הרהור כלל, ואם טעמא דקרא שהשיער מביא הרהור, מהיכי תיתי לחלוק על זה.


המצפה לישועת ה'
הודעות: 1901
הצטרף: 16 פברואר 2021, 15:10
נתן תודה: 880 פעמים
קיבל תודה: 1005 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי המצפה לישועת ה' » 13 ינואר 2022, 15:57

ראה ביאור בדברי רש"י בסוגיא בכתובות ע"ב., על פירושו הראשון כאן ועל פירושו השני כאן. מלבד דברי הריטב"א המפורשים בסוגיא שם (בסוף העמוד).


מביט
הודעות: 16
הצטרף: 22 דצמבר 2021, 19:06
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
סטטוס: מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי מביט » 13 ינואר 2022, 18:46

האם הגדרות הראשונים משום 'פריצות' כוונתם דגורם להרהור?


פותח הנושא
התורני
הודעות: 34
הצטרף: 18 דצמבר 2021, 20:10
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי התורני » 13 ינואר 2022, 19:44

מביט כתב:
13 ינואר 2022, 18:46
האם הגדרות הראשונים משום 'פריצות' כוונתם דגורם להרהור?

פשטות 'פריצות' היינו דבר מגולה במקום שעליו להיות מכוסה.
אשה מהותה כל כבודה 'פנימה', ודבר ההופכה למגולה זה מיאוס.
שאלת ההרהור הוא נושא של מכשיל את הרבים, אבל רחוק שזה פריצות בעצמה. 


מביט
הודעות: 16
הצטרף: 22 דצמבר 2021, 19:06
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
סטטוס: מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי מביט » 13 ינואר 2022, 20:06

ברשי'' בתי' השני מבו' דאין הטעם משום גזה"כ ללא טעם  , אלא ממה שדרך בנות ישראל  , ומקור דבריהם מהספרי (במדבר נשא יא').תניא רבי ישמעל אומר . ופרע את ראש האשה לימד על בנות ישראל שהן מכסות ראשיהן 'ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכו' וכ"ה במדרש רבה (נשא ט' סי'טז')ופרע וכו ."שדרך בנו"י שמכסות ראשיהן לכן היה פורע ראשה יעוי"ש .
מבו' דאין טעם הכיסוי מגזה"כ ללא טעם , אלא גילוי על דרך בנות ישראל.
ועתה נשאר לנו לדון מה טעם בנות ישראל שגדרו עצמם בזה?


חימקו
הודעות: 3441
הצטרף: 13 ינואר 2021, 21:28
נתן תודה: 1691 פעמים
קיבל תודה: 1254 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי חימקו » 13 ינואר 2022, 20:21

משיב כהלכה כתב:
13 ינואר 2022, 15:30
החסד לאברהם מדייק מרש"י כתובות דף ע"ב בביאורו העיקרי, שגזירת הכתוב היא, שכך היה מנהגם של בנות ישראל. ואכן כך משמע בפשטות מרש"י.
מילא אם התורה היתה מצוה על זה, הייתי מבין שזו גזרה בלי טעם כמו פרה אדומה, אבל אם התורה מעידה על מנהגם של בנות ישראל שכיסו ראשם, מעניין לדעת למה יש להם מנהג כזה שהוא בלי טעם?


מביט
הודעות: 16
הצטרף: 22 דצמבר 2021, 19:06
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
סטטוס: מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי מביט » 13 ינואר 2022, 20:35

אם טעם הכיסוי הוא רק 'דרך בנות ישראל' לכאו' אינו מדאו' כפי שמבו' בספרי 'ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר' , מדוע אי"ז סתירה לגמ' כתובות דפרועת ראש מדאו'?
ושמא ה'זכר לדבר' של הספרי אינו אלא על הטעם שבנות ישראל גדרו ע"ז אך לאחר שנאמר ו'פרע' זה רק מגזה"כ ויל"ע.


משיב כהלכה
הודעות: 2385
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 934 פעמים
קיבל תודה: 1095 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי משיב כהלכה » 13 ינואר 2022, 20:36

מביט כתב:
13 ינואר 2022, 18:46
האם הגדרות הראשונים משום 'פריצות' כוונתם דגורם להרהור?

אין ראשונים שכתבו שזה משום פריצות (וכבר ביארתי זאת בהרחבה בפורום כאן) אלא בתוך דבריהם כתבו שאשה המגלה ראשה יש בזה פריצות.

והדבר פשוט, לאחר שנהגו בנות ישראל משנים קדמוניות לכסות ראשן, שהמגלה ראשה יש בזה פריצות.

אבל מראה השיער אין בו פריצות, דהא לרווקה התירו, וכן לנשואה התירו את השיער היוצא חוץ לכיסוי, וגם גילוי ראש אין לו בו אלא חידושו, מה שנהגו ברה"ר, אבל בחצר דלא שכיחי רבים מותר, אע"פ שמעטים יכולים לראותה.


משיב כהלכה
הודעות: 2385
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 934 פעמים
קיבל תודה: 1095 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי משיב כהלכה » 13 ינואר 2022, 20:37

מביט כתב:
13 ינואר 2022, 20:06
ברשי'' בתי' השני מבו' דאין הטעם משום גזה"כ ללא טעם אלא ממה שדרך בנות ישראל

היינו גזירת הכתוב, שהזכיר מנהג ישראל בזה ומשם למדים איסור.

