יהא מונח עד שיבוא אליהו - היכן הם

עלה מבבל

משתמש ותיק
עפ"י הלכה המוצא דבר שאין בו סימן באופן שאין אומרים שהבעל נתייאש, יהא מונח עד שיבוא אליהו, וכן יש עוד אופנים אשר הדין כן.
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו, 
הרי היה צריך להיות אוצרות אדירים מכל שנות הגלות וקודם לכן.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
עלה מבבל אמר:
עפ"י הלכה המוצא דבר שאין בו סימן באופן שאין אומרים שהבעל נתייאש, יהא מונח עד שיבוא אליהו, וכן יש עוד אופנים אשר הדין כן.
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו, 
הרי היה צריך להיות אוצרות אדירים מכל שנות הגלות וקודם לכן.
לאבי בביתו היה מאז ומעולם שק מלא במציאות שממתינות לאליהו, ולי אין כי אני חלוק עליו בכמה דינים בהל' מציאות.
 
 

שרביה

משתמש ותיק
עלה מבבל אמר:
עפ"י הלכה המוצא דבר שאין בו סימן באופן שאין אומרים שהבעל נתייאש, יהא מונח עד שיבוא אליהו, וכן יש עוד אופנים אשר הדין כן.
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו, 
הרי היה צריך להיות אוצרות אדירים מכל שנות הגלות וקודם לכן.

לכאורה מי ש @עלה מבבל היה אמור להעלות עמו אוצרות אלו.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
עלה מבבל אמר:
עפ"י הלכה המוצא דבר שאין בו סימן באופן שאין אומרים שהבעל נתייאש, יהא מונח עד שיבוא אליהו, וכן יש עוד אופנים אשר הדין כן.
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו, 
הרי היה צריך להיות אוצרות אדירים מכל שנות הגלות וקודם לכן.
האם יורשיו מחויבים אף הם בשמירת האבדה עד שיבוא אליהו?

נ.ב. שמעתי על אשה צדקנית שהתאוותה למצוא חפץ שבדינו נאמר "יהא מונח עד שיבא אליהו", ונימוקה עמה. "כשיבא אליהו הנביא לא יתנו לכל אחד לגשת אליו, אך אני אטען, הרי יש בידי אבדה זאת, שמונחת עד שיבוא אליהו, ועלי לגשת אליו שיברר את דינה".
 

תיובתא

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
עלה מבבל אמר:
עפ"י הלכה המוצא דבר שאין בו סימן באופן שאין אומרים שהבעל נתייאש, יהא מונח עד שיבוא אליהו, וכן יש עוד אופנים אשר הדין כן.
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו, 
הרי היה צריך להיות אוצרות אדירים מכל שנות הגלות וקודם לכן.
האם יורשיו מחויבים אף הם בשמירת האבדה עד שיבוא אליהו?
א"כ היה צריך לכתוב עד זיבולא בתרייתא, ולא עד שיבוא אליהו (הגם שאנו מאמינים שיכול לבוא בכל יום)
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
עלה מבבל אמר:
עפ"י הלכה המוצא דבר שאין בו סימן באופן שאין אומרים שהבעל נתייאש, יהא מונח עד שיבוא אליהו, וכן יש עוד אופנים אשר הדין כן.
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו, 
הרי היה צריך להיות אוצרות אדירים מכל שנות הגלות וקודם לכן.
האם יורשיו מחויבים אף הם בשמירת האבדה עד שיבוא אליהו?
א"כ היה צריך לכתוב עד זיבולא בתרייתא, ולא עד שיבוא אליהו (הגם שאנו מאמינים שיכול לבוא בכל יום)
דינו ש"יהא מונח עד שיבא אליהו" אך אצל מי?
 

