איכא בשוקא
משתמש ותיק
אשכול זה מיועד לחומרות, חדשות בעיקרן, שיוכלו בני החבורה להעלות ממה שסברו מעצמם, או שמעו מאחרים.
כאן נוכל לדון על חומרות נפלאות וחדשות.
ובכלל זה גם הרואה חומרה בספרו של אדם, יוכל להעלותה ולדון עליה, כמובן תוך הכבוד הראוי לת"ח.
אני מוסיף קישורים לחומרות שכבר נכתבו והועלו, למען ירוץ הקורא בהן:
א' - בעניין כיסוי הראש בטלית בתפילה.
ב' - בעניין נפנה בזה"ז כנגד כותל.
ג' - שלא להתפרנס מכוללים.
ד' - להיסמך בשעת ברכת כהנים
ה' - להפריש חלה רק מעיסה גדולה.
ו' - לחזור ולתקן כשעשה שמאל קודם ימין.
ז' - שלא ישובו הכהנים למקומם בר"ה מיד אחר קדיש.
ח' - להימנע מלקיחת משכנתא.
ט' - שלא לקנות דירות ירושה.
י' - שלא ליטול במי ברז.
י"א - הרואה המקדש ברגל יקרע אחריו.
י"ב - ליטול ידיו במים אחר נגיעה במנעליו, ואפי' אחר חליצה.
י"ג - שלא ללבוש חגורה או גארטל על הציצית.
י"ד - להשליך לפח שמיטה מאכל כל אחד מבני הבית בשקית נפרדת.
ט"ו - שלא לצלם נרות חנוכה.
ט"ז - לנהוג קדושת שביעית בפירות הדר שחנטו בשישית.
י"ז - לבלוע כזית פת בב"א בשבת בסעודת הבוקר
י"ח - להחזיק מברשות שיניים נפרדות לבשרי ולחלבי.
י"ט - שלא לשטוף החסה של שביעית מהתולעים. כ' - חיוב מדינא לגרש זבובים וחרקים הנחים על מאכלו הקדוש בקדוש"ש.
כ"א - שלא להשליך אפי' ירקות רקובים מפח שמיטה.
כ"ב - שלא לטלטל ברחבת הכותל.
כ"ג - להוציא הביצים והתרופות מדלת המקרר בע"ש.
כ"ד - שלא להביט במבט ביקורתי וזועף על שום אדם.
כ"ה - שיעצרו השומעים את נשימתם בעשרת בני המן.
כ"ו - שהנושם בשוגג או אונס באמצע עשרת בני המן לא יועיל שיחזור ויקרא, ויחזור לראש.
כ"ז - שלא ליתן תבנית מתכת על פלטה בשבת.
כ"ח - שלא ליתן מתנות לאביונים מאוחר ביום הפורים.
כ"ט - לאכול דבר שטיבולו במשקה קודם תפילת מנחה.
ל' - שמי שיש לו פירות שביעית בבית אסור לישב בתענית.
ל"א - לאסור בישול מלח ושאר דברים שאין ניכר בישולם בשבת, אפי' נתבשלו כבר מע"ש.
ל"ב - שאין להישען על מעקה. ל"ג - שיש לעשות מעקה נאה. ל"ד - שלא לעשות המעקה ע"י נכרי.
ל"ה - לחוש שכוונת תאוות האכילה היא כוונה הופכית לכוונת המצוות.
ל"ו - שלא לטלטל מכסה הסיר בשבת.
ל"ז - שלא לצאת מהבית.
ל"ח - שלא לחזור הביתה אחר שיצאו ממנו.
ל"ט - לעמוד בכל התפילה.
מ' - לכתוב סת"ם בכתב אשורי הישן.
מ"א - שלא לטלטל מנורת שבת.
מ"ב - שלא להדליק גפרור מאש בוערת ביו"ט.
מ"ג - להדליק נרות חנוכה דוקא במצית. מ"ד - להשחיר את תחתית בתי התפילין.
מ"ה - שלא להניח בשבת המצקת על הטשולענ"ט שבסיר, ולא ע"ג צלחת ושאר כלי סעודה.
מ"ו - שלא לשלם הבטחתו לילד ליתן לו גלעין משמש ממשמש של שביעית.
מ"ז - להתחתן בליל שישי.
מ"ח - שלא לדפוק כלל בהמן.
מ"ט - לחזור על תיבות המגילה כל זמן הדפיקות בהמן.
נ' - להמתין שעה לאחר אכילת מאכלי חלב קודם שיאכל מאכלי בשר. נ"א - ליטול ידיו על כל כניסה לבית הכסא.
נ"ב - שקשר רפוי בציצית פוסלה.
נ"ג - שהמקבל שבת מוקדם עובר על ספיה לקטן.
נ"ד - שאסור ליתן לקטן לעשות מלאכה בשבילו בע"ש אם הגדול כבר קיבל שבת. נ"ה - שמי שבנו במדינה אחרת מחוייב להפריש בנו ממלאכה לפי שבת דיליה.
