אין רוב, כל אחד הוא שלישבשלמא אמר:אם הם ממש תערובת לכאורה ברכת הרוב.
ואם לא אזי ברכה נפרדת לכל אחד ואחד.
לא צריך רוב מכריע, רק הרוב שניכר לעין שהוא המרכיב השולט.חפר אמר:אין רוב, כל אחד הוא שלישבשלמא אמר:אם הם ממש תערובת לכאורה ברכת הרוב.
ואם לא אזי ברכה נפרדת לכל אחד ואחד.
חפר אמר:אין רוב, כל אחד הוא שליש
סוגיין דעלמא לא כן, וכ"כ האחרונים, וכמש"כ דכן הפשטות.עלה מבבל אמר:אבל שמעתי בשם הגר"נ קופשיץ, שאינו כן, כי אלו שברכותיהן שוה אנם עושים קואוליציה, ודפח"ח.
מבשן אשיב אמר:יש לדון בבשר שמא הוא העיקר מלבד במין דגן
השווה למי שלקות עם בשר
יברך שהכל (או מזונות) ויפטור הכל.חפר אמר:כגון בשר ירקות ואורז
מברך ג' ברכות - במ"מ, בפה"א ושהכל - ואוכל.חפר אמר:כגון בשר ירקות ואורז.
מה הסברא לברך שהכלכמעיין המתגבר אמר:יברך שהכל (או מזונות) ויפטור הכל.חפר אמר:כגון בשר ירקות ואורז
ואם טחון ומעורב היטב שאי אפשר לברור?משה נפתלי אמר:מברך ג' ברכות - במ"מ, בפה"א ושהכל - ואוכל.חפר אמר:כגון בשר ירקות ואורז.
הכוונה היתה שהוא מברך את כל שלוש הברכות טרם האכילה.חפר אמר:ואם טחון ומעורב היטב שאי אפשר לברור?
לא מסתבר לברך כמה ברכות על מאכל אחד.משה נפתלי אמר:הכוונה היתה שהוא מברך את כל שלוש הברכות טרם האכילה.חפר אמר:ואם טחון ומעורב היטב שאי אפשר לברור?
אין לברך יותר מברכה אחת וממילא יש לברך ברכה הפוטרת כולם.חפר אמר:מה הסברא לברך שהכלכמעיין המתגבר אמר:יברך שהכל (או מזונות) ויפטור הכל.חפר אמר:כגון בשר ירקות ואורז
חפר אמר:כגון בשר ירקות ואורז
לא שווה בדיוק רק אין רוב מאחד נגד כולםדרבמדיקר אמר:חפר אמר:כגון בשר ירקות ואורז
לפי הכותרת והשאלה עצמה ושהם שווים בכמות בדיוק הולכים אחר העיקר (גם אם אין רוב) לכן אם אורז נראה לומר שמברך מזונות אך לכאורה תקשה שהרי יש את דעת הרמב"ם בפשטות שסובר שאורז כאשר הוא בתערובת גם הוא רוב אין מברכים מזונות ועוד יש שיטות (ב"ח מג"א) שמברכים על אורז שהכל ולכן יאמר שיברך שהכל כי פחות סביר שירקות יותר עיקר מבשר.
אך נראה לענ"ד שאם אתה מברך על אורז מבושל מזונות (כך הפוסקים הספרדים וכך ערוך השולחן אם עוד להקת אחרונים) יש גם פה לברך מזונות מה עוד שבדיעבד מזונות פוטר כל דבר משביע וכל זה בהנחה שהבשר הוא לא עיקר האוכל
יש מג"א שכותב שאין צריך רוב דווקא אבל אין בידי כרגע להביאוחפר אמר:לא שווה בדיוק רק אין רוב מאחד נגד כולםדרבמדיקר אמר:חפר אמר:כגון בשר ירקות ואורז
לפי הכותרת והשאלה עצמה ושהם שווים בכמות בדיוק הולכים אחר העיקר (גם אם אין רוב) לכן אם אורז נראה לומר שמברך מזונות אך לכאורה תקשה שהרי יש את דעת הרמב"ם בפשטות שסובר שאורז כאשר הוא בתערובת גם הוא רוב אין מברכים מזונות ועוד יש שיטות (ב"ח מג"א) שמברכים על אורז שהכל ולכן יאמר שיברך שהכל כי פחות סביר שירקות יותר עיקר מבשר.
אך נראה לענ"ד שאם אתה מברך על אורז מבושל מזונות (כך הפוסקים הספרדים וכך ערוך השולחן אם עוד להקת אחרונים) יש גם פה לברך מזונות מה עוד שבדיעבד מזונות פוטר כל דבר משביע וכל זה בהנחה שהבשר הוא לא עיקר האוכל
מזונות פוטר בדיעבד לכמה פוסקים אבל זה לא מתיר לברך מזונות לכתחילה
צריך או רוב או עיקרדרבמדיקר אמר:יש מג"א שכותב שאין צריך רוב דווקא אבל אין בידי כרגע להביאוחפר אמר:לא שווה בדיוק רק אין רוב מאחד נגד כולםדרבמדיקר אמר:לפי הכותרת והשאלה עצמה ושהם שווים בכמות בדיוק הולכים אחר העיקר (גם אם אין רוב) לכן אם אורז נראה לומר שמברך מזונות אך לכאורה תקשה שהרי יש את דעת הרמב"ם בפשטות שסובר שאורז כאשר הוא בתערובת גם הוא רוב אין מברכים מזונות ועוד יש שיטות (ב"ח מג"א) שמברכים על אורז שהכל ולכן יאמר שיברך שהכל כי פחות סביר שירקות יותר עיקר מבשר.