תיובתא

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
תיובתא אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
האם יורשיו מחויבים אף הם בשמירת האבדה עד שיבוא אליהו?
א"כ היה צריך לכתוב עד זיבולא בתרייתא, ולא עד שיבוא אליהו (הגם שאנו מאמינים שיכול לבוא בכל יום)
דינו ש"יהא מונח עד שיבא אליהו" אך אצל מי?
אצל מי יכול להיות? המוצא - כבר מת, להשאיר "מונח" ברחוב - פירוש הדבר לאבד החפץ שוב, כל מה שנשאר אלו הצאצאים. אומנם המנהג אינו כן, וכנראה שהסיבה כדבריך.
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
עלה מבבל אמר:
עפ"י הלכה המוצא דבר שאין בו סימן באופן שאין אומרים שהבעל נתייאש, יהא מונח עד שיבוא אליהו, וכן יש עוד אופנים אשר הדין כן.
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו, 
הרי היה צריך להיות אוצרות אדירים מכל שנות הגלות וקודם לכן.
האם יורשיו מחויבים אף הם בשמירת האבדה עד שיבוא אליהו?
א"כ היה צריך לכתוב עד זיבולא בתרייתא, ולא עד שיבוא אליהו (הגם שאנו מאמינים שיכול לבוא בכל יום)
כי הם קיוו שאליהו יבוא לפני זיבולא בתרייתא......
 
 

פריחת ההרים

משתמש ותיק
מחומר הקושיא נראה לענ"ד להציע תירוץ:
עד שיבא אליהו, היינו עד שיהיה בירור, כגון אם היה בא אליהו הנביא ומגלה.
אבל באמת לא עתיד אליהו לגלות כל אבידה של מי היא. ולכן ברגע שחולפות שנים רבות עד שברור שאין סיכוי למצוא את בעל האבדה, פטור מלהשיב ולשמור עליה.
(ואם הכונה שאליהו אכן עתיד לגלות, למה צריך לשמור כסף, יוכל לגלות הכל)
 

דער איד

משתמש רגיל
עלה מבבל אמר:
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו,

אצל הגרי"ז היה כזה 'אוצר', ומי שמכיר את ההלך ילך בבריסק, מסתמא עד היום זה שמור אצל הנכד...

עובדות.jpg
 

עלה מבבל

משתמש ותיק
פותח הנושא
דער איד אמר:
עלה מבבל אמר:
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו,

אצל הגרי"ז היה כזה 'אוצר', ומי שמכיר את ההלך ילך בבריסק, מסתמא עד היום זה שמור אצל הנכד...

עובדות.jpg
זהו השאלה,
למה גם אתה כותב רק שמסתמא לפי ההלך וכו', הרי הוא מעיקר הדין ולמה אתה ואביך וכו' וכו' אין להם.
 
 

עלה מבבל

משתמש ותיק
פותח הנושא
פריחת ההרים אמר:
מחומר הקושיא נראה לענ"ד להציע תירוץ:
עד שיבא אליהו, היינו עד שיהיה בירור, כגון אם היה בא אליהו הנביא ומגלה.
אבל באמת לא עתיד אליהו לגלות כל אבידה של מי היא. ולכן ברגע שחולפות שנים רבות עד שברור שאין סיכוי למצוא את בעל האבדה, פטור מלהשיב ולשמור עליה.
(ואם הכונה שאליהו אכן עתיד לגלות, למה צריך לשמור כסף, יוכל לגלות הכל)
תמוה
והקושיא למה צריך לשמור כסף, אליהו יוכל לגלות הכל, ל"ק כלל, דהא זהו מצות השבת אבידה
 
 

פריחת ההרים

משתמש ותיק
פריחת ההרים אמר:
מחומר הקושיא נראה לענ"ד להציע תירוץ:
עד שיבא אליהו, היינו עד שיהיה בירור, כגון אם היה בא אליהו הנביא ומגלה.
אבל באמת לא עתיד אליהו לגלות כל אבידה של מי היא. ולכן ברגע שחולפות שנים רבות עד שברור שאין סיכוי למצוא את בעל האבדה, פטור מלהשיב ולשמור עליה.
(ואם הכונה שאליהו אכן עתיד לגלות, למה צריך לשמור כסף, יוכל לגלות הכל)
אולי ראיה מכאן:
שולחן ערוך חושן משפט הלכות אבידה ומציאה סימן רסז סעיף טו
הכריז ולא באו הבעלים, תהא המציאה מונחת אצלו עד שיבא אליהו. 
ש"ך חושן משפט סימן רסז ס"ק יג
בדבר שיש בו סי' דאיכא למיחש כל שעה שמא יבא בעליו לכך יהא מונח עד שיבא אליהו ודו"ק 

משמע שכל החובה, שמא יבוא הבעלים, אבל לא שמא יבוא מחר אליהו ויגלה לנו. וכנ"ל כי לא עתיד לגלות.
 
