אין שום מקרה כזה!נחלי מים אמר:במסכת הוריות מבואר שיש מקרים שיש אפשרות לחלוק על הסנהדרין.
הם לא חולקים ח"ו על הגמראאור החכמה אמר:נדמה לי שהרבה ממפרשי הפשט במקרא חולקים בהרבה מקומות על חז"ל, אולם אין כאן המקום להרחיב בדוגמאות לכך.
אוסיף מעט על דבריך - ברובד של פרוש המקרא אפשר לפרש אחרת מחז״ל כל עוד זה לא כופר בעיקרים שחז״ל הנחו לנו, כיוון שבסופו של דבר עיקר התורה זה התורה שבעל פה שהוא רובד אחר בתורה, וע״ז שום מפרש על המקראות לא בא להכחיש ח״ו, רק להציע אופן אחר שיכול לצאת מהכתובים.יאיר אמר:הם לא חולקים ח"ו על הגמראאור החכמה אמר:נדמה לי שהרבה ממפרשי הפשט במקרא חולקים בהרבה מקומות על חז"ל, אולם אין כאן המקום להרחיב בדוגמאות לכך.
הם מפרשים לפי הפשט מול הדרש של חז"ל
(וגם פשט יתכן כמה פשטים וכן דרש)
הכוונה שהרמב"ם גריס איפכא בקושיית הגמרא.אריה הלוי אמר:העתיק לשון הגמ' הפך מה שנמצא לפנינו ורק לפי זה מובן תירוצו.
רק בפירוש הפסוקים ולא בהלכה:אור החכמה אמר:נדמה לי שהרבה ממפרשי הפשט במקרא חולקים בהרבה מקומות על חז"ל, אולם אין כאן המקום להרחיב בדוגמאות לכך.
זאת הייתה כוונתי מלכתחילהעשירית האיפה אמר:רק בפירוש הפסוקים ולא בהלכה:אור החכמה אמר:נדמה לי שהרבה ממפרשי הפשט במקרא חולקים בהרבה מקומות על חז"ל, אולם אין כאן המקום להרחיב בדוגמאות לכך.
אור החיים פרשת בראשית:
דע כי רשות לנו נתונה לפרש משמעות הכתובים בנתיבות העיון ויישוב הדעת הגם שקדמונו ראשונים ויישבו באופן אחר כי ע' פנים לתורה ואין אנו מוזהרים שלא לנטות מדברי הראשונים אלא בפירושים שישתנה הדין לפיהן, ולזה תמצא שהאמוראים אין כח בהם לחלוק על התנאים במשפטי ה' אבל ביישוב הכתובים ובמשמעותן מצינו להם בכמה מקומות שיפרשו באופן אחר:
ונראה לי שכוונת פותח האשכול הייתה אף בהלכה, אז ראיתי צורך להבהיר את זה בפירושאור החכמה אמר:זאת הייתה כוונתי מלכתחילהעשירית האיפה אמר:רק בפירוש הפסוקים ולא בהלכה:אור החכמה אמר:נדמה לי שהרבה ממפרשי הפשט במקרא חולקים בהרבה מקומות על חז"ל, אולם אין כאן המקום להרחיב בדוגמאות לכך.
אור החיים פרשת בראשית:
דע כי רשות לנו נתונה לפרש משמעות הכתובים בנתיבות העיון ויישוב הדעת הגם שקדמונו ראשונים ויישבו באופן אחר כי ע' פנים לתורה ואין אנו מוזהרים שלא לנטות מדברי הראשונים אלא בפירושים שישתנה הדין לפיהן, ולזה תמצא שהאמוראים אין כח בהם לחלוק על התנאים במשפטי ה' אבל ביישוב הכתובים ובמשמעותן מצינו להם בכמה מקומות שיפרשו באופן אחר:
שמעתי בשם אדם גדול, שבכוונה אמר רש"י אילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים, ולא אמר שנתחרט על הפירוש שעשה, שבוודאי הפי' אשר עשה, את צריכים ללמוד עם תשב"ר ולא להיות חכם, אלא היה צריך לעשות גם פירושים אחרים ע"פ פשטאור החכמה אמר:רשב"ם בראשית פרק לז
ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. ועתה יראו המשכילים מה שפירשו הראשונים:
וכ"ה ברא"ש ריש ביצה לגבי הכנה דרבהכמעיין המתגבר אמר:קשור לנושא, כך כתבתי בספרי.