ויש שלמדו שאין זה אלא רמז מהתורה, ראה תרומת הדשן סימן רמ"ב, וכן כתבו כמה אחרונים שאינו אלא מדרבנן.


משיב כהלכה
הודעות: 2385
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 934 פעמים
קיבל תודה: 1095 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי משיב כהלכה » 13 ינואר 2022, 20:40

מביט כתב:
13 ינואר 2022, 20:06
ועתה נשאר לנו לדון מה טעם בנות ישראל שגדרו עצמם בזה?

המנהג החל מקללת חוה כדאיתא בעירובין ק', ואין טעם לקללה כי היא קללה...

ולא רק בנות ישראל נהגו בזה אלא גם הגויות (וגם בימינו ערביות ונוצריות) וכך כתב רש"י בסנהדרין דף נ"ח. כי הקללה היא לכולי עלמא.


משיב כהלכה
הודעות: 2385
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 934 פעמים
קיבל תודה: 1095 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי משיב כהלכה » 13 ינואר 2022, 20:51

מביט כתב:
13 ינואר 2022, 20:35
אם טעם הכיסוי הוא רק 'דרך בנות ישראל' לכאו' אינו מדאו' כפי שמבו' בספרי 'ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר' מדוע אי"ז סתירה לגמ' כתובות דפרועת ראש מדאו'?
ושמא ה'זכר לדבר' של הספרי אינו אלא על הטעם שבנות ישראל גדרו ע"ז אך לאחר שנאמר ו'פרע' זה רק מגזה"כ ויל"ע.

אכן כתב התרומת הדשן בדעת הרמב"ם (לא ברור מהיכן לו) שאין זה אלא רמז מדאורייתא. ועוד אחרונים.

וביחוה דעת הביא מקומות רבים שהגמ' נקטה "דאורייתא היא" ואינו אלא דרבנן.

ועכ"פ לכ"ע אינו נכלל בעשין ולאוין.


פותח הנושא
התורני
הודעות: 34
הצטרף: 18 דצמבר 2021, 20:10
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי התורני » 13 ינואר 2022, 20:53

מביט כתב:
13 ינואר 2022, 20:35
אם טעם הכיסוי הוא רק 'דרך בנות ישראל' לכאו' אינו מדאו' כפי שמבו' בספרי 'ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר' מדוע אי"ז סתירה לגמ' כתובות דפרועת ראש מדאו'?
ושמא ה'זכר לדבר' של הספרי אינו אלא על הטעם שבנות ישראל גדרו ע"ז אך לאחר שנאמר ו'פרע' זה רק מגזה"כ ויל"ע.

פשטות הספרי "זכר לדבר" היא להמשכו "ותקח תמר ותשם ידה על ראשה וכו'", ולא על קרא דופרע, אבל מדבריך מבואר שבגר"א אינו כן וצ"ע בדבריו.
מ"מ הכוונה מנהג בנות ישראל, אינו שמוכח שכך המנהג, והשתא המנהג מחייבו, אלא דהשתא דין הכתוב שזה דרך בנות ישראל, ומחייבינן מקרא.
ואפילו שנאמר שהמנהג מחייבו ומשום שהסכימה לכך תורה והזכירה הפכו כצורת ניוול, מנין הא שענין המנהג להציל מהרהור, אדרבא הא מסתברא שעיקר המנהג נגזר מכח כבודה בת מלך פנימה, שאין דרכן של בנות ישראל להיות יצאניות, בלא ענין המכשול דאית ביה. 


פותח הנושא
התורני
הודעות: 34
הצטרף: 18 דצמבר 2021, 20:10
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי התורני » 13 ינואר 2022, 21:02

שוב מצאתי כדברי במלבי"ם, דקרא דותקח תמר ותשם אפר על ראשה, הוא רק זכר ומפני שבפשטות זה רק אפר, ולא כסוי לראשה.


מביט
הודעות: 16
הצטרף: 22 דצמבר 2021, 19:06
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
סטטוס: מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי מביט » 13 ינואר 2022, 21:21

אמנם בגר"א גרס שהלימוד אינו מ'ותקח אפר על ראשה' אלא מהמשך הפסוק 'ותשם ידה על ראשה' . והבי' שלאחר ששמה את האפר כסתה שערותיה עם ידיה
וראה עוד בפרשני הספרי שבי' כך שהראיה מהסיפא דקרא ,ולפי גירסת הגאון כתוב להדיא בספרי


מביט
הודעות: 16
הצטרף: 22 דצמבר 2021, 19:06
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
סטטוס: מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי מביט » 13 ינואר 2022, 21:28

בפירוש רבינו הלל [מבעלי התוספות] על הספרי כתב 'ופרע דכתיב מכלל דמבעיא להו לבנות ישראל שיהיו 'מכסות ראשן'
ומבו' דהוא ציווי לכסות ולא רק כראיה על מנהג דרך בנות ישראל ובפשטות דלא כרשי


מענה לשון
הודעות: 444
הצטרף: 28 דצמבר 2020, 15:27
נתן תודה: 122 פעמים
קיבל תודה: 436 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי מענה לשון » 13 ינואר 2022, 21:43

התורני כתב:
13 ינואר 2022, 15:11
מחפש מאד מקורות ברורים של ראשונים, או קדמוני האחרונים, שענין גלוי שערות של אשה מ"ופרע ראש האשה"  אינו ענין של הרהור וכו', אלא גזה"כ מצד גלוי הראש, [אמנם אפשר דטעמא דקרא זה הרהור, אכן הגזה"כ גופא זה על שערות, ולא על הרהור ויופי]
הבהרה - אין בזה כוונה אם לאסור פאה או להתיר שזה שאלה של פריצות, אלא נידון בגדר האיסור עצמו.
פשוט טחינת מים... יש כבר אינספור אשכולות שנפתחו בפורום הזה ועוסקים באותו ענין במישרים או בעקיפין, ובד"כ תמצא גם שם את אותם ניקים עם אותם תשובות ואותם אג'נדות מכאן ומכאן..


