עונת אור זרוע- דין או חומרא או חומרא יתירה

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
כך כתבתי היום בספרי.
 
אם צריך לפרוש סמוך לווסתה יום או לילה או שצריך לפרוש גם יום וגם לילה. הב"י בסעיף ב ד"ה ומ"ש אם הוא, כתב דצריך לפרוש יום או לילה וכך דברי כל הפוסקים ולאפוקי מהאור זרוע דס"ל דצריך לפרוש יום ולילה, דאין טעם ושורש לדברים אלו שהרי בגמרא מפורש כדברי הפוסקים, וכבר כתב האגור דהוא חומרא יתירה, ע"כ, ויש להעיר דהרי"ף בשבועות ה, כתב דצריך או יום או לילה, וכן כתבו הרמב"ם בהל' איסורי ביאה ח,ג, והרא"ש בנדה ט,ב, והרשב"א בתורת הבית הארוך ז,ב, ד., ובה"ג בהל' נדה בעמוד תלח, וכן מבואר מדברי הראב"ד שהביא הטור בסעיף ד, וכן מבואר מדברי הרא"ה בבדק הבית ז,ב, ד.-ד:, וכ"כ הרמב"ן בהל' נדה ה,ט, והכי נקטינן דאין חובה להחמיר ולפרוש יום ולילה.

כאלף ארבע מאות עמודים
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=47&t=25349
 

חיצי גיבור

משתמש רגיל
כמעיין המתגבר אמר:
כך כתבתי היום בספרי.
 
אם צריך לפרוש סמוך לווסתה יום או לילה או שצריך לפרוש גם יום וגם לילה. הב"י בסעיף ב ד"ה ומ"ש אם הוא, כתב דצריך לפרוש יום או לילה וכך דברי כל הפוסקים ולאפוקי מהאור זרוע דס"ל דצריך לפרוש יום ולילה, דאין טעם ושורש לדברים אלו שהרי בגמרא מפורש כדברי הפוסקים, וכבר כתב האגור דהוא חומרא יתירה, ע"כ, ויש להעיר דהרי"ף בשבועות ה, כתב דצריך או יום או לילה, וכן כתבו הרמב"ם בהל' איסורי ביאה ח,ג, והרא"ש בנדה ט,ב, והרשב"א בתורת הבית הארוך ז,ב, ד., ובה"ג בהל' נדה בעמוד תלח, וכן מבואר מדברי הראב"ד שהביא הטור בסעיף ד, וכן מבואר מדברי הרא"ה בבדק הבית ז,ב, ד.-ד:, וכ"כ הרמב"ן בהל' נדה ה,ט, והכי נקטינן דאין חובה להחמיר ולפרוש יום ולילה.

כאלף ארבע מאות עמודים
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=47&t=25349
ומה החידוש? תראה לי אברך נורמלי אחד, חסידי וליטאי כאחד (הספרדים זה פשוט לכל הדעות) שמקפיד על האור זרוע הזה (אלא א"כ כבר אינו רוצה בה כעבר). 
 
 
חיצי גיבור אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
כך כתבתי היום בספרי.
 
אם צריך לפרוש סמוך לווסתה יום או לילה או שצריך לפרוש גם יום וגם לילה. הב"י בסעיף ב ד"ה ומ"ש אם הוא, כתב דצריך לפרוש יום או לילה וכך דברי כל הפוסקים ולאפוקי מהאור זרוע דס"ל דצריך לפרוש יום ולילה, דאין טעם ושורש לדברים אלו שהרי בגמרא מפורש כדברי הפוסקים, וכבר כתב האגור דהוא חומרא יתירה, ע"כ, ויש להעיר דהרי"ף בשבועות ה, כתב דצריך או יום או לילה, וכן כתבו הרמב"ם בהל' איסורי ביאה ח,ג, והרא"ש בנדה ט,ב, והרשב"א בתורת הבית הארוך ז,ב, ד., ובה"ג בהל' נדה בעמוד תלח, וכן מבואר מדברי הראב"ד שהביא הטור בסעיף ד, וכן מבואר מדברי הרא"ה בבדק הבית ז,ב, ד.-ד:, וכ"כ הרמב"ן בהל' נדה ה,ט, והכי נקטינן דאין חובה להחמיר ולפרוש יום ולילה.

