האם מותר לזרוק זבל בא״י

לביא

משתמש ותיק
בעבר שמעתי בביכ״נ אחד שיעור בו המגיד הקריא מאחד הראשונים שחלק ממצוות יישוב א״י הוא שאסור לזרוק זבל על האדמה שלה.
והנה בזוכרי את מה שאמר ניסיתי למצוא אם אחד מהראשונים אומר זאת.
והנה ראיתי ברמב״ן דבר דומה, אף שלא כותב בהדיא, יוצא מדבריו בהדיא, ז״ל:
"והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה" - על דעתי זו מצות עשה היא יצוה אותם שישבו בארץ ויירשו אותה כי הוא נתנה להם ולא ימאסו בנחלת ה' ואלו יעלה על דעתם ללכת ולכבוש ארץ שנער או ארץ אשור וזולתן ולהתישב שם יעברו על מצות ה' ומה שהפליגו רבותינו (כתובות קי) במצות הישיבה בארץ ישראל ושאסור לצאת ממנה וידונו כמורדת האשה שאינה רוצה לעלות עם בעלה לארץ ישראל וכן האיש בכאן נצטווינו במצוה הזו כי הכתוב הזה היא מצות עשה ויחזיר המצוה הזו במקומות רבים באו ורשו את הארץ (דברים א ח) אבל רש"י פירש והורשתם את הארץ והורשתם אותה מיושביה אז וישבתם בה תוכלו להתקיים בה ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה ומה שפירשנו הוא העיקר
אף שיש שידחו, לענ״ד בפשיטות כשאדם מטנף את רה״ר הרי הוא ממאיס על אנשים את המקום, וממילא את הארץ.
 

משולש

משתמש ותיק
ולא ימאסו הכונה לענ"ד שלא יזנחו אותה. ולא שלא יניחו בה דברים מאוסים.
 

לביא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משולש אמר:
ולא ימאסו הכונה לענ"ד שלא יזנחו אותה. ולא שלא יניחו בה דברים מאוסים.
מלבד שלא הבנתי במה דחית את ההסבר שלי, ההסבר שלך יותר קיצוני, דלפי דבריך הפרוש ברמב״ן לא מבעיא שאסור לי להזניח אותו פירוש להניח דברים מאוסים, אלא אפילו אם אני רואה זבל ברחוב אני חייב להרימו, אני רואה עשבים שוטים אני חייב לקוצרם.

באת לחלוק אך החמרת...
 

משולש

משתמש ותיק
לביא אמר:
מלבד שלא הבנתי במה דחית את ההסבר שלי, ההסבר שלך יותר קיצוני, דלפי דבריך הפרוש ברמב״ן לא מבעיא שאסור לי להזניח אותו פירוש להניח דברים מאוסים, אלא אפילו אם אני רואה זבל ברחוב אני חייב להרימו, אני רואה עשבים שוטים אני חייב לקוצרם.
לא הובנתי נכון.
אסביר שוב מה אני חושב לענ"ד:

המואס בנחלת השם שאליו התכוין הרמב"ן הוא ההולך לגור בארץ העמים משום שמאס בישיבת ארץ ישראל.
אין שם שום איזכור על לשים דברים מאוסים בארץ ישראל.

(הרעיון נכון שאסור ללכלך את ארץ ישראל, אבל זה לא כתוב ברמב"ן שציטטת לפי מיטב הבנתי).

וזה בנוי על הפסוק בתהילים: "וימאסו בארץ חמדה" (הביטוי נחלת השם לקוח מהפסוק בשמואל: "כי גרשוני מהסתפח בנחלת השם" ששם גם הכוונה לארץ ישראל, והוא חיבר את שני הביטויים לתפארת המליצה).
ושם הכוונה למרגלים שמאסו בארץ ישראל ולא רצו להכנס אליה, ולא הכוונה שהם זרקו בה זבל.
 

לביא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משולש אמר:
לא הובנתי נכון.
אסביר שוב מה אני חושב לענ"ד:

המואס בנחלת השם שאליו התכוין הרמב"ן הוא ההולך לגור בארץ העמים משום שמאס בישיבת ארץ ישראל.
אין שם שום איזכור על לשים דברים מאוסים בארץ ישראל.

(הרעיון נכון שאסור ללכלך את ארץ ישראל, אבל זה לא כתוב ברמב"ן שציטטת לפי מיטב הבנתי).