פותח הנושא
התורני
הודעות: 34
הצטרף: 18 דצמבר 2021, 20:10
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי התורני » 13 ינואר 2022, 21:45

מענה לשון כתב:
13 ינואר 2022, 21:43
התורני כתב:
13 ינואר 2022, 15:11
מחפש מאד מקורות ברורים של ראשונים, או קדמוני האחרונים, שענין גלוי שערות של אשה מ"ופרע ראש האשה"  אינו ענין של הרהור וכו', אלא גזה"כ מצד גלוי הראש, [אמנם אפשר דטעמא דקרא זה הרהור, אכן הגזה"כ גופא זה על שערות, ולא על הרהור ויופי]
הבהרה - אין בזה כוונה אם לאסור פאה או להתיר שזה שאלה של פריצות, אלא נידון בגדר האיסור עצמו.
פשוט טחינת מים... יש כבר אינספור אשכולות שנפתחו בפורום הזה ועוסקים באותו ענין במישרים או בעקיפין, ובד"כ תמצא גם שם את אותם ניקים עם אותם תשובות ואותם אג'נדות מכאן ומכאן..

אם תואיל לקשרנו לאשכולות אלו מוטב, אבל כמדומני שאין הנידון על עצם ההגדרה של הפסוק, ואני מקרא אני דורש.


מענה לשון
הודעות: 444
הצטרף: 28 דצמבר 2020, 15:27
נתן תודה: 122 פעמים
קיבל תודה: 436 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי מענה לשון » 13 ינואר 2022, 21:53

התורני כתב:
13 ינואר 2022, 21:45
מענה לשון כתב:
13 ינואר 2022, 21:43
התורני כתב:
13 ינואר 2022, 15:11
מחפש מאד מקורות ברורים של ראשונים, או קדמוני האחרונים, שענין גלוי שערות של אשה מ"ופרע ראש האשה"  אינו ענין של הרהור וכו', אלא גזה"כ מצד גלוי הראש, [אמנם אפשר דטעמא דקרא זה הרהור, אכן הגזה"כ גופא זה על שערות, ולא על הרהור ויופי]
הבהרה - אין בזה כוונה אם לאסור פאה או להתיר שזה שאלה של פריצות, אלא נידון בגדר האיסור עצמו.
פשוט טחינת מים... יש כבר אינספור אשכולות שנפתחו בפורום הזה ועוסקים באותו ענין במישרים או בעקיפין, ובד"כ תמצא גם שם את אותם ניקים עם אותם תשובות ואותם אג'נדות מכאן ומכאן..

אם תואיל לקשרנו לאשכולות אלו מוטב, אבל כמדומני שאין הנידון על עצם ההגדרה של הפסוק, ואני מקרא אני דורש.
הנה

משיב כהלכה כתב:
17 מאי 2020, 21:40
יעקב שלם כתב:
07 מאי 2020, 08:21
כתוב ראשה בכ"מ כי לראש בד"כ יש שיער
יעויין במדרש שאחד מהעונשים של חוה והאשה שהיא מגדלת שיער
אין סברא לכסות ראש
מה העניין
הכיסוי הוא בגלל ששיער באשה ערוה

זה לא מדרש אלא גמ' בעירובין דף ק'. ושם איתא שעטופה כאבל משמע כיסוי ראש ולא שיער. וענין שיער באשה ערוה הוא מדרבנן לגבי ק"ש ולא קשור כלל לכיסוי הראש.

יהודי אחד כתב:
07 מאי 2020, 08:44
מעיקר הדין מקורחת אינה מחויבת בכיסוי ראש

לדבריך אין מקור כלל.

יעקב שלם כתב:
07 מאי 2020, 09:06
גם אישה שאין לה שערות או שהיא מספרת את שיער ראשה לגמרי חייבת בכיסוי ראש.
מקורות:ראה בשו"ת אז נדברו ח"ז סי' פ' שנשאל בשאלה זו, והוכיח שעיקר גזירת התורה הוא על כיסוי הראש עצמו, ובתוך כך גם את שערותיה. וביאר שאין אנו דורשים טעמא דקרא שמאחר והסיבה היא מגלל יופי שערותיה וכד'. אלא כיסוי ראש חייב גם בלי שערות

גם בלאו הכי לא דורשים טעמא דקרא, כי סיבת כיסוי הראש אינה בגלל יופי השיער, ואם היינו דורשים טעמא דקרא כך, היה לנו לאסור את שיער הרווקות משום טעמא דקרא, וכדלהלן.

