חוסר נוחות בגן עדן בגלל עמדה הלכתית?

עמנואל

משתמש ותיק
האם יש מצב שבו אדם שבגין הבעת דעה הלכתית מתחייב האדם בגהינם, או שמא יש לו חוסר נוחות בגן עדן.
מקורות בבקשה.

==
השאלה נשאלה בעקבות טענה שהועלתה היום בבית המדרש בשם אחד מהגאונים, שהמורים היתר מכירה בוודאי חווים בשל כך חוסר נוחות בגן עדן, או אולי גהינם.
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
האם יש מצב שבו אדם שבגין הבעת דעה הלכתית מתחייב האדם בגהינם, או שמא יש לו חוסר נוחות בגן עדן.
מקורות בבקשה.

==
השאלה נשאלה בעקבות טענה שהועלתה היום בבית המדרש בשם אחד מהגאונים, שהמורים היתר מכירה בוודאי חווים בשל כך חוסר נוחות בגן עדן, או אולי גהינם.

עליונים למטה ותחתונים למעלה
מיהו זה שיודע מה בבי"ד של מעלה 
הלוואי והיה לנו תמחור נכון של כל מוצר בבי"ד של מעלה
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
אם מישהו השקיע כל מרצו, למד ושימש, וחיפש דעת תורה אמיתית ופסק - איך אפשר לומר שנענש ולו בדקות למעלה - ח"ו.

ואם לא עשה כנ"ל - ופסק - ודאי שייענש בפשטות (אם לא שיחוסו עליו מטעמים שונים, ואין לנו עסק בנסתרות)
 

HaimL

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
 היתר מכירה בוודאי חווים בשל כך חוסר נוחות בגן עדן, או אולי גהינם.
חוסר נוחות בג"ע = השולחן התלת-רגלי מתנדנד?
 
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
כוונתך למה שאמר איזה אחד לרבי חיים בסרטון שהתפרסם. אז כדאי לשים לב שרבי חיים מתרעם עליו כששאל על גהנום ואמר לו "אתה יכול להגיד?!" ומוסיף "למאי נפקא מינה?"

אגב אינני מכיר את אבל הוא נראה מן היהודים המעניינים וד"ל
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
אמנם מצאנו כעין זה בשו"ת יביע אומר (חלק ה') שכתב לגבי ענין הלכתי מסוים: "ומכללם הגאון בעל עצי ארזים שצווח ככרוכיא על זה, וכתב שהמורים היתר בזה עתידים ליתן את הדין". עכ"ל. וכתב זאת בשנית במילואים שם, וכן בשו"ת יביע אומר חלק ט' (או"ח סי' ק"ה אות ו'). וגם בדרשות חזר על זה פעמים רבות.

אבל בוודאי שה"עצי ארזים" (שחי לפני כ250 שנה) לא התכוון לפוסקי הלכה ובוודאי לא לכל הגדולים שקדמוהו וכתבו להתיר, אלא לפשוטי העם המורים היתר לעצמם, וזה מוכח מלשונו "המורים היתר חדשים מקרוב באו", והרי תוך כדי דיבור ציטט את שלטי הגיבורים שקדם לו במאות שנים, ואינו חדש מקרוב, אלא ודאי כוונתו לאותם פורצי הגדר במקומו שהורו היתר לעצמם.

ומכל מקום, בספר הליכות עולם (חלק א' פרשת לך לך הלכה ה') כתב הרב עובדיה וזה לשונו: "מנהג הספרדים ועדות המזרח ללבוש טלית קטן תחת הבגדים, ואף הציציות מכוסות תחת הבגדים, ומנהג זה יסודתו בהררי קודש. וכן יש לנהוג לדעת רבותינו המקובלים, ואף תלמידי הישיבות טוב ונכון שלא ישנו ממנהג אבותיהם". ובהערות הביא הרב פוסקים המסייעים לדבריו, ואח"כ כתב שם: "ומכאן תשובה למש"כ במשנה ברורה (סי' ח' ס"ק כ"ו), אותם אנשים המשימים הציצית בתוך המכנסיים שלהם, לא די שהם מעלימים עיניהם ממה שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה', עוד מבזים הם את מצוות השי"ת, ועתידים הם ליתן את הדין על כך". והנה שם לא התחשב הרב זצ"ל בלשונו החריפה של הגאון בעל "משנה ברורה", ולא פסק כמותו.
וכן בשו"ת יביע אומר חלק ז' (יו"ד סי' כ"ב), כתב הרב וזה לשונו: "השולחן גבוה הפריז על המדה, לומר שהמוהלים ופורעים בציפורן עתידים ליתן את הדין, ולא שביק מר חיי לכל בריה". עכ"ל. ולא התחשב בדעתו, אלא אדרבה כתב שהפריז על המדה.
וראה מעין זה גם בשו"ת יביע אומר חלק ח' (או"ח סי' מ"ב אות ג'). ומוכח מדבריו, שאם יש פוסקים לסמוך עליהם, לא מתחשבים בלשונות חריפים מעין אלה, ואין מקום לזה בהלכה.
 

