בעבר שמעתי בביכ״נ אחד שיעור בו המגיד הקריא מאחד הראשונים שחלק ממצוות יישוב א״י הוא שאסור לזרוק זבל על האדמה שלה.
והנה בזוכרי את מה שאמר ניסיתי למצוא אם אחד מהראשונים אומר זאת.
והנה ראיתי ברמב״ן דבר דומה, אף שלא כותב בהדיא, יוצא מדבריו בהדיא, ז״ל:
והנה בזוכרי את מה שאמר ניסיתי למצוא אם אחד מהראשונים אומר זאת.
והנה ראיתי ברמב״ן דבר דומה, אף שלא כותב בהדיא, יוצא מדבריו בהדיא, ז״ל:
אף שיש שידחו, לענ״ד בפשיטות כשאדם מטנף את רה״ר הרי הוא ממאיס על אנשים את המקום, וממילא את הארץ."והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה" - על דעתי זו מצות עשה היא יצוה אותם שישבו בארץ ויירשו אותה כי הוא נתנה להם ולא ימאסו בנחלת ה' ואלו יעלה על דעתם ללכת ולכבוש ארץ שנער או ארץ אשור וזולתן ולהתישב שם יעברו על מצות ה' ומה שהפליגו רבותינו (כתובות קי) במצות הישיבה בארץ ישראל ושאסור לצאת ממנה וידונו כמורדת האשה שאינה רוצה לעלות עם בעלה לארץ ישראל וכן האיש בכאן נצטווינו במצוה הזו כי הכתוב הזה היא מצות עשה ויחזיר המצוה הזו במקומות רבים באו ורשו את הארץ (דברים א ח) אבל רש"י פירש והורשתם את הארץ והורשתם אותה מיושביה אז וישבתם בה תוכלו להתקיים בה ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה ומה שפירשנו הוא העיקר