בסייעתא דשמיא
2 הלכות שמיטה בכל יום
מוצש"ק פרשת בראשית תשפ"ב
תיקון רחל - שילוח הקן בשנת השמיטה
א]. בארץ ישראל הנוהגים ע"פ הקבלה, אין אומרים תיקון רחל בשנת השמיטה , אבל תיקון לאה אומרים גם בשנת השמיטה, אבל בחו"ל אומרים גם תיקון רחל, ואולם לענין תיקון חצות שהוא תיקון רחל, שאומרים אותו בבין המצרים בחצות היום, אומרים גם בשנת השמיטה.
ב]. יש נוהגים ע"פ הקבלה שאין מקיימים מצות שילוח הקן בשנת השמיטה, אבל להלכה למעשה אפשר לעשות שילוח הקן בכל שנת השמיטה .
בחיוב לימוד הלכות שמיטה, ומדוע אין אומרים תיקון רחל בשנת השמיטה - ממרן פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א
במאמר השבועי ממרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א פרשת בראשית תשפ"ב הובא במה שאמר ביום שמחת תורה בחיוב לימוד תורה בשנת השמיטה, ותו"ד הוא, שאנו נמצאים בתחלת שנת השמיטה ויש לידע ששנת השמיטה אינו עניין הנוגע רק לעובדי האדמה אלא שנת השמיטה היא כעין שבת שכולו קודש לה' וכמו שכתוב (ויקרא כה ב) ושבת הארץ שבת לה' ופירש הספרונו שם שתכלית שנת השמיטה היא שהאדם יפריש שנת אחת בכל שבע שנים לעבודת ה' והוא כעין שבת קודש שצריך לייחד את יום השבת לעבודת ה' וזהו לימוד לנו עד כמה מוטלת עלינו חובה מיוחדת בשנה זו לקבל על עצמינו עול תורה כראוי ויעו''ש עוד, ובסו"ד אמר עוד: וידוע מה שכתבו הספרים הקדושים שבשנת השמיטה בארץ ישראל אין אומרים תיקון רחל בתיקון חצות, משנום בשבנה זו יש שמחה גדולה בשמים, וא"כ בשנה זו בוודאי אפשר לקבל יותר סייעתא דשמיא ללימוד התורה מבכל שנה מאחר שיש עכשיו שמחה בשמים, וכל המקבל על עצמו עול תורה באמת יזכה לראות סייעתא דשמיא וברכה מיוחדת בעמלו עכ"ד.
. כן כתב בספר אמת ליעקב (קונטרס שפת אמת אות ב) וז"ל: הוי יודע דבכל שנת השמיטה אין אנו אומרים תיקון רחל בחצות הלילה כיון שיש עילוי המלכות ונקרא שבת הארץ, ולכן אין לומר קינות דילמא ח''ו יהיה פגם, ויעו''ש שהביא להא ראיה מדברי הזוה''ק (פרשת שלח דף קעא:) שיש שמחה מיוחדת בשנת השמיטה, ולכן אין לומר תיקון חצות בשנה השמיטה יעו''ש, וכן כתב בפירוש הרב החסיד הראב"ד יעו"ש, וכן כתב הפלא יועץ בספרו חסד לאלפים (סימן א אות כ) וכן כתב מרן החבי''ף בספר רוח חיים (אות כא) וכן כתב הבא''ח בשו''ת רב פעלים (ח''א סוד ישרים סימן י) ובכה''ח (סימן א אות יב) יעו"ש. וכן כתב בספר קומי רני סימן יג, וכן כתב בספר דברי שלום בהקדמה בשם המהרי''ט אלאגזי.
