חומרות חדשות

איכא בשוקא

משתמש ותיק
אשכול זה מיועד לחומרות, חדשות בעיקרן, שיוכלו בני החבורה להעלות ממה שסברו מעצמם, או שמעו מאחרים.
כאן נוכל לדון על חומרות נפלאות וחדשות.
ובכלל זה גם הרואה חומרה בספרו של אדם, יוכל להעלותה ולדון עליה, כמובן תוך הכבוד הראוי לת"ח.

אני מוסיף קישורים לחומרות שכבר נכתבו והועלו, למען ירוץ הקורא בהן:
א' - בעניין כיסוי הראש בטלית בתפילה.
ב' - בעניין נפנה בזה"ז כנגד כותל.
ג' - שלא להתפרנס מכוללים.
ד' - להיסמך בשעת ברכת כהנים
ה' - להפריש חלה רק מעיסה גדולה.
ו' - לחזור ולתקן כשעשה שמאל קודם ימין.
ז' - שלא ישובו הכהנים למקומם בר"ה מיד אחר קדיש.
ח' - להימנע מלקיחת משכנתא.
ט' - שלא לקנות דירות ירושה.
י' - שלא ליטול במי ברז.
י"א - הרואה המקדש ברגל יקרע אחריו.
י"ב - ליטול ידיו במים אחר נגיעה במנעליו, ואפי' אחר חליצה.
י"ג - שלא ללבוש חגורה או גארטל על הציצית.
י"ד - להשליך לפח שמיטה מאכל כל אחד מבני הבית בשקית נפרדת.
ט"ו - שלא לצלם נרות חנוכה.
ט"ז - לנהוג קדושת שביעית בפירות הדר שחנטו בשישית.
י"ז - לבלוע כזית פת בב"א בשבת בסעודת הבוקר
י"ח - להחזיק מברשות שיניים נפרדות לבשרי ולחלבי.
י"ט - שלא לשטוף החסה של שביעית מהתולעים. כ' - חיוב מדינא לגרש זבובים וחרקים הנחים על מאכלו הקדוש בקדוש"ש.
כ"א - שלא להשליך אפי' ירקות רקובים מפח שמיטה.
כ"ב - שלא לטלטל ברחבת הכותל.
כ"ג - להוציא הביצים והתרופות מדלת המקרר בע"ש.
כ"ד - שלא להביט במבט ביקורתי וזועף על שום אדם.
כ"ה - שיעצרו השומעים את נשימתם בעשרת בני המן.
כ"ו - שהנושם בשוגג או אונס באמצע עשרת בני המן לא יועיל שיחזור ויקרא, ויחזור לראש.
כ"ז - שלא ליתן תבנית מתכת על פלטה בשבת.
כ"ח - שלא ליתן מתנות לאביונים מאוחר ביום הפורים.
כ"ט - לאכול דבר שטיבולו במשקה קודם תפילת מנחה.
ל' - שמי שיש לו פירות שביעית בבית אסור לישב בתענית.
ל"א - לאסור בישול מלח ושאר דברים שאין ניכר בישולם בשבת, אפי' נתבשלו כבר מע"ש.
ל"ב - שאין להישען על מעקה. ל"ג - שיש לעשות מעקה נאה. ל"ד - שלא לעשות המעקה ע"י נכרי.
ל"ה - לחוש שכוונת תאוות האכילה היא כוונה הופכית לכוונת המצוות.
ל"ו - שלא לטלטל מכסה הסיר בשבת.
ל"ז - שלא לצאת מהבית.
ל"ח - שלא לחזור הביתה אחר שיצאו ממנו.
ל"ט - לעמוד בכל התפילה.
מ' - לכתוב סת"ם בכתב אשורי הישן.
מ"א - שלא לטלטל מנורת שבת.
מ"ב - שלא להדליק גפרור מאש בוערת ביו"ט.
מ"ג - להדליק נרות חנוכה דוקא במצית. מ"ד - להשחיר את תחתית בתי התפילין.
מ"ה - שלא להניח בשבת המצקת על הטשולענ"ט שבסיר, ולא ע"ג צלחת ושאר כלי סעודה.
מ"ו - שלא לשלם הבטחתו לילד ליתן לו גלעין משמש ממשמש של שביעית.
מ"ז - להתחתן בליל שישי.
מ"ח - שלא לדפוק כלל בהמן.
מ"ט - לחזור על תיבות המגילה כל זמן הדפיקות בהמן.
נ' - להמתין שעה לאחר אכילת מאכלי חלב קודם שיאכל מאכלי בשר. נ"א - ליטול ידיו על כל כניסה לבית הכסא.
נ"ב - שקשר רפוי בציצית פוסלה.
נ"ג - שהמקבל שבת מוקדם עובר על ספיה לקטן.
נ"ד - שאסור ליתן לקטן לעשות מלאכה בשבילו בע"ש אם הגדול כבר קיבל שבת. נ"ה - שמי שבנו במדינה אחרת מחוייב להפריש בנו ממלאכה לפי שבת דיליה.
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
פותח הנושא
וזה החילי, חומרא ששמעתי מזה זמן מת"ח אחד:
במשנ"ב (ח ד) כתב בשם הב"ח לכסות ראשו כל התפילה מרישא ועד גמירא, והביא שכן נהג האריז"ל, ומהמג"א שלא יכסה לגמרי כדי שיראו תש"ר שדינם להתגלות, אך במשנ"ב (כז מה) כתב דטוב שגם הקשר יהא מגולה, וצ"ע.
וחידש החכם ההוא שיעשה חור בטליתו כנגד מקום קשר תש"ר.
 