כאן נוכל לדון על חומרות נפלאות וחדשות.
ובכלל זה גם הרואה חומרה בספרו של אדם, יוכל להעלותה ולדון עליה, כמובן תוך הכבוד הראוי לת"ח.
אני מוסיף קישורים לחומרות שכבר נכתבו והועלו, למען ירוץ הקורא בהן:
א' - בעניין כיסוי הראש בטלית בתפילה.
ב' - בעניין נפנה בזה"ז כנגד כותל.
ג' - שלא להתפרנס מכוללים.
ד' - להיסמך בשעת ברכת כהנים
ה' - להפריש חלה רק מעיסה גדולה.
ו' - לחזור ולתקן כשעשה שמאל קודם ימין.
ז' - שלא ישובו הכהנים למקומם בר"ה מיד אחר קדיש.
ח' - להימנע מלקיחת משכנתא.
ט' - שלא לקנות דירות ירושה.
י' - שלא ליטול במי ברז.
י"א - הרואה המקדש ברגל יקרע אחריו.
י"ב - ליטול ידיו במים אחר נגיעה במנעליו, ואפי' אחר חליצה.
י"ג - שלא ללבוש חגורה או גארטל על הציצית.
י"ד - להשליך לפח שמיטה מאכל כל אחד מבני הבית בשקית נפרדת.
ט"ו - שלא לצלם נרות חנוכה.
ט"ז - לנהוג קדושת שביעית בפירות הדר שחנטו בשישית.
י"ז - לבלוע כזית פת בב"א בשבת בסעודת הבוקר
י"ח - להחזיק מברשות שיניים נפרדות לבשרי ולחלבי.
י"ט - שלא לשטוף החסה של שביעית מהתולעים. כ' - חיוב מדינא לגרש זבובים וחרקים הנחים על מאכלו הקדוש בקדוש"ש.
כ"א - שלא להשליך אפי' ירקות רקובים מפח שמיטה.
כ"ב - שלא לטלטל ברחבת הכותל.
כ"ג - להוציא הביצים והתרופות מדלת המקרר בע"ש.
כ"ד - שלא להביט במבט ביקורתי וזועף על שום אדם.
כ"ה - שיעצרו השומעים את נשימתם בעשרת בני המן.
כ"ו - שהנושם בשוגג או אונס באמצע עשרת בני המן לא יועיל שיחזור ויקרא, ויחזור לראש.
כ"ז - שלא ליתן תבנית מתכת על פלטה בשבת.
כ"ח - שלא ליתן מתנות לאביונים מאוחר ביום הפורים.
כ"ט - לאכול דבר שטיבולו במשקה קודם תפילת מנחה.
ל' - שמי שיש לו פירות שביעית בבית אסור לישב בתענית.
ל"א - לאסור בישול מלח ושאר דברים שאין ניכר בישולם בשבת, אפי' נתבשלו כבר מע"ש.
ל"ב - שאין להישען על מעקה. ל"ג - שיש לעשות מעקה נאה. ל"ד - שלא לעשות המעקה ע"י נכרי.
ל"ה - לחוש שכוונת תאוות האכילה היא כוונה הופכית לכוונת המצוות.
ל"ו - שלא לטלטל מכסה הסיר בשבת.
ל"ז - שלא לצאת מהבית.
ל"ח - שלא לחזור הביתה אחר שיצאו ממנו.
ל"ט - לעמוד בכל התפילה.
מ' - לכתוב סת"ם בכתב אשורי הישן.
מ"א - שלא לטלטל מנורת שבת.
מ"ב - שלא להדליק גפרור מאש בוערת ביו"ט.
מ"ג - להדליק נרות חנוכה דוקא במצית. מ"ד - להשחיר את תחתית בתי התפילין.
מ"ה - שלא להניח בשבת המצקת על הטשולענ"ט שבסיר, ולא ע"ג צלחת ושאר כלי סעודה.
מ"ו - שלא לשלם הבטחתו לילד ליתן לו גלעין משמש ממשמש של שביעית.
מ"ז - להתחתן בליל שישי.
מ"ח - שלא לדפוק כלל בהמן.
מ"ט - לחזור על תיבות המגילה כל זמן הדפיקות בהמן.
נ' - להמתין שעה לאחר אכילת מאכלי חלב קודם שיאכל מאכלי בשר. נ"א - ליטול ידיו על כל כניסה לבית הכסא.
נ"ב - שקשר רפוי בציצית פוסלה.
נ"ג - שהמקבל שבת מוקדם עובר על ספיה לקטן.
נ"ד - שאסור ליתן לקטן לעשות מלאכה בשבילו בע"ש אם הגדול כבר קיבל שבת. נ"ה - שמי שבנו במדינה אחרת מחוייב להפריש בנו ממלאכה לפי שבת דיליה.