כאלף ארבע מאות עמודים
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=47&t=25349
ומה החידוש? תראה לי אברך נורמלי אחד, חסידי וליטאי כאחד (הספרדים זה פשוט לכל הדעות) שמקפיד על האור זרוע הזה (אלא א"כ כבר אינו רוצה בה כעבר). 
 
תמהני עליך, ומבדיקה שערכתי כל המדריכים מורים כיום להחמיר בזה, מיהו בחו"נ דבלא"ה אינו מעיקר הדין יש מורים להקל.
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
חיצי גיבור אמר:
ומה החידוש? תראה לי אברך נורמלי אחד, חסידי וליטאי כאחד (הספרדים זה פשוט לכל הדעות) שמקפיד על האור זרוע הזה (אלא א"כ כבר אינו רוצה בה כעבר).
תראה לי אברך שאתה יודע את בואו לביתו לעשות מלאכתו ואומר לך כי אינו נורמלי (ולכה"פ אינו שפוי).
ובאשר לחומרא זו, הש"ך כותב דבזה"ז אין לנו 'שעת הוסת' של רגע אחד, אלא של עונה שלמה, וכיון שכך עלינו להוסיף עונה על עונת הוסת. וא"F בזה"ז הוא מדינא.
ועי' בשבט הלוי שכתב דהטעם הוא מכיון שרוב פעמים הוסת ביום, וכדי שלא ישכחו מהמושג וסתות תקנו הרחקות גם בלילה. (וכוונתו לנוהגים כהב"ח להקל בשאר הרחקות ביום, דאל"כ איכא היכר טובא)
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
חיצי גיבור אמר:
ומה החידוש? תראה לי אברך נורמלי אחד, חסידי וליטאי כאחד (הספרדים זה פשוט לכל הדעות) שמקפיד על האור זרוע הזה (אלא א"כ כבר אינו רוצה בה כעבר).
ודאי שאצל בני אשכנז נהוג כהאו"ז, והטעם כיון שאין דרך הוסת בשעה מסויימת (דלא כזמן הגמ') ואם כן כל העונה זמנו וכל העונה הקודמת סמוך.
בדעת החזו"א נחלקו תלמידיו, והגרח"ק כתב בשמו שאמר לו שאין צריך להחמיר בזה.
 

חיצי גיבור

משתמש רגיל
יראתי בפצותי אמר:
חיצי גיבור אמר:
ומה החידוש? תראה לי אברך נורמלי אחד, חסידי וליטאי כאחד (הספרדים זה פשוט לכל הדעות) שמקפיד על האור זרוע הזה (אלא א"כ כבר אינו רוצה בה כעבר).
ודאי שאצל בני אשכנז נהוג כהאו"ז, והטעם כיון שאין דרך הוסת בשעה מסויימת (דלא כזמן הגמ') ואם כן כל העונה זמנו וכל העונה הקודמת סמוך.
בדעת החזו"א נחלקו תלמידיו, והגרח"ק כתב בשמו שאמר לו שאין צריך להחמיר בזה.
בן כמה אתה?  אם מותר לשאול  כמובן...
 
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
אמרו לי כמה מורי הוראה גדולים שרוב המקרים של רמ"ת הם בעונת או"ז.
אבל מ"מ המנהג הישן אפילו בקרב בני התורה היה להקל בעונה זו. (לפני עונת המדריכי חתנים)
 
חיצי גיבור אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
כך כתבתי היום בספרי.
 
אם צריך לפרוש סמוך לווסתה יום או לילה או שצריך לפרוש גם יום וגם לילה. הב"י בסעיף ב ד"ה ומ"ש אם הוא, כתב דצריך לפרוש יום או לילה וכך דברי כל הפוסקים ולאפוקי מהאור זרוע דס"ל דצריך לפרוש יום ולילה, דאין טעם ושורש לדברים אלו שהרי בגמרא מפורש כדברי הפוסקים, וכבר כתב האגור דהוא חומרא יתירה, ע"כ, ויש להעיר דהרי"ף בשבועות ה, כתב דצריך או יום או לילה, וכן כתבו הרמב"ם בהל' איסורי ביאה ח,ג, והרא"ש בנדה ט,ב, והרשב"א בתורת הבית הארוך ז,ב, ד., ובה"ג בהל' נדה בעמוד תלח, וכן מבואר מדברי הראב"ד שהביא הטור בסעיף ד, וכן מבואר מדברי הרא"ה בבדק הבית ז,ב, ד.-ד:, וכ"כ הרמב"ן בהל' נדה ה,ט, והכי נקטינן דאין חובה להחמיר ולפרוש יום ולילה.