וגם מי מהאחרונים שרצה לטעון כך (החסד לאברהם), הוא עצמו כתב זאת בדרך אפשר, אליבא דפירושו הראשון של רש"י, "מדעבדינן לה הכי לנוולה", אבל ממשיך ומעיר שלפירושו השני של רש"י מדובר בגזירת הכתוב, ועליו כתב רש"י "וכן עיקר". וזה לשון החסד לאברהם: "אם לא שנתפוס פירוש שני של רש"י ז"ל שפי' שם וז"ל, "אי נמי מדכתיב ופרע מכלל דההוא שעתא לאו פרועה הות שמע מינה אין דרך בנות ישראל לצאת פרועות ראש" ע"כ. ולפי זה י"ל דגזרת הכתוב היא שלא תלך פרוע, ומוכחינן לי מדבעי קרא להתיר פרועת הראש בסוטה, על כרחך דשאר בנות ישראל אין הולכין כן... נראה לפי עניות דעתי לולא פירש"י ז"ל שסיים על פירושו השני "וכן עיקר...".

וזה גם נגד דעת הרמב"ם אליביה דהכסף משנה, שסובר בדעת הרמב"ם בהלכות ק"ש פרק ג' הלכה ט"ז שמותר לקרות ק"ש כנגד שיער מגולה ואסור לקרות ק"ש כנגד טפח מגולה, וא"כ ברור שלדעתו אין איסור חפצא של ערוה בשיער וגם אינו מביא לידי הרהור, ומוכרח דשיער נחשב פחות מביא לידי הרהור מאשר טפח מגולה, וע"כ איסור גילוי שיער לא הוה משום פריצות, אלא גזירת הכתוב בלא טעמא.

ומוכח מהגמ' ברכות (דף כד.) שאין שיער באשה ערוה בעצם מן התורה, דאיתא התם, אמר רב ששת שיער באשה ערוה, שנאמר שערך כעדר העזים. ןלמה אינו מביא פסוק מן התורה, ופרע את ראש האשה. אבל להאמור שהאיסור לגלות שיער מן התורה הוא גזירת הכתוב בלי טעם, מובן.

ונראה שכן גם דעת הרא"ש (שנפסקה להלכה) שאיסור גילוי שיער באשה הוא גזירת הכתוב בלא טעמא, וזה לשון הרא"ש (ברכות ג', ל"ז) "אמר רב ששת, שיער באשה ערוה (פירוש) לנשים שדרכן לכסות שערן, אבל בתולות שדרכן לילך פרועות מותר לקרות ק"ש כנגדן", מבואר דסבירא ליה שהיתר או איסור ק"ש תלוי במה שהאשה מותרת ללכת ברה"ר, וכן מבואר שדעת הרא"ש שפנויות מותרות ללכת בגילוי ראש (וזה לכאורה נגד סתימת לשון התנא דבי ר"י שכתב שלא יצאו "בנות ישראל" בגילוי ראש, וצריך לדחוק בדבריו שלישנא דתנא דבי ר"י לאו דוקא, וכיון שהלימוד מהפס' ופרע בסוטה מיירי באשת איש, א"כ אין האיסור אלא באשת איש).

ואם טעמא דקרא משום פריצות מאי שנא אשת איש ומאי שנא פנויה, הרי אין לחלק בהרהור בין אשת איש לפנויה, ששניהם אסורים מן התורה כמבואר בבית יוסף (אעה"ז סי' כ"א). וגם אם נדחוק ונאמר שהתורה רק אסרה במקום שהביאה אסורה מהתורה, היה לנו לאסור בזה הזמן גם פנויות, שהפנויות נדות הם.

ויש עוד ראיות רבות לכך שאין טעם התורה משום הרהור, ואכמ"ל.

בחור צעיר כתב:
07 מאי 2020, 10:22
מאד מעניין.
כי אם כל טעם כיסוי הראש אינו משום גילוי שערות ראשה, אלא משום גילוי ראשה עצמו,
אז וודאי שאין כל בעיה בפאה נכרית, כל פאה שלא תהיה, כי הראש מכוסה,
וגם פאה הכי טבעית שבעולם, וכל הבעיה אולי משום פריצות וכיו"ב, כבגדים. ותו לא

בוודאי, ונוסף לזה שרוב ככל הפוסקים סבירא להו כרש"י בפירושו העיקרי שאיסור כיסוי הראש הוא גזירת הכתוב ללא טעם, וגם מהאוסרים פאה נכרית אף אחד לא כתב לאסור מטעמא דקרא אלא אחד מהאחרונים (החסד לאברהם) בדרך אפשר, כנ"ל.

ואת הנ"ל אפשר להוכיח בפשטות מהראשונים בברכות כ"ד שהתירו גילוי שיער הרווקות והתירו גילוי שיער שחוץ לצמתה, וכתבו שאין פריצות והרהור בזה משום שהשיער הזה דרכו להיות גלוי, ומאי שנא שיער רווקה בת 30 מפאה נכרית.

במבי כתב:
07 מאי 2020, 10:37
ע"פ הפורת יוסף בנדרים ל: שכותבת שם הגמ' שהנודר משחורי הראש אסור בקרחין ובעלי שיבה ומותר בנשים וקטנים דנשים לעולם מכסו ראשייהו וכותב שם הפ"י דהיה מקום לומר דג"כ נקראות שחורי הראש מכיוון שרש"י בביצה לה: מסביר שקוראים לתער "שחור" ע"ש שמשחיר את השיער ודרכם (של הנשים - כך משמע מפי') לגלח את השער

מוכרח לומר שכוונתו "לגלח את השיער" הוא שהנשים מגלחות את שיער גופן, כי אם נסביר שמגלחות את הראש, זה נגד גמרא מפורשת "נשים לעולם מכסו" זאת אומרת שמכסות את הראש ולא מגלחות, וכן כל הראשונים במקום, ביארו שהראש מכוסה ולכן אינן נקראות שחורי הראש.

