עמנואל אמר:האם יש מצב שבו אדם שבגין הבעת דעה הלכתית מתחייב האדם בגהינם, או שמא יש לו חוסר נוחות בגן עדן.
מקורות בבקשה.
==
השאלה נשאלה בעקבות טענה שהועלתה היום בבית המדרש בשם אחד מהגאונים, שהמורים היתר מכירה בוודאי חווים בשל כך חוסר נוחות בגן עדן, או אולי גהינם.
חוסר נוחות בג"ע = השולחן התלת-רגלי מתנדנד?עמנואל אמר:היתר מכירה בוודאי חווים בשל כך חוסר נוחות בגן עדן, או אולי גהינם.
* כמדומה שצ"ל 'מהפתיים'.עמנואל אמר:טענה שהועלתה היום בבית המדרש בשם אחד מהגאונים*.
נדמה שהרב כותב כמה פעמים שהמורה דלא כמרן צריך תשובה וכפרה. נכון שהוא לא התחשב בזה בכמה מקומות, אבל נראה שהוא לא דחה את האפשרות שישנן מורי הוראות שבגין דעתם ההלכתית עתידים לתת את הדין. או אולי רצה הרב לחזק הוראות מרן בקרב ההמון שיקראו בספריו וליה לא סבירא ליה, וכמו שמצינו בכמה מקומות ששינו האמוראים בדבריהם על מנת להשריש הוראה מסוימת בקרב ההמון.משיב כהלכה אמר:אמנם מצאנו כעין זה בשו"ת יביע אומר (חלק ה') שכתב לגבי ענין הלכתי מסוים: "ומכללם הגאון בעל עצי ארזים שצווח ככרוכיא על זה, וכתב שהמורים היתר בזה עתידים ליתן את הדין". עכ"ל.
השאלה היא על הרב עצמו, לא על קהל ההמונים הנוהים אחריו.לביא אמר:לא זכיתי להבין את השאלה.
כמו שפוסקים למטה כך פוסקים למעלה, אם אדם קיבל מרבו שמותר היתר מכירה, שאין איסור החזרה על פלטה בשבת, או אפילו שצריך לשבת בשעת קדיש, בגן עדן הוא יחווה ייסורים כי יש פוסקים שחולקים?
ומעתה תבוא להגיד בכל נידון שיש מחלוקת בין ספרדים לאשכנזים, האשכנזים צריכים לחוות חוסר נעימות בגלל שיש פוסקים ספרדים שפוסקים הפך, ולהפך הספרדים? ודאי לא.
ואם כבר, שמעתי שהמתירים בפסח את ההפפושדו לא מתירים בשביל היראי ה׳ אלא בשביל שאלו שלא שומרים תו״צ לא יבואו ויגידו להם בשמיים שהם עברו על איסור בפסח.
משה נפתלי אמר:* כמדומה שצ"ל 'מהפתיים'.עמנואל אמר:טענה שהועלתה היום בבית המדרש בשם אחד מהגאונים*.
לעצמו נברא אמר:מותר לת"ח להגיד שהוא סובר שת"ח אחר הטעה את הרבים ומה פסול יש בזה וטועה בשיקול הדעת צריך כפרה.
כלומר אפשר לשלול לגמרי את הצד השני.
מי שחושב שרק הוא ורבותיו צודקים בעיקרי האמונה, עליו נאמר ירא שמים, וכמו ש(לדעתי ודעת רבותי) מי שמפקפק בקבלה יש לחוש ליינו כיי"נ, ולא אמרינן 'הזהרו...הזהרו...' עם הדהוד מאיים.ציון הלא תשאלי אמר:כמדומה שצריך לומר אחד מהשוטים או מהאפיקורסים או אחד ממי דחושב שרק הוא ורבותיו צודקים וכל השאר שילכו מבחינתו לגיהנום ... (כדוגמת : האדמו"ר מחב"ד, או הבעש"ט, או כל מיני אדמורי"ם או הרב עובדיה או ר"ח גריינמן, או הרב פינקוס ועוד ועוד ועוד שהרשימה יכולה להיות ארוכה מאותן אנשים שלא הכלו בתלם הקלאסי ... מה שנקרא המיינסטרים החרדי ...)
אוי לו מיום הדין אוי לו מיום התוכחה !!!
הזהרו ...
