פינחס רוזנצוויג אמר:
אף דדריש לה התם בתרתי, לאכלה ולא למלוגמא, לאכלה ולא לעשות ממנה אפיקטויזין
עי' שבת קמ"ז. דאפיקטויזין הוא רפואה.
וז"ל ספר מצוות גדול עשין סימן קמז-קמח
ותניא (שם הי"ב) כל תבואתה לאכול ולא לעשות זלחין ולא לעשות
מלגומא אפיקטויזין ואיספלנית
וכן משמעות לשון הרמב"ם פיהמ"ש שביעית פרק ח משנה א
ומלוגמא, מלה מורכבת מלא לוגמא, ולוגמא שם כל צד מצדדי הפה, ר"ל לעיסת אוכל, לפי שדרך ללעוס לעיסה אחת חטים או תאנים או זולתם ושמים על הנפחים והפצעים שבגוף. והענין הנלמד ממה שאמרו ולא למלוגמא שאין עושין מפירות שביעית לא אספלנית, ולא רטייה, ולא דברים המעוררין ההקאה, ולא שום דבר מכל הענינים האלה.
וברמב"ם איתא רק דרשה לאכלה ולא לרפואה.