עיסה שנילושה במי המקווה ריין

הפונוביזע'ר

משתמש רגיל
יש לחקור לפי מי שפוסק שהמקווה ריין אינו מים כשרים לטבילה, ואינם בגדר מים המטהרים, מה יהיה אם אדם יעשה מהם חלה אם יהיה מחויב בהפרשה או שכיון שאין זה עיסה שנילושה במים אז פטור הוא, כי זה אף לא מי פירות.
יש דוגמא לנושא במכשירין 'מזיעת הבתים' ודו"ק.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
הפונוביזע'ר אמר:
לפי מי שפוסק שהמקווה ריין אינו מים כשרים לטבילה, ואינם בגדר מים המטהרים

אין בכל העולם אפי' רב אחד שפסק כך, ולא יכול להיות.
 
ברור.
אם מי המקוה ריין הם מי פירות, הם אינם מכשירים לקבל טומאה, אבל עיסה שנילושה בהם בזה באנו למחלוקת הראשונים גבי עיסה שנילושה במי פירות אם חייבת בחלה או פטורה, ולדעת השו"ע חייבת וכתבו הפוסקים שיפריש בלא ברכה, וכיון שקיי"ל שאמרינן סב"ל גם נגד דעת מרן, לכן גם ההולכים בשיטת מרן יפרישו בלא ברכה.
 

בשלמא

משתמש ותיק
פעם ישבו חבורת חסידים בחורף הקר בליל שבת קודש והגו בספה"ק כל אותו הלילה, מידי שבוע היה נוהג שמש בית המדרש להעמיד בפניהם סמוור מים חמים עם תמצית תה מבושל, כדי שיחממו את עצמותיהם הקופאות, שבת אחת שכח השמש להעמיד את הסמוור על הכירה, נשארו החסידים ללמוד כשהקור חודר לעצמותיהם, אחד החכמים שבחבורה החליט לעשות למען חבריו ולדאוג להם לכוס תה מהביל, הבטיח להם באומר ועושה שהם יכולים להמשיך בלימודם והוא יוצא לדאוג לתרמוס מים חמים, לא לקח זמן רב, והנה הוא חוזר עם תרמוס מים רותחים, מגיש לפני הלומדים ואלו חלצו עצמותיהם, לאחר שלגמו מהגן-עדן-משקה, כפי שנקרא בפי החסידים, פנה אחד החסידים לשאול את הלה, מהיכן השגת בשעת ליל כה מאוחרת ובשב"ק מים חמים עבורנו, ענה הלה: מה שאלה היא זאת? שאבתי לכם מבור המקוה שטבלתם בה אמש, שהוחם עוד כדי הצורך, לצורך הטבילה ביום שב"ק.    
 
הפונוביזע'ר אמר:
יש לחקור לפי מי שפוסק שהמקווה ריין אינו מים כשרים לטבילה, ואינם בגדר מים המטהרים, מה יהיה אם אדם יעשה מהם חלה אם יהיה מחויב בהפרשה או שכיון שאין זה עיסה שנילושה במים אז פטור הוא, כי זה אף לא מי פירות.
יש דוגמא לנושא במכשירין 'מזיעת הבתים' ודו"ק.
גם איננה חמץ לכאורה, ותהיה מותרת בפסח, לפחות לחלק מהדעות.
 
בשלמא אמר:
פעם ישבו חבורת חסידים בחורף הקר בליל שבת קודש והגו בספה"ק כל אותו הלילה, מידי שבוע היה נוהג שמש בית המדרש להעמיד בפניהם סמוור מים חמים עם תמצית תה מבושל, כדי שיחממו את עצמותיהם הקופאות, שבת אחת שכח השמש להעמיד את הסמוור על הכירה, נשארו החסידים ללמוד כשהקור חודר לעצמותיהם, אחד החכמים שבחבורה החליט לעשות למען חבריו ולדאוג להם לכוס תה מהביל, הבטיח להם באומר ועושה שהם יכולים להמשיך בלימודם והוא יוצא לדאוג לתרמוס מים חמים, לא לקח זמן רב, והנה הוא חוזר עם תרמוס מים רותחים, מגיש לפני הלומדים ואלו חלצו עצמותיהם, לאחר שלגמו מהגן-עדן-משקה, כפי שנקרא בפי החסידים, פנה אחד החסידים לשאול את הלה, מהיכן השגת בשעת ליל כה מאוחרת ובשב"ק מים חמים עבורנו, ענה הלה: מה שאלה היא זאת? שאבתי לכם מבור המקוה שטבלתם בה אמש, שהוחם עוד כדי הצורך, לצורך הטבילה ביום שב"ק.    
חלילה מלחשוד בחבורה קדושה זו שעלה על ליבם לטבול בשבת קודש במים חמים, והמעשה הזה להד"ם.
 