כאלף ארבע מאות עמודים
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=47&t=25349
ומה החידוש? תראה לי אברך נורמלי אחד, חסידי וליטאי כאחד (הספרדים זה פשוט לכל הדעות) שמקפיד על האור זרוע הזה (אלא א"כ כבר אינו רוצה בה כעבר). 
בכל החוגים החסידיים זה מקובל כהלכה ברורה שכל אברך צעיר לומד אותה ואפילו אינו יודע שזו חומרה יתירה
ואיני יודע על מה כבודו סומך שאומר שלא נוהגים בכך????
 
 

חיצי גיבור

משתמש רגיל
מרדכי דמן חיפה אמר:
חיצי גיבור אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
כך כתבתי היום בספרי.
 
אם צריך לפרוש סמוך לווסתה יום או לילה או שצריך לפרוש גם יום וגם לילה. הב"י בסעיף ב ד"ה ומ"ש אם הוא, כתב דצריך לפרוש יום או לילה וכך דברי כל הפוסקים ולאפוקי מהאור זרוע דס"ל דצריך לפרוש יום ולילה, דאין טעם ושורש לדברים אלו שהרי בגמרא מפורש כדברי הפוסקים, וכבר כתב האגור דהוא חומרא יתירה, ע"כ, ויש להעיר דהרי"ף בשבועות ה, כתב דצריך או יום או לילה, וכן כתבו הרמב"ם בהל' איסורי ביאה ח,ג, והרא"ש בנדה ט,ב, והרשב"א בתורת הבית הארוך ז,ב, ד., ובה"ג בהל' נדה בעמוד תלח, וכן מבואר מדברי הראב"ד שהביא הטור בסעיף ד, וכן מבואר מדברי הרא"ה בבדק הבית ז,ב, ד.-ד:, וכ"כ הרמב"ן בהל' נדה ה,ט, והכי נקטינן דאין חובה להחמיר ולפרוש יום ולילה.

כאלף ארבע מאות עמודים
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=47&t=25349
ומה החידוש? תראה לי אברך נורמלי אחד, חסידי וליטאי כאחד (הספרדים זה פשוט לכל הדעות) שמקפיד על האור זרוע הזה (אלא א"כ כבר אינו רוצה בה כעבר). 
בכל החוגים החסידיים זה מקובל כהלכה ברורה שכל אברך צעיר לומד אותה ואפילו אינו יודע שזו חומרה יתירה
ואיני יודע על מה כבודו סומך שאומר שלא נוהגים בכך????
כך אצל כל מי שאני מכיר והתעסקתי בזה, ואולי יש הבדל בין צעירים למבוגרים...
 
 

גבורות שמשון

משתמש ותיק
חיצי גיבור אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=47&t=25349
ומה החידוש? תראה לי אברך נורמלי אחד, חסידי וליטאי כאחד (הספרדים זה פשוט לכל הדעות) שמקפיד על האור זרוע הזה (אלא א"כ כבר אינו רוצה בה כעבר). 
נראה לי שאתה טועה בגדול
 
 

לענין

משתמש ותיק
מה שכתבו הרב @איכא בשוקא והרב @יראתי בפצותי שאשה שאין לה שעה קבועה ביום לראייתה הרי היא אסורה אור זרוע מדינא, הרי אלו דברי פלא עצומים ממש. כל עיקר רעיון זה [של שעה שאינה קבועה] לא בא אלא ליישב את שיטת האור זרוע, שלא יהיה נסתר בהדיא מסוגיות הש"ס. אך כל הפוסקים [הרמב"ם, הראב"ד, הרמב"ן, הרשב"א, הטור והשו"ע] לא שמיעא להו כלומר לא סבירא להו מפרישה עונה נוספת, גם באשה שאין לה שעה קבועה לראייתה.

[אין צריך לזה כל ראיה, אך הראיה היא האור זרוע בעצמו. האור זרוע כותב בשם הראבי"ה ש'רגילים' לפרוש כ"ד שעות. זאת אומרת - מה שלא קשה על האור זרוע מהגמרות המפורשות שאוסרות רק עונה, זהו משום שגם האו"ז עצמו אינו אלא חומרא של סייג (כקטניות למשל), אך לא מדינא. והא גופא, שהאו"ז מביא זה כמנהג של חומרא, מוכיח דלא כהש"ך שביקש ליישב שלשיטת האור זרוע זהו מדין. ועכ"פ גם זה לא נאמר אלא בשי' האו"ז וכל הראשונים פליגי וכנ"ל].
 

