צחוקים [דברי שחוק] בהבדלה. מקורו, והאם הוא מנהג נכון?

המצפה

משתמש ותיק
כמדומני שבלעלוב נהגו מעין זה, כדי להתחיל את השבוע בשמחה.
 

אברך

משתמש ותיק
יעקב פלוס אמר:
שמעתי שיש שבהבדלה במוצאי שבת עושים 'צחוק' דהיינו מיני בדיחה וכיו"ב.
גם שמעתי שיש מסתכלים בתוך הכוס ואז צוחקים.
האם אחד יודע מהי מקור הדברים שלכאורה נראים מוזרים ביותר?


פסקי תשובות הערות סימן רצט
163. בקצוה"ש סי' צ"ז הערה ז' "דכירנא כד הוינא טליא היה נוהג הגה"צ בעל השדי חמד לאחר שהריח (את נר ההבדלה) לומר אח אח בקול גדול מאד עד שכל העומדים מסביב היו שוחקין משמחה", וכן מובא שעשו עניני שמחה במוצאי שבת בשם הרה"ק הבית אהרן מקארלין ומהר"י מסאטמאר זצ"ל ועוד צדיקים. 
 
 

רוצה להיות טוב

משתמש ותיק
יעקב פלוס אמר:
שמעתי שיש שבהבדלה במוצאי שבת עושים 'צחוק' דהיינו מיני בדיחה וכיו"ב.
גם שמעתי שיש מסתכלים בתוך הכוס ואז צוחקים.
האם אחד יודע מהי מקור הדברים שלכאורה נראים מוזרים ביותר?
מקווה שמקשיבים למבדיל ,מספיק לאבד מילה כמו מלך או אולי העולם (בברכת ההבדלה) בשביל להפסיד הבדלה!!
 

אברך

משתמש ותיק
מנהג זריקת המפות/מגבות על חתנים בסוף הבדלה של שבת שבע ברכות, מקובל אפילו בקרב הליטאים. וכנראה משום סימן טוב לבני הזוג הטריים בצירוף ענין ההבדלה.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
יעקב פלוס אמר:
שמעתי שיש שבהבדלה במוצאי שבת עושים 'צחוק' דהיינו מיני בדיחה וכיו"ב.
גם שמעתי שיש מסתכלים בתוך הכוס ואז צוחקים.
האם אחד יודע מהי מקור הדברים שלכאורה נראים מוזרים ביותר?
לדעתי מקורו במה שנהגו  לומר ליהודים הייתה אורה ושמחה כן תהיה לנו, להתחיל השבוע בשמחה
 
 

יודוך אחיך.

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
לדעתי מקורו במה שנהגו  לומר ליהודים הייתה אורה ושמחה כן תהיה לנו, להתחיל השבוע בשמחה

ערבך ערבא צריך, וכפי הידוע והמפורסם שלמנהג זה גופא של אמירת ליהודים היתה אורה וכו' אין שום מקור.
 

בשלמא

משתמש ותיק
יודוך אחיך. אמר:
רואים שקוף אמר:
לדעתי מקורו במה שנהגו  לומר ליהודים הייתה אורה ושמחה כן תהיה לנו, להתחיל השבוע בשמחה

ערבך ערבא צריך, וכפי הידוע והמפורסם שלמנהג זה גופא של אמירת ליהודים היתה אורה וכו' אין שום מקור.
מספר ראשונים ורמ"א מפורש (רצ"ו) נקרא אין שום מקור??
 
 

יודוך אחיך.

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
יודוך אחיך. אמר:
רואים שקוף אמר:
לדעתי מקורו במה שנהגו  לומר ליהודים הייתה אורה ושמחה כן תהיה לנו, להתחיל השבוע בשמחה

ערבך ערבא צריך, וכפי הידוע והמפורסם שלמנהג זה גופא של אמירת ליהודים היתה אורה וכו' אין שום מקור.
מספר ראשונים ורמ"א מפורש (רצ"ו) נקרא אין שום מקור??
כמובן שכך כותב הרמ"א, אך כוונתי היתה לכך שכיום רבים נוהגים לומר כולם יחד פסוק זה, ולזה אין שום מקור.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אליהו52 אמר:
נהגו כן על פי ירושלמי בברכות אינני זוכר כרגע מקורו
הכוונה לדברי מהר"צ הכהן? ('פרי צדיק' ס"פ יתרו).