לביא

משתמש ותיק
לא זכיתי להבין את השאלה.

כמו שפוסקים למטה כך פוסקים למעלה, אם אדם קיבל מרבו שמותר היתר מכירה, שאין איסור החזרה על פלטה בשבת, או אפילו שצריך לשבת בשעת קדיש, בגן עדן הוא יחווה ייסורים כי יש פוסקים שחולקים?

ומעתה תבוא להגיד בכל נידון שיש מחלוקת בין ספרדים לאשכנזים, האשכנזים צריכים לחוות חוסר נעימות בגלל שיש פוסקים ספרדים שפוסקים הפך, ולהפך הספרדים? ודאי לא.

ואם כבר, שמעתי שהמתירים בפסח את ההפפושדו לא מתירים בשביל היראי ה׳ אלא בשביל שאלו שלא שומרים תו״צ לא יבואו ויגידו להם בשמיים שהם עברו על איסור בפסח.
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
מותר לת"ח להגיד שהוא סובר שת"ח אחר הטעה את הרבים ומה פסול יש בזה וטועה בשיקול הדעת צריך כפרה.
כלומר אפשר לשלול לגמרי את הצד השני.
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
משיב כהלכה אמר:
אמנם מצאנו כעין זה בשו"ת יביע אומר (חלק ה') שכתב לגבי ענין הלכתי מסוים: "ומכללם הגאון בעל עצי ארזים שצווח ככרוכיא על זה, וכתב שהמורים היתר בזה עתידים ליתן את הדין". עכ"ל.
נדמה שהרב כותב כמה פעמים שהמורה דלא כמרן צריך תשובה וכפרה. נכון שהוא לא התחשב בזה בכמה מקומות, אבל נראה שהוא לא דחה את האפשרות שישנן מורי הוראות שבגין דעתם ההלכתית עתידים לתת את הדין. או אולי רצה הרב לחזק הוראות מרן בקרב ההמון שיקראו בספריו וליה לא סבירא ליה, וכמו שמצינו בכמה מקומות ששינו האמוראים בדבריהם על מנת להשריש הוראה מסוימת בקרב ההמון.
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
לביא אמר:
לא זכיתי להבין את השאלה.

כמו שפוסקים למטה כך פוסקים למעלה, אם אדם קיבל מרבו שמותר היתר מכירה, שאין איסור החזרה על פלטה בשבת, או אפילו שצריך לשבת בשעת קדיש, בגן עדן הוא יחווה ייסורים כי יש פוסקים שחולקים?

ומעתה תבוא להגיד בכל נידון שיש מחלוקת בין ספרדים לאשכנזים, האשכנזים צריכים לחוות חוסר נעימות בגלל שיש פוסקים ספרדים שפוסקים הפך, ולהפך הספרדים? ודאי לא.

ואם כבר, שמעתי שהמתירים בפסח את ההפפושדו לא מתירים בשביל היראי ה׳ אלא בשביל שאלו שלא שומרים תו״צ לא יבואו ויגידו להם בשמיים שהם עברו על איסור בפסח.
השאלה היא על הרב עצמו, לא על קהל ההמונים הנוהים אחריו.
 
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
עמנואל אמר:
טענה שהועלתה היום בבית המדרש בשם אחד מהגאונים*.
* כמדומה שצ"ל 'מהפתיים'.