כח הראשונים להכריע מסברא במחלוקת של תנאים או אמוראים- יש בכח הראשונים להכריע מסברא במחלוקת אמוראים או תנאים, וכן אם כתוב בירושלמי בטעם אמורא מסויים סברא מסוימת, יכולים הראשונים להכריע מסברא נוספת, דהכי מוכח מהרא''ש בהל' תפילין בסי' ל, ועוד כיוצא בזה בב''י באו''ח רכד,ב, שכתב דהרמב''ם פסק כיחיד כיון דמסתבר טעמיה, וכן ביו''ד תג, פסק הטור דלא כר''ע כיון דמסתבר לטור הטעם של התנא דפליג עליה, וכן באו''ח שצט,ב, הכריע הטור מסברא במחלוקת אמוראים בירושלמי, וכן הרי''ף בכתובות קנג, פסק כרבי שם כיון דמסתבר טעמיה, וכן בב''ק קכז פסק כרב חסדא מטעם דרבא סבר כוותיה ועוד דמסתבר טעמא דיליה, וכן הרי''ף בב''ב קצד, הכריע במחלוקת אמוראים כיון דהאי טעמא טפי עדיף ומסתבר, אמנם יש גבול לדבר, דהנמוק''י בב''מ קמט ד''ה דברי רבי יאשיה, הביא דר''ח פסק כרבי יאשיה ולא כרבי יונתן, משום דקראי דייקי כוותיה, והביא הנמוק''י דהאחרונים (הר''ן בחידושיו שם) כתבו דכיון דלא איתמר הכי בגמרא להדיא לית לן למימר הכי מסברא דנפשין.
1479 עמודים
ספר אור חדש.pdf
אם הדרך אמונה היה רוצה להגיה בגמ' אני מניח שהוא היה כותב "ונ"ל דה"ג הרמב"ם" במקום לכתוב "י"ל דאדרבה מסוגיא זו דקדק רבינו דינו"משה נפתלי אמר:הכוונה שהרמב"ם גריס איפכא בקושיית הגמרא.אריה הלוי אמר:העתיק לשון הגמ' הפך מה שנמצא לפנינו ורק לפי זה מובן תירוצו.
פיזור נפש ו'דרך אמונה' - תרתי דסתרי אהדדי.
ראה הוריות ב: ורמב"ם פי"ג משגגות ה"ה ובהשגות הרמב"ן לספר המצוות השורש הראשון.משה נפתלי אמר:אין שום מקרה כזה!נחלי מים אמר:במסכת הוריות מבואר שיש מקרים שיש אפשרות לחלוק על הסנהדרין.
אלא ודאי נסתמאו עיניו של רבנו הגדול, והלך וחצב לו להרמב"ם בֹּאר, בֹּאר נשבר אשר לא יכיל המים.אריה הלוי אמר:אם הדרך אמונה היה רוצה להגיה בגמ' אני מניח שהוא היה כותב "ונ"ל דה"ג הרמב"ם" במקום לכתוב "י"ל דאדרבה מסוגיא זו דקדק רבינו דינו".
.אריה הלוי אמר:ראה הוריות ב: ורמב"ם פי"ג משגגות ה"ה ובהשגות הרמב"ן לספר המצוות השורש הראשון.
והא דהוי טעות, אע"ג דקושטא הוא דחייב היחיד לשמוע לב"ד שבלשכת הגזית אפי' הוא אומר על ימין שהוא שמאל, פירש הרמב"ן בספר המצות, דהיינו דוקא לאחר שדן לפניהם ולא קבלו דבריו, אבל קדם שדן לפניהם חייב להחמיר.
נחלי מים אמר:סמכות הגמרא לפי הרמב"ם היא כעין הסנהדרין.
במסכת הוריות מבואר שיש מקרים שיש אפשרות לחלוק על הסנהדרין. האם מצאנו אחד מהראשונים גאונים וכו שחלק על הגמרא?
משה נפתלי אמר:.אריה הלוי אמר:ראה הוריות ב: ורמב"ם פי"ג משגגות ה"ה ובהשגות הרמב"ן לספר המצוות השורש הראשון.
תבן אתה מכניס לעפרים?! הא לך אפוא את דבריו הקצרים של מרן 'חזון איש':והא דהוי טעות, אע"ג דקושטא הוא דחייב היחיד לשמוע לב"ד שבלשכת הגזית אפי' הוא אומר על ימין שהוא שמאל, פירש הרמב"ן בספר המצות, דהיינו דוקא לאחר שדן לפניהם ולא קבלו דבריו, אבל קדם שדן לפניהם חייב להחמיר.
לא הבנת כנראה את המשפט הפותח של הודעתי הקודמת, אתרגמנו לך אפוא בלשון לעז:אריה הלוי אמר:אבקש מכ"ת לעיין במקורות שציינתי.
