מותר לומר ברכות בברית דרך ה’זום’!!!!!!!!!

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק
פסק הלכה מהפכני מסעיר את עולם ההלכה: מותר לומר ברכות בברית דרך ה’זום’

פסק הלכה שמסעיר את עולם ההלכה היהודי, גדולי הפוסקים נשאלו האם בעל הברית רשאי לכבד את סב התינוק השוהה בלוס אנג’לס בברכות הברית דרך אפליקציית ‘זום’


הכל החל במעשה שהיה שהופיע בעלון וישמע משה שיצא לאור היום (חמישי), מעשה במשפחה שנולד להם בן זכר בשעטו”מ וסבו של התינוק שהה באותו זמן בלוס אנג’לס שבארה”ב לרגל עסקיו ולא היה באפשרותו לחזור ארצה לזמן הברית, ולכן הוא נאלץ להשתתף בשמחה מרחוק ע”י שמיעת וראייה באמצעות ה’זום’.
  ונשאלה השאלה האם ניתן לכבד את הסבא בברכות הברית מכיון שהוא יודע שבשעה זו נכנס נכדו בבריתו של אברהם אבינו, והנמצאים במקום הברית יכולים לשמוע את הברכות שהוא מברך, אז שרק מי שנמצא ממש במקום הברית יכול לברך את הברכות, למעשה המוהל קבע שכיוון ששם בלוס אנג’לס לילה לכן לא ייצא ידי חובת ברכות בלילה.
 שורת פוסקים מפוסקי הדור קבעו שאכן לא ניתן לצאת ידי חובה, בין היתר אסרו הגר”נ נוסבוים, הגר”ש גרוס, הגר”מ שפרן, והגר”מ שטרן.
 אלא שהגאון רבי עמרם פריד פסק להתיר זאת וקובע כי מאחר והסבא יודע שכעת נכנס נכדו בבריתו של אברהם אבינו, והנמצאים במקומו של התינוק שומעים את ברכותיו של הסבא, מותר לסבא לברך את הברכות מלוס אנג’לס אף ששם לילה. 


https://hm-news.co.il/220575/
 

דניאלי

משתמש ותיק
איש מזרע אהרן אמר:
פסק הלכה מהפכני מסעיר את עולם ההלכה: מותר לומר ברכות בברית דרך ה’זום’

פסק הלכה שמסעיר את עולם ההלכה היהודי, גדולי הפוסקים נשאלו האם בעל הברית רשאי לכבד את סב התינוק השוהה בלוס אנג’לס בברכות הברית דרך אפליקציית ‘זום’


הכל החל במעשה שהיה שהופיע בעלון וישמע משה שיצא לאור היום (חמישי), מעשה במשפחה שנולד להם בן זכר בשעטו”מ וסבו של התינוק שהה באותו זמן בלוס אנג’לס שבארה”ב לרגל עסקיו ולא היה באפשרותו לחזור ארצה לזמן הברית, ולכן הוא נאלץ להשתתף בשמחה מרחוק ע”י שמיעת וראייה באמצעות ה’זום’.
  ונשאלה השאלה האם ניתן לכבד את הסבא בברכות הברית מכיון שהוא יודע שבשעה זו נכנס נכדו בבריתו של אברהם אבינו, והנמצאים במקום הברית יכולים לשמוע את הברכות שהוא מברך, אז שרק מי שנמצא ממש במקום הברית יכול לברך את הברכות, למעשה המוהל קבע שכיוון ששם בלוס אנג’לס לילה לכן לא ייצא ידי חובת ברכות בלילה.
 שורת פוסקים מפוסקי הדור קבעו שאכן לא ניתן לצאת ידי חובה, בין היתר אסרו הגר”נ נוסבוים, הגר”ש גרוס, הגר”מ שפרן, והגר”מ שטרן.
 אלא שהגאון רבי עמרם פריד פסק להתיר זאת וקובע כי מאחר והסבא יודע שכעת נכנס נכדו בבריתו של אברהם אבינו, והנמצאים במקומו של התינוק שומעים את ברכותיו של הסבא, מותר לסבא לברך את הברכות מלוס אנג’לס אף ששם לילה. 
זה הבעיה? ששם לילה?
מה עם זה שהוא לא במעמד ועד כמה שזה חיוב לברך את הברכה אי"ז אמור לפטור את העומדים בברית, ומה בכלל השייכות שלו לכאן? זה שהוא יודע? מדין שליחות?
איפה שמענו כזה דבר בדבר שאינו שליחות או קנין?!
 