[1] . ואמנם בספר אמת ליעקב כתב שלכאורה כן הוא הדין בחו''ל, וכן כתב בספר פתח הדביר סימן א' סקי''ג, שהגם שאין לנו עסק בנסתרות מכל מקום מלשון הזוה''ק נראה לדינא שאין לחלק בין אר''י לחו''ל, ואדרבה כיון שנשמות כל ישראל בני מהימנותא חדאן חידו על חידו בכל שמיטה היה מן הראוי ששום אחד מישראל לא עירי קינו בשנה ההיא שלא יעשה פגם למעלה, אבל יעו''ש שנראה שדוקא באר''י שלא עובדים אבל בחו''ל שאין איסור לעבוד בקרקע ממילא אין איסורא יעו''ש שכן נראה מדברי רב יעקב ניניו בספר אמת ליעקב, וסיים שכן ראה בחו''ל בקצת מקומות שלא היו אומרים תיקון רחל בשנת השמיטה, וע''כ כתב הדברים לומר שבחו''ל צריך לומר כשאר השנים.
ואולם בספר פאת השלחן (הלכות שביעית דף קא) כתב שלכאורה נראה שהרי רוב הראשונים פסקו שנוהג שביעית מדרבנן גם בחו''ל, וממילא לכן א''ש המנהג שיש אומרים שאין לאומרם אף בחו''ל, ואמנם לדבריו נראה שגם בחו''ל אין לומר תיקון חצות, ואולם הרב אמת ליעקב בקונטרס אחרון סימן א' סק''ד כתב שבחו''ל אומרים תיקון חצות כרגיל ומשמע שחו''ל שאני, ועיין, ובילקו''י שביעית עמ' קטז, ושם הביא מש''כ בספר צדק ושלום לרבי אליהו משען שאלה יח שהאריך בזה בדין תיקון רחל בימי השמיטה ומה נוהגים בדמשק יעו''ש.
ואמנם מדברי הבן איש לי (ש"א פרשת וישלח אות ב) כתב, שבימים שאין אומרים בהם תיקון רחל מחמת חשיבותם כגון ליל ר''ח ולילות חנוכה ופורים ולילות חודש ניסן וכן בז' ימי חופה ובליל שמיני של המילה בבית שבו התינוק טוב ונכון לומר פסוקים שסידרתי בספר לשון חכמים דף קיב במקום תיקון רחל בחצות הלילה, וכן באר''י בשנת השמיטה שאין אומרים תיקון רחל המיוסד בקינות יאמרו תיקון זה עכ''ד, ונראה מדבריו שרק באר''י אין לומר אבל בחו''ל יש לומר אף תיקון לאה בשנת השמיטה, וכן כתב בילקו''י שם עמ' קטו.
[1] . הנה בעיקר מה שנוהגים לומר תיקון חצות בימי בין המצרים, כן מבואר במג''א סימן תקנא סקמ''ה מהשער הכוונות דף פט ע''ג שנהגו לקונן ולהתאבל בחצות היום בימי בין המצרים מלבד תיקון חצות בלילה וכן כתב בפרי עץ חיים שער חג השבועות פ''א, ובספר משנת חסידים מסכת תמוז ואב פ''א מ''ו, ובאגרות הרמ''ז סימן יז, ובמורה אצבע סימן ח' אות ח' ובבאר היטב או''ח סימן תקמא סק''מ כן כתב בכה''ח סימן תקנב ס"ק רכד שיש לומר תיקון חצות בבין המצרים לאחר חצות שאז הוא התעוררות הדינים יעו"ש.
וכתב בילקו''י שביעית עמ' קכא שלכאורה ה''ה גם בשנת השמיטה שאין אומרים תיקון רחל בארץ ישראל בבין המצרים אחר חצות היום יש לאומרו כי טעם תיקון חצות של הלילה הוא משום בחינת המלכות היורדת אלא עולם הבריאה וכמ''ש בשער הכוונות דף נד ובשנת השמיטה יש עלייה לבחינת המלכות וכמ''ש בשער המצוות פרשת בהר, אבל הכא לא משום בחינת המלכות כי אם משום התעוררות הדינים והתאבלות על החורבן וכמו שנוהג דיני התאבלות על החורבן בשנת השמיטה גם זה נוהג.