מים טהורים

משתמש רגיל
ונחנו מה אמר:
כך היה פשוט, והחזו"א הורה לר"ק כהנא למחוק חומרא זו, אבל תלמידיו מסרו בשמו שבני תורה צריכים להחמיר, וכיום הפוסקים טוענים שנוצר מנהג להחמיר


בזמני קיבלנו בישיבות ומהרבנים המדריכים בפשטות, שזו חומרא שמי שרוצה (ויכול) יחמיר. לא מנהג ולא דין כלל. וכך אני נוהג עד היום ועד בכלל.
 
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
גבורות שמשון אמר:
חיצי גיבור אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=47&t=25349
ומה החידוש? תראה לי אברך נורמלי אחד, חסידי וליטאי כאחד (הספרדים זה פשוט לכל הדעות) שמקפיד על האור זרוע הזה (אלא א"כ כבר אינו רוצה בה כעבר). 
נראה לי שאתה טועה בגדול
 
ענין של גיל.
בעשרות השנים האחרונות התפשט אצל כל המדריכים להחמיר בזה, ומלמדים כך כדבר פשוט.
אמנם אברכים בסביבות גיל שישים מעידים כי חומרא זו פעם לא היתה נפוצה כל כך.
 

שחל

משתמש ותיק
באמת שאינני מבין, לא די לנו במה שאסרה תורה, ומה ראו להחמיר יותר ולאסור אשה לבעלה בדברים המותרים.
ובגמ' אמרו שלא נענש יהושע אלא על שביטל את ישראל לילה אחד מפריה ורביה.
ומה נענשו בני התורה, וכי עליהם נאמר "אמרתם שוא עבוד אלוקים וכי הלכנו קדורנית וגו'."

המדריכי חתנים מודיעים חומרא זו לבחורים, ואכן אומרים שזו חומרא, אבל כמדומני שמעודדים להחמיר. והבחורים מקבלים דבריהם, כי אינם יכולים לשפוט זאת לא מצד הקושי המציאותי ולא מהבחינה ההלכתית.
אני מתחילה נהגתי בזה ע"פ המדריך חתנים, ואחר שעמדתי על דעתי עשיתי התרת נדרים.

שמעתי שבחו"ל המנהג כמעט לא קיים.
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
חיצי גיבור אמר:
ומה החידוש? תראה לי אברך נורמלי אחד, חסידי וליטאי כאחד (הספרדים זה פשוט לכל הדעות) שמקפיד על האור זרוע הזה (אלא א"כ כבר אינו רוצה בה כעבר).
ודאי שאצל בני אשכנז נהוג כהאו"ז, והטעם כיון שאין דרך הוסת בשעה מסויימת (דלא כזמן הגמ') ואם כן כל העונה זמנו וכל העונה הקודמת סמוך.
בדעת החזו"א נחלקו תלמידיו, והגרח"ק כתב בשמו שאמר לו שאין צריך להחמיר בזה.

האמת שמלשון החזו"א  במכתב נראה לא כך, שהגר"ק קבל השגה על זה שלא הביא את האו"ז, וכתב לו החזו"א אחרי שהתורת שלמים וכו' וכו' וכו', מקילין אין להחמיר, וכו נראה מסקנת החכמ"א וכו', אלא שהחמיר לענין י"ב שעות, ושאר אחרונים מקילין בזה.
מלשון זו קצת קשה להעמיס בדעת החזו"א שרק להמון העם אין להחמיר, ולבני תורה יש להחמיר
 

שמח בחור

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
חיצי גיבור אמר:
ומה החידוש? תראה לי אברך נורמלי אחד, חסידי וליטאי כאחד (הספרדים זה פשוט לכל הדעות) שמקפיד על האור זרוע הזה (אלא א"כ כבר אינו רוצה בה כעבר).
ודאי שאצל בני אשכנז נהוג כהאו"ז, והטעם כיון שאין דרך הוסת בשעה מסויימת (דלא כזמן הגמ') ואם כן כל העונה זמנו וכל העונה הקודמת סמוך.
בדעת החזו"א נחלקו תלמידיו, והגרח"ק כתב בשמו שאמר לו שאין צריך להחמיר בזה.