וזה בנוי על הפסוק בתהילים: "וימאסו בארץ חמדה" (הביטוי נחלת השם לקוח מהפסוק בשמואל: "כי גרשוני מהסתפח בנחלת השם" ששם גם הכוונה לארץ ישראל, והוא חיבר את שני הביטויים לתפארת המליצה).
ושם הכוונה למרגלים שמאסו בארץ ישראל ולא רצו להכנס אליה, ולא הכוונה שהם זרקו בה זבל.
הבנתי מה כבודו רוצה לומר, אך אפשר להסביר אחרת אם מפסקים ככה:
על דעתי זו מצות עשה היא יצוה אותם (1) שישבו בארץ ויירשו אותה כי הוא נתנה להם, (2) ולא ימאסו בנחלת ה', (3) ואילו יעלה על דעתם ללכת ולכבוש ארץ שנער או ארץ אשור וזולתן ולהתישב שם יעברו על מצות ה' וכו׳
(מיותר לומר שפשוט העתקתי דברי הרמב״ן בתחילה מהוויקיסורס מבלי להגות יותר מדי)

והגם כי יש לפרש מאיסות באופן אחר, לענ״ד לאו דוחק הוא להעמיס פרושי בדברי הרמב״ן.
 

המרן הירושלמי

משתמש רגיל
פשוט שבדברי הרמב"ן נראה כדבר אחד ועל סמך ווארטים אי אפשר לחדש מצוות ואני רוצה להבין למה פשוט לכם שאסור לזרוק זבל בא"י
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
לביא אמר:
בעבר שמעתי בביכ״נ אחד שיעור בו המגיד הקריא מאחד הראשונים שחלק ממצוות יישוב א״י הוא שאסור לזרוק זבל על האדמה שלה.
והנה בזוכרי את מה שאמר ניסיתי למצוא אם אחד מהראשונים אומר זאת.
והנה ראיתי ברמב״ן דבר דומה, אף שלא כותב בהדיא, יוצא מדבריו בהדיא, ז״ל:
"והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה" - על דעתי זו מצות עשה היא יצוה אותם שישבו בארץ ויירשו אותה כי הוא נתנה להם ולא ימאסו בנחלת ה' ואלו יעלה על דעתם ללכת ולכבוש ארץ שנער או ארץ אשור וזולתן ולהתישב שם יעברו על מצות ה' ומה שהפליגו רבותינו (כתובות קי) במצות הישיבה בארץ ישראל ושאסור לצאת ממנה וידונו כמורדת האשה שאינה רוצה לעלות עם בעלה לארץ ישראל וכן האיש בכאן נצטווינו במצוה הזו כי הכתוב הזה היא מצות עשה ויחזיר המצוה הזו במקומות רבים באו ורשו את הארץ (דברים א ח) אבל רש"י פירש והורשתם את הארץ והורשתם אותה מיושביה אז וישבתם בה תוכלו להתקיים בה ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה ומה שפירשנו הוא העיקר
אף שיש שידחו, לענ״ד בפשיטות כשאדם מטנף את רה״ר הרי הוא ממאיס על אנשים את המקום, וממילא את הארץ.
פילא בקופא דמחטא, אין שמץ ראיה.
 
 

המרן הירושלמי

משתמש רגיל
אסור להמאיס את הארץ כלפי הקב"ה לא כלפי אנשים ולכן ראינו בתורה חומר הענין לעשות עבירות בא"י שזה סיבת הגלות
 

לביא

משתמש ותיק
פותח הנושא
המרן הירושלמי אמר:
פשוט שבדברי הרמב"ן נראה כדבר אחד ועל סמך ווארטים אי אפשר לחדש מצוות ואני רוצה להבין למה פשוט לכם שאסור לזרוק זבל בא"י
ואני רוצה להבין למה פשוט לך שמותר
 

המרן הירושלמי

משתמש רגיל
מהנ"ל משמע שמותר עדיין לא דברנו על מנהגים(מנהג טוב גם בחו"ל לא לזרוק זבל ודאי בני תורה) וגם אם אפשר להביא את המקורות לסיפורים שנוכל לדון בהם
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
לביא אמר:
אפילו אם אני רואה זבל ברחוב אני חייב להרימו
כתובות קיב, א:
ר' חנינא מתקן מתקליה, פירש"י משוה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ שהיתה חביבה עליו, ומחזר שלא יצא שם רע על הדרכים.
 

לביא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם לוי אמר:
כתובות קיב, א:
ר' חנינא מתקן מתקליה, פירש"י משוה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ שהיתה חביבה עליו, ומחזר שלא יצא שם רע על הדרכים.
מלבד שתוס׳ התם פליג רש״י, גם מרש״י לא משמע שיהיה איסור.
 

תיובתא

משתמש ותיק
לביא אמר:
תיובתא אמר:
לא עונה על המקור.
לא באתי לענות על המקור, כי לענ"ד פשוט מכל קטע הרמב"ן שמדבר על כך שאסור להעדיף ארצות אחרות ע"פ א"י. ואם דווקא תתעקש על כך שמדובר ב-3 מצוות היה על הרמב"ם לכתוב מצוות עשה ולא מצות עשה.
כל שבאתי הוא לציין שאולי יש עניין בדבר.
 
חלק עליון תַחתִית