לאבי בביתו היה מאז ומעולם שק מלא במציאות שממתינות לאליהו, ולי אין כי אני חלוק עליו בכמה דינים בהל' מציאות.עלה מבבל אמר:עפ"י הלכה המוצא דבר שאין בו סימן באופן שאין אומרים שהבעל נתייאש, יהא מונח עד שיבוא אליהו, וכן יש עוד אופנים אשר הדין כן.
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו,
הרי היה צריך להיות אוצרות אדירים מכל שנות הגלות וקודם לכן.
גם את זה אליהו יגלה לנו...עלה מבבל אמר:היכן נמצאים כל החפצים האלו?
עלה מבבל אמר:עפ"י הלכה המוצא דבר שאין בו סימן באופן שאין אומרים שהבעל נתייאש, יהא מונח עד שיבוא אליהו, וכן יש עוד אופנים אשר הדין כן.
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו,
הרי היה צריך להיות אוצרות אדירים מכל שנות הגלות וקודם לכן.
האם יורשיו מחויבים אף הם בשמירת האבדה עד שיבוא אליהו?עלה מבבל אמר:עפ"י הלכה המוצא דבר שאין בו סימן באופן שאין אומרים שהבעל נתייאש, יהא מונח עד שיבוא אליהו, וכן יש עוד אופנים אשר הדין כן.
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו,
הרי היה צריך להיות אוצרות אדירים מכל שנות הגלות וקודם לכן.
א"כ היה צריך לכתוב עד זיבולא בתרייתא, ולא עד שיבוא אליהו (הגם שאנו מאמינים שיכול לבוא בכל יום)הצעיר שבחבורה אמר:האם יורשיו מחויבים אף הם בשמירת האבדה עד שיבוא אליהו?עלה מבבל אמר:עפ"י הלכה המוצא דבר שאין בו סימן באופן שאין אומרים שהבעל נתייאש, יהא מונח עד שיבוא אליהו, וכן יש עוד אופנים אשר הדין כן.
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו,
הרי היה צריך להיות אוצרות אדירים מכל שנות הגלות וקודם לכן.
דינו ש"יהא מונח עד שיבא אליהו" אך אצל מי?תיובתא אמר:א"כ היה צריך לכתוב עד זיבולא בתרייתא, ולא עד שיבוא אליהו (הגם שאנו מאמינים שיכול לבוא בכל יום)הצעיר שבחבורה אמר:האם יורשיו מחויבים אף הם בשמירת האבדה עד שיבוא אליהו?עלה מבבל אמר:עפ"י הלכה המוצא דבר שאין בו סימן באופן שאין אומרים שהבעל נתייאש, יהא מונח עד שיבוא אליהו, וכן יש עוד אופנים אשר הדין כן.
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו,
הרי היה צריך להיות אוצרות אדירים מכל שנות הגלות וקודם לכן.
אצל מי יכול להיות? המוצא - כבר מת, להשאיר "מונח" ברחוב - פירוש הדבר לאבד החפץ שוב, כל מה שנשאר אלו הצאצאים. אומנם המנהג אינו כן, וכנראה שהסיבה כדבריך.הצעיר שבחבורה אמר:דינו ש"יהא מונח עד שיבא אליהו" אך אצל מי?תיובתא אמר:א"כ היה צריך לכתוב עד זיבולא בתרייתא, ולא עד שיבוא אליהו (הגם שאנו מאמינים שיכול לבוא בכל יום)הצעיר שבחבורה אמר:האם יורשיו מחויבים אף הם בשמירת האבדה עד שיבוא אליהו?
עלו בסערה השמים...עלה מבבל אמר:ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?
כי הם קיוו שאליהו יבוא לפני זיבולא בתרייתא......תיובתא אמר:א"כ היה צריך לכתוב עד זיבולא בתרייתא, ולא עד שיבוא אליהו (הגם שאנו מאמינים שיכול לבוא בכל יום)הצעיר שבחבורה אמר:האם יורשיו מחויבים אף הם בשמירת האבדה עד שיבוא אליהו?עלה מבבל אמר:עפ"י הלכה המוצא דבר שאין בו סימן באופן שאין אומרים שהבעל נתייאש, יהא מונח עד שיבוא אליהו, וכן יש עוד אופנים אשר הדין כן.