אור החכמה

משתמש ותיק
איכא בשוקא אמר:
אשכול זה מיועד לחומרות, חדשות בעיקרן, שיוכלו בני החבורה להעלות ממה שסברו מעצמם, או שמעו מאחרים.
כאן נוכל לדון על חומרות נפלאות וחדשות.
ובכלל זה גם הרואה חומרה בספרו של אדם, יוכל להעלותה ולדון עליה, כמובן תוך הכבוד הראוי לת"ח.



לענ"ד צריך לפתוח אשכול מקביל על "קולות חדשות"...
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אוהב שלום אמר:
יש חומרות ש 70 שנה בשוק והם חדשות, למה אתה קורא "חדש" מאתמול?
לא, לכל חומרא נפלאה אני קורא חדשה, אא"כ נתקבלה בקרב כלל ישראל.
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור החכמה אמר:
לענ"ד צריך לפתוח אשכול מקביל על "קולות חדשות"...
קריינא דאיגרתא.
(אמנם יש בעיה באשכול מקביל שכזה, שיבואו אינשי דלא מעלי, ויביאו קולות שבעיני יחידים אינן קולות, וישתמשו בזה לבזותם ולחרפם.)
 

אור החכמה

משתמש ותיק
איכא בשוקא אמר:
אמנם יש בעיה באשכול מקביל שכזה, שיבואו אינשי דלא מעלי, ויביאו קולות שבעיני יחידים אינן קולות, וישתמשו בזה לבזותם ולחרפם.
החשש של מר ייתכן גם בנוגע לחומרות חדשות... ונחכה ונראה...
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
איכא בשוקא אמר:
וזה החילי, חומרא ששמעתי מזה זמן מת"ח אחד:
במשנ"ב (ח ד) כתב בשם הב"ח לכסות ראשו כל התפילה מרישא ועד גמירא, והביא שכן נהג האריז"ל, ומהמג"א שלא יכסה לגמרי כדי שיראו תש"ר שדינם להתגלות, אך במשנ"ב (כז מה) כתב דטוב שגם הקשר יהא מגולה, וצ"ע.
וחידש החכם ההוא שיעשה חור בטליתו כנגד מקום קשר תש"ר.


לא רק שצריך חור גדול כי הטלית זזה, אלא שזה פוגם בזה אלי ואנוהו של הטלית, ואע''ג דאדרבה זה אנוהו לקיים את דברי הקבלה, מ''מ בעיני ההמון אינו נראה כעת ואנוהו אלא א''כ יתפשט החומרא, ולכשתתפשט.
 
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור החכמה אמר:
החשש של מר ייתכן גם בנוגע לחומרות חדשות... ונחכה ונראה...
אמת, ולכן לא פתחתי את האשכול הזה עד שראיתי שהם דוחפים מרכולתם בכל מקום, אמרתי שאולי אשכול זה יאפשר דיון מכובד ולא מתלוצץ, כיון שהוא ידון בחומרות באופן רציני, אבל קולות מעצם טבען אנשים לוקחים את הרב המיקל פחות ברצינות (ואכמ"ל הטעם לזה).
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
פותח הנושא
חומרא נוספת ששמעתי (אף שהיו שהתווכחו עליה) היא, דאיתא בשו"ע שהנפנה ליד כותל יכול לכוון עצמו למזרח, ותמה במג"א (ג ג) מ"ש ממי שמיטתו למזרח שאסור, ותי' דבבית הכסא אין השראת שכינה, או משום דהרגילות להיות ע םאשתו בחדר אין בזה הסתרה והדר הביזוי כלפי שמיא, ולכאורה א"כ בזה"ז דהכל נפנים בחדרי חדרים יהא איסור ליפנות לדרום.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
בתורה אין קולות וחומרות, יש הלכה.