בשלמא

משתמש ותיק
איש מזרע אהרן אמר:
אלא שהגאון רבי עמרם פריד פסק להתיר זאת וקובע כי מאחר והסבא יודע שכעת נכנס נכדו בבריתו של אברהם אבינו, והנמצאים במקומו של התינוק שומעים את ברכותיו של הסבא, מותר לסבא לברך את הברכות מלוס אנג’לס אף ששם לילה.
משונה מאוד.
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
גם שליח ציבור אפשר בטלפון???
ברכת אשר קידש לכבוד הברית היא ואם אינה במקום הברית מה שייכות יש ביניהם?
 

דרומאי

משתמש ותיק
איש מזרע אהרן אמר:
פסק הלכה מהפכני מסעיר את עולם ההלכה: מותר לומר ברכות בברית דרך ה’זום’

פסק הלכה שמסעיר את עולם ההלכה היהודי, גדולי הפוסקים נשאלו האם בעל הברית רשאי לכבד את סב התינוק השוהה בלוס אנג’לס בברכות הברית דרך אפליקציית ‘זום’


הכל החל במעשה שהיה שהופיע בעלון וישמע משה שיצא לאור היום (חמישי), מעשה במשפחה שנולד להם בן זכר בשעטו”מ וסבו של התינוק שהה באותו זמן בלוס אנג’לס שבארה”ב לרגל עסקיו ולא היה באפשרותו לחזור ארצה לזמן הברית, ולכן הוא נאלץ להשתתף בשמחה מרחוק ע”י שמיעת וראייה באמצעות ה’זום’.
  ונשאלה השאלה האם ניתן לכבד את הסבא בברכות הברית מכיון שהוא יודע שבשעה זו נכנס נכדו בבריתו של אברהם אבינו, והנמצאים במקום הברית יכולים לשמוע את הברכות שהוא מברך, אז שרק מי שנמצא ממש במקום הברית יכול לברך את הברכות, למעשה המוהל קבע שכיוון ששם בלוס אנג’לס לילה לכן לא ייצא ידי חובת ברכות בלילה.
 שורת פוסקים מפוסקי הדור קבעו שאכן לא ניתן לצאת ידי חובה, בין היתר אסרו הגר”נ נוסבוים, הגר”ש גרוס, הגר”מ שפרן, והגר”מ שטרן.
 אלא שהגאון רבי עמרם פריד פסק להתיר זאת וקובע כי מאחר והסבא יודע שכעת נכנס נכדו בבריתו של אברהם אבינו, והנמצאים במקומו של התינוק שומעים את ברכותיו של הסבא, מותר לסבא לברך את הברכות מלוס אנג’לס אף ששם לילה.
אסור להאמין לעיתון, אך אם באמת דבר כזה יצא מפי רב פלוני אות הוא כי אינו רב כלל.
ולכן אין להאמין שאמר שטות זו, ושמא אחד מהנערים המשמשים שם אמר בשמו כדרכם.


שוב נתברר שאמת בפי, ומעולם לא יצא דבר זה מפי הרב פריד
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=25700&start=60#p426789
 
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
בטלפון (ולמתקדמים יותר, בפלאפון...) זה שונה?!
פשוט לך שאפשר לצאת יד"ח ברכות בטלפון?
פשוט לך שמותר לענות אמן דרך הטלפון?
לי (פשוט ש)לא.
 

בשלמא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אסור להאמין לעיתון, אך אם באמת דבר כזה יצא מפי רב פלוני אות הוא כי אינו רב כלל.
ולכן אין להאמין שאמר שטות זו, ושמא אחד מהנערים המשמשים שם אמר בשמו כדרכם.
הפרובלמה היא שזה נדפס בגליון 'וישמע משה' - וישלח שמרבה לצטט מפסקי רע"פ
כך שגם יהיה אסור להאמין לגליונות.
 
