משה נפתלי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אני מדבר על דברים מפורשים שאין ספק שנשמטו ממנו כי אם היה רואה היה מזכיר שהם נגד דבריו (ויש כמה כאלה).
איני מאמין.
יש כמה כאלה, ואביא מקופיא מה שזכור לי כעת, ושמא ספר הלכות גדולות שבידינו אינו מוסמך, אני יכול להביא עוד אבל איני רוצה להכביד.
גוי שהביא מחוץ לתחום ב' דברים לב' ישראלים, אם יכולים להחליף ולהיות מותרים- המשנ''ב בסעיף ח בס''ק לז, כתב דאסור, על פי המג''א שכתב כן בשם הכנסת הגדולה, ובשער הציון הביא דהאליה רבה הקשה על זה והתוספת שבת יישב הקושיה, ועל כן פסק במשנ''ב לאיסורא, ע''כ, אבל בה''ג בהל' עירובין בעמוד קסט, כתב להדיא דשרי להחליף.
עבר והתפלל לאחר ד' שעות יש לו שכר תפילה שלא בזמנה- הב''י והב''ח והט''ז והמשנ''ב בסעיף א, דנו אם זה מתורת תשלומין או מטעם אחר, ונפק''מ אם לא התפלל בזמנו במזיד דלא שייך תשלומין וכן נפק''מ אם יכול להתפלל רק עד חצות או עד זמן מנחה גדולה, ויש להעיר דבה''ג בהל' תפילה בעמוד מו, כתב להדיא דזה מתורת תשלומין ויכול להתפלל עד זמן מנחה.
נטילה לחצאין אי שרי לכתחילה- הביאור הלכה בסעיף א ד''ה והוא גדול, הקשה כיצד הכשירו סמ''ג וסמ''ק ליטול מתוך נקב שאינו כונס משקה, הא עביד טיף טיף וכה''ג אסור ליטול לכתחילה, כדכתב המג''א בסי' קסב ס''ק ה, ע''כ, והמג''א שם הוציא דין זה מחמת קושיה שהיתה לו על הגמ' בגיטין, דלמה שביק הש''ס מתני' ונקיט דברי אמורא, ומחמת כן הסיק דמתני' לכתחילה והגמרא איירי רק בדיעבד, ולכתחילה אסור, ע''כ, והשתא קושיית הביאור הלכה בנויה על יסוד המג''א, ויסוד המג''א בנוי על קושיה, אולם כבר תירץ את קושיית המג''א הר''ש משאנץ במס' ידיים א,א, דלא מייתי ממתני' כיון שיש בזה פלוגתא בתוספתא, לכך מייתי לאמורא שפסק הלכה בזה, ולפי זה מוכרח דסובר הר''ש דאף הש''ס איירי בלכתחילה, ולפי זה נפיק לן שאפשר דיהיה שרי לכתחילה, ועוד דגם קושיית הביאור הלכה מסייעת להוכיח דלא כהמג''א, וצ''ע.
לא אמר על הניסים בברכת המזון של סעודת פורים האם חוזר- המשנ''ב בסעיף ג ס''ק טו, הביא בזה מחלוקת אחרונים, ויסוד מחלוקתם תלוי אי חובת סעודת פורים בפת, ע''כ, ולכאו' קשה הא בשבת כד., מספקא לן גבי על הניסים דחנוכה אי מדכרינן בברכהמ''ז, האם נימא דכיון דחנוכה דרבנן לא מדכרי' או דנזכיר לפרסומי ניסא, ומסקי' דאינו מזכיר ואם בא להזכיר מזכיר בהודאה, דהיינו שאינו חובה להזכיר, וממילא ה''ה לעל הניסים דפורים דמאי שנא, וא''כ אף אי חובה לאכול סעודת פורים בפת מ''מ אינו חובה להזכירו בברכהמ''ז, וא''כ ודאי שאינו חוזר, ואי נימא דשאני פורים דבעי' נזכרים ונעשים, א''כ מה לי אם חובה בפת או לא, הא בברכות מט:, דתלי' לחזרה בברכהמ''ז, באי בעי אכיל, לא איירי' גבי פורים, וא''כ נימא דחוזר אף אם אינו חובה לאכול דבעי' נזכרים ונעשים, דאי שאני פורים א''כ שאני גם בזה, ואפשר דס''ל דבחנוכה אין חיוב לאכול פת, וא''כ כיון דבפורים חובה לאכול, א''כ מהאי טעמא דבעלמא אם חובה לאכול חוזר, ה''ה דנימא דבפורים כיון דחייב לאכול יהיה חייב להזכיר וממילא גם יחזור, דהא טעמא דכשמחוייב לאכול חוזר הוא כיון דהאי סעודה חשובה וממילא גם הברכה חשובה, ולכך צריך לחזור, וא''כ מהאי טעמא נמי נימא דבפורים יהיה חייב להזכיר בשונה מחנוכה, ודוחק, ועוד דמדברי בה''ג בהל' מגילה בעמוד רלז, מבואר להדיא דבברכת המזון אינו חובה ואם רוצה להזכיר מזכיר, ועוד דהטור בסו''ס קפז, כתב להדיא דאינו חוזר, וכן הביא שם הב''י מהרמב''ם ומעוד כמה ראשונים, וכ''כ הרמ''א שם, וצ''ע.
(עד מתי אפשר להתפלל מנחה וכן אם התחיל קודם הזמן אם יכול לסיים לאחר הזמן- המשנ''ב בסעיף א בס''ק יד, נקט בפשיטות דצריך לגמור התפילה קודם שיעבור זמן תפילה, וקשה דהאשכול בליקוטים מהל' תפילה ד''ה ונשאל (לט:), הביא תשובת רב האי ורב שרירא שכתבו להדיא דאף אם יודע שיעבור הזמן עד שיתפלל יתפלל ויגמור אפי' בלילה וכן כתבו גבי חזרת הש"צ, וכתבו דהכין מנהגא דרבנן כד דחקא העת, ע''כ.)
אמנם האשכול אלבעק הוא מהנדפסים מחדש.