אני שמח שכ"ת השתכנע מהמו"מ בינינו שיש מקרה כזה,משה נפתלי אמר:אין שום מקרה כזה!נחלי מים אמר:במסכת הוריות מבואר שיש מקרים שיש אפשרות לחלוק על הסנהדרין.
משם ראיה?אריה הלוי אמר:נחלי מים אמר:סמכות הגמרא לפי הרמב"ם היא כעין הסנהדרין.
במסכת הוריות מבואר שיש מקרים שיש אפשרות לחלוק על הסנהדרין. האם מצאנו אחד מהראשונים גאונים וכו שחלק על הגמרא?
רעק"א בגליון הש"ס בשבת נ"ה: ציין עשרות שינויים בין ס"ת שלנו שנכתבו עפ"י המסורה לנוסח שכתבו חז"ל בגמ' ודרשו מכך דרשות.
אכן משם ראיה, כפי שגם אתם בספר הנחתם בצ"ע.כמעיין המתגבר אמר:משם ראיה?אריה הלוי אמר:נחלי מים אמר:סמכות הגמרא לפי הרמב"ם היא כעין הסנהדרין.
במסכת הוריות מבואר שיש מקרים שיש אפשרות לחלוק על הסנהדרין. האם מצאנו אחד מהראשונים גאונים וכו שחלק על הגמרא?
רעק"א בגליון הש"ס בשבת נ"ה: ציין עשרות שינויים בין ס"ת שלנו שנכתבו עפ"י המסורה לנוסח שכתבו חז"ל בגמ' ודרשו מכך דרשות.
כך כתבתי בספרי.
ס''ת שחסר בו אות, אם הוא כשר לקרוא בו- הב''י בסעיף ב, הביא בזה מחלוקת, וכן באו''ח סי' קמג, ויש להעיר דהאשכול בהל' קריאת התורה ד''ה רבה (סט:), כתב בשם רב פלטוי על הא דאמרי' דס''ת דחסר בו יריעה אין קורין בו, דלאו דוקא יריעה אלא אפי' חסר פסוקים אין קורין בו, ע''כ, ומשמע דפסול ומשמע קצת דדוקא פסוקים אבל תיבות או אותיות שפיר דמי, אבל אינו מוכרח, וכן בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שלג, כתוב שס''ת שחסר בו פסוקים אין קורין בו, והב''י כתב בסוף דבריו שאח''כ מצא בתשובות הרשב''ש בשם הר''ן שכשר ולא פסלו אלא גבי מצות כתיבת ס''ת שחייב כל אחד לכתוב לעצמו, ע''כ, ודברי הר''ן האלו הם במגילה יג ד''ה ואיני רואה, ושם לפני כן הביא הר''ן דהרמב''ן פליג וס''ל דאין קורין בו, ע''כ, ומ''מ יש להקשות על הסוברים שאין לקרוא בו, דהא אמרי' בקידושין ל., דהאידנא אין אנו בקיאין בחסרות ויתרות, וזה היה בזמן רב יוסף וכ''ש בזמנינו,
ועוד דרעק''א בגיליון הש''ס בשבת נה:, הביא הרבה מקומות דיש שינוי בספרינו מכפי מה שהיה בספרי חז''ל, ומנא לן דספרינו יותר מדוקדקים מספרי חז''ל אדרבה איפכא מסתברא, וא''כ כיצד אנו מברכים על ס''ת בבית הכנסת, ואין נראה לומר דס''ל שגדר ס''ת כשר הוא כל ס''ת שלפי מה שנהוג באותו מקום לא חסר בו אות ואע''פ שחסר בו אותיות ממה שקבל משה מסיני, ולכאו' היה אפשר ליישב על פי תשובה לגאון שהביא הטור בסי' רעא,א, שכתב דכשאין ס''ת כשר במקומות מסויימים, יקראו בפסול משום עת לעשות לה' הפרו תורתך, ע''כ, ומשמע שמברכים עליו, אבל אין זה מספיק דא''כ כי חסר בו אות אחת מאי הוי ואמאי אין קורין בו, ולכאו' נראה דצ''ל דאף הפוסלים לא פסלו בחיסרון או יתרון של אותיות שמראות את הברת הקריאה כגון ו', אלא דוקא בחסרון או יתרון גמור, אבל מדברי הדרכ''מ משמע קצת דס''ל דהב''י איירי אפי' בחסירות ויתירות, וא''כ קשיא, וצ''ע.
1482 עמודים
ספר אור חדש.pdf
כמעיין המתגבר אמר:קשור לנושא, כך כתבתי בספרי.