ואולם ראיתי בספר שדה מרדכי עמ' קט בתורת השדה הערה מו שהביא שבשו''ת מעשה אליהו סימן קצג כתב שבשנת השמיטה אין לאומרו בחצות היום, יעו''ש, ושכן נראה בספר זמרת הארץ אות פד, ואולם כתב שם ע''פ מש''כ בכה''ח שם ובסימן תקפא סקע''ה, ושכן כתב בשו''ת אור לציון ח''ג פרק כה אות ו' שכיון שאמירתו בימי בין המצרים היא ביום, אינו אלא לקינה בכיה והספד בעלמא ויש לאמרו ולא דמי לנאמר בכל לילה, וציין עוד למש''כ בזה הגרב''צ מוצפי שליט''א בשו''ת מבשרת ציון ח''ב סימן פה. וממילא א''ש לאומרו, ויעו''ש עוד למה שדן לענין תעניות השובבי''ם בשנת השמיטה, ואי''ה בזמנו נאריך בזה. ובעיקר מעלת תיקון חצות ראה מש"כ בגם אני אודך מתשובתי ח"ב סימן צד.
[1] . והנה מקור האי דינא שיש נוהגים שלא לעשות שילוח הקן בשנת השמיטה הוא ממש"כ רבינו הרש"ש (הגהות השמש על עץ חיים שער ט''ו פ"ג), שאין שילוח הקן נוהגת במ''ט ימי העומר, וצריך להזהר שלא לעשות מצוה זו בימים אלו וכן מר"ה עד שמיני עצרת, ובכל שנת השמיטה, וכן בשנת היובל ע''ש, והנה ראיתי לציין שהרש"ש הקשה כן באות א' שם דמאי שנא מצוה זו משאר מצוות שאין להם זמן ואינן נדחות, וכו' וראה שם מה שתירץ יעו''ש. וע''ע למהר''י נינו באמת ליעקב (מערכת ש' אות לא) שהביא את דברי הרש"ש וסיים והוא חידוש עכ''ד, ומוכח דלדינא הסתפק בזה, וע''ע בס' שמן ששון (שער הזיווגים פרק ג' אות א), וגם ראיתי שבהגהת השמ"ש על השמן ששון כתב, שאפילו בזמן שבית המקדש קיים היה אסור לעשות שילוח הקן בימי אלו ותשובות רשב''י לר''א בנו היא על שאר ימות השנה, וע''ע בס' מטה אשר ח''ב עמ' לה שהאריך בכ''ז. וע''ע בזה בבן יהודיע קידושין דף מ' ע''א בד''ה ליתני נמי, ובקובץ מקבציאל חוברת י' עמ' קעז.
ואמנם בספר דברי יצחק עמ' קכב כתב בשם המקובל הגה''צ רבי יצחק כדורי זצ''ל שאע''פ שאין עושים שילוח הקן בימי העומר מ"מ בשנת השמיטה עושים, יעו''ש, וכנראה דס''ל דבימי העומר הוא לא כ''כ הרבה זמן ואפשר לקיים המצוה אח''כ משא''כ בשנת השמיטה שהיא שנה שלימה, וע''ע במש''כ בזה בשו''ת מעט דבש ח"ב.