מלבד זאת פשוט שמנהג הגילוח הוא של הדורות האחרונים, ובתורה מובא גילוח רק לאשת יפת תואר כדי שתהא בת ישראל שמחה וזו עצבה, זו מתקשטת וזו מתנוולת, ומנהג זה הפך את היוצרות ועשה את בת ישראל עצבה ומנוולת (אולם כמובן שטעמם ונימוקם עמם ואיני בא לזלזל במנהג ישראל קדושים או באותם גדולי עולם שהנהיגו כך).

viewtopic.php?f=24&t=10664&p=149320&hil ... A8#p149320

משיב כהלכה כתב:
26 דצמבר 2018, 20:52
מבקש אמת כתב:דברי הישכיל עבדי אינם מובנים לי, שהרי במציאות רואים שפאה יכולה לגרום הרהור בדיוק כמו שיער.
למרות שאיננו צריכים למצוא טעמים למצוות, מ"מ ההסבר שנלענ"ד מתיישב על הלב הוא שטעם הכיסוי הוא משום הנהגת הצניעות כלפי עצמה

אתחיל מסוף דבריך, אם כוונתך שכל תוספת בד היא תוספת צניעות כלשהי, אז אתה צודק, אבל אם "טעם התורה" שציוותה על כיסוי הראש הוא משום צניעות - יש על כך קושיות רבות וכנ"ל.

ולגבי תחילת דבריך שהמציאות היא שפאה גורמת הרהור, התשובה היא פשוטה - כל הפרסומים שזה אסור באיסור מוחלט, ופריצות איומה ונוראה, הם גורמים את ההרהור.

ובשו"ת רבי עזריאל חלק א' (סי' ח'), שאל השואל על ההיתר לבתולות ללכת בשערן, וזה לשונו: "איני יודע טעם נכון, דלדעתי בבתולות שהולכים לגמרי בפירוע ראש יש הרהור יותר ויותר מנשים שהולכים רק קצת בגילוי שיער, ובש"ס קאמר סתם "שיער באשה ערוה" ואשה משמע גם פנויה". וענה לו הגר"ע הילדסהיימר: "הרהור תלוי באיסור, ומים גנובים ימתקו, ומשום דמותר לבתולות לילך, ע"כ ליכא הרהור בזה" [כצ"ל]. ע"כ לשון התשובה. וכוונתו שהאיסור גורם את ההרהור, ומפני זה אין הרהור בבתולה, כי התירו לה לגלות שערותיה.

וכן כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל (ראה דבריו לקמן בעמ' רפ"ז): "והרי בתולות פנויות יש שסוברים בשיטת השו"ע באה"ע סי' כ"א שנוהגות שלא ללכת בפריעת ראש, ואפי' הכי פסק באו"ח סי' ע"ה שאין איסור לקרות ק"ש כנגדה, ובנכריות מסתפק המ"ב דמותר, משמע אפי' אם דרכן לכסות, ויתכן שזה יותר מדמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור".

אבל בקושטא דמילתא, אין כלל הרהור בשיער בימינו, לא במחובר וקל וחומר לא בתלוש, וכמו שכתב מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל בשו"ת "שמש ומגן" (אה"ע ח"ב סימן ט"ז):

"ואם באנו לשפוט לפי ההגיון והסברה, כבר כתבתי בספרי תבואות שמש חלק אה"ע (סי' קל"ח), שאין שום הרהור כלל בגילוי הראש בזמנינו גם בנשואות, דאיזה שכל והגיון יאמר דשעה אחת או רגע אחד קודם שתקבל טבעת אחת של קידושין לא היה בה הרהור, ותיכף שקיבלה הטבעת ועדיין גלויה לפנינו יחזור להיות בה הרהור, ואיזה שינוי נעשה בגופה שיביא לידי הרהור חדש? וקרוב להיות הדבר בהיפך, שקודם נישואין יש מקום להרהור כיון שהיא מותרת וחזיא לנישואין לכל גבר. לא כן אחר הנישואין דלא חזיא והיא מיוחדת לבעלה, ההרהור פחות הרבה כיון שיודע שאי אפשר להשיגה, וכמש"כ הראב"ע גבי לא תחמוד. וזה היה בימי קדם שהנשואות היו מכסות ראשן, ואם תראה אותה אח"כ מגולה, יש שינוי בגוף וראיה חדשה ויש בזה הרהור, אבל בזמן שלא נשתנה בה שום דבר, גם שיהיה באיסור, אבל לגבי ההרהור לא התחדש שום דבר.

והאיסור שלה לא מפני הרואים, אלא מפני החציפות שעושה בגילוי ראש, שדרך הנשים לכסות במטפחת או בפאה נכרית והיא נשארה מגולה, ועוברת על דת משה, ולכן די לנו לקבל את מה שאסרה תורה בפירוש בגילוי שערה ממש, ואף שהיום פג הטעם דחציפות כיון שהכל עושין כך, עכ"ז גזירה דאורייתא נקבל. אבל אין לנו להוסיף עליה שום דבר קטן או גדול, כיון דבעיקרא דמילתא אין כאן חציפות ואין הרהור".