כמדומה שצריך לומר אחד מהשוטים או מהאפיקורסים או אחד ממי דחושב שרק הוא ורבותיו צודקים וכל האשר שילכו מבחינתו לגיהנום ... (כדוגמת : האדמו"ר מחב"ד, או הבעש"ט, או כל מיני אדמורי"ם או הרב עובדיה או ר"ח גריינמן, או הרב פינקוס ועוד ועוד ועוד שהרשימה יכולה להיות ארוכה מאותן אנשים שלא הכלו בתלם הקלאסי ... מה שנקרא המיינסטרים החרדי ... )

אוי לו מיום הדין אוי לו מיום התוכחה !!!

הזהרו ... 
הזהרו ... בדברי חכמים וגדולים ... גם אם הם לא לטעמכם ...  
 
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
לעצמו נברא אמר:
מותר לת"ח להגיד שהוא סובר שת"ח אחר הטעה את הרבים ומה פסול יש בזה וטועה בשיקול הדעת צריך כפרה.
כלומר אפשר לשלול לגמרי את הצד השני.


על סמך מה ניתן לשלול?
האם טעות בשיקול הדעת במידה והיא קיימת (לא רק לפי רוחב הכרעת רבך) מצדיקה יחס של רשלנות?
האם המרחב לדעות השונות אינו מקובל כמעט בכל נושא הלכתי?
במה שונה אם כן היתר המכירה שהוא נתון במחלוקת קדומה בין הפוסקים ואין בו הוכחות ברורות שהכריעו את המחלוקת?
 
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
ציון הלא תשאלי אמר:
כמדומה שצריך לומר אחד מהשוטים או מהאפיקורסים או אחד ממי דחושב שרק הוא ורבותיו צודקים וכל השאר שילכו מבחינתו לגיהנום ... (כדוגמת : האדמו"ר מחב"ד, או הבעש"ט, או כל מיני אדמורי"ם או הרב עובדיה או ר"ח גריינמן, או הרב פינקוס ועוד ועוד ועוד שהרשימה יכולה להיות ארוכה מאותן אנשים שלא הכלו בתלם הקלאסי ... מה שנקרא המיינסטרים החרדי ...)
אוי לו מיום הדין אוי לו מיום התוכחה !!!
הזהרו ... 
הזהרו ... בדברי חכמים וגדולים ... גם אם הם לא לטעמכם ...
מי שחושב שרק הוא ורבותיו צודקים בעיקרי האמונה, עליו נאמר ירא שמים, וכמו ש(לדעתי ודעת רבותי) מי שמפקפק בקבלה יש לחוש ליינו כיי"נ, ולא אמרינן 'הזהרו...הזהרו...' עם הדהוד מאיים.
וכל הנידון הוא במי שאינו מחסיר מעיקרי האמונה, אלא חולק בהלכה, ובזה מסתמא דעת רוב בנ"א שאין איסור לחשוב אחרת מרבותיהם, ולא ייענשו על כך, אא"כ פסקו עם נגיעות ואכמ"ל.
אגב, חכמים וגדולים ממך יצאו נגד חלק מהאנשים שמנית, ואמרו עליהם מילים חריפות ביותר, וגם בכבודם צריך להיזהר, ואפי' לגבי המילים האלו
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
עמנואל אמר:
טענה שהועלתה היום בבית המדרש בשם אחד מהגאונים*.
* כמדומה שצ"ל 'מהפתיים'.
ציון הלא תשאלי אמר:
כמדומה שצריך לומר אחד מהשוטים או מהאפיקורסים או אחד ממי דחושב שרק הוא ורבותיו צודקים וכל האשר שילכו מבחינתו לגיהנום ... (כדוגמת : האדמו"ר מחב"ד, או הבעש"ט, או כל מיני אדמורי"ם או הרב עובדיה או ר"ח גריינמן, או הרב פינקוס ועוד ועוד ועוד שהרשימה יכולה להיות ארוכה מאותן אנשים שלא הכלו בתלם הקלאסי ... מה שנקרא המיינסטרים החרדי ... )
איכא בשוקא אמר:
אגב, חכמים וגדולים ממך יצאו נגד חלק מהאנשים שמנית, ואמרו עליהם מילים חריפות ביותר, וגם בכבודם צריך להיזהר, ואפי' לגבי המילים האלו
קראו את הודעתו של @מכל מלמדי השכלתי. מדובר באחד מגדולי החכמים בדור.