אך נראה לענ"ד שאם אתה מברך על אורז מבושל מזונות (כך הפוסקים הספרדים וכך ערוך השולחן אם עוד להקת אחרונים) יש גם פה לברך מזונות מה עוד שבדיעבד מזונות פוטר כל דבר משביע וכל זה בהנחה שהבשר הוא לא עיקר האוכל
מזונות פוטר בדיעבד לכמה פוסקים אבל זה לא מתיר לברך מזונות לכתחילה
כמעיין המתגבר אמר:חס ושלום ברכה לבטלה.
מה הסברא ? האם בגלל הפסק ? מאי שנא מ"שהחיינו" ?כמעיין המתגבר אמר:אין לברך יותר מברכה אחת וממילא יש לברך ברכה הפוטרת כולם.חפר אמר:מה הסברא לברך שהכלכמעיין המתגבר אמר:יברך שהכל (או מזונות) ויפטור הכל.
כי זה מאכל אחד.תלמיד נאמן אמר:מה הסברא ? האם בגלל הפסק ? מאי שנא מ"שהחיינו" ?
האם יש מקור לכלל כזה, שעל מאכל אחד לא מברכים יותר מברכה אחת ?מירער אמר:כי זה מאכל אחד.תלמיד נאמן אמר:מה הסברא ? האם בגלל הפסק ? מאי שנא מ"שהחיינו" ?
אולי כאן?תלמיד נאמן אמר:האם יש מקור לכלל כזה, שעל מאכל אחד אין מברכים יותר מברכה אחת?
משה נפתלי אמר:אולי כאן?תלמיד נאמן אמר:האם יש מקור לכלל כזה, שעל מאכל אחד אין מברכים יותר מברכה אחת?
השורה ביסקויט בקפה – לדעת מג"א (מובא בשער הציון סימן קסח ס"ק סא) צריך לברך שתי ברכות:
'בורא מיני מזונות' על המאפה, ו'שהכל' על המשקה הבלוע בו.
אתה הוא הלומד, וכמעיין המתגבר בעל הבית?!משה נפתלי אמר:כמעיין המתגבר אמר:חס ושלום ברכה לבטלה.כבר כתב מהר"י וייל (מובא בסמ"ע חו"מ סימן ג), שפסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים.
במחילה לא הבנת כלל את דברי המ"א. כוונתו שיברך מקודם על קצת משקה בפני עצמו, ולא שיברך ב' ברכות בזא"ז.משה נפתלי אמר:אולי כאן?תלמיד נאמן אמר:האם יש מקור לכלל כזה, שעל מאכל אחד אין מברכים יותר מברכה אחת?
השורה ביסקויט בקפה – לדעת מג"א (מובא בשער הציון סימן קסח ס"ק סא) צריך לברך שתי ברכות:
'בורא מיני מזונות' על המאפה, ו'שהכל' על המשקה הבלוע בו.
.דרומאי אמר:כוונתו שיברך מקודם על קצת משקה בפני עצמו.
הַשּׁוֹרֶה פַּת כִּיסָנִין בְּיַיִן אוֹ בְּיֵין שָׂרָף, אִם כַּוָּנָתוֹ גַּם בִּשְׁבִיל שְׁתִיַּת הַיַּיִן, שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיַחַד,
נָכוֹן שֶׁיְּבָרֵךְ מִתְּחִלָּה עַל קְצָת יַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ 'בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן' וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ בְּרָכָה עַל הַפַּת הַשָּׁרוּי.
אַף דִּבְ'מָגֵן אַבְרָהָם' כָּתַב שֶׁיְּבָרֵךְ עַל שְׁנֵיהֶם, לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי צָרִיךְ עִיּוּן, וְעַל כֵּן הֶעְתַּקְתִּי רַק דְּנָכוֹן לְכַתְּחִלָּה לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַ'מָּגֵן אַבְרָהָם' מִתְּחִלָּה.
עולם ישר ראיתידרומאי אמר:אתה הוא הלומד, וכמעיין המתגבר בעל הבית?!משה נפתלי אמר:כמעיין המתגבר אמר:חס ושלום ברכה לבטלה.כבר כתב מהר"י וייל (מובא בסמ"ע חו"מ סימן ג), שפסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים.
עולם הפוך ראיתי.
מה ענין הבוז למשא ומתן של הלכה?משה נפתלי אמר:.דרומאי אמר:כוונתו שיברך מקודם על קצת משקה בפני עצמו.
הבוז לשאינם יודעים ספר ומלהגים! כה כתוב ב'משנה ברורה':הַשּׁוֹרֶה פַּת כִּיסָנִין בְּיַיִן אוֹ בְּיֵין שָׂרָף, אִם כַּוָּנָתוֹ גַּם בִּשְׁבִיל שְׁתִיַּת הַיַּיִן, שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיַחַד,
נָכוֹן שֶׁיְּבָרֵךְ מִתְּחִלָּה עַל קְצָת יַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ 'בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן' וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ בְּרָכָה עַל הַפַּת הַשָּׁרוּי..
ומוער ב'שער הציון':אַף דִּבְ'מָגֵן אַבְרָהָם' כָּתַב שֶׁיְּבָרֵךְ עַל שְׁנֵיהֶם, לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי צָרִיךְ עִיּוּן, וְעַל כֵּן הֶעְתַּקְתִּי רַק דְּנָכוֹן לְכַתְּחִלָּה לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַ'מָּגֵן אַבְרָהָם' מִתְּחִלָּה.