ובדרך צחות, הייתי מציין למה דאיתא שם - פ"ה סוה"ב: "ר' אבא מוסיף והשמיענו בהן ששון ושמחה"...
 

יודוך אחיך.

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
גדו"י אף הם נהגו כך, מהם אדמו"רים מפורסמים שלא שינו מאומה מקבלת בית־אבותם. ואת אמרת 'אין שום מקור'?!

אף אני הק' נוהג כן, כי כן הוא המנהג אצלנו אך עדיין מקור לכך אין בנמצא.
ואף שעשו זאת רבים רבים, ואף גם אדמו"רים שליט"א, עדיין אין זה בכלל מקור.
 

כרם

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מנהג ישראל מדורי־דורות (כמתועד בקובץ המצורף לעיל) - הוא עצמו המקור, ותו לא צריכת.
מפני שלא עלה בגורלו לבוא בספרים הנדפסים נבוא ונבטלנו?! הס מלהזכיר.

יש אשכול ישן על הבעיה הזו - מנהג שלא בא בכתובים אם הוא מנהג.
בשם "מה הוא מנהג".
(אני לא מצליח לתת לו קישור)
 
 

יודוך אחיך.

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מנהג ישראל מדורי־דורות (כמתועד בקובץ המצורף לעיל) - הוא עצמו המקור, ותו לא צריכת.
מפני שלא עלה בגורלו לבוא בספרים הנדפסים נבוא ונבטלנו?! הס מלהזכיר.

בקובץ המצורף לעיל כל המקורות היו ממאה השנים האחרונות.
ושמא אפשר לומר כי מנהג זה נכנס מ"גזירה שוה" שנעשה מקריאת המגילה בפורים, ואז פסוק זה נאמר ברבים יחד. 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יודוך אחיך. אמר:
כל המקורות
בעל לקוטי מהרי"ח נולד לפני כמאה וחמשים שנה, ומסתבר (כמשתמע מדבריו) שראה כן מאבותיו.
ככלל, בדורות האלו כמעט ואין מנהגים שמתחדשים.
 
אולי בנותן טעם
שחוק זה סימן לגאולה ולקץ הימים
כמו שאומרים בשיר המעלות בשבת "אז ימלא שחוק פינו ולשונינו רינה"

ובמוצ"ש מצינו שאוכלים סעודה של תחיית המתים (מלווה מלכה, עצם הלוז, דוד המלך)
ומסתמא קשור לזה שמסתיים השבוע בבחינת שבע של הבריאה..

ומשכך צירפו בהבדלה עניין השחוק השייך לעתיד לבוא
 

גלואיט

משתמש ותיק
ראיתי ת"ח חשוב מקהילות הספרדים בירושלים שנהג בעצמו לצחוק בהבדלה, לאחר ברכת הגפן.
 

משה בער

משתמש ותיק
בדרך צחוק אפשר לומר צוחק מי שצוחק אחרון, לכן צוחקים בלילה אחרון של השבוע.
 

דרומאי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
יודוך אחיך. אמר:
ולזה אין שום מקור
מנהגי מהרי''צ הלוי.pdf

גדו"י אף הם נהגו כך, מהם אדמו"רים מפורסמים שלא שינו מאומה מקבלת בית־אבותם. ואת אמרת 'אין שום מקור'?!
עיין שם שהביא "מנהגי" קידוש פורים, ודון מינה ואוקי באתרה.
 
 

חדא

משתמש ותיק
מנהג שאין לו מקור בש"ס ופוסקים, ולא התייסד ע"י גדולי הדור, גם אם נהגו כן המון העם וגם ת"ח בכמה קהילות באשכנז, עדיין לא הופך למנהג,
מה גם שכנראה השתרבב להם מקריאת המגילה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
ודון מינה ואוקי באתרה.
אה"נ, בהחלט - גם ל'קידוש־פורים' קיימים מקורות (אף שאכן צווחו על כך הפוסקים, אך מ"מ על כל אדם לנהוג כקבלת בית רבותיו ואבותיו).
 
חדא אמר:
[א] . . עדיין לא הופך למנהג,
[ב] מה גם שכנראה השתרבב להם מקריאת המגילה.
א. מהי הגדרת 'מנהג'? הנהגה זו כפלגס היא?
ב. איזה דמיון יש בין זה לזה? ולמה שישתרבב מליל פורים למוצש"ק?!
 
חלק עליון תַחתִית