הזהרו ... בדברי חכמים וגדולים ... גם אם הם לא לטעמכם ...
משה נפתלי אמר:* כמדומה שצ"ל 'מהפתיים'.עמנואל אמר:טענה שהועלתה היום בבית המדרש בשם אחד מהגאונים*.
ציון הלא תשאלי אמר:כמדומה שצריך לומר אחד מהשוטים או מהאפיקורסים או אחד ממי דחושב שרק הוא ורבותיו צודקים וכל האשר שילכו מבחינתו לגיהנום ... (כדוגמת : האדמו"ר מחב"ד, או הבעש"ט, או כל מיני אדמורי"ם או הרב עובדיה או ר"ח גריינמן, או הרב פינקוס ועוד ועוד ועוד שהרשימה יכולה להיות ארוכה מאותן אנשים שלא הכלו בתלם הקלאסי ... מה שנקרא המיינסטרים החרדי ... )
קראו את הודעתו של @מכל מלמדי השכלתי. מדובר באחד מגדולי החכמים בדור.איכא בשוקא אמר:אגב, חכמים וגדולים ממך יצאו נגד חלק מהאנשים שמנית, ואמרו עליהם מילים חריפות ביותר, וגם בכבודם צריך להיזהר, ואפי' לגבי המילים האלו
ברור שטעות היא פגם וביותר שחב לאחרינא ובהכרח שזה משפיע על הג"עעמנואל אמר:על סמך מה ניתן לשלול?
האם טעות בשיקול הדעת במידה והיא קיימת (לא רק לפי רוחב הכרעת רבך) מצדיקה יחס של רשלנות?
האם המרחב לדעות השונות אינו מקובל כמעט בכל נושא הלכתי?
במה שונה אם כן היתר המכירה שהוא נתון במחלוקת קדומה בין הפוסקים ואין בו הוכחות ברורות שהכריעו את המחלוקת?
ודאי שצריך להיזהר בכבודם, אבל זה לא אומר שהם צדקואיכא בשוקא אמר:אגב, חכמים וגדולים ממך יצאו נגד חלק מהאנשים שמנית, ואמרו עליהם מילים חריפות ביותר, וגם בכבודם צריך להיזהר
אני מדגיש, אצל חלק מהאנשים שמנית היה מדובר על יסודות האמונה, ולכן יצאו נגדם.אבר כיונה אמר:ודאי שצריך להיזהר בכבודם, אבל זה לא אומר שהם צדקו
חבל להרוס כל דיון ענייני בזעקות שווא!ישתבח שמו לעד אמר:רחמנות גדולה על מי שכ"כ בטוח במקומו בעלמא דקשוט, ולא נשאר לו אלא לברר מה עולה בגורלו של גדול הדורות.....
אין ספק שאין עכבר נוהם אלא מתוך קופה ריקה מש"ס ופוסקים וכל תורתו היא מה שקרא בכמה כתבי עת/פשקוולים...
אינני נכנס כלל לעצם הענין, אבל הכי קל ללכת למקומות שנוח לו ולנסות לחלץ משם אמירות באשר הם,
דומה הדבר למי שיכנס למרן הגרע"י זצוק"ל וינסה לחלץ משפטים מה יעלה בגורלו של רב פלוני שהתיר פאה....
הדבר ברור כשמש שזה לא הגיע מתוך מקום של העמדת הדת על תילה או מתוך קנאה לגדולי ישראל האוסרים!!!
אין כאן זעקות שוא, אמנם יש מקום לשאלה כשאלה, אבל כל הדיון כאן התחיל בעקבות האמור לעיל שהיתה כאן שאלה פרסונלית מה קורה לחכם פלוני בגלל שהתיר היתר מכירה!!!לעצמו נברא אמר:חבל להרוס כל דיון ענייני בזעקות שווא!ישתבח שמו לעד אמר:רחמנות גדולה על מי שכ"כ בטוח במקומו בעלמא דקשוט, ולא נשאר לו אלא לברר מה עולה בגורלו של גדול הדורות.....
אין ספק שאין עכבר נוהם אלא מתוך קופה ריקה מש"ס ופוסקים וכל תורתו היא מה שקרא בכמה כתבי עת/פשקוולים...
אינני נכנס כלל לעצם הענין, אבל הכי קל ללכת למקומות שנוח לו ולנסות לחלץ משם אמירות באשר הם,
דומה הדבר למי שיכנס למרן הגרע"י זצוק"ל וינסה לחלץ משפטים מה יעלה בגורלו של רב פלוני שהתיר פאה....