לישועתך קויתי השם אמר:
הפונוביזע'ר אמר:
יש לחקור לפי מי שפוסק שהמקווה ריין אינו מים כשרים לטבילה, ואינם בגדר מים המטהרים, מה יהיה אם אדם יעשה מהם חלה אם יהיה מחויב בהפרשה או שכיון שאין זה עיסה שנילושה במים אז פטור הוא, כי זה אף לא מי פירות.
יש דוגמא לנושא במכשירין 'מזיעת הבתים' ודו"ק.
גם איננה חמץ לכאורה, ותהיה מותרת בפסח, לפחות לחלק מהדעות.
יש לדון, שמי פירות שהרכבם הכימי זהה לשל מים, כן גורמים חימוץ, כי הרי לא נזכר בתורה שמי פירות אינם מחמיצים, ומה שמי פירות אינם מחמיצים אלא מסריחין, הוא מידיעת חז"ל הטבעיים, שהחומציות של מי הפירות מונעת מהבצק להחמיץ, ומכאן שמי פירות שמחמיצים יאסרו את העיסה, כנלענ"ד.
 

בשלמא

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
בשלמא אמר:
פעם ישבו חבורת חסידים בחורף הקר בליל שבת קודש והגו בספה"ק כל אותו הלילה, מידי שבוע היה נוהג שמש בית המדרש להעמיד בפניהם סמוור מים חמים עם תמצית תה מבושל, כדי שיחממו את עצמותיהם הקופאות, שבת אחת שכח השמש להעמיד את הסמוור על הכירה, נשארו החסידים ללמוד כשהקור חודר לעצמותיהם, אחד החכמים שבחבורה החליט לעשות למען חבריו ולדאוג להם לכוס תה מהביל, הבטיח להם באומר ועושה שהם יכולים להמשיך בלימודם והוא יוצא לדאוג לתרמוס מים חמים, לא לקח זמן רב, והנה הוא חוזר עם תרמוס מים רותחים, מגיש לפני הלומדים ואלו חלצו עצמותיהם, לאחר שלגמו מהגן-עדן-משקה, כפי שנקרא בפי החסידים, פנה אחד החסידים לשאול את הלה, מהיכן השגת בשעת ליל כה מאוחרת ובשב"ק מים חמים עבורנו, ענה הלה: מה שאלה היא זאת? שאבתי לכם מבור המקוה שטבלתם בה אמש, שהוחם עוד כדי הצורך, לצורך הטבילה ביום שב"ק.    
חלילה מלחשוד בחבורה קדושה זו שעלה על ליבם לטבול בשבת קודש במים חמים, והמעשה הזה להד"ם.
היה גם היה
סמכו על הקרבן נתנאל.
 
 
בשלמא אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
בשלמא אמר:
פעם ישבו חבורת חסידים בחורף הקר בליל שבת קודש והגו בספה"ק כל אותו הלילה, מידי שבוע היה נוהג שמש בית המדרש להעמיד בפניהם סמוור מים חמים עם תמצית תה מבושל, כדי שיחממו את עצמותיהם הקופאות, שבת אחת שכח השמש להעמיד את הסמוור על הכירה, נשארו החסידים ללמוד כשהקור חודר לעצמותיהם, אחד החכמים שבחבורה החליט לעשות למען חבריו ולדאוג להם לכוס תה מהביל, הבטיח להם באומר ועושה שהם יכולים להמשיך בלימודם והוא יוצא לדאוג לתרמוס מים חמים, לא לקח זמן רב, והנה הוא חוזר עם תרמוס מים רותחים, מגיש לפני הלומדים ואלו חלצו עצמותיהם, לאחר שלגמו מהגן-עדן-משקה, כפי שנקרא בפי החסידים, פנה אחד החסידים לשאול את הלה, מהיכן השגת בשעת ליל כה מאוחרת ובשב"ק מים חמים עבורנו, ענה הלה: מה שאלה היא זאת? שאבתי לכם מבור המקוה שטבלתם בה אמש, שהוחם עוד כדי הצורך, לצורך הטבילה ביום שב"ק.    
חלילה מלחשוד בחבורה קדושה זו שעלה על ליבם לטבול בשבת קודש במים חמים, והמעשה הזה להד"ם.
היה גם היה
סמכו על הקרבן נתנאל.
 
חסידים קדמונים היו מחמירים בהלכה טובא, ובודאי שלא היו סומכים על שיטות יחידאה.
 