אין ולא הייתה כוונתי חלילה לזלזל בחכמי הדור אותם אני מוקיר ומעריך. אולם באתי לברר דברים הצריכים תלמוד (ולו בשל העובדה שהדברים עלו בשיחת חולין של ת"ח) שאלותיי הן:

האם תופעה זו של יחס לרב בצורה כזו או דומה לה, בשל אחיזתו בדעה הלכתית שונה משלי ומשל רבותיי שכיחה או חריגה? האם היא מוצדקת לפי אמות מידה הלכתיים?

האם הנושא צריך להיסגר רק בגלל שת"ח גדול אמר כן? האם לא באנו לשאלת המידה שבה עלינו להתייחס בביקורת ובתבונה לדבריהם של ת"ח כשאנו שומעים אמירות שנראות לנו חריגות או לא מוצדקות - במידה והן אכן נראות לנו כך (שאלה זו קיימת גם כלפי אישיותם של ת"ח ולא רק כלפי תורתם, כפי שמצינו בחז"ל בכמה דוכתי  "ת"ח שאין בו דעת", "רב הדומה למלאך וכו'")
 
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
על סמך מה ניתן לשלול?
האם טעות בשיקול הדעת במידה והיא קיימת (לא רק לפי רוחב הכרעת רבך) מצדיקה יחס של רשלנות?
האם המרחב לדעות השונות אינו מקובל כמעט בכל נושא הלכתי?
במה שונה אם כן היתר המכירה שהוא נתון במחלוקת קדומה בין הפוסקים ואין בו הוכחות ברורות שהכריעו את המחלוקת?
ברור שטעות היא פגם וביותר שחב לאחרינא ובהכרח שזה משפיע על הג"ע
מצינו הנהגה כזאת של שלילה מוחלטת של הצד השני ואם אתה רוצה דוג' טובה לך תשאל חזונאישניק על שש"כ או בני ברקי על הגר"ע יוסף ואכמ"ל...
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
איכא בשוקא אמר:
אגב, חכמים וגדולים ממך יצאו נגד חלק מהאנשים שמנית, ואמרו עליהם מילים חריפות ביותר, וגם בכבודם צריך להיזהר
ודאי שצריך להיזהר בכבודם, אבל זה לא אומר שהם צדקו
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
ודאי שצריך להיזהר בכבודם, אבל זה לא אומר שהם צדקו
אני מדגיש, אצל חלק מהאנשים שמנית היה מדובר על יסודות האמונה, ולכן יצאו נגדם.
ועצם העניין שהיום יש ערך פרוגרסיבי של 'להיות טוב', ו'כולם צודקים', וכו' וכו', לא אומר שמישהו אמור להיות מחוייב לערך הזה.
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
לכל הנוהגים לצעוק מי אתה שתדבר וכו' וכולם טובים וכו'
הנה התשובה הבני ברקית -ידועה אגרת החזו"א על ידיעת החכמים באפיים האמיתי הן גופי תורה וכו'
 

ישתבח שמו לעד

משתמש ותיק
רחמנות גדולה על מי שכ"כ בטוח במקומו בעלמא דקשוט, ולא נשאר לו אלא לברר מה עולה בגורלו של גדול הדורות.....
אין ספק שאין עכבר נוהם אלא מתוך קופה ריקה מש"ס ופוסקים וכל תורתו היא מה שקרא בכמה כתבי עת/פשקוולים...
אינני נכנס כלל לעצם הענין, אבל הכי קל ללכת למקומות שנוח לו ולנסות לחלץ משם אמירות באשר הם,
דומה הדבר למי שיכנס למרן הגרע"י זצוק"ל וינסה לחלץ משפטים מה יעלה בגורלו של רב פלוני שהתיר פאה....
הדבר ברור כשמש שזה לא הגיע מתוך מקום של העמדת הדת על תילה או מתוך קנאה לגדולי ישראל האוסרים!!!
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
ישתבח שמו לעד אמר:
רחמנות גדולה על מי שכ"כ בטוח במקומו בעלמא דקשוט, ולא נשאר לו אלא לברר מה עולה בגורלו של גדול הדורות.....
אין ספק שאין עכבר נוהם אלא מתוך קופה ריקה מש"ס ופוסקים וכל תורתו היא מה שקרא בכמה כתבי עת/פשקוולים...
אינני נכנס כלל לעצם הענין, אבל הכי קל ללכת למקומות שנוח לו ולנסות לחלץ משם אמירות באשר הם,
דומה הדבר למי שיכנס למרן הגרע"י זצוק"ל וינסה לחלץ משפטים מה יעלה בגורלו של רב פלוני שהתיר פאה....
הדבר ברור כשמש שזה לא הגיע מתוך מקום של העמדת הדת על תילה או מתוך קנאה לגדולי ישראל האוסרים!!!
חבל להרוס כל דיון ענייני בזעקות שווא!
לא מתאים לך על תכנס.
בהחלט יש מקום לדון על כח חכם לשלול דעה אחרת לגמרי והאם יכול לומר שהחכם השני נתבע ע"ז.
והיו מח' בעמ"י שהתנהלו מתוך הערכה לדעה הב' והיא גם שלא ויש הרבה מקום להאריך בזה.
 