הדבר ברור כשמש שזה לא הגיע מתוך מקום של העמדת הדת על תילה או מתוך קנאה לגדולי ישראל האוסרים!!!
לא מתאים לך על תכנס.
בהחלט יש מקום לדון על כח חכם לשלול דעה אחרת לגמרי והאם יכול לומר שהחכם השני נתבע ע"ז.
האם אני אמור להסיק מזה משהו על השש"כ/הגרע"י, או שמא על החזונאישניק והבני ברקי?לעצמו נברא אמר:ברור שטעות היא פגם וביותר שחב לאחרינא ובהכרח שזה משפיע על הג"עעמנואל אמר:על סמך מה ניתן לשלול?
האם טעות בשיקול הדעת במידה והיא קיימת (לא רק לפי רוחב הכרעת רבך) מצדיקה יחס של רשלנות?
האם המרחב לדעות השונות אינו מקובל כמעט בכל נושא הלכתי?
במה שונה אם כן היתר המכירה שהוא נתון במחלוקת קדומה בין הפוסקים ואין בו הוכחות ברורות שהכריעו את המחלוקת?
מצינו הנהגה כזאת של שלילה מוחלטת של הצד השני ואם אתה רוצה דוג' טובה לך תשאל חזונאישניק על שש"כ או בני ברקי על הגר"ע יוסף ואכמ"ל...
תסתדר לבד...מבקש אמת אמר:האם אני אמור להסיק מזה משהו על השש"כ/הגרע"י, או שמא על החזונאישניק והבני ברקי?
מאחר ואיננו יודעים מה קורה בשמים, ולפי המבואר בב"ב י,ב נראה שאנו עלולים לגלות הרבה הפתעות שם, הרי שבעצם תכלית דיון כזה הוא להשפיע על הנהגתינו כאן בעולם - איך להסתכל על דעות אחרות.עמנואל אמר:האם יש מצב שבו אדם שבגין הבעת דעה הלכתית מתחייב האדם בגהינם, או שמא יש לו חוסר נוחות בגן עדן.
מקורות בבקשה.
==
השאלה נשאלה בעקבות טענה שהועלתה היום בבית המדרש בשם אחד מהגאונים, שהמורים היתר מכירה בוודאי חווים בשל כך חוסר נוחות בגן עדן, או אולי גהינם.
אם לרב עצמו יש סימוכים ומוכיח בטוב טעם למה פוסק ככה מהש״ס ופוסקים, אין סיבה שלא יפסוקו כמוהו בשמיים ולא כמו רב אחר.עמנואל אמר:השאלה היא על הרב עצמו, לא על קהל ההמונים הנוהים אחריו.
לי נראה שכדי לענות על השאלה הזו צריך לענות על שאלה אחרת: האם יש להניח שמי שלא כיון לאמת עשה זאת משום שניסה בתום לב גמור ולא הצליח, או שמא משום שיצרו הסיתו? רק שוטה יכחיש שיש נגיעות גדולות לשנות מהאמת, הן לקולא והן לחומרא. השאלה היא האם עלינו להניח על כל מי שמקובל ע"י איזה חוג או עדה לת"ח הוא נעלה על כל הנגיעות, וטעותו היא בתום לב, או לא.מבקש אמת אמר:מאחר ואיננו יודעים מה קורה בשמים, ולפי המבואר בב"ב י,ב נראה שאנו עלולים לגלות הרבה הפתעות שם, הרי שבעצם תכלית דיון כזה הוא להשפיע על הנהגתינו כאן בעולם - איך להסתכל על דעות אחרות.עמנואל אמר:האם יש מצב שבו אדם שבגין הבעת דעה הלכתית מתחייב האדם בגהינם, או שמא יש לו חוסר נוחות בגן עדן.
מקורות בבקשה.
==
השאלה נשאלה בעקבות טענה שהועלתה היום בבית המדרש בשם אחד מהגאונים, שהמורים היתר מכירה בוודאי חווים בשל כך חוסר נוחות בגן עדן, או אולי גהינם.
נראה שכדי לענות על שאלתך צריך לענות על שאלה אחרת: האם הקב"ה תובע אדם על שניסה לכוון לאמת ולא הצליח?