רואים שקוף אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
בטלפון (ולמתקדמים יותר, בפלאפון...) זה שונה?!
פשוט לך שאפשר לצאת יד"ח ברכות בטלפון?
פשוט לך שמותר לענות אמן דרך הטלפון?
לי (פשוט ש)לא.
צ"ע, שהרי כל השמעת קולו של אדם היינו שמתרי גרונו מפיקים איזה תנודות באויר, והתנודות דוחות את האויר שלאחריהם, וכך הלאה, עד שמגיע לאוזן השומע, ואם כן מה לי שמניע האויר שכאן, מה לי שמניע אלקטרונים שהם מניעים אויר ומגיע לאוזן השומע.
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
יש סברא גדולה בדברי הג"ר עמרם שליט"א דכיון שהברכות לכבוד הברית הם, והוא יודע שעכשיו יש שם ברית וגם הציבור שומע אותו מברך וסו"ס מתקיים העניין של הברכות לכבוד הברית אם כן מה לי הכא מה לי התם, ומה העניין שהוא עצמו יהיה נוכח במקום הברית, והרי אין כאן איזה חלות שהברכה צריכה לחול על משהו מסויים, ונראה ודאי שאין כוונתו לומר שיוצאים יד"ח בברכה דרך הזום וודאי גם שלא יענו אמן (כמו שתמה כאן אחד החכמים), אלא עיקר הסברא היא כנ"ל דהברכה לא צריכה לחול על דבר מסויים ואין הציבור צריך לצאת יד"ח בברכה אלא הברכה לכבוד הברית וזה מתקיים ע"י ששומעים אותו מברך, והוא יכול לברך ג"כ כיון שיודע עכשיו יש שם ברית.
ובכל אופן אשמח אם ידונו כאן בגוף הדברים ולא לכתוב סתם "לא נראה לי" ו"מי שפוסק כך אינו רב", וכל כה"ג.
 

מירער

משתמש ותיק
מי אמר שהמשתתפים בברית צריכים לצאת ידי חובה?
וגם אם כן, לגבי הקול, לכאורה זה כמו מיקרופון? ואם מקילים במיקרופון אפשר להקל גם בטלפון.
כל החידוש, לכאורה, שהוא יכול לברך לא היכן שמתקיימת הברית.
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
איש מזרע אהרן אמר:
המעיין בזה יראה דאף הגר"נ נוסבויים בעצם מתיר מצד שמיעת הברכות בטלפון כיון שאי"צ לצאת יד"ח, (ולהגר"מ פיינשטיין אף כשצריך לצאת יד"ח), ורק נטה לאסור מחמת שמברך בלילה, וגם הגר"ש גרוס כתב לאסור רק מחמת שאין אליהו הנביא שם, וכן הרב שפרן אסר רק מצד שאין עשרה ולפי"ז אם יהיו עשרה אצל הסבא שמברך יתכן דשרי וצ"ע. ועכ"פ חזינן לכאו' דכלהני פוסקים ס"ל כסברת הגר"ע פריד בעצם החידוש, ורק פליגי עלי' מטעמים אחרים.
 
 
רמב"ם הלכות מילה פרק ג
הלכה א
המל מברך קודם שימול אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה, אם מל בן חבירו, ואם מל את בנו מברך וצונו למול את הבן, ואבי הבן מברך * ברכה אחרת, ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, מצוה על האב למול את בנו יתר על מצוה שמצווין ישראל שימולו כל ערל שביניהן, לפיכך אם אין שם אביו אין מברכין אחריה ברכה זו, ויש מי שהורה שיברכו אותה בית דין או אחד מן העם, ואין ראוי לעשות כן. +/השגת הראב"ד/ ואבי הבן מברך ברכה אחרת וכו' ואין ראוי לעשות כן. כתב הראב"ד ז"ל /א"א/ מסתברא כמ"ד ב"ד או מיוחד שבעם מברך ונהגו אצלנו שהסנדקוס מברך.+
הלכה ב
ואם היו שם עומדין אומרים כשם שהכנסתו לברית כן תכניסהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים.
הלכה ג
ואחר כך מברך אבי הבן או המל או אחד מן העומדין שם, ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קדש על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צורנו צוה להציל ידידות שארנו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו, ברוך אתה יי' כורת הברית, ואבי הבן מברך שהחיינו.
 