וכן כתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת "דת והלכה" (סימן א'):

"ומהאחרונים שדנו שגילוי שערות מביא לידי הרהור וכבגדי צבעונין שלה, וזהו שורש חיוב כיסוי הראש באשה, וא"כ אפי' יש עלה פאה נכרית כיון שאינו מכיר מיד שזוהי פאה הלוא בא לידי הרהור, ומהאי טעמא גופא פירשו דלא מהני פאה נכרית, שמחויבת לכסות אפי' הפאה נכרית שלה, מטעם זה אין לאסור בזמנינו כלל. שאם שורש איסור גילוי שערות מפני שמהרהר בה, בזמנינו שכל הנשים פרועות ראש רחמנא ליצלן אינו מהרהר כלל, והוה לן להתיר לגמרי איסור פריעת ראש בזה הזמן".

וכן כתב הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל, רבה של חיפה:

"מידי הוא טעמא בבתולות משום שאין הרהור ברגיל לראות, הוא הדין בנשואות הרגילות האידנא, אין הרהור ברגיל, וכל אדם מבשרו יחזה, שרואה נשים עוברות לפניו יום ויום בראש מגולה, ואינו שם לבו להן ומהרהר. והמהרהר, לא מחמת שיער גלוי מהרהר".

וכן כתב גם הגר"ע יוסף זצ"ל, בשו"ת יביע אומר (חלק ו' סימן י"ג):

"לכאורה נראה שמכיון שנשים אלה רגילות לצאת לרשות הרבים בגילוי ראש, ודרכן בכך, אין בזה משום הרהור... וכעין מ"ש ראבי"ה (סי' ע"ו) דהני מילי בדבר שאין רגילות להגלות, אבל בתולה הרגילה בגילוי שיער לא חיישינן דליכא הרהור בכה"ג. וכן בקולה לרגיל בו. וכ"ה בהגמ"י (ספ"ג מה' ק"ש). ובמרדכי (פ"ג דברכות סי' פ'). וכן פסק הרא"ש והטוש"ע לגבי שיער בתולות... יש לחלק בין גילוי שוק באשה שלא הותר מעולם גם לבתולות פנויות, לשיער שהותר בבתולות פנויות, וא"כ י"ל דלא שכיח הרהור כ"כ בזה... והכי נמי לענין זה, ודוקא בזמנם שלא היו רואים אשה בחוץ שכל כבודה בת מלך פנימה, ובראיית אשה מיד באים לידי הרהור במחשבה שבלב, משא"כ עתה שהנשים עוסקות במשא ומתן, ומורגלות בינינו, ואין האדם מתפעל בראייתן ובשיחתן לבוא לידי הרהור... נשים שהורגלו לצאת לרה"ר בגילוי הראש, וכל אדם העובר ברה"ר יראה כהנה וכהנה, ואין הרהור מצוי כ"כ בזה מרוב הרגלן בינינו, אין בזה משום שיער באשה ערוה אע"פ שעושות כן שלא ברצון חכמים, דלגבי דידן הו"ל כבתולות שרגילות בכך".

ועל כל זה יש להוסיף את ה"מאורי אור" שהבאת: "וגם החוש מכחיש דשיער אינו הרהור כגילוי שוק וקול זמר והלא לא אסרו לקרות כנגד פנים יפות... וכמו בשיער אשה מונח לפניו, אינו כלום".


וזה רק דוגמית מהודעות שחוזרות ונשנות בכמה אשכולות..


משיב כהלכה
הודעות: 2385
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 934 פעמים
קיבל תודה: 1095 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי משיב כהלכה » 13 ינואר 2022, 22:41

מביט כתב:
13 ינואר 2022, 21:28
בפירוש רבינו הלל [מבעלי התוספות] על הספרי כתב 'ופרע דכתיב מכלל דמבעיא להו לבנות ישראל שיהיו 'מכסות ראשן'
ומבו' דהוא ציווי לכסות ולא רק כראיה על מנהג דרך בנות ישראל ובפשטות דלא כרשי

גם לרש"י הוא ציווי לכסות. ורק הביאה הגמ' ראיה ממנהג ישראל המוזכר בתורה.


פותח הנושא
התורני
הודעות: 34
הצטרף: 18 דצמבר 2021, 20:10
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי התורני » 14 ינואר 2022, 10:05

החסד לאברהם הובא כאן לעיל, ואני מחפש מקורות מוסמכים של ראשונים ואחרונים [כעין החסל"א] ולא סברות בעלמא של חברי הפורום המובאים באשכולות הנ"ל.
שהרי אם באנו מסברא, הוא מסברא פשוטה "דרך בנות ישראל" אינו סיפור מעשה, שהפסוק שם לא איירי על מעשה שהיה, אלא על עתיד שיהיה כאשר יהיה אשה עם קנוי וסתירה, ומבואר בזה בתורה, שבת ישראת צורתה שמכוסה ראשה, וממילא כך נמסר הדין, שבת ישראל תכסה ראשה, וזו הסברא הישרה. ומשכך - גם אי איתא טעמא דקרא, לא איכפ"ל דהא לא דרשינן טעמא דקרא. ואפילו דרשינן, צריך לזה ראיה שזה טעמו, ומאן יימר דהרהור זה הטעם, שמא ענינו עצם הגלוי והעמדת ההפך מפנים, ובאמת שזהו כל ענין 'צניעות', שאפילו לא היה הרהור בעולם, עדיין שייך 'צניעות', שענינו מה שהוא מכוסה ולא גלוי, והדברים פשוטים למשכיל.
אלא דאנא בעי בראיות מוכרחות לשאלה זו בגדר דין פרע ראש האשה, ולא סברות.