מדוע לשיטות הקבלה אין זה נקרא מצוות עשה שהזמן גרמא
והנה בשו''ת אור לציון (ח''ג פרק יז הערה ו') שכתב בזה''ל: והנה רבינו הרש"ש (הגהות השמש על עץ חיים שער ט''ו פ"ג) כתב, שאין שילוח הקן נוהגת במ''ט ימי העומר, וצריך להזהר שלא לעשות מצוה זו בימים אלו וכן מר"ה עד שמיני עצרת, ובכל שנת השמיטה, וכן בשנת היובל ע''ש, ויש לעיין דא''כ זו מ''ע שהזמן גרמא, וראה בחינוך (מצוה תקמה) שמצוה זו נוהגת בכל זמן בזכרים ונקבות, וצ''ע, ואפשר שאף לפי הסוד אין זה אלא לאחר החורבן אבל לפני כן נהג תמיד. עכ''ל. וע''ע בס' דברי יצחק (עמ' קכב) בשם המקובל רבי יצחק כדורי זיע''א שאע''פ שלא עושים שילוח הקן בימי העומר מ''מ בשנת השמיטה עושים. ומוכח דס''ל לדינא דאין לעשות.
והנה בעיקר קושייתו שמעתי מהראש''ל רבי יצחק יוסף שליט''א במוצאי שבת קודש פ' תזריע מצורע תשפ''א בשיעור השבועי ליישב, שאין זה הזמן גרמא, אלא רק זמן שע''פ ראוי שלא לעשות שילוח הקן וכל כה''ג, ואין קושייתו בכלל מתחילה, וכל מה שאמר רק לפלפולי בעלמא, והתלמידים כתבו את זה בספר הלכה למעשה, ולכן אין הלכה לדבריו.
וכן ראה בילקו"י (ספיה"ע תשע"ט) שכתב לתמוה בדבריו ותמוה דאטו מי שיקיים מצות שילוח הקן בימי העומר לדעת הרש"ש לא קיים מצות עשה זה בודאי אינו דאי אפשר לעקור מצוה מן התורה לאיזה זמן ומצוה זו לא קבוע לה זמן ואינה בכלל מצות עשה שהזמן גמרא וכדברי החינוך אלא שדבר צדדי מונע ממנו לכתחילה שלא יקיים מצוה, ובימים אלה ע''פ הסוד אבל מצוה זו שייכת גם בזמנים אלה ומעיקרא אין כאן קושיא ואין צריך להגיע לחילוק הדחוק שכתב בין לפני החורבן לאחר החורבן ודו''ק עכ''ד.
אלא שבשו''ת אשי מאיר (עמ' שב) שכתב שראה מה שהגרב''צ אבא שאול שחידש ע''פ הרש''ש שסבר שאין לקיים מצות שילוח הקן בימי העומר, והקשה א''כ מדוע לא נמנית מצוה זו בכלל מצות עשה שהזמן גרמא בקידושין דף לג אלא דאינה מצוה חיובית על האדם ואם רוצה יקיימנה ולכן לא נמנית עם שאר מצות חובה וכל החשיבות לחזר עליה הוא ע''פ הסוד, וכתב שם שלדבריו ודאי שאם אין לו צורך בבנים למה לי להכניס עצמו לספק, וכמו שהאריך שם יעו''ש, אלא שהעיר שבשו''ת אור לציון ישבו ישוב אחר לחלק בין זמן בית המקדש לאחר החורבן וכו' יעו''ש, וא''כ מבואר דגם הגרב''צ אבא שאול יישב אותו חילוק כמו שאמר הראש''ל ורק עורכי הספר אול''צ לא כתבו כן.
והן אמת שכבר בשו''ת דעה והשכל (ח''ב סימן ב) נשאל בזה הישכיל עבדי מהגאון רבי בן ציון חזאי זצ''ל גבאי ישיבת פורת יוסף שלכאורה כיצד יתכן לדחות מצות עשה זאת שהיא חשובה מאוד בעליונים ולא נתפרש זמנה בתורה וכו' ויעו''ש מה שהשיב לו.