חידוד

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אסור להאמין לעיתון, אך אם באמת דבר כזה יצא מפי רב פלוני אות הוא כי אינו רב כלל.
אורייתא קמרתחא בך, אבל אעפ"כ לא אמנע מאעיר כי רב שמורה מאות ואלפי הוראות במגוון נושאים ואומר פעם אחת משהו מופרך ככל שיהיה לא נפסל מלהיות רב.
 
אגב, הענין של העומדים בברית הרי לא מתחיל רק בברכת אשר קידש ידיד מבטן אלא גם באמירת 'כשם שנכנס' (לגירסת הרמב"ם כשם שהכנסתו), וניחזי אנן - האם אדם השומע בריחוק מקום שברגע זה נערכת ברית במקום כלשהו הוא בכלל הדין ש'אם היו שם עומדין אומרים כשם שהכנסתו...'?

(לגוף ענין העומדים בברית, עי' רמ"א רסה ס"א בשם המרדכי ועוד, והדברים ארוכים).
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
איני מביא ראיה להכריע.

אך בדידי הוה עובדא כשהייתי במלונית קורנה היה שם משפחה שלמה שהתינוק הרך הנולד נשאר בחוץ אצל הסבתא, והברית נעשתה בעודם במלון ר' אלימלך בדירמן כמדומני היה הסנדק, והאבא בירך את הברכות דרך הטלפון.
למותר לציין שלאחר מכן חגגנו כולם את סעודת הברית...
 
ברור, שתקנת ברכת 'אשר קידש ידיד' היא לעומדים במקום הברית, לכאורה הסב יברך ברכה לבטלה והעומדים שם יבטלו תקנת חכמים לברך אשר קידש.
 

תרופת_פלא

משתמש רגיל
יושב בשבת תחכמוני אמר:
רמב"ם הלכות מילה פרק ג
הלכה ג
ואחר כך מברך אבי הבן או המל או אחד מן העומדין שם, ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קדש על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צורנו צוה להציל ידידות שארנו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו, ברוך אתה יי' כורת הברית, ואבי הבן מברך שהחיינו.
לכאורה אין מהרמב"ם ראיה לאסור, כי משמע א) שאבי הבן מברך, - אף שאינו נמצא שם, ב) המוהל, ג) א' מן העומדים שם.
עכ"פ אולי מדברי הרמב"ם עצמו משמע שמותר.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
פשוט לך שאפשר לצאת יד"ח ברכות בטלפון? פשוט לך שמותר לענות אמן דרך הטלפון? לי (פשוט ש)לא.
לפענ"ד פשוט שיש חילוק ביניהם: לצאת י"ח אא"פ, אך לענות 'אמן' - מותר וצריך (כששומע הברכה בתוכ"ד), וכמעשה דאנשי אלכסנדרי (סוכה נא, ב).
 

לבי במערב

משתמש ותיק
לעצם הנאמר בגליון - תמוה פרסום הפסיקה ללא שו"ת כדרכה של תורה, אלא בדרך 'תשאול טלפוני'.
כמו"כ, טרחו להעיר על הצעת הגר"מ שפרן שיקרא השם, ולא חלו ולא מרגשו כי בעיקר הנדון יש 'שאלה' גדולה יותר מביטול מנהגים שנזכרו ברמ"א...

לכאו' צע"ג אם אפשר לצרף דעת האג"מ, כשלכאו' מוכח מתו"ד שלא ידע אופן פעולת הטעלעפאן (ולכן נסתפק).
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
משונה מאוד.
הגיוני מאד! קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתַּכַּל בְּאוֹרָיְתָא וּבְרָא עָלְמָא. אם התנהלות העולם היום כך היא – מן התורה היא, וכל בי עשרה בזום שכינתא שריא.
 
 
חלק עליון תַחתִית