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו,
הרי היה צריך להיות אוצרות אדירים מכל שנות הגלות וקודם לכן.
זהו השאלה,דער איד אמר:עלה מבבל אמר:ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו,
אצל הגרי"ז היה כזה 'אוצר', ומי שמכיר את ההלך ילך בבריסק, מסתמא עד היום זה שמור אצל הנכד...
עובדות.jpg
תמוהפריחת ההרים אמר:מחומר הקושיא נראה לענ"ד להציע תירוץ:
עד שיבא אליהו, היינו עד שיהיה בירור, כגון אם היה בא אליהו הנביא ומגלה.
אבל באמת לא עתיד אליהו לגלות כל אבידה של מי היא. ולכן ברגע שחולפות שנים רבות עד שברור שאין סיכוי למצוא את בעל האבדה, פטור מלהשיב ולשמור עליה.
(ואם הכונה שאליהו אכן עתיד לגלות, למה צריך לשמור כסף, יוכל לגלות הכל)
אולי ראיה מכאן:פריחת ההרים אמר:מחומר הקושיא נראה לענ"ד להציע תירוץ:
עד שיבא אליהו, היינו עד שיהיה בירור, כגון אם היה בא אליהו הנביא ומגלה.
אבל באמת לא עתיד אליהו לגלות כל אבידה של מי היא. ולכן ברגע שחולפות שנים רבות עד שברור שאין סיכוי למצוא את בעל האבדה, פטור מלהשיב ולשמור עליה.
(ואם הכונה שאליהו אכן עתיד לגלות, למה צריך לשמור כסף, יוכל לגלות הכל)
ומי יחליט מתי אפסה הסיכוי, וכן מ"מ מה יעשה אז עם החפץ, הרי אינו שלופריחת ההרים אמר:אולי ראיה מכאן:פריחת ההרים אמר:מחומר הקושיא נראה לענ"ד להציע תירוץ:
עד שיבא אליהו, היינו עד שיהיה בירור, כגון אם היה בא אליהו הנביא ומגלה.
אבל באמת לא עתיד אליהו לגלות כל אבידה של מי היא. ולכן ברגע שחולפות שנים רבות עד שברור שאין סיכוי למצוא את בעל האבדה, פטור מלהשיב ולשמור עליה.
(ואם הכונה שאליהו אכן עתיד לגלות, למה צריך לשמור כסף, יוכל לגלות הכל)
שולחן ערוך חושן משפט הלכות אבידה ומציאה סימן רסז סעיף טו
הכריז ולא באו הבעלים, תהא המציאה מונחת אצלו עד שיבא אליהו.
ש"ך חושן משפט סימן רסז ס"ק יג
בדבר שיש בו סי' דאיכא למיחש כל שעה שמא יבא בעליו לכך יהא מונח עד שיבא אליהו ודו"ק
משמע שכל החובה, שמא יבוא הבעלים, אבל לא שמא יבוא מחר אליהו ויגלה לנו. וכנ"ל כי לא עתיד לגלות.
השאלה הוא גם בדור הזה, הרי אנו כבר שבעים שנה אחר השואה, ואני ואתה יושבים ב"ה בבתינו שלוים ושקטים, והשאלה הוא עלי ועליךלבי במערב אמר:בטלטולי הגלות אבדו לרוב גם חפצי וספרי הבית עצמו, ואצ"ל הנהו אבדות שאיש אינו מכיר בעליהם.
יתכן שיהא מקום לשאלה זו בדור הבא, אם ח"ו לא יבוא עד אז משיח צדקנו לגאלנו.
בדברים פשוטים שמים דמיהם.ה' הוא האלוקים אמר:יש שיטות ששם דמיהם ומשתמש בהם.
כמעיין המתגבר אמר:לאבי בביתו היה מאז ומעולם שק מלא במציאות שממתינות לאליהו, ולי אין כי אני חלוק עליו בכמה דינים בהל' מציאות.עלה מבבל אמר:עפ"י הלכה המוצא דבר שאין בו סימן באופן שאין אומרים שהבעל נתייאש, יהא מונח עד שיבוא אליהו, וכן יש עוד אופנים אשר הדין כן.