 

עלה מבבל

משתמש ותיק
פותח הנושא
פריחת ההרים אמר:
פריחת ההרים אמר:
מחומר הקושיא נראה לענ"ד להציע תירוץ:
עד שיבא אליהו, היינו עד שיהיה בירור, כגון אם היה בא אליהו הנביא ומגלה.
אבל באמת לא עתיד אליהו לגלות כל אבידה של מי היא. ולכן ברגע שחולפות שנים רבות עד שברור שאין סיכוי למצוא את בעל האבדה, פטור מלהשיב ולשמור עליה.
(ואם הכונה שאליהו אכן עתיד לגלות, למה צריך לשמור כסף, יוכל לגלות הכל)
אולי ראיה מכאן:
שולחן ערוך חושן משפט הלכות אבידה ומציאה סימן רסז סעיף טו
הכריז ולא באו הבעלים, תהא המציאה מונחת אצלו עד שיבא אליהו. 
ש"ך חושן משפט סימן רסז ס"ק יג
בדבר שיש בו סי' דאיכא למיחש כל שעה שמא יבא בעליו לכך יהא מונח עד שיבא אליהו ודו"ק 

משמע שכל החובה, שמא יבוא הבעלים, אבל לא שמא יבוא מחר אליהו ויגלה לנו. וכנ"ל כי לא עתיד לגלות.
ומי יחליט מתי אפסה הסיכוי, וכן מ"מ מה יעשה אז עם החפץ, הרי אינו שלו
 
 

עלה מבבל

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
בטלטולי הגלות אבדו לרוב גם חפצי וספרי הבית עצמו, ואצ"ל הנהו אבדות שאיש אינו מכיר בעליהם.
יתכן שיהא מקום לשאלה זו בדור הבא, אם ח"ו לא יבוא עד אז משיח צדקנו לגאלנו.
השאלה הוא גם בדור הזה, הרי אנו כבר שבעים שנה אחר השואה, ואני ואתה יושבים ב"ה בבתינו שלוים ושקטים, והשאלה הוא עלי ועליך
 
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
לכאורה פשוט שהיורשים אינם חייבים הרי היה כבר יאוש ושינוי רשות וזה לא באיסורי אתא לידיה
 

דניאלי

משתמש ותיק
אם איני טועה דעת הפוסקים בזה דמותר לקחת לעצמו החפץ על דעת שכשיבא אליהו ישלם שוויו ודבר זה לטובת הבעלים, אלא אם זה חפץ שצריך הבעלים רק אותו כגון נוסטלגיה וכה"ג
 

אוהב שלום

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
עלה מבבל אמר:
עפ"י הלכה המוצא דבר שאין בו סימן באופן שאין אומרים שהבעל נתייאש, יהא מונח עד שיבוא אליהו, וכן יש עוד אופנים אשר הדין כן.
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו, 
הרי היה צריך להיות אוצרות אדירים מכל שנות הגלות וקודם לכן.
לאבי בביתו היה מאז ומעולם שק מלא במציאות שממתינות לאליהו, ולי אין כי אני חלוק עליו בכמה דינים בהל' מציאות.


גם לאמי.
בכל מקרה אני מעריך את החפץ ורושם בפנקס.
וחוץ מזה שלא כל מציאה חייבים להרים אז כך שזה לא שק...
 