ישתבח שמו לעד

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
ישתבח שמו לעד אמר:
רחמנות גדולה על מי שכ"כ בטוח במקומו בעלמא דקשוט, ולא נשאר לו אלא לברר מה עולה בגורלו של גדול הדורות.....
אין ספק שאין עכבר נוהם אלא מתוך קופה ריקה מש"ס ופוסקים וכל תורתו היא מה שקרא בכמה כתבי עת/פשקוולים...
אינני נכנס כלל לעצם הענין, אבל הכי קל ללכת למקומות שנוח לו ולנסות לחלץ משם אמירות באשר הם,
דומה הדבר למי שיכנס למרן הגרע"י זצוק"ל וינסה לחלץ משפטים מה יעלה בגורלו של רב פלוני שהתיר פאה....
הדבר ברור כשמש שזה לא הגיע מתוך מקום של העמדת הדת על תילה או מתוך קנאה לגדולי ישראל האוסרים!!!
חבל להרוס כל דיון ענייני בזעקות שווא!
לא מתאים לך על תכנס.
בהחלט יש מקום לדון על כח חכם לשלול דעה אחרת לגמרי והאם יכול לומר שהחכם השני נתבע ע"ז.
אין כאן זעקות שוא, אמנם יש מקום לשאלה כשאלה, אבל כל הדיון כאן התחיל בעקבות האמור לעיל שהיתה כאן שאלה פרסונלית מה קורה לחכם פלוני בגלל שהתיר היתר מכירה!!!
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
רוכב ערבות שוכן שמים שש ושמח בבא אליו נפש נקי וצדיק. ומושיבו עם שאר הצדיקים כשעטרותיהם בראשיהם ומשתעשעים בדברי תורה ואומר לפניהם פלוני בני כך הוא אומר ופלוני בני כך הוא אומר. ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. וכולם מקבלים שכר על לימוד לשם שמים. גם אם דבריהם נדחו מההלכה. ולוואי שנזכה להיות במחיצת בית שמאי ושאר הקדמונים שאין הלכה כמותם פעמים רבות.
כ"ש בנידו"ד שאין בו הכרעה אף לא בעלמא הדין. ובדורינו השפל כמעט שאפשר לומר שלעולם לא יוכרע הדבר עד בא משיח צדקינו במהרה ב"א.

לתרץ את דברי מרן שליט"א אפ"ל שענה לפי קוצר דעת השואל כדי שלא יובן שהוא מתיר את המכירה. או שכוונתו שיש סרך של צער לצדיקים בשמים אם אין פוסקים כמותם. אבל לא מצד עונש ח"ו ואכמ"ל.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
עמנואל אמר:
על סמך מה ניתן לשלול?
האם טעות בשיקול הדעת במידה והיא קיימת (לא רק לפי רוחב הכרעת רבך) מצדיקה יחס של רשלנות?
האם המרחב לדעות השונות אינו מקובל כמעט בכל נושא הלכתי?
במה שונה אם כן היתר המכירה שהוא נתון במחלוקת קדומה בין הפוסקים ואין בו הוכחות ברורות שהכריעו את המחלוקת?
ברור שטעות היא פגם וביותר שחב לאחרינא ובהכרח שזה משפיע על הג"ע
מצינו הנהגה כזאת של שלילה מוחלטת של הצד השני ואם אתה רוצה דוג' טובה לך תשאל חזונאישניק על שש"כ או בני ברקי על הגר"ע יוסף ואכמ"ל...
האם אני אמור להסיק מזה משהו על השש"כ/הגרע"י, או שמא על החזונאישניק והבני ברקי?
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
האם יש מצב שבו אדם שבגין הבעת דעה הלכתית מתחייב האדם בגהינם, או שמא יש לו חוסר נוחות בגן עדן.
מקורות בבקשה.