יש מושג של קולא וחומרא רק כאשר מתייחסים לפוסק פלוני מול פוסק אלמוני, כשזה מתיר וזה אוסר.

רק בדורנו נוצר מצב שאנשים מזלזלים בשאט נפש באיסורי דאורייתא (בעיקר בין אדם לחבירו, או ענייני ממונות) אבל מציגים את עצמם כ"מחמירים", בנוסח צדיקי הדורות הקודמים שלא רצו לאכול ממה שהורה בו רב והתיר ע"י ביטול ברוב וכדומה.
 

מביט ומשיב

משתמש ותיק
מי שרוצה חומרה אמיתית על באמת-אז בבקשה שלא יקבל כסף מהכולל שלו....
הנה ידועים דברי הרמב"ם (סוף שמיטה ויובל) ולא שבט לוי בלבד אלא כל מי וכו' ה"ז נתקדש וכו' ויספיק לו מנת וכו'
ולכאו' הוא המקור למושג הכוללים וכידוע שמצטטים ר"מ זה הרבה מאוד
ובכן-בדרך אמונה על הלכה זו כתב בפשיטות שבודאי שלאותו אחד אסור להתפרנס מתרומות שע"ז כותב הר"מ בהלכות ת"ת שזה חלול השם, אלא (בכדי לישב סתירה זו )מסביר פשט בר"מ שמשמים יסדרו את פרנסתו ע"כ דבריו. והנה הלכה למעשה מסתבר שאין בזה בעיה והנח לישראל, אבל חומרא זה ודאי...... נראה מי יהיה המחמיר הראשון....
 

כרם

משתמש ותיק
זו היא חומרא דאתי לידי קולא, בבקשה להוסיף באשכול על קולות חדשות את המקבילה:
מי שרוצה קולא אמיתית על באמת - אז באמת שלא יקבל כסף מהכולל שלו... ויסגור את הגמרא ויעסוק באיזה מלאכה כדי להתפרנס....
מי שיכול להסתדר כלכלית בלי לסגור את הגמרא, ולשקוד על תלמודו, ובמקום זה הוא הולך לעסוק לפרנסתו (ובפרט אם עוסק גם לצרכי מותרות לא רק לפרנסתו), בבקשה שילך לחפש את הקולא התורנית לזה...
 

עלה מבבל

משתמש ותיק
חתחתול אמר:
מי שרוצה חומרה אמיתית על באמת-אז בבקשה שלא יקבל כסף מהכולל שלו....
הנה ידועים דברי הרמב"ם (סוף שמיטה ויובל) ולא שבט לוי בלבד אלא כל מי וכו' ה"ז נתקדש וכו' ויספיק לו מנת וכו'
ולכאו' הוא המקור למושג הכוללים וכידוע שמצטטים ר"מ זה הרבה מאוד
ובכן-בדרך אמונה על הלכה זו כתב בפשיטות שבודאי שלאותו אחד אסור להתפרנס מתרומות שע"ז כותב הר"מ בהלכות ת"ת שזה חלול השם, אלא (בכדי לישב סתירה זו )מסביר פשט בר"מ שמשמים יסדרו את פרנסתו ע"כ דבריו. והנה הלכה למעשה מסתבר שאין בזה בעיה והנח לישראל, אבל חומרא זה ודאי...... נראה מי יהיה המחמיר הראשון....

לך קל לדבר כן, שכן אתה עומד לקבל הרבה כסף מהקואליציה הנוכחית, בהלצה כמובן.
 

כרם

משתמש ותיק
עלה מבבל אמר:
חתחתול אמר:
מי שרוצה חומרה אמיתית על באמת-אז בבקשה שלא יקבל כסף מהכולל שלו....
הנה ידועים דברי הרמב"ם (סוף שמיטה ויובל) ולא שבט לוי בלבד אלא כל מי וכו' ה"ז נתקדש וכו' ויספיק לו מנת וכו'
ולכאו' הוא המקור למושג הכוללים וכידוע שמצטטים ר"מ זה הרבה מאוד
ובכן-בדרך אמונה על הלכה זו כתב בפשיטות שבודאי שלאותו אחד אסור להתפרנס מתרומות שע"ז כותב הר"מ בהלכות ת"ת שזה חלול השם, אלא (בכדי לישב סתירה זו )מסביר פשט בר"מ שמשמים יסדרו את פרנסתו ע"כ דבריו. והנה הלכה למעשה מסתבר שאין בזה בעיה והנח לישראל, אבל חומרא זה ודאי...... נראה מי יהיה המחמיר הראשון....