בן אבנר
הודעות: 803
הצטרף: 09 מרץ 2021, 21:36
נתן תודה: 545 פעמים
קיבל תודה: 346 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי בן אבנר » 14 ינואר 2022, 10:20

בחזו"א מצדד ששער באשה ערוה הוא רק משום שדרכה לכסותו והגילוי יוצר הרגשת פריצות, וא"כ אין איסור לקרא קר"ש כנגד שער של נכרית, ועפ"ז צידד עוד שאפי' אשה שדרכה לכסות, אך אם הוא אינו מכיר את האשה ואי"ז גורם לו להרגשה של גילוי שרי מעיקר הדין, [אך למעשה אוסר בכל שער של יהודיה נשואה], וכמובן שבטפח מגולה באשה כ"ז אינו, וחזינן שהגדר של שער שונה מכל גילוי ערוה, [איני זוכר כעת היכן החזו"א, אך כמדו' שציינתי אליו במקום אחר בפורום].


מנוחה ושמחה
הודעות: 25
הצטרף: 28 נובמבר 2021, 13:08
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 16 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי מנוחה ושמחה » 14 ינואר 2022, 10:25

ראה בפירוש הרד"ק והמצודות
קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות ישעיהו מז ב
גלי צמתך" - דרך הנשים המכובדות לכסות פניהם במסוה והוא מכסה דק ולזה אמר כשתלכי גולה תגלי המכסה ההוא מעל פניך כדרך השפחות הבזויות
מוכח מדבריו שטעמא דקרא הוא שכן הוא דרך כבוד ללכת בראש מכוסה ולכן שפחות לא הקפידו על כך 
וזה שורש מנהג הבתולות בימינו שאין מכסים ראשם כי אינם צריכים לכבד עצמן כ"כ כמו הנשים הנשואות 
 ובסנהדרין נח ע,ב
כי אתא רב דימי אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא גבן נח שייחד שפחה לעבדו ובא עליה נהרג עליה מאימת אמר רב נחמן דמדקראו לה רביתא דפלניא מאימת התרתה אמר רב הונא משפרעה ראשה בשוק 
וביאור הגמרא שבזמנם שפחות היו הולכות בראש מגולה ואך שפחה נשואה כן היתה מכסה השער  והביאור כדברינו 
כן הפי' לפי הראשונים שס"ל שאף בתולות היו מכסים שערם בתקופת חז"ל 
וזה כעין ענין הכובע - הכיפה של הגברים
וראה עוד
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... A9#p309600


פותח הנושא
התורני
הודעות: 34
הצטרף: 18 דצמבר 2021, 20:10
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי התורני » 14 ינואר 2022, 10:34

כלך לך לענין הצניעות בשערות האשה בין כתלי הבית דקמחית, דהא מה שייך הידור בזה אם אין כלל נושא של הרהור, וע"כ ענינו צניעות והסתרה.
מ"מ עיקר השאלה, לא מה הטעם לדין ופרע, אלא האם הוא בנוי על טעם, או שהוא גזה"כ.


מביט
הודעות: 16
הצטרף: 22 דצמבר 2021, 19:06
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
סטטוס: מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי מביט » 14 ינואר 2022, 11:47

בן אבנר כתב:
14 ינואר 2022, 10:20
 בחזו"א מצדד ששער באשה ערוה הוא רק משום שדרכה לכסותו והגילוי יוצר הרגשת פריצות, וא"כ אין איסור לקרא קר"ש כנגד שער של נכרית, ועפ"ז צידד עוד שאפי' אשה שדרכה לכסות, אך אם הוא אינו מכיר את האשה ואי"ז גורם לו להרגשה של גילוי שרי מעיקר הדין, [אך למעשה אוסר בכל שער של יהודיה נשואה], וכמובן שבטפח מגולה באשה כ"ז אינו, וחזינן שהגדר של שער שונה מכל גילוי ערוה, [איני זוכר כעת היכן החזו"א, אך כמדו' שציינתי אליו במקום אחר בפורום].



הסוגיא בברכות 'שיער באשה ערוה' . אינו קשור לאיסור פריעת ראש [כפי שטועים רבים] , דבברכות זה ענין של דרבנן האם מותר לקרא קרי"ש בדבר שמביא להרהור כמו שוק וקול יעוי' בראשו' שם  . אך הנידון כאן האם גם האיסור פריעת ראש איסור לגרום להרהור או גזה"כ בעלמא.