אתה יכול לציין לי מקור?
 

שמח בחור

משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
האמת שמלשון החזו"א  במכתב נראה לא כך, שהגר"ק קבל השגה על זה שלא הביא את האו"ז, וכתב לו החזו"א אחרי שהתורת שלמים וכו' וכו' וכו', מקילין אין להחמיר, וכו נראה מסקנת החכמ"א וכו', אלא שהחמיר לענין י"ב שעות, ושאר אחרונים מקילין בזה.
מלשון זו קצת קשה להעמיס בדעת החזו"א שרק להמון העם אין להחמיר, ולבני תורה יש להחמיר

נדמה לי שבקרב תלמידי הגר"ח גריינימן מקובל להורות להחמיר עונת או"ז, כנראה בשם החזו"א
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
לענין אמר:
מה שכתבו הרב @איכא בשוקא והרב @יראתי בפצותי שאשה שאין לה שעה קבועה ביום לראייתה הרי היא אסורה אור זרוע מדינא, הרי אלו דברי פלא עצומים ממש. כל עיקר רעיון זה [של שעה שאינה קבועה] לא בא אלא ליישב את שיטת האור זרוע, שלא יהיה נסתר בהדיא מסוגיות הש"ס. אך כל הפוסקים [הרמב"ם, הראב"ד, הרמב"ן, הרשב"א, הטור והשו"ע] לא שמיעא להו כלומר לא סבירא להו מפרישה עונה נוספת, גם באשה שאין לה שעה קבועה לראייתה.

[אין צריך לזה כל ראיה, אך הראיה היא האור זרוע בעצמו. האור זרוע כותב בשם הראבי"ה ש'רגילים' לפרוש כ"ד שעות. זאת אומרת - מה שלא קשה על האור זרוע מהגמרות המפורשות שאוסרות רק עונה, זהו משום שגם האו"ז עצמו אינו אלא חומרא של סייג (כקטניות למשל), אך לא מדינא. והא גופא, שהאו"ז מביא זה כמנהג של חומרא, מוכיח דלא כהש"ך שביקש ליישב שלשיטת האור זרוע זהו מדין. ועכ"פ גם זה לא נאמר אלא בשי' האו"ז וכל הראשונים פליגי וכנ"ל].
הש"ך מציין לראב"ן בסי' שיח, שכתב ז"ל 'וכמה אמר רבא עונה וכמה עונה אמר ר' יוחנן או יום או לילה, שאם וסתה ביום יפרוש לילה שלפניו ואם ווסתה בלילה יפרוש יום שלפני הלילה', וביאר הש"ך כוונתו 'דהש"ס איירי בו"ק לשעה בתוך העונה, אבל בו"ק של עונה שלמה בעינן עונה נוספת.' אמנם כתב הש"ך כן גם בדעת הא"ז.
ומש"כ דהא"ז הוא חומרא לכאורה דקדוקך אמת, אך א"כ מהו שתמה עליו הב"י שנסתר מגמ', ודווקא לש"ך מבואר היטב, דהא"ז הוא חומרא אחר דאין הטענה מבוררת כ"צ, דא":ז ודאי לומר דכל העונה יש לה דין שעת הוסת (דממ"נ, הלא לא נאמר עלכמה ימים שיהו ו"ק לגמרי ודו"ק).
והב"ח והש"ך כתבו להחמיר כא"ז.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
שחל אמר:
באמת שאינני מבין, לא די לנו במה שאסרה תורה, ומה ראו להחמיר יותר ולאסור אשה לבעלה בדברים המותרים.
ובגמ' אמרו שלא נענש יהושע אלא על שביטל את ישראל לילה אחד מפריה ורביה.
ומה נענשו בני התורה, וכי עליהם נאמר "אמרתם שוא עבוד אלוקים וכי הלכנו קדורנית וגו'."

מבחינה הלכתית לא זכור לי שראיתי מי שטוען שאין להחמיר בזה מטעם ביטול עונה ופו''ר. [כלומר רבים כתבו שא''צ להחמיר, אבל לא זכור לי שראיתי מי מהאחרונים שטוען שאין להחמיר חומרות בוסתות] אשמח אם תציין פוסקים כאלו.