==
השאלה נשאלה בעקבות טענה שהועלתה היום בבית המדרש בשם אחד מהגאונים, שהמורים היתר מכירה בוודאי חווים בשל כך חוסר נוחות בגן עדן, או אולי גהינם.
מאחר ואיננו יודעים מה קורה בשמים, ולפי המבואר בב"ב י,ב נראה שאנו עלולים לגלות הרבה הפתעות שם, הרי שבעצם תכלית דיון כזה הוא להשפיע על הנהגתינו כאן בעולם - איך להסתכל על דעות אחרות.

נראה שכדי לענות על שאלתך צריך לענות על שאלה אחרת: האם הקב"ה תובע אדם על שניסה לכוון לאמת ולא הצליח?
 
 

לביא

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
השאלה היא על הרב עצמו, לא על קהל ההמונים הנוהים אחריו.
אם לרב עצמו יש סימוכים ומוכיח בטוב טעם למה פוסק ככה מהש״ס ופוסקים, אין סיבה שלא יפסוקו כמוהו בשמיים ולא כמו רב אחר.

אוסיף ואומר שאם לא יפסיק הזלזול פה בת״ח חבל, ואני מוחה פה על כל מיני רמזי על החכמים שברור שמכוון עליהם פה.
 

ידידיה

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
עמנואל אמר:
האם יש מצב שבו אדם שבגין הבעת דעה הלכתית מתחייב האדם בגהינם, או שמא יש לו חוסר נוחות בגן עדן.
מקורות בבקשה.

==
השאלה נשאלה בעקבות טענה שהועלתה היום בבית המדרש בשם אחד מהגאונים, שהמורים היתר מכירה בוודאי חווים בשל כך חוסר נוחות בגן עדן, או אולי גהינם.
מאחר ואיננו יודעים מה קורה בשמים, ולפי המבואר בב"ב י,ב נראה שאנו עלולים לגלות הרבה הפתעות שם, הרי שבעצם תכלית דיון כזה הוא להשפיע על הנהגתינו כאן בעולם - איך להסתכל על דעות אחרות.

נראה שכדי לענות על שאלתך צריך לענות על שאלה אחרת: האם הקב"ה תובע אדם על שניסה לכוון לאמת ולא הצליח?
לי נראה שכדי לענות על השאלה הזו צריך לענות על שאלה אחרת: האם יש להניח שמי שלא כיון לאמת עשה זאת משום שניסה בתום לב גמור ולא הצליח, או שמא משום שיצרו הסיתו? רק שוטה יכחיש שיש נגיעות גדולות לשנות מהאמת, הן לקולא והן לחומרא. השאלה היא האם עלינו להניח על כל מי שמקובל ע"י איזה חוג או עדה לת"ח הוא נעלה על כל הנגיעות, וטעותו היא בתום לב, או לא.
 

שלמה1

משתמש ותיק
ספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ג 

נב) ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט, יד). הוזהרנו בזה שלא להורות את בני ישראל אשר לא כדת ושלא כהלכה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ריש מס' אבות): הוו מתונים בדין. ונמהרי לב להבין ולהורות לא יצילו את נפשם מתת מכשול לפני עור, וחטאתם כבדה מאד, כמו שנאמר (תהלים פב, ה): לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל מוסדי ארץ. ועוד אמרו (אבות ד, יב): הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. ואמרו (סוטה כב א): כי רבים חללים הפילה (משלי ז, כו) - זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה; ועצומים כל הרוגיה - זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה. 

נג) עוד הוזהרנו מן המקרא הזה להשיא עצה הוגנת לאשר יועץ מבני עמנו, ולא להכשילו בעצה נבערה, ולא ייעץ את חברו לפי דרכו. 


 
 
חלק עליון תַחתִית