 

דניאלי

משתמש ותיק
אוהב שלום אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
עלה מבבל אמר:
עפ"י הלכה המוצא דבר שאין בו סימן באופן שאין אומרים שהבעל נתייאש, יהא מונח עד שיבוא אליהו, וכן יש עוד אופנים אשר הדין כן.
ולכאו' יפלא היכן נמצאים כל החפצים האלו?, למי מאתנו יש אוצר שיהא מונח עד שיבוא אליהו, 
הרי היה צריך להיות אוצרות אדירים מכל שנות הגלות וקודם לכן.
לאבי בביתו היה מאז ומעולם שק מלא במציאות שממתינות לאליהו, ולי אין כי אני חלוק עליו בכמה דינים בהל' מציאות.


גם לאמי.
בכל מקרה אני מעריך את החפץ ורושם בפנקס.
וחוץ מזה שלא כל מציאה חייבים להרים אז כך שזה לא שק...
כמדו' שלדעת הגריש"א גם אין חייבים לרשום בפנקס (אליהו ידע גם א"ז...)
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
אוהב שלום אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לאבי בביתו היה מאז ומעולם שק מלא במציאות שממתינות לאליהו, ולי אין כי אני חלוק עליו בכמה דינים בהל' מציאות.


גם לאמי.
בכל מקרה אני מעריך את החפץ ורושם בפנקס.
וחוץ מזה שלא כל מציאה חייבים להרים אז כך שזה לא שק...
כמדו' שלדעת הגריש"א גם אין חייבים לרשום בפנקס (אליהו ידע גם א"ז...)
חס ושלום, להדיא אמרינן שם דמיהן ומניחם, ודי לנו בחידוש התמוה שמניחם לאו דוקא אלא סגי ברישום בפנקס, ואם גם זה לא צריך כיצד נפרנס את דברי הגמרא שהצריך להניחם.
 
 

דניאלי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דניאלי אמר:
אוהב שלום אמר:
גם לאמי.
בכל מקרה אני מעריך את החפץ ורושם בפנקס.
וחוץ מזה שלא כל מציאה חייבים להרים אז כך שזה לא שק...
כמדו' שלדעת הגריש"א גם אין חייבים לרשום בפנקס (אליהו ידע גם א"ז...)
חס ושלום, להדיא אמרינן שם דמיהן ומניחם, ודי לנו בחידוש התמוה שמניחם לאו דוקא אלא סגי ברישום בפנקס, ואם גם זה לא צריך כיצד נפרנס את דברי הגמרא שהצריך להניחם.
בהיכי תמצי שיש צד אפילו רחוק שיבא הבעלים
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
דניאלי אמר:
כמדו' שלדעת הגריש"א גם אין חייבים לרשום בפנקס (אליהו ידע גם א"ז...)
חס ושלום, להדיא אמרינן שם דמיהן ומניחם, ודי לנו בחידוש התמוה שמניחם לאו דוקא אלא סגי ברישום בפנקס, ואם גם זה לא צריך כיצד נפרנס את דברי הגמרא שהצריך להניחם.
בהיכי תמצי שיש צד אפילו רחוק שיבא הבעלים
בכל אבידה הוא יכול לבוא כשיבוא אליהו, וזה חידוש גדול מאוד להקל.
 
 

דניאלי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דניאלי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
חס ושלום, להדיא אמרינן שם דמיהן ומניחם, ודי לנו בחידוש התמוה שמניחם לאו דוקא אלא סגי ברישום בפנקס, ואם גם זה לא צריך כיצד נפרנס את דברי הגמרא שהצריך להניחם.
בהיכי תמצי שיש צד אפילו רחוק שיבא הבעלים
בכל אבידה הוא יכול לבוא כשיבוא אליהו, וזה חידוש גדול מאוד להקל.
אם יש איזה אפשרות אפילו רחוקה שיבא הבעלים אליי הביתה לחפש את האבידה אה"נ זה ההשבת אבידה שלי, אבל אם אין שום מציאות כזו, לאיזה צורך אני ישמור או ארשום? בשביל הנכדים והבני נינים? גם אליהם לא יבואו.
אלא מאי בשביל שאליהו יבא? הוא לא יצטרך את הרישומים שלי!
 
חלק עליון תַחתִית