וראה עוד בס' שלח תשלח (תשס''ה עמוד עו בהערה) שכתב שפשוט שאין להסיק מדברי הרש"ש הוראה לדינא שאין לקיים את המצוה, והביא לציין למש''כ באורך הגאון רבי יעקב הללר שליט''א בקונטרס מקבציאל (י) שבדואי מי שמקיים שלוח הקן גם בזמנים אלו קיים המצוה, וכל העתים והזמנים שלימד עליהם הרש"ש הוא דוקא לגבי מי שרצונו וכוונתו בשילוח האם ולקיחת הביצים כדי לקיים מצות בוראו לשם תיקון המצוה בשורשה בעולמות העליונים ולתיקון אברי נפשו וגופו המתייחסים לאותה מצוה יעו''ש, ויעו''ש ששמע בשם מרן הגריש''א שיכול לקיים המצוה בספירת העומר בלי שום חשש, ושכן הורה הגר''י שפירא, ועוד הביא שם בעמ' קכו ששאל למרן גהרח''ק שליט''א מה הדין אם רואה קן בימי הספירה, והשיבו הגר''ח, אפשר לקיים, ובהגה שם כתב שבמהדורות הקודמות של הספר ענה לו הגרח''ק ששילוח הקן אינו חיוב אלא אם כן רוצה לזכות בביצים, ובעת שבא לפניו באר לו הגר''ח שכונתו היתה שאפשר לקיים המצוה לכתחילה, אלא למי שנוהג בכל דבריו ע''פ הקבלה יש לו אפשרות שלא להתחייב במצות עכ''ד. וראה עוד בס' גבורי כוח (עמ' 138 בהערה) ששאל למרן הגרח''ק שליט''א בזה''ל: ראיתי כי לפי דברי המקובלים אין לקיים מצוות שילוח הקן בימי ספירת העומר ע''כ, א''כ לפי''ז הו''ל מצות שילוח הקן כמצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות מה דעת מרן שליט''א והשיבו בזה''ל: ח''ו שפטורים רק לא יקח הבנים עכ''ד. ואולם בספר שלח תשלח (עמ' קכו) כתב בשם מרן הגרח''ק שליט''א שמי שנוהג בכל דרכיו ע''פ הקבלה יש לו אפשרות שלא להתחייב במצוה זו בימי העומר, וביאר שם שהחיוב הוא רק אם רוצה לזכות בביצים יעו"ש.
וע''ע בשו''ת יוסף לקח סימן נג שהעלה לדינא שמצות עשה של שילוח הקן גם בימי הספירה וחלילה לומר שדעת המקובלים אינה כן יעו''ש שהאריך להוכיח כ''ז, ואין לי עסק בנסתרות. וכן לענין השמיטה, וכן כתב הגה"ק רבי שלום שרעבי זע"ל בהגהות השמש על ספר עץ חיים שער טו פרק וזה לשונו, משמע שאין מעות שלוח הקן נוהגת אלא בזמן שהזו"ן הם בסוד יניקה ולכן עריך להזהר שלא לעשות מעוה זו בעת שיש לזו"ן מוחין דגדלות כגון בעתות התפלה וכיוצא, ולא במ"ט ימי העומר והטעם הוא פשוט יען שכל מוח הנמשך על ידי ספירת העומר של אותו יום אינו מסתלק לא כן בשאר ימות השנה דאחר התפילה מסתלקין המוחין כמ"ש בשער הכוונות ע"ש שמן ששון ולא מראש השנה עד שמיני עערת ולא בכל שנת השבע ולא בשנת היובל בזמן הזה אחר החורבן כך הוא הגירסא בספר שמן ששון וכנודע כי בכל העיתים האלו יש מוחין דגדלות לזו"ן תמידין ואינן מסתלקין עד עבור העת ההוא הרב שמן ששון כתב וז"ל שמעתי מקשין מאי שנא מעוה זו יותר מכל המעוות אחר זמן ראיתי בספר ע"ח כ"י תשלום הגהות השמש אחר תיבת ההוא ואפילו בזמן שהיה בית המקדש ותשובת רשב"י לר"א בנו הוא על שאר ימות השנה בערך העיתים והימים כנזכר ואפילