לחלוק על הגמרא?

נחלי מים

משתמש ותיק
סמכות הגמרא לפי הרמב"ם היא כעין הסנהדרין. 

במסכת הוריות מבואר שיש מקרים שיש אפשרות לחלוק על הסנהדרין. האם מצאנו אחד מהראשונים גאונים וכו שחלק על הגמרא?
 

אור החכמה

משתמש ותיק
נדמה לי שהרבה ממפרשי הפשט במקרא חולקים בהרבה מקומות על חז"ל, אולם אין כאן המקום להרחיב בדוגמאות לכך.
 

יאיר

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
נדמה לי שהרבה ממפרשי הפשט במקרא חולקים בהרבה מקומות על חז"ל, אולם אין כאן המקום להרחיב בדוגמאות לכך.
הם לא חולקים ח"ו על הגמרא

הם מפרשים לפי הפשט מול הדרש של חז"ל

(וגם פשט יתכן כמה פשטים וכן דרש)
 

לביא

משתמש ותיק
יאיר אמר:
אור החכמה אמר:
נדמה לי שהרבה ממפרשי הפשט במקרא חולקים בהרבה מקומות על חז"ל, אולם אין כאן המקום להרחיב בדוגמאות לכך.
הם לא חולקים ח"ו על הגמרא

הם מפרשים לפי הפשט מול הדרש של חז"ל

(וגם פשט יתכן כמה פשטים וכן דרש)
אוסיף מעט על דבריך - ברובד של פרוש המקרא אפשר לפרש אחרת מחז״ל כל עוד זה לא כופר בעיקרים שחז״ל הנחו לנו, כיוון שבסופו של דבר עיקר התורה זה התורה שבעל פה שהוא רובד אחר בתורה, וע״ז שום מפרש על המקראות לא בא להכחיש ח״ו, רק להציע אופן אחר שיכול לצאת מהכתובים.

אך למרות זאת ידוע לי כי חיבורי הראשונים שהולכים בתלם של חז״ל שאני, וכבר מצאתי בהרבה מקומות בהם פוסקים לומדים נפ״מ בין פרושי רש״י להרמב״ן להלכה.
כל עניינו לגופו.
 

אריה הלוי

משתמש רגיל
ראה ברמב"ם פט"ו מתרומות הי"ט שפסק דכלי שבישל בו תרומה אין צריך הגעלה כדי לבשל בו חולין, ודלא כסוגיית הגמ' בזבחים צ"ו:
ובכסף משנה ומהר"י קורקוס שם הביאו תשובת הרמב"ם לחכמי לוניל דפסק כן מכח משנה בסוף תרומות.

וראה עוד לשונו של המהר"י קורקוס שם "ויש להוסיף עוד שהרי מה שהוכיחו שם בסוגיא דפרק דם חטאת דתרומה בעי הגעלה ... לא מכרעא כולי האי... אלא דבסוגיא דזבחים סברי דדומיא דקדרה שבשל בה בשר קתני, אבל רבינו סמך על אותם משניות" עכ"ל

נ.ב. ראה בדרך אמונה בביאור ההלכה שם ד"ה קדירה, שרצה ליישב דברי הרמב"ם עם הגמ'. אמנם העתיק לשון הגמ' הפך מה שנמצא לפנינו ורק לפי זה מובן תירוצו.
 

דיין

משתמש ותיק
יש התכתבות מעניינת בין החזו"א לר' אלחנן וסרמן בדיוק על הנושא הזה


image.png [ATTACH type="full" alt="

קובץ עניינים.pdf"]0[/ATTACH]
 

קבצים מצורפים

  • קובץ עניינים.pdf
    869.6 KB · צפיות: 20

משה נפתלי

משתמש ותיק
אריה הלוי אמר:
העתיק לשון הגמ' הפך מה שנמצא לפנינו ורק לפי זה מובן תירוצו.
הכוונה שהרמב"ם גריס איפכא בקושיית הגמרא.
פיזור נפש ו'דרך אמונה' - תרתי דסתרי אהדדי.
 
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
נדמה לי שהרבה ממפרשי הפשט במקרא חולקים בהרבה מקומות על חז"ל, אולם אין כאן המקום להרחיב בדוגמאות לכך.
רק בפירוש הפסוקים ולא בהלכה:

אור החיים פרשת בראשית:
דע
כי רשות לנו נתונה לפרש משמעות הכתובים בנתיבות העיון ויישוב הדעת הגם שקדמונו ראשונים ויישבו באופן אחר כי ע' פנים לתורה ואין אנו מוזהרים שלא לנטות מדברי הראשונים אלא בפירושים שישתנה הדין לפיהן, ולזה תמצא שהאמוראים אין כח בהם לחלוק על התנאים במשפטי ה' אבל ביישוב הכתובים ובמשמעותן מצינו להם בכמה מקומות שיפרשו באופן אחר:

 
 

אור החכמה

משתמש ותיק
עשירית האיפה אמר:
אור החכמה אמר:
נדמה לי שהרבה ממפרשי הפשט במקרא חולקים בהרבה מקומות על חז"ל, אולם אין כאן המקום להרחיב בדוגמאות לכך.
רק בפירוש הפסוקים ולא בהלכה:

אור החיים פרשת בראשית:
דע
כי רשות לנו נתונה לפרש משמעות הכתובים בנתיבות העיון ויישוב הדעת הגם שקדמונו ראשונים ויישבו באופן אחר כי ע' פנים לתורה ואין אנו מוזהרים שלא לנטות מדברי הראשונים אלא בפירושים שישתנה הדין לפיהן, ולזה תמצא שהאמוראים אין כח בהם לחלוק על התנאים במשפטי ה' אבל ביישוב הכתובים ובמשמעותן מצינו להם בכמה מקומות שיפרשו באופן אחר:
זאת הייתה כוונתי מלכתחילה
 
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
עשירית האיפה אמר:
אור החכמה אמר:
נדמה לי שהרבה ממפרשי הפשט במקרא חולקים בהרבה מקומות על חז"ל, אולם אין כאן המקום להרחיב בדוגמאות לכך.
רק בפירוש הפסוקים ולא בהלכה:

אור החיים פרשת בראשית:
דע
כי רשות לנו נתונה לפרש משמעות הכתובים בנתיבות העיון ויישוב הדעת הגם שקדמונו ראשונים ויישבו באופן אחר כי ע' פנים לתורה ואין אנו מוזהרים שלא לנטות מדברי הראשונים אלא בפירושים שישתנה הדין לפיהן, ולזה תמצא שהאמוראים אין כח בהם לחלוק על התנאים במשפטי ה' אבל ביישוב הכתובים ובמשמעותן מצינו להם בכמה מקומות שיפרשו באופן אחר:
זאת הייתה כוונתי מלכתחילה
ונראה לי שכוונת פותח האשכול הייתה אף בהלכה, אז ראיתי צורך להבהיר את זה בפירוש
 
 

אור החכמה

משתמש ותיק
רשב"ם בראשית פרק לז
(ב) אלה תולדות יעקב - ישכילו ויבינו אוהבי שכל מה שלימדונו רבותינו כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אף כי עיקרה של תורה באת ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט ההגדות וההלכות והדינין על ידי אריכות הלשון ועל ידי שלשים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי ועל ידי שלש עשרה מידות של ר' ישמעאל. והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר, ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא, ולפי שאמרו חכמים אל תרבו בניכם בהגיון, וגם אמרו העוסק במקרא מדה ואינה מדה העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו, ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות, וכדאמ' במסכת שבת הוינא בר תמני סרי שנין וגרסינ' כולה תלמודא ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. ועתה יראו המשכילים מה שפירשו הראשונים:
 

עלה מבבל

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
רשב"ם בראשית פרק לז
 ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. ועתה יראו המשכילים מה שפירשו הראשונים:
שמעתי בשם אדם גדול, שבכוונה אמר רש"י אילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים, ולא אמר שנתחרט על הפירוש שעשה, שבוודאי הפי' אשר עשה, את צריכים ללמוד עם תשב"ר ולא להיות חכם, אלא היה צריך לעשות גם פירושים אחרים ע"פ פשט
 
 

אור החכמה

משתמש ותיק
עיינתי שוב, ומצאתי כמה וכמה מקומות שנחלקו מפרשי הפשט אף בהלכה עם חז"ל [כלומר - שלפי הפשט שלהם יוצא ההלכה שלא כחז"ל], אשר על כן אני מעלה כאן ליקוט מכמה וכמה דוגמאות שמביא הרב מ. כשר, עיין ותמצא נחת.
הצג קובץ מצורף תורה שלמה.PDF
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
קשור לנושא, כך כתבתי בספרי.
 
כח הראשונים להכריע מסברא במחלוקת של תנאים או אמוראים- יש בכח הראשונים להכריע מסברא במחלוקת אמוראים או תנאים, וכן אם כתוב בירושלמי בטעם אמורא מסויים סברא מסוימת, יכולים הראשונים להכריע מסברא נוספת, דהכי מוכח מהרא''ש בהל' תפילין בסי' ל, ועוד כיוצא בזה בב''י באו''ח רכד,ב, שכתב דהרמב''ם פסק כיחיד כיון דמסתבר טעמיה, וכן ביו''ד תג, פסק הטור דלא כר''ע כיון דמסתבר לטור הטעם של התנא דפליג עליה, וכן באו''ח שצט,ב, הכריע הטור מסברא במחלוקת אמוראים בירושלמי, וכן הרי''ף בכתובות קנג, פסק כרבי שם כיון דמסתבר טעמיה, וכן בב''ק קכז פסק כרב חסדא מטעם דרבא סבר כוותיה ועוד דמסתבר טעמא דיליה, וכן הרי''ף בב''ב קצד, הכריע במחלוקת אמוראים כיון דהאי טעמא טפי עדיף ומסתבר, אמנם יש גבול לדבר, דהנמוק''י בב''מ קמט ד''ה דברי רבי יאשיה, הביא דר''ח פסק כרבי יאשיה ולא כרבי יונתן, משום דקראי דייקי כוותיה, והביא הנמוק''י דהאחרונים (הר''ן בחידושיו שם) כתבו דכיון דלא איתמר הכי בגמרא להדיא לית לן למימר הכי מסברא דנפשין.

1479 עמודים
הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf
 

יצחק ב

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
קשור לנושא, כך כתבתי בספרי.
 
כח הראשונים להכריע מסברא במחלוקת של תנאים או אמוראים- יש בכח הראשונים להכריע מסברא במחלוקת אמוראים או תנאים, וכן אם כתוב בירושלמי בטעם אמורא מסויים סברא מסוימת, יכולים הראשונים להכריע מסברא נוספת, דהכי מוכח מהרא''ש בהל' תפילין בסי' ל, ועוד כיוצא בזה בב''י באו''ח רכד,ב, שכתב דהרמב''ם פסק כיחיד כיון דמסתבר טעמיה, וכן ביו''ד תג, פסק הטור דלא כר''ע כיון דמסתבר לטור הטעם של התנא דפליג עליה, וכן באו''ח שצט,ב, הכריע הטור מסברא במחלוקת אמוראים בירושלמי, וכן הרי''ף בכתובות קנג, פסק כרבי שם כיון דמסתבר טעמיה, וכן בב''ק קכז פסק כרב חסדא מטעם דרבא סבר כוותיה ועוד דמסתבר טעמא דיליה, וכן הרי''ף בב''ב קצד, הכריע במחלוקת אמוראים כיון דהאי טעמא טפי עדיף ומסתבר, אמנם יש גבול לדבר, דהנמוק''י בב''מ קמט ד''ה דברי רבי יאשיה, הביא דר''ח פסק כרבי יאשיה ולא כרבי יונתן, משום דקראי דייקי כוותיה, והביא הנמוק''י דהאחרונים (הר''ן בחידושיו שם) כתבו דכיון דלא איתמר הכי בגמרא להדיא לית לן למימר הכי מסברא דנפשין.

1479 עמודים
ספר אור חדש.pdf
וכ"ה ברא"ש ריש ביצה לגבי הכנה דרבה
ועיי"ש בתמיהת ה"קרבן נתנאל" 
יייש"כ 
 
 

אריה הלוי

משתמש רגיל
משה נפתלי אמר:
אריה הלוי אמר:
העתיק לשון הגמ' הפך מה שנמצא לפנינו ורק לפי זה מובן תירוצו.
הכוונה שהרמב"ם גריס איפכא בקושיית הגמרא.
פיזור נפש ו'דרך אמונה' - תרתי דסתרי אהדדי.
אם הדרך אמונה היה רוצה להגיה בגמ' אני מניח שהוא היה כותב "ונ"ל דה"ג הרמב"ם" במקום לכתוב "י"ל דאדרבה מסוגיא זו דקדק רבינו דינו" 
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אריה הלוי אמר:
אם הדרך אמונה היה רוצה להגיה בגמ' אני מניח שהוא היה כותב "ונ"ל דה"ג הרמב"ם" במקום לכתוב "י"ל דאדרבה מסוגיא זו דקדק רבינו דינו".
אלא ודאי נסתמאו עיניו של רבנו הגדול, והלך וחצב לו להרמב"ם בֹּאר, בֹּאר נשבר אשר לא יכיל המים.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אריה הלוי אמר:
ראה הוריות ב: ורמב"ם פי"ג משגגות ה"ה ובהשגות הרמב"ן לספר המצוות השורש הראשון.
.
תבן אתה מכניס לעפרים?! הא לך אפוא את דבריו הקצרים של מרן 'חזון איש':​
והא דהוי טעות, אע"ג דקושטא הוא דחייב היחיד לשמוע לב"ד שבלשכת הגזית אפי' הוא אומר על ימין שהוא שמאל, פירש הרמב"ן בספר המצות, דהיינו דוקא לאחר שדן לפניהם ולא קבלו דבריו, אבל קדם שדן לפניהם חייב להחמיר.
 

אריה הלוי

משתמש רגיל
נחלי מים אמר:
סמכות הגמרא לפי הרמב"ם היא כעין הסנהדרין. 

במסכת הוריות מבואר שיש מקרים שיש אפשרות לחלוק על הסנהדרין. האם מצאנו אחד מהראשונים גאונים וכו שחלק על הגמרא?

רעק"א בגליון הש"ס בשבת נ"ה: ציין עשרות שינויים בין ס"ת שלנו שנכתבו עפ"י המסורה לנוסח שכתבו חז"ל בגמ' ודרשו מכך דרשות.
 

אריה הלוי

משתמש רגיל
משה נפתלי אמר:
אריה הלוי אמר:
ראה הוריות ב: ורמב"ם פי"ג משגגות ה"ה ובהשגות הרמב"ן לספר המצוות השורש הראשון.
.
תבן אתה מכניס לעפרים?! הא לך אפוא את דבריו הקצרים של מרן 'חזון איש':​
והא דהוי טעות, אע"ג דקושטא הוא דחייב היחיד לשמוע לב"ד שבלשכת הגזית אפי' הוא אומר על ימין שהוא שמאל, פירש הרמב"ן בספר המצות, דהיינו דוקא לאחר שדן לפניהם ולא קבלו דבריו, אבל קדם שדן לפניהם חייב להחמיר.

יפה צטטת, עד שלא ידון לפני ב"ד חייב להחמיר כדעתו נגד דעת הסנהדרין, ולאחר שדן לפניהם אסור לו להחמיר כדעתו וחייב לנהוג כדעת הסנהדרין, כך מבואר ברמב"ן בספר המצוות.
וואבקש מכ"ת לעיין במקורות שציינתי. 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אריה הלוי אמר:
אבקש מכ"ת לעיין במקורות שציינתי. 
לא הבנת כנראה את המשפט הפותח של הודעתי הקודמת, אתרגמנו לך אפוא בלשון לעז:
דו האסט ענטפלעקט אמעריקע!
 
 

אריה הלוי

משתמש רגיל
משה נפתלי אמר:
נחלי מים אמר:
במסכת הוריות מבואר שיש מקרים שיש אפשרות לחלוק על הסנהדרין.
אין שום מקרה כזה!
אני שמח שכ"ת השתכנע מהמו"מ בינינו שיש מקרה כזה,
עד כדי שאפי' הבאת מקורות לכך היא כהכנסת תבן לעפריים,
ובלשון לע"ז דו האסט ענטפלעקט אמעריקע!  
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אריה הלוי אמר:
נחלי מים אמר:
סמכות הגמרא לפי הרמב"ם היא כעין הסנהדרין. 

במסכת הוריות מבואר שיש מקרים שיש אפשרות לחלוק על הסנהדרין. האם מצאנו אחד מהראשונים גאונים וכו שחלק על הגמרא?

רעק"א בגליון הש"ס בשבת נ"ה: ציין עשרות שינויים בין ס"ת שלנו שנכתבו עפ"י המסורה לנוסח שכתבו חז"ל בגמ' ודרשו מכך דרשות.
משם ראיה?
כך כתבתי בספרי.
 
ס''ת שחסר בו אות, אם הוא כשר לקרוא בו- הב''י בסעיף ב, הביא בזה מחלוקת, וכן באו''ח סי' קמג, ויש להעיר דהאשכול בהל' קריאת התורה ד''ה רבה (סט:), כתב בשם רב פלטוי על הא דאמרי' דס''ת דחסר בו יריעה אין קורין בו, דלאו דוקא יריעה אלא אפי' חסר פסוקים אין קורין בו, ע''כ, ומשמע דפסול ומשמע קצת דדוקא פסוקים אבל תיבות או אותיות שפיר דמי, אבל אינו מוכרח, וכן בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שלג, כתוב שס''ת שחסר בו פסוקים אין קורין בו, והב''י כתב בסוף דבריו שאח''כ מצא בתשובות הרשב''ש בשם הר''ן שכשר ולא פסלו אלא גבי מצות כתיבת ס''ת שחייב כל אחד לכתוב לעצמו, ע''כ, ודברי הר''ן האלו הם במגילה יג ד''ה ואיני רואה, ושם לפני כן הביא הר''ן דהרמב''ן פליג וס''ל דאין קורין בו, ע''כ, ומ''מ יש להקשות על הסוברים שאין לקרוא בו, דהא אמרי' בקידושין ל., דהאידנא אין אנו בקיאין בחסרות ויתרות, וזה היה בזמן רב יוסף וכ''ש בזמנינו,

ועוד דרעק''א בגיליון הש''ס בשבת נה:, הביא הרבה מקומות דיש שינוי בספרינו מכפי מה שהיה בספרי חז''ל, ומנא לן דספרינו יותר מדוקדקים מספרי חז''ל אדרבה איפכא מסתברא, וא''כ כיצד אנו מברכים על ס''ת בבית הכנסת, ואין נראה לומר דס''ל שגדר ס''ת כשר הוא כל ס''ת שלפי מה שנהוג באותו מקום לא חסר בו אות ואע''פ שחסר בו אותיות ממה שקבל משה מסיני, ולכאו' היה אפשר ליישב על פי תשובה לגאון שהביא הטור בסי' רעא,א, שכתב דכשאין ס''ת כשר במקומות מסויימים, יקראו בפסול משום עת לעשות לה' הפרו תורתך, ע''כ, ומשמע שמברכים עליו, אבל אין זה מספיק דא''כ כי חסר בו אות אחת מאי הוי ואמאי אין קורין בו, ולכאו' נראה דצ''ל דאף הפוסלים לא פסלו בחיסרון או יתרון של אותיות שמראות את הברת הקריאה כגון ו', אלא דוקא בחסרון או יתרון גמור, אבל מדברי הדרכ''מ משמע קצת דס''ל דהב''י איירי אפי' בחסירות ויתירות, וא''כ קשיא, וצ''ע.

1482 עמודים

הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf


 
 

אריה הלוי

משתמש רגיל
כמעיין המתגבר אמר:
אריה הלוי אמר:
נחלי מים אמר:
סמכות הגמרא לפי הרמב"ם היא כעין הסנהדרין. 

במסכת הוריות מבואר שיש מקרים שיש אפשרות לחלוק על הסנהדרין. האם מצאנו אחד מהראשונים גאונים וכו שחלק על הגמרא?

רעק"א בגליון הש"ס בשבת נ"ה: ציין עשרות שינויים בין ס"ת שלנו שנכתבו עפ"י המסורה לנוסח שכתבו חז"ל בגמ' ודרשו מכך דרשות.
משם ראיה?
כך כתבתי בספרי.
 
ס''ת שחסר בו אות, אם הוא כשר לקרוא בו- הב''י בסעיף ב, הביא בזה מחלוקת, וכן באו''ח סי' קמג, ויש להעיר דהאשכול בהל' קריאת התורה ד''ה רבה (סט:), כתב בשם רב פלטוי על הא דאמרי' דס''ת דחסר בו יריעה אין קורין בו, דלאו דוקא יריעה אלא אפי' חסר פסוקים אין קורין בו, ע''כ, ומשמע דפסול ומשמע קצת דדוקא פסוקים אבל תיבות או אותיות שפיר דמי, אבל אינו מוכרח, וכן בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שלג, כתוב שס''ת שחסר בו פסוקים אין קורין בו, והב''י כתב בסוף דבריו שאח''כ מצא בתשובות הרשב''ש בשם הר''ן שכשר ולא פסלו אלא גבי מצות כתיבת ס''ת שחייב כל אחד לכתוב לעצמו, ע''כ, ודברי הר''ן האלו הם במגילה יג ד''ה ואיני רואה, ושם לפני כן הביא הר''ן דהרמב''ן פליג וס''ל דאין קורין בו, ע''כ, ומ''מ יש להקשות על הסוברים שאין לקרוא בו, דהא אמרי' בקידושין ל., דהאידנא אין אנו בקיאין בחסרות ויתרות, וזה היה בזמן רב יוסף וכ''ש בזמנינו,

ועוד דרעק''א בגיליון הש''ס בשבת נה:, הביא הרבה מקומות דיש שינוי בספרינו מכפי מה שהיה בספרי חז''ל, ומנא לן דספרינו יותר מדוקדקים מספרי חז''ל אדרבה איפכא מסתברא, וא''כ כיצד אנו מברכים על ס''ת בבית הכנסת, ואין נראה לומר דס''ל שגדר ס''ת כשר הוא כל ס''ת שלפי מה שנהוג באותו מקום לא חסר בו אות ואע''פ שחסר בו אותיות ממה שקבל משה מסיני, ולכאו' היה אפשר ליישב על פי תשובה לגאון שהביא הטור בסי' רעא,א, שכתב דכשאין ס''ת כשר במקומות מסויימים, יקראו בפסול משום עת לעשות לה' הפרו תורתך, ע''כ, ומשמע שמברכים עליו, אבל אין זה מספיק דא''כ כי חסר בו אות אחת מאי הוי ואמאי אין קורין בו, ולכאו' נראה דצ''ל דאף הפוסלים לא פסלו בחיסרון או יתרון של אותיות שמראות את הברת הקריאה כגון ו', אלא דוקא בחסרון או יתרון גמור, אבל מדברי הדרכ''מ משמע קצת דס''ל דהב''י איירי אפי' בחסירות ויתירות, וא''כ קשיא, וצ''ע.

1482 עמודים

ספר אור חדש.pdf
אכן משם ראיה, כפי שגם אתם בספר הנחתם בצ"ע.
ומלבד זה עצם העניין שאנו יודעים שחז"ל סבירא להו שכך כתוב בתורה (ודרשו משם דרשות להלכה) ואיננו מתחשבים בזה, וממשיכים לכתוב באופ"א עפ"י המסורה שנכתבה לאחר הגמ' האם יש ראיה גדולה מזו.
נ. ב. הספר נפלא, ומיוחד בהקפו ובבהירותו יישר כח  
 
 

אלעדי

משתמש רשום
כמעיין המתגבר אמר:
קשור לנושא, כך כתבתי בספרי.
 
כח הראשונים להכריע מסברא במחלוקת של תנאים או אמוראים- יש בכח הראשונים להכריע מסברא במחלוקת אמוראים או תנאים, וכן אם כתוב בירושלמי בטעם אמורא מסויים סברא מסוימת, יכולים הראשונים להכריע מסברא נוספת, דהכי מוכח מהרא''ש בהל' תפילין בסי' ל, ועוד כיוצא בזה בב''י באו''ח רכד,ב, שכתב דהרמב''ם פסק כיחיד כיון דמסתבר טעמיה, וכן ביו''ד תג, פסק הטור דלא כר''ע כיון דמסתבר לטור הטעם של התנא דפליג עליה, וכן באו''ח שצט,ב, הכריע הטור מסברא במחלוקת אמוראים בירושלמי, וכן הרי''ף בכתובות קנג, פסק כרבי שם כיון דמסתבר טעמיה, וכן בב''ק קכז פסק כרב חסדא מטעם דרבא סבר כוותיה ועוד דמסתבר טעמא דיליה, וכן הרי''ף בב''ב קצד, הכריע במחלוקת אמוראים כיון דהאי טעמא טפי עדיף ומסתבר, אמנם יש גבול לדבר, דהנמוק''י בב''מ קמט ד''ה דברי רבי יאשיה, הביא דר''ח פסק כרבי יאשיה ולא כרבי יונתן, משום דקראי דייקי כוותיה, והביא הנמוק''י דהאחרונים (הר''ן בחידושיו שם) כתבו דכיון דלא איתמר הכי בגמרא להדיא לית לן למימר הכי מסברא דנפשין.

1479 עמודים
ספר אור חדש.pdf

הספר נפלא, אני מאד מסכים עם גישה זו בהלכה, כי תורתינו תורת אמת, ולא נוכל לעקם את התורה ואת השכל כל פעם שיש קושיא על גדול בתורה ככל שיהיה , במטרה לחוס על כבודו , כשבעצם בלי לשים לב אנחנו מבזים את התורה בגישה כזו ומגיעים רוב הפעמים לתירוצים דחוקים ומגוחכים רק בגלל טענה שרב פלוני בטח ידע , בטח ראה וכו'.
הרי כל פעם שבאים לתרץ קושיא של ראשון אחד על ראשון אחר,  כדוגמת תוספות על רש"י, יכולים לטעון איך אתה פוגע בבעלי התוספות הרי הם הקשו ולא מצאו תירוץ איך אתה בא לתרץ? ואז נטען, הרי רש"י כנראה כן הבין מה שכתב, אז ודאי היה לו תירוץ. וההוא עונה אבל בעלי התוספות הקשו ודחו את רש"י וכו' וחוזר חלילה.

חזק וברוך 
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אלעדי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
קשור לנושא, כך כתבתי בספרי.
 
כח הראשונים להכריע מסברא במחלוקת של תנאים או אמוראים- יש בכח הראשונים להכריע מסברא במחלוקת אמוראים או תנאים, וכן אם כתוב בירושלמי בטעם אמורא מסויים סברא מסוימת, יכולים הראשונים להכריע מסברא נוספת, דהכי מוכח מהרא''ש בהל' תפילין בסי' ל, ועוד כיוצא בזה בב''י באו''ח רכד,ב, שכתב דהרמב''ם פסק כיחיד כיון דמסתבר טעמיה, וכן ביו''ד תג, פסק הטור דלא כר''ע כיון דמסתבר לטור הטעם של התנא דפליג עליה, וכן באו''ח שצט,ב, הכריע הטור מסברא במחלוקת אמוראים בירושלמי, וכן הרי''ף בכתובות קנג, פסק כרבי שם כיון דמסתבר טעמיה, וכן בב''ק קכז פסק כרב חסדא מטעם דרבא סבר כוותיה ועוד דמסתבר טעמא דיליה, וכן הרי''ף בב''ב קצד, הכריע במחלוקת אמוראים כיון דהאי טעמא טפי עדיף ומסתבר, אמנם יש גבול לדבר, דהנמוק''י בב''מ קמט ד''ה דברי רבי יאשיה, הביא דר''ח פסק כרבי יאשיה ולא כרבי יונתן, משום דקראי דייקי כוותיה, והביא הנמוק''י דהאחרונים (הר''ן בחידושיו שם) כתבו דכיון דלא איתמר הכי בגמרא להדיא לית לן למימר הכי מסברא דנפשין.

1479 עמודים
ספר אור חדש.pdf

הספר נפלא, אני מאד מסכים עם גישה זו בהלכה, כי תורתינו תורת אמת, ולא נוכל לעקם את התורה ואת השכל כל פעם שיש קושיא על גדול בתורה ככל שיהיה , במטרה לחוס על כבודו , כשבעצם בלי לשים לב אנחנו מבזים את התורה בגישה כזו ומגיעים רוב הפעמים לתירוצים דחוקים ומגוחכים רק בגלל טענה שרב פלוני בטח ידע , בטח ראה וכו'.
הרי כל פעם שבאים לתרץ קושיא של ראשון אחד על ראשון אחר,  כדוגמת תוספות על רש"י, יכולים לטעון איך אתה פוגע בבעלי התוספות הרי הם הקשו ולא מצאו תירוץ איך אתה בא לתרץ? ואז נטען, הרי רש"י כנראה כן הבין מה שכתב, אז ודאי היה לו תירוץ. וההוא עונה אבל בעלי התוספות הקשו ודחו את רש"י וכו' וחוזר חלילה.

חזק וברוך 
יישר כח.
אגב אני מיצר על כך שנזדמן לידך מהדורה לא מעודכנת בעליל, המעודכנת בקישור המצורף.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=47&t=27705
 
 
חלק עליון תַחתִית