בשלמא

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
חסידים קדמונים היו מחמירים בהלכה טובא, ובודאי שלא היו סומכים על שיטות יחידאה.
הרבה שסמכו גם סמכו על הק"נ (ואגב לא ממש שיטה יחידאה מהפוסקים שבדורות אחריו), וגם החסידים דהיום שטובלים במקווה חם ב"ה מחמירים בהלכה טובא.

והנה לנו מנהג טריסק ובעלזא (מספרו של מי שנקרא ע"ש הבעש"ט והגר"א גם יחד):

ישועות מלכו.PNG
 

HaimL

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
 שאלה היא זאת? שאבתי לכם מבור המקוה שטבלתם בה אמש, שהוחם עוד כדי הצורך, לצורך הטבילה ביום שב"ק.    
דייק מכאן. לא היה זה תה - אלא מרק...
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
ברור.
אם מי המקוה ריין הם מי פירות, הם אינם מכשירים לקבל טומאה, אבל עיסה שנילושה בהם בזה באנו למחלוקת הראשונים גבי עיסה שנילושה במי פירות אם חייבת בחלה או פטורה, ולדעת השו"ע חייבת וכתבו הפוסקים שיפריש בלא ברכה, וכיון שקיי"ל שאמרינן סב"ל גם נגד דעת מרן, לכן גם ההולכים בשיטת מרן יפרישו בלא ברכה.
אם מעורב במי פירות מעט מים כמדומה דלכו"ע חייבת בחלה.
א"כ במקווה ריין נכון להיום אין שאלה, ובהידרוקסיל לבד כבר דנו שלכאורה ריכוזו אינו ראוי למאכל אדם [ואפי' לא לבדיחותא וחידודא ככוונת פותח האשכול שמשום מה מצפה לתגובות ואין].
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
הפונוביזע'ר אמר:
יש לחקור לפי מי שפוסק שהמקווה ריין אינו מים כשרים לטבילה, ואינם בגדר מים המטהרים, מה יהיה אם אדם יעשה מהם חלה אם יהיה מחויב בהפרשה או שכיון שאין זה עיסה שנילושה במים אז פטור הוא, כי זה אף לא מי פירות.
יש דוגמא לנושא במכשירין 'מזיעת הבתים' ודו"ק.

אם כבר נדבר על פסח
 

הפונוביזע'ר

משתמש רגיל
פותח הנושא
תלמיד נאמן אמר:
אין בכל העולם אפי' רב אחד שפסק כך, ולא יכול להיות.
אינני יודע 'תלמיד נאמן' של מי אתה.
אבל אם תיכנס לעומק הנושא אז תראה שרבנים בכירים קראו לנשים לטבול בים כי אין המים מטהרים כלל !!
ואולי 'כל העולם' שלך מסתכם בכמות מסוימת של רבנים.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
הפונוביזע'ר אמר:
יש לחקור לפי מי שפוסק שהמקווה ריין אינו מים כשרים לטבילה, ואינם בגדר מים המטהרים, מה יהיה אם אדם יעשה מהם חלה אם יהיה מחויב בהפרשה או שכיון שאין זה עיסה שנילושה במים אז פטור הוא, כי זה אף לא מי פירות.
יש דוגמא לנושא במכשירין 'מזיעת הבתים' ודו"ק.
גם איננה חמץ לכאורה, ותהיה מותרת בפסח, לפחות לחלק מהדעות.
יש לדון, שמי פירות שהרכבם הכימי זהה לשל מים, כן גורמים חימוץ, כי הרי לא נזכר בתורה שמי פירות אינם מחמיצים, ומה שמי פירות אינם מחמיצים אלא מסריחין, הוא מידיעת חז"ל הטבעיים, שהחומציות של מי הפירות מונעת מהבצק להחמיץ, ומכאן שמי פירות שמחמיצים יאסרו את העיסה, כנלענ"ד.
אכן מסתבר כדבריך (ונפק"מ למעשה במי מלפפונים ואבטיחים שהמציאות היא שאין הבדל בין תפיחת עיסה שנילושה בהם לתפיחת עיסה שנילושה במים), אך יש מגדולי ההוראה שהורו שכל שנילוש במי פירות בלא מים אין בו חשש חימוץ כלל גם אם זה באופן שבמציאות אינו שונה ממים, ולשיטתם יש לדון להתיר גם בזה...
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
הפונוביזע'ר אמר:
יש לחקור לפי מי שפוסק שהמקווה ריין אינו מים כשרים לטבילה, ואינם בגדר מים המטהרים, מה יהיה אם אדם יעשה מהם חלה אם יהיה מחויב בהפרשה או שכיון שאין זה עיסה שנילושה במים אז פטור הוא, כי זה אף לא מי פירות.
יש דוגמא לנושא במכשירין 'מזיעת הבתים' ודו"ק.
גם יש לחקור לפי הפוסקים שבראקל אינו תרנגול אם מותר לברך על קולו (לדעות שאין מברכים בלי לשמוע תרנגול).
 