לך קל לדבר כן, שכן אתה עומד לקבל הרבה כסף מהקואליציה הנוכחית, בהלצה כמובן
מי שעונה בכתב קטן - שהציבור לא קורא - נקרא מכה רעהו בסתר?!
 
 

עלה מבבל

משתמש ותיק
כרם אמר:
עלה מבבל אמר:
חתחתול אמר:
מי שרוצה חומרה אמיתית על באמת-אז בבקשה שלא יקבל כסף מהכולל שלו....
הנה ידועים דברי הרמב"ם (סוף שמיטה ויובל) ולא שבט לוי בלבד אלא כל מי וכו' ה"ז נתקדש וכו' ויספיק לו מנת וכו'
ולכאו' הוא המקור למושג הכוללים וכידוע שמצטטים ר"מ זה הרבה מאוד
ובכן-בדרך אמונה על הלכה זו כתב בפשיטות שבודאי שלאותו אחד אסור להתפרנס מתרומות שע"ז כותב הר"מ בהלכות ת"ת שזה חלול השם, אלא (בכדי לישב סתירה זו )מסביר פשט בר"מ שמשמים יסדרו את פרנסתו ע"כ דבריו. והנה הלכה למעשה מסתבר שאין בזה בעיה והנח לישראל, אבל חומרא זה ודאי...... נראה מי יהיה המחמיר הראשון....

לך קל לדבר כן, שכן אתה עומד לקבל הרבה כסף מהקואליציה הנוכחית, בהלצה כמובן
מי שעונה בכתב קטן - שהציבור לא קורא - נקרא מכה רעהו בסתר?!
זהו אכן חומרא חדשה...
ולגוף הענין תקרא הכתב הקטן, ותראה שאיננו מכה כלל.
ומ"מ משום והייתם נקיים הגדלתיו קצת
 

כרם

משתמש ותיק
עלה מבבל אמר:
כרם אמר:
יש הודעות שלפי העניין מוכרחות להיכתב כך. אם זה קיים - זו פונקצייה הכרחית. 
@כרם 

אני בס"ה העתקתי באותיות גדולות מה שכתב לפני @למה זה תשאל לשמי בכתב קטנטן, ומי שלא תפס את זה מתלונן עלי.
וזו הוכחה שאף אחד לא קורא מה שכתוב בכתב קטן.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ראיתי בספר שמביא מנהגי מרן הגר"ש דבליצקי זצוק"ל שהיה מחמיר ומקפיד בדווקא לסמוך על משהו בשעת ברכת כהנים (ולא לעמוד עמידה גמורה), כיון שעל פי קבלה יש ענין בדווקא שהמתברכים ישבו בשעת ברכ"כ, ועל פי נגלה ה"מנהג" הוא לעמוד, ומפורש במשנה ברורה שאין זה מעיקר הדין אלא מנהג בעלמא, (שמה שנאמר שנשיאת כפים צריך עמידה קאי רק על הכהנים המברכים), ולכן כדי לצאת ידי שניהם נהג להקפיד לסמוך שסמיכ ה כישיבה, ואינו נראה כישיבה ואין זה נגד המנהג.
 
נתגלתה חומרה חדשה:

כדי להפריש חלה בברכה ללא חשש, צריך ללוש בצק במשקל 6 ק"ג קמח, ולעשות ממנו חלה אחת גדולה.
וזה החשבון:
כידוע שאי אפשר להפריש חלה משנה על חברתה, ואם גלגל עיסה חציה משנה זו וחציה משנה אחרת, אם הדין שאין מפרישים משנה על חברתה הוא דאורייתא, אם כן אין העיסה חייבת בחלה. (הד"א נוקט שהוא דרבנן אבל י"א שהוא דאורייתא)
ובגלגל עיסה מקמח חול נסתפק בד"א, ויש לומר דלא אזלינן בתר שעה שגדלו החיטין שהרי אז לא היו בני חיובא, ורק שנכנסו לארץ וגלגל נעשו בני חיובא.
ואם כן אם מגלגל עיסה שמעורב בה חיטת א"י וחיטת חול, אינה חייב בחלה עד שיהיה כדי שיעור חלה לכל הפחות מקמח א"י או מקמח חו"ל כי הם משתי שנים ואינם מצטרפים.
ומעתה, ברוב קמחים שלנו מעורב קמח א"י עם קמח חו"ל ואין ידוע השיעור, (מסיבות טכניות לפעמים מערבים שיעורים שונים)
ולכן אין אפשר להפריש חלה בברכה עד שיהיו שני שעורי חלה, ואז ודאי יש שיעור מכל מין ומין.
וכידוע שקמחים שלנו כדי שיהיה חמשת רבעים לשיעור הגדול צריך 3 ק"ג קמח.
וכיון שצריך שני שעורים צריך ללוש עיסה של 6 ק"ג.
ודעת החזו"א שעיסה על מנת לחלק, חשיב גם ברוצה לחלקה לכיכרות כיכרות לעצמו אם מקפיד על נשיכתן (ונשאר בצ"ע)
ומעתה כדי שיהיה חייב ודאי צריך לעשת פת אחת מרובה מ6 ק"ג קמח, ורק אז יכול להפריש חלה בברכה ללא חשש.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
לכן אין אפשר להפריש חלה בברכה עד שיהיו שני שעורי חלה, ואז ודאי יש שיעור מכל מין ומין.
בעניותי לא הבנתי מנא לך שכשיש שני שיעורי חלה יש בודאות שיעור שלם מכל מין ומין, אולי יש יותר מכשיעור ממין אחד ופחות מכשיעור ממין השני, ואז יתכן שהוא מפריש מפטור על החיוב.
פינחס רוזנצוויג אמר:
ודעת החזו"א שעיסה על מנת לחלק, חשיב גם ברוצה לחלקה לכיכרות כיכרות לעצמו אם מקפיד על נשיכתן (ונשאר בצ"ע)
ומעתה כדי שיהיה חייב ודאי צריך לעשת פת אחת מרובה מ6 ק"ג קמח, ורק אז יכול להפריש חלה בברכה ללא חשש.
למה לא סגי ליה שיעשה חלות קטנות שאינו מקפיד על נשיכתן?
 

רימון

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
נתגלתה חומרה חדשה:

כדי להפריש חלה בברכה ללא חשש, צריך ללוש בצק במשקל 6 ק"ג קמח, ולעשות ממנו חלה אחת גדולה.
וזה החשבון:
כידוע שאי אפשר להפריש חלה משנה על חברתה, ואם גלגל עיסה חציה משנה זו וחציה משנה אחרת, אם הדין שאין מפרישים משנה על חברתה הוא דאורייתא, אם כן אין העיסה חייבת בחלה. (הד"א נוקט שהוא דרבנן אבל י"א שהוא דאורייתא)
ובגלגל עיסה מקמח חול נסתפק בד"א, ויש לומר דלא אזלינן בתר שעה שגדלו החיטין שהרי אז לא היו בני חיובא, ורק שנכנסו לארץ וגלגל נעשו בני חיובא.
ואם כן אם מגלגל עיסה שמעורב בה חיטת א"י וחיטת חול, אינה חייב בחלה עד שיהיה כדי שיעור חלה לכל הפחות מקמח א"י או מקמח חו"ל כי הם משתי שנים ואינם מצטרפים.
ומעתה, ברוב קמחים שלנו מעורב קמח א"י עם קמח חו"ל ואין ידוע השיעור, (מסיבות טכניות לפעמים מערבים שיעורים שונים)
ולכן אין אפשר להפריש חלה בברכה עד שיהיו שני שעורי חלה, ואז ודאי יש שיעור מכל מין ומין.
וכידוע שקמחים שלנו כדי שיהיה חמשת רבעים לשיעור הגדול צריך 3 ק"ג קמח.
וכיון שצריך שני שעורים צריך ללוש עיסה של 6 ק"ג.
ודעת החזו"א שעיסה על מנת לחלק, חשיב גם ברוצה לחלקה לכיכרות כיכרות לעצמו אם מקפיד על נשיכתן (ונשאר בצ"ע)
ומעתה כדי שיהיה חייב ודאי צריך לעשת פת אחת מרובה מ6 ק"ג קמח, ורק אז יכול להפריש חלה בברכה ללא חשש.
אם כבר, יש להקפיד דווקא לאפות החלה על הצד של התנור כדרך שאופים הפתות, אבל לחשוש שתוך תבנית וכדומה לא נחשב לאפיה, וזה תלוי במח' ר"י ור"ל על אילפס, ויש לחשוש לחומרא לראשונים שפסקו שכל מה שלא הוי על גבי האור אינו אפייה, וא"כ כל כמה שלא אופים על האור ממש, יש חשש של סופגנין.
 

