חיוב להמתין למנין כשרוצה לעסוק בחפציו/לאכול

יאן

משתמש ותיק
ראובן דר בעיר שיש בה רק מנין אחד סמוך ועובר לזמן תפילה השני. ויהי היום ראובן התעורר בעלות השחר, והוא תאב לאכול. 
האם מחויב להמתין להתפלל שחרית עם הציבור כשמחמת כך צריך להיוותר ברעבונו? 
ואם תשיבוני הרעב והצמא הרי הם בכלל חולים, מה הדין במקום שרוצה להתעסק בחפציו ואסור לו קודם התפילה?

סברות כרס יתקבלו בברכה. מקורות בברכה מרובה.
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
כתוב בירושלמי שמי שצריך להיכנס לסעודה גדולה וכבר הגיע חצות יתפלל מנחה ואחר כך ייכנס, ולכאורה בזמנם לא היו שטיבלך ואם הציבור התפללו מנחה קטנה אז נמצא שההוראה בירושלמי היא להתפלל ביחידות כדי שיוכל להיכנס לסעודה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יאן אמר:
ראובן דר בעיר שיש בה רק מנין אחד סמוך ועובר לזמן תפילה השני. ויהי היום ראובן התעורר בעלות השחר, והוא תאב לאכול. 
האם מחויב להמתין להתפלל שחרית עם הציבור כשמחמת כך צריך להיוותר ברעבונו? 
ואם תשיבוני הרעב והצמא הרי הם בכלל חולים, מה הדין במקום שרוצה להתעסק בחפציו ואסור לו קודם התפילה?

סברות כרס יתקבלו בברכה. מקורות בברכה מרובה.
ודאי שמותר להתפלל ביחיד, והיום נעשה תפילה בציבור כחובה דאורייתא שיש בה כרת, ויבורכו בית בריסק שקצת הקילו בזה, זה שמחמירים לא אכפת לי, אבל צאו לשטיבלך בערב סמוך לחצות ותראו כמה מנינים של ערבית, ואני שואל כל אלו לא אכלו ארוחת ערב ולא התעסקו במלאכתם עד עכשיו, ודאי שלא, והנה חומרא דאתי לידי קולא, ורק להזכיר שהגמרא בברכות אמרה על איסור אכילה קודם ערבית, חייב מיתה.
 
 

שייגניסט

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
יאן אמר:
ראובן דר בעיר שיש בה רק מנין אחד סמוך ועובר לזמן תפילה השני. ויהי היום ראובן התעורר בעלות השחר, והוא תאב לאכול. 
האם מחויב להמתין להתפלל שחרית עם הציבור כשמחמת כך צריך להיוותר ברעבונו? 
ואם תשיבוני הרעב והצמא הרי הם בכלל חולים, מה הדין במקום שרוצה להתעסק בחפציו ואסור לו קודם התפילה?

סברות כרס יתקבלו בברכה. מקורות בברכה מרובה.
ודאי שמותר להתפלל ביחיד, והיום נעשה תפילה בציבור כחובה דאורייתא שיש בה כרת, ויבורכו בית בריסק שקצת הקילו בזה, זה שמחמירים לא אכפת לי, אבל צאו לשטיבלך בערב סמוך לחצות ותראו כמה מנינים של ערבית, ואני שואל כל אלו לא אכלו ארוחת ערב ולא התעסקו במלאכתם עד עכשיו, ודאי שלא, והנה חומרא דאתי לידי קולא, ורק להזכיר שהגמרא בברכות אמרה על איסור אכילה קודם ערבית, חייב מיתה.
אכן יתכן (גדול) שאכלו ארוחת ערב כגון אורז עם בשר או עוף ואוליי גם פרגיות אבל לא אכלו סעודת קבע עם פת וסמכו על כל המתירים בכה”ג.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
יאן אמר:
ראובן דר בעיר שיש בה רק מנין אחד סמוך ועובר לזמן תפילה השני. ויהי היום ראובן התעורר בעלות השחר, והוא תאב לאכול. 
האם מחויב להמתין להתפלל שחרית עם הציבור כשמחמת כך צריך להיוותר ברעבונו? 
ואם תשיבוני הרעב והצמא הרי הם בכלל חולים, מה הדין במקום שרוצה להתעסק בחפציו ואסור לו קודם התפילה?

סברות כרס יתקבלו בברכה. מקורות בברכה מרובה.
ודאי שמותר להתפלל ביחיד, והיום נעשה תפילה בציבור כחובה דאורייתא שיש בה כרת, ויבורכו בית בריסק שקצת הקילו בזה, זה שמחמירים לא אכפת לי, אבל צאו לשטיבלך בערב סמוך לחצות ותראו כמה מנינים של ערבית, ואני שואל כל אלו לא אכלו ארוחת ערב ולא התעסקו במלאכתם עד עכשיו, ודאי שלא, והנה חומרא דאתי לידי קולא, ורק להזכיר שהגמרא בברכות אמרה על איסור אכילה קודם ערבית, חייב מיתה.
לאט לך. הט"ז סימן רל"ה ס"ק ג' לא הסכים לקבל את ההנחה שכלל ישראל עושים בקביעות דבר שחייבים עליו מיתה.
ועיין שם כמה וכמה לימודי זכות.
 
 
חלק עליון תַחתִית