כח הראשונים להכריע מסברא במחלוקת של תנאים או אמוראים- יש בכח הראשונים להכריע מסברא במחלוקת אמוראים או תנאים, וכן אם כתוב בירושלמי בטעם אמורא מסויים סברא מסוימת, יכולים הראשונים להכריע מסברא נוספת, דהכי מוכח מהרא''ש בהל' תפילין בסי' ל, ועוד כיוצא בזה בב''י באו''ח רכד,ב, שכתב דהרמב''ם פסק כיחיד כיון דמסתבר טעמיה, וכן ביו''ד תג, פסק הטור דלא כר''ע כיון דמסתבר לטור הטעם של התנא דפליג עליה, וכן באו''ח שצט,ב, הכריע הטור מסברא במחלוקת אמוראים בירושלמי, וכן הרי''ף בכתובות קנג, פסק כרבי שם כיון דמסתבר טעמיה, וכן בב''ק קכז פסק כרב חסדא מטעם דרבא סבר כוותיה ועוד דמסתבר טעמא דיליה, וכן הרי''ף בב''ב קצד, הכריע במחלוקת אמוראים כיון דהאי טעמא טפי עדיף ומסתבר, אמנם יש גבול לדבר, דהנמוק''י בב''מ קמט ד''ה דברי רבי יאשיה, הביא דר''ח פסק כרבי יאשיה ולא כרבי יונתן, משום דקראי דייקי כוותיה, והביא הנמוק''י דהאחרונים (הר''ן בחידושיו שם) כתבו דכיון דלא איתמר הכי בגמרא להדיא לית לן למימר הכי מסברא דנפשין.
1479 עמודים
ספר אור חדש.pdf
יישר כח.אלעדי אמר:כמעיין המתגבר אמר:קשור לנושא, כך כתבתי בספרי.
כח הראשונים להכריע מסברא במחלוקת של תנאים או אמוראים- יש בכח הראשונים להכריע מסברא במחלוקת אמוראים או תנאים, וכן אם כתוב בירושלמי בטעם אמורא מסויים סברא מסוימת, יכולים הראשונים להכריע מסברא נוספת, דהכי מוכח מהרא''ש בהל' תפילין בסי' ל, ועוד כיוצא בזה בב''י באו''ח רכד,ב, שכתב דהרמב''ם פסק כיחיד כיון דמסתבר טעמיה, וכן ביו''ד תג, פסק הטור דלא כר''ע כיון דמסתבר לטור הטעם של התנא דפליג עליה, וכן באו''ח שצט,ב, הכריע הטור מסברא במחלוקת אמוראים בירושלמי, וכן הרי''ף בכתובות קנג, פסק כרבי שם כיון דמסתבר טעמיה, וכן בב''ק קכז פסק כרב חסדא מטעם דרבא סבר כוותיה ועוד דמסתבר טעמא דיליה, וכן הרי''ף בב''ב קצד, הכריע במחלוקת אמוראים כיון דהאי טעמא טפי עדיף ומסתבר, אמנם יש גבול לדבר, דהנמוק''י בב''מ קמט ד''ה דברי רבי יאשיה, הביא דר''ח פסק כרבי יאשיה ולא כרבי יונתן, משום דקראי דייקי כוותיה, והביא הנמוק''י דהאחרונים (הר''ן בחידושיו שם) כתבו דכיון דלא איתמר הכי בגמרא להדיא לית לן למימר הכי מסברא דנפשין.
1479 עמודים
ספר אור חדש.pdf
הספר נפלא, אני מאד מסכים עם גישה זו בהלכה, כי תורתינו תורת אמת, ולא נוכל לעקם את התורה ואת השכל כל פעם שיש קושיא על גדול בתורה ככל שיהיה , במטרה לחוס על כבודו , כשבעצם בלי לשים לב אנחנו מבזים את התורה בגישה כזו ומגיעים רוב הפעמים לתירוצים דחוקים ומגוחכים רק בגלל טענה שרב פלוני בטח ידע , בטח ראה וכו'.
הרי כל פעם שבאים לתרץ קושיא של ראשון אחד על ראשון אחר, כדוגמת תוספות על רש"י, יכולים לטעון איך אתה פוגע בבעלי התוספות הרי הם הקשו ולא מצאו תירוץ איך אתה בא לתרץ? ואז נטען, הרי רש"י כנראה כן הבין מה שכתב, אז ודאי היה לו תירוץ. וההוא עונה אבל בעלי התוספות הקשו ודחו את רש"י וכו' וחוזר חלילה.
חזק וברוך
רבי אליעזר חלק על כל החכמים בתנורו של עכנאי כי הוא ידע שהאמת כמו מה שהוא חושבמשה נפתלי אמר:אין שום מקרה כזה!נחלי מים אמר:במסכת הוריות מבואר שיש מקרים שיש אפשרות לחלוק על הסנהדרין.