רימון

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
לכן אין אפשר להפריש חלה בברכה עד שיהיו שני שעורי חלה, ואז ודאי יש שיעור מכל מין ומין.
בעניותי לא הבנתי מנא לך שכשיש שני שיעורי חלה יש בודאות שיעור שלם מכל מין ומין, אולי יש יותר מכשיעור ממין אחד ופחות מכשיעור ממין השני, ואז יתכן שהוא מפריש מפטור על החיוב.
פינחס רוזנצוויג אמר:
ודעת החזו"א שעיסה על מנת לחלק, חשיב גם ברוצה לחלקה לכיכרות כיכרות לעצמו אם מקפיד על נשיכתן (ונשאר בצ"ע)
ומעתה כדי שיהיה חייב ודאי צריך לעשת פת אחת מרובה מ6 ק"ג קמח, ורק אז יכול להפריש חלה בברכה ללא חשש.
למה לא סגי ליה שיעשה חלות קטנות שאינו מקפיד על נשיכתן?
ברור שאפשר ליישב, אבל אם זה דרכך ליישב הדברים כלך אצל האשכול של הקולות. אנן החומרות עסקינן.
 

בן אבנר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
לכן אין אפשר להפריש חלה בברכה עד שיהיו שני שעורי חלה, ואז ודאי יש שיעור מכל מין ומין.
בעניותי לא הבנתי מנא לך שכשיש שני שיעורי חלה יש בודאות שיעור שלם מכל מין ומין, אולי יש יותר מכשיעור ממין אחד ופחות מכשיעור ממין השני, ואז יתכן שהוא מפריש מפטור על החיוב.

הכל נבלל בשוה, ומפריש משניהם, [אולי צריך להפריש כמה כזיתים]
 

כרם

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
יושב אוהלים אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
לכן אין אפשר להפריש חלה בברכה עד שיהיו שני שעורי חלה, ואז ודאי יש שיעור מכל מין ומין.
בעניותי לא הבנתי מנא לך שכשיש שני שיעורי חלה יש בודאות שיעור שלם מכל מין ומין, אולי יש יותר מכשיעור ממין אחד ופחות מכשיעור ממין השני, ואז יתכן שהוא מפריש מפטור על החיוב.

הכל נבלל בשוה, ומפריש משניהם, [אולי צריך להפריש כמה כזיתים]

הרי באשכול חומרות עסקינן, וודאי יש להחמיר כמ"ד שקמח בקמח אינו לח בלח.
 

בן אבנר

משתמש ותיק
כרם אמר:
בן אבנר אמר:
יושב אוהלים אמר:
בעניותי לא הבנתי מנא לך שכשיש שני שיעורי חלה יש בודאות שיעור שלם מכל מין ומין, אולי יש יותר מכשיעור ממין אחד ופחות מכשיעור ממין השני, ואז יתכן שהוא מפריש מפטור על החיוב.

הכל נבלל בשוה, ומפריש משניהם, [אולי צריך להפריש כמה כזיתים]

הרי באשכול חומרות עסקינן, וודאי יש להחמיר כמ"ד שקמח בקמח אינו לח בלח.
המ"ד הזה סובר כן אף כשעירב בו מים ונעשה עיסה?
 
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
פותח הנושא
חומרא נוספת ששמעתי בעבר:
בשבת סא. מובא שרב שמן בר אבא נעל לר' יוחנן נעל ימין תחילה (דעת ר"י שנועלים נעל שמאל לפני ימין, ודלא כמנהגנו) ואמר לו ר' יוחנן שיחלוץ את נעל ימין,ו ינעל לו נעל שמאל, ואח"כ ינעל לו נעל ימין.
וא"כ, כשאדם נועל כהיום נעל שמאל תחילה, או קושר נעל ימין תחילה, יחזור ויחלוץ או יפרום שרוכו, וינעל כסדר.
והוסיף אותו יר"ש ואמר, דאף הרוחץ תחילה צד שמאלו, יחזור ויצא וילכלך עצמו שיעור מקלחת וירחץ כסדר.
 
חלק עליון תַחתִית