טוב השם לכל
הודעות: 12
הצטרף: 14 אוקטובר 2021, 19:08
קיבל תודה: 2 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי טוב השם לכל » 14 ינואר 2022, 13:17

לכאורה יש להקשות, אם מקור האיסור הוא משום הרהור לכאורה היה צריך לאוסרו אף בסוטה, לדעת רבי יהודה בסוטה דף ז עמוד א, שסובר שאם יש חשש הרהור אין פורעים אפי' בסוטה כמבואר בגמרא שם דף ח
ואולי יש דרגות בזה


משיב דבר
הודעות: 1404
הצטרף: 13 ינואר 2021, 19:23
נתן תודה: 557 פעמים
קיבל תודה: 876 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי משיב דבר » 14 ינואר 2022, 13:35

התורני כתב:
13 ינואר 2022, 15:11
מחפש מאד מקורות ברורים של ראשונים, או קדמוני האחרונים, שענין גלוי שערות של אשה מ"ופרע ראש האשה"  אינו ענין של הרהור וכו', אלא גזה"כ מצד גלוי הראש, [אמנם אפשר דטעמא דקרא זה הרהור, אכן הגזה"כ גופא זה על שערות, ולא על הרהור ויופי]
הבהרה - אין בזה כוונה אם לאסור פאה או להתיר שזה שאלה של פריצות, אלא נידון בגדר האיסור עצמו.
כתוב בפירוש בראשונים להפך. שיש התיר של שיער שרגיל לצאת מהכיסוי כי ל"ש בו הרהור, וכן שזה טעם ההיתר דבתולות.
 


מביט
הודעות: 16
הצטרף: 22 דצמבר 2021, 19:06
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
סטטוס: מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי מביט » 14 ינואר 2022, 14:23

התורני כתב:
13 ינואר 2022, 20:53
מביט כתב:
13 ינואר 2022, 20:35
אם טעם הכיסוי הוא רק 'דרך בנות ישראל' לכאו' אינו מדאו' כפי שמבו' בספרי 'ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר' מדוע אי"ז סתירה לגמ' כתובות דפרועת ראש מדאו'?
ושמא ה'זכר לדבר' של הספרי אינו אלא על הטעם שבנות ישראל גדרו ע"ז אך לאחר שנאמר ו'פרע' זה רק מגזה"כ ויל"ע.

פשטות הספרי "זכר לדבר" היא להמשכו "ותקח תמר ותשם ידה על ראשה וכו'", ולא על קרא דופרע, אבל מדבריך מבואר שבגר"א אינו כן וצ"ע בדבריו.
מ"מ הכוונה מנהג בנות ישראל, אינו שמוכח שכך המנהג, והשתא המנהג מחייבו, אלא דהשתא דין הכתוב שזה דרך בנות ישראל, ומחייבינן מקרא.
ואפילו שנאמר שהמנהג מחייבו ומשום שהסכימה לכך תורה והזכירה הפכו כצורת ניוול, מנין הא שענין המנהג להציל מהרהור, אדרבא הא מסתברא שעיקר המנהג נגזר מכח כבודה בת מלך פנימה, שאין דרכן של בנות ישראל להיות יצאניות, בלא ענין המכשול דאית ביה. 

 


תלמיד נאמן
הודעות: 2676
הצטרף: 29 דצמבר 2020, 20:44
נתן תודה: 337 פעמים
קיבל תודה: 710 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי תלמיד נאמן » 15 ינואר 2022, 19:33

משיב דבר כתב:
14 ינואר 2022, 13:35
התורני כתב:
13 ינואר 2022, 15:11
מחפש מאד מקורות ברורים של ראשונים, או קדמוני האחרונים, שענין גלוי שערות של אשה מ"ופרע ראש האשה"  אינו ענין של הרהור וכו', אלא גזה"כ מצד גלוי הראש, [אמנם אפשר דטעמא דקרא זה הרהור, אכן הגזה"כ גופא זה על שערות, ולא על הרהור ויופי]
הבהרה - אין בזה כוונה אם לאסור פאה או להתיר שזה שאלה של פריצות, אלא נידון בגדר האיסור עצמו.
כתוב בפירוש בראשונים להפך. שיש התיר של שיער שרגיל לצאת מהכיסוי כי ל"ש בו הרהור, וכן שזה טעם ההיתר דבתולות.
 
עי' תרומת-הדשן (ח"א תשו' י') שטעם האיסור משום פריצותא דגברי, ומ"מ מדאורייתא שרי בקלתה על ראשה וכו', וממשיך התרוה"ד: "אינו דומה כלל לכיסוי הבגד שהרי הוא חלול בכמה מקומות לפי שאינן קלועין יפה".
ויש לעיין אם אפשר להוכיח כלפי נידון דידן.


מביט
הודעות: 16
הצטרף: 22 דצמבר 2021, 19:06
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
סטטוס: מחובר

Re: מקורות לגדר 'ופרע ראש האשה'

שליחה על ידי מביט » 15 ינואר 2022, 19:55

יעוי'בראשונים על המשנה בכתובות ראשה פרועו כו'
רמבם בפיה"מ (פ"ז ה"ו). ואמרו ראשה פרוע וכו' , וכל כיוצא בזה מן הפריצות ומיעוט הצניעות .
רשבא (כתובות עב) . שזה מקלות הדעת ושיזונו עיני אחרים ממנה .
ריטבא(שם). בתי' השני ,ועוד דכיון דאמרה תורה לפרוע האשה כדי לנוולה מכלל דפריעת הראש פריצות לאשה
מאירי (ד"ה אלו יוצאות) ' וכולםענינים של צניעות ומתורת שהם דברים של פריצות ויוצאים מהם דרכים ושבילים לזנות ופירש בהם יוצאת בשוק וראש פרוע'
ראש (פ"ז סי' ט'). ודת יהודית משום חציפותא ומשום חשד זנות הוא דמפסדה.
ואף שחלקם מבארים את טעם דת יהודית באופן כללי  אבל גם 'ראשה פרוע בכלל' . ויל"ע אם יש לחלק .

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: מביט | 3 אורחים