בשנים האחרונות נוצרה תופעה שבעיקרה היא מבורכת, ולא רק בעניני נדה, מחנכים את בני התורה שלא קורה שום ''אסון'' מלהחמיר, המחמיר תבוא עליו ברכה, וזו גאותנו ושאיפתנו, הדבר נוגע גם למאכלות אסורות, לשבת, לאריכות התפילה, וכו'. המצב המבורך שדווקא בגלל החינוך לנטות להחמיר כל התורה והמצוות לא נתפסים כדבר מכביד, כי אדרבה כל המחמיר משובח וכו'. ודו"ק בזה.
בעיניי זה דבר מבורך, רק ה''משקל החסידות'' שצריך לעשות כאן הוא לשים לב איך אתה מתיחס לאנשים שהם לא כמוך. שלא מחמירים אור זרוע, שמתפללים מהר, שאוכלים דברים שאתה לא אוכל וכו'

בבחרותי כל מקום שראיתי בפוסקים, כגון במשנה ברורה ''טוב להחמיר'' וכדו' היה נכנס לי לראש ''המשנ"ב אוסר". היום [בפרט אחרי החתונה הבנתי את זה] אני כבר קורא את המשנ"ב ושא"פ אחרת.
 

שחל

משתמש ותיק
איכא בשוקא אמר:
לענין אמר:
מה שכתבו הרב @איכא בשוקא והרב @יראתי בפצותי שאשה שאין לה שעה קבועה ביום לראייתה הרי היא אסורה אור זרוע מדינא, הרי אלו דברי פלא עצומים ממש. כל עיקר רעיון זה [של שעה שאינה קבועה] לא בא אלא ליישב את שיטת האור זרוע, שלא יהיה נסתר בהדיא מסוגיות הש"ס. אך כל הפוסקים [הרמב"ם, הראב"ד, הרמב"ן, הרשב"א, הטור והשו"ע] לא שמיעא להו כלומר לא סבירא להו מפרישה עונה נוספת, גם באשה שאין לה שעה קבועה לראייתה.

[אין צריך לזה כל ראיה, אך הראיה היא האור זרוע בעצמו. האור זרוע כותב בשם הראבי"ה ש'רגילים' לפרוש כ"ד שעות. זאת אומרת - מה שלא קשה על האור זרוע מהגמרות המפורשות שאוסרות רק עונה, זהו משום שגם האו"ז עצמו אינו אלא חומרא של סייג (כקטניות למשל), אך לא מדינא. והא גופא, שהאו"ז מביא זה כמנהג של חומרא, מוכיח דלא כהש"ך שביקש ליישב שלשיטת האור זרוע זהו מדין. ועכ"פ גם זה לא נאמר אלא בשי' האו"ז וכל הראשונים פליגי וכנ"ל].
הש"ך מציין לראב"ן בסי' שיח, שכתב ז"ל 'וכמה אמר רבא עונה וכמה עונה אמר ר' יוחנן או יום או לילה, שאם וסתה ביום יפרוש לילה שלפניו ואם ווסתה בלילה יפרוש יום שלפני הלילה', וביאר הש"ך כוונתו 'דהש"ס איירי בו"ק לשעה בתוך העונה, אבל בו"ק של עונה שלמה בעינן עונה נוספת.' אמנם כתב הש"ך כן גם בדעת הא"ז.
ומש"כ דהא"ז הוא חומרא לכאורה דקדוקך אמת, אך א"כ מהו שתמה עליו הב"י שנסתר מגמ', ודווקא לש"ך מבואר היטב, דהא"ז הוא חומרא אחר דאין הטענה מבוררת כ"צ, דא":ז ודאי לומר דכל העונה יש לה דין שעת הוסת (דממ"נ, הלא לא נאמר עלכמה ימים שיהו ו"ק לגמרי ודו"ק).
והב"ח והש"ך כתבו להחמיר כא"ז.