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו,
הרי היה צריך להיות אוצרות אדירים מכל שנות הגלות וקודם לכן.
כמדו' שלדעת הגריש"א גם אין חייבים לרשום בפנקס (אליהו ידע גם א"ז...)אוהב שלום אמר:כמעיין המתגבר אמר:לאבי בביתו היה מאז ומעולם שק מלא במציאות שממתינות לאליהו, ולי אין כי אני חלוק עליו בכמה דינים בהל' מציאות.עלה מבבל אמר:עפ"י הלכה המוצא דבר שאין בו סימן באופן שאין אומרים שהבעל נתייאש, יהא מונח עד שיבוא אליהו, וכן יש עוד אופנים אשר הדין כן.
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו,
הרי היה צריך להיות אוצרות אדירים מכל שנות הגלות וקודם לכן.
גם לאמי.
בכל מקרה אני מעריך את החפץ ורושם בפנקס.
וחוץ מזה שלא כל מציאה חייבים להרים אז כך שזה לא שק...
חס ושלום, להדיא אמרינן שם דמיהן ומניחם, ודי לנו בחידוש התמוה שמניחם לאו דוקא אלא סגי ברישום בפנקס, ואם גם זה לא צריך כיצד נפרנס את דברי הגמרא שהצריך להניחם.דניאלי אמר:כמדו' שלדעת הגריש"א גם אין חייבים לרשום בפנקס (אליהו ידע גם א"ז...)אוהב שלום אמר:כמעיין המתגבר אמר:לאבי בביתו היה מאז ומעולם שק מלא במציאות שממתינות לאליהו, ולי אין כי אני חלוק עליו בכמה דינים בהל' מציאות.
גם לאמי.
בכל מקרה אני מעריך את החפץ ורושם בפנקס.
וחוץ מזה שלא כל מציאה חייבים להרים אז כך שזה לא שק...
בהיכי תמצי שיש צד אפילו רחוק שיבא הבעליםכמעיין המתגבר אמר:חס ושלום, להדיא אמרינן שם דמיהן ומניחם, ודי לנו בחידוש התמוה שמניחם לאו דוקא אלא סגי ברישום בפנקס, ואם גם זה לא צריך כיצד נפרנס את דברי הגמרא שהצריך להניחם.דניאלי אמר:כמדו' שלדעת הגריש"א גם אין חייבים לרשום בפנקס (אליהו ידע גם א"ז...)אוהב שלום אמר:גם לאמי.
בכל מקרה אני מעריך את החפץ ורושם בפנקס.
וחוץ מזה שלא כל מציאה חייבים להרים אז כך שזה לא שק...
בכל אבידה הוא יכול לבוא כשיבוא אליהו, וזה חידוש גדול מאוד להקל.דניאלי אמר:בהיכי תמצי שיש צד אפילו רחוק שיבא הבעליםכמעיין המתגבר אמר:חס ושלום, להדיא אמרינן שם דמיהן ומניחם, ודי לנו בחידוש התמוה שמניחם לאו דוקא אלא סגי ברישום בפנקס, ואם גם זה לא צריך כיצד נפרנס את דברי הגמרא שהצריך להניחם.דניאלי אמר:כמדו' שלדעת הגריש"א גם אין חייבים לרשום בפנקס (אליהו ידע גם א"ז...)
אם יש איזה אפשרות אפילו רחוקה שיבא הבעלים אליי הביתה לחפש את האבידה אה"נ זה ההשבת אבידה שלי, אבל אם אין שום מציאות כזו, לאיזה צורך אני ישמור או ארשום? בשביל הנכדים והבני נינים? גם אליהם לא יבואו.כמעיין המתגבר אמר:בכל אבידה הוא יכול לבוא כשיבוא אליהו, וזה חידוש גדול מאוד להקל.דניאלי אמר:בהיכי תמצי שיש צד אפילו רחוק שיבא הבעליםכמעיין המתגבר אמר:חס ושלום, להדיא אמרינן שם דמיהן ומניחם, ודי לנו בחידוש התמוה שמניחם לאו דוקא אלא סגי ברישום בפנקס, ואם גם זה לא צריך כיצד נפרנס את דברי הגמרא שהצריך להניחם.