E. W

משתמש ותיק
הפונוביזע'ר אמר:
תלמיד נאמן אמר:
אין בכל העולם אפי' רב אחד שפסק כך, ולא יכול להיות.
אינני יודע 'תלמיד נאמן' של מי אתה.
אבל אם תיכנס לעומק הנושא אז תראה שרבנים בכירים קראו לנשים לטבול בים כי אין המים מטהרים כלל !!
ואולי 'כל העולם' שלך מסתכם בכמות מסוימת של רבנים.


אכן, כ"כ מתאים לרבנים הבקיאים באמת במציאות של ימינו עם ראש ישר על הקרקע שאוסרים את המקווה ריין, לקרוא לנשים ללכת לטבול בים.....
 
 

הפונוביזע'ר

משתמש רגיל
פותח הנושא
E. W אמר:
אכן, כ"כ מתאים לרבנים הבקיאים באמת במציאות של ימינו עם ראש ישר על הקרקע שאוסרים את המקווה ריין, לקרוא לנשים ללכת לטבול בים.....
אני חושב שלא הבנת אותי.
אני תומך תמיכה מוחלטת בשעתם של הפוסקים להתיר ובפרט ששמעתי שגאב"ד חניכי הישיבות הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א מתיר ומכשיר דבר זה.
אבל לטענתו שאין רבנים אז כתבת לו עד כמה חומרתם שהם קראו לנשים ללכת לים.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
הפונוביזע'ר אמר:
E. W אמר:
אכן, כ"כ מתאים לרבנים הבקיאים באמת במציאות של ימינו עם ראש ישר על הקרקע שאוסרים את המקווה ריין, לקרוא לנשים ללכת לטבול בים.....
אני חושב שלא הבנת אותי.
אני תומך תמיכה מוחלטת בשעתם של הפוסקים להתיר ובפרט ששמעתי שגאב"ד חניכי הישיבות הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א מתיר ומכשיר דבר זה.
אבל לטענתו שאין רבנים אז כתבת לו עד כמה חומרתם שהם קראו לנשים ללכת לים.
במחילת כבודכם, אדרבה אבקש לשמוע שם של רב אחד שאוסר (לא מטעמים צדדיים כגון של חשש מהעתיד).
 
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
בשלמא אמר:
פעם ישבו חבורת חסידים בחורף הקר בליל שבת קודש והגו בספה"ק כל אותו הלילה, מידי שבוע היה נוהג שמש בית המדרש להעמיד בפניהם סמוור מים חמים עם תמצית תה מבושל, כדי שיחממו את עצמותיהם הקופאות, שבת אחת שכח השמש להעמיד את הסמוור על הכירה, נשארו החסידים ללמוד כשהקור חודר לעצמותיהם, אחד החכמים שבחבורה החליט לעשות למען חבריו ולדאוג להם לכוס תה מהביל, הבטיח להם באומר ועושה שהם יכולים להמשיך בלימודם והוא יוצא לדאוג לתרמוס מים חמים, לא לקח זמן רב, והנה הוא חוזר עם תרמוס מים רותחים, מגיש לפני הלומדים ואלו חלצו עצמותיהם, לאחר שלגמו מהגן-עדן-משקה, כפי שנקרא בפי החסידים, פנה אחד החסידים לשאול את הלה, מהיכן השגת בשעת ליל כה מאוחרת ובשב"ק מים חמים עבורנו, ענה הלה: מה שאלה היא זאת? שאבתי לכם מבור המקוה שטבלתם בה אמש, שהוחם עוד כדי הצורך, לצורך הטבילה ביום שב"ק.    
חלילה מלחשוד בחבורה קדושה זו שעלה על ליבם לטבול בשבת קודש במים חמים, והמעשה הזה להד"ם.

כנראה היה שם מקוה ריין, כך שבטל ממנו שם מים, ואין בזה איסור חמין
 

נחמן הקטן

משתמש ותיק
השותה מי מקוה ריין, מאי מברך ?

אולי "משנה הבריות"...
או אולי "אשר יצר אתכם בהידרוקסיד" וכו'....
 
חלק עליון תַחתִית