אינני מצוי בסוגיא, אבל בזמנו שלמדתי הסוגיא יצא לי שדברי הש"ך דחוקים מאד בגמ' (נדמה לי שגם שבט הלוי כתב כן, אע"פ שלדעתו יש להחמיר שלא מן הדין). ופשטות הסוגיא עולה בהדיא שמותר.
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
שחל אמר:
אינני מצוי בסוגיא, אבל בזמנו שלמדתי הסוגיא יצא לי שדברי הש"ך דחוקים מאד בגמ' (נדמה לי שגם שבט הלוי כתב כן, אע"פ שלדעתו יש להחמיר שלא מן הדין). ופשטות הסוגיא עולה בהדיא שמותר.
נכון, באתי רק להעיר על ראייתך נגד הש"ך מעצם האו"ז.,
ואת השבה"ל הבאתי לעיל, שכתב להחמיר משום שברוב פעמים אין הרחקות דדינא בשעת הוסת משום שרוב וסתות ביום, ואם מוסיפים עונה ללילה יזכרו הרחקות לכלל ישראל.
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
שחל אמר:
באמת שאינני מבין, לא די לנו במה שאסרה תורה, ומה ראו להחמיר יותר ולאסור אשה לבעלה בדברים המותרים.
ובגמ' אמרו שלא נענש יהושע אלא על שביטל את ישראל לילה אחד מפריה ורביה.
ומה נענשו בני התורה, וכי עליהם נאמר "אמרתם שוא עבוד אלוקים וכי הלכנו קדורנית וגו'."

מבחינה הלכתית לא זכור לי שראיתי מי שטוען שאין להחמיר בזה מטעם ביטול עונה ופו''ר. [כלומר רבים כתבו שא''צ להחמיר, אבל לא זכור לי שראיתי מי מהאחרונים שטוען שאין להחמיר חומרות בוסתות] אשמח אם תציין פוסקים כאלו.

בשנים האחרונות נוצרה תופעה שבעיקרה היא מבורכת, ולא רק בעניני נדה, מחנכים את בני התורה שלא קורה שום ''אסון'' מלהחמיר, המחמיר תבוא עליו ברכה, וזו גאותנו ושאיפתנו, הדבר נוגע גם למאכלות אסורות, לשבת, לאריכות התפילה, וכו'. המצב המבורך שדווקא בגלל החינוך לנטות להחמיר כל התורה והמצוות לא נתפסים כדבר מכביד, כי אדרבה כל המחמיר משובח וכו'. ודו"ק בזה.
בעיניי זה דבר מבורך, רק ה''משקל החסידות'' שצריך לעשות כאן הוא לשים לב איך אתה מתיחס לאנשים שהם לא כמוך. שלא מחמירים אור זרוע, שמתפללים מהר, שאוכלים דברים שאתה לא אוכל וכו'

בבחרותי כל מקום שראיתי בפוסקים, כגון במשנה ברורה ''טוב להחמיר'' וכדו' היה נכנס לי לראש ''המשנ"ב אוסר". היום [בפרט אחרי החתונה הבנתי את זה] אני כבר קורא את המשנ"ב ושא"פ אחרת.


בדור פרוץ כשלנו, צריך לפעמים לדון במשקל החסידות על חומרא זו לכשעצמה, בלי חשבונות של איך להסתכל על אחרים
ובפרט שהחומרות שיש לנו היום מצד ספיקות ושיטות שלא הוכרעו הם רבות מאוד, וכל ערום יעשה בדעת.
 
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
שמח בחור אמר:
ונחנו מה אמר:
האמת שמלשון החזו"א  במכתב נראה לא כך, שהגר"ק קבל השגה על זה שלא הביא את האו"ז, וכתב לו החזו"א אחרי שהתורת שלמים וכו' וכו' וכו', מקילין אין להחמיר, וכו נראה מסקנת החכמ"א וכו', אלא שהחמיר לענין י"ב שעות, ושאר אחרונים מקילין בזה.
מלשון זו קצת קשה להעמיס בדעת החזו"א שרק להמון העם אין להחמיר, ולבני תורה יש להחמיר

נדמה לי שבקרב תלמידי הגר"ח גריינימן מקובל להורות להחמיר עונת או"ז, כנראה בשם החזו"א
רנ"ק בודאי אמר ככה בשם החזו"א, מה שאני שאלתי האם מלשון החזו"א גופיה במכתב, שנכתב כתשובה להשגה למה לא הביא אפילו את חומרת האו"ז, מורין ככה
 
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
גבריאל פולארד אמר:
שחל אמר:
באמת שאינני מבין, לא די לנו במה שאסרה תורה, ומה ראו להחמיר יותר ולאסור אשה לבעלה בדברים המותרים.
ובגמ' אמרו שלא נענש יהושע אלא על שביטל את ישראל לילה אחד מפריה ורביה.
ומה נענשו בני התורה, וכי עליהם נאמר "אמרתם שוא עבוד אלוקים וכי הלכנו קדורנית וגו'."

מבחינה הלכתית לא זכור לי שראיתי מי שטוען שאין להחמיר בזה מטעם ביטול עונה ופו''ר. [כלומר רבים כתבו שא''צ להחמיר, אבל לא זכור לי שראיתי מי מהאחרונים שטוען שאין להחמיר חומרות בוסתות] אשמח אם תציין פוסקים כאלו.

בשנים האחרונות נוצרה תופעה שבעיקרה היא מבורכת, ולא רק בעניני נדה, מחנכים את בני התורה שלא קורה שום ''אסון'' מלהחמיר, המחמיר תבוא עליו ברכה, וזו גאותנו ושאיפתנו, הדבר נוגע גם למאכלות אסורות, לשבת, לאריכות התפילה, וכו'. המצב המבורך שדווקא בגלל החינוך לנטות להחמיר כל התורה והמצוות לא נתפסים כדבר מכביד, כי אדרבה כל המחמיר משובח וכו'. ודו"ק בזה.
בעיניי זה דבר מבורך, רק ה''משקל החסידות'' שצריך לעשות כאן הוא לשים לב איך אתה מתיחס לאנשים שהם לא כמוך. שלא מחמירים אור זרוע, שמתפללים מהר, שאוכלים דברים שאתה לא אוכל וכו'

בבחרותי כל מקום שראיתי בפוסקים, כגון במשנה ברורה ''טוב להחמיר'' וכדו' היה נכנס לי לראש ''המשנ"ב אוסר". היום [בפרט אחרי החתונה הבנתי את זה] אני כבר קורא את המשנ"ב ושא"פ אחרת.


בדור פרוץ כשלנו, צריך לפעמים לדון במשקל החסידות על חומרא זו לכשעצמה, בלי חשבונות של איך להסתכל על אחרים
ובפרט שהחומרות שיש לנו היום מצד ספיקות ושיטות שלא הוכרעו הם רבות מאוד, וכל ערום יעשה בדעת.
 
מסכים לגמרי.
מה שכתבתי הוא באופן כללי על נושא הנטיה להחמיר, ובנוגע לנדון שלנו התכוונתי בעיקר לנסות להסביר את גישת המדריכים.

ואם כבר להעיר בהלכה, ניתן להעיר גם על מה שמלמדים היום כאלו עונ"ב דהפלתי ועונ"ב דהחוו"ד הם דבר פשוט (בפרט שמצרפים ב' החומרות יחד)
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
חיצי גיבור אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
כך כתבתי היום בספרי.
 
אם צריך לפרוש סמוך לווסתה יום או לילה או שצריך לפרוש גם יום וגם לילה. הב"י בסעיף ב ד"ה ומ"ש אם הוא, כתב דצריך לפרוש יום או לילה וכך דברי כל הפוסקים ולאפוקי מהאור זרוע דס"ל דצריך לפרוש יום ולילה, דאין טעם ושורש לדברים אלו שהרי בגמרא מפורש כדברי הפוסקים, וכבר כתב האגור דהוא חומרא יתירה, ע"כ, ויש להעיר דהרי"ף בשבועות ה, כתב דצריך או יום או לילה, וכן כתבו הרמב"ם בהל' איסורי ביאה ח,ג, והרא"ש בנדה ט,ב, והרשב"א בתורת הבית הארוך ז,ב, ד., ובה"ג בהל' נדה בעמוד תלח, וכן מבואר מדברי הראב"ד שהביא הטור בסעיף ד, וכן מבואר מדברי הרא"ה בבדק הבית ז,ב, ד.-ד:, וכ"כ הרמב"ן בהל' נדה ה,ט, והכי נקטינן דאין חובה להחמיר ולפרוש יום ולילה.

כאלף ארבע מאות עמודים
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=47&t=25349
ומה החידוש? תראה לי אברך נורמלי אחד, חסידי וליטאי כאחד (הספרדים זה פשוט לכל הדעות) שמקפיד על האור זרוע הזה (אלא א"כ כבר אינו רוצה בה כעבר). 



המדריך שלי אמר לי להחמיר 
וכך אני נוהג ולא שמעתי שאפשר להקל בזה
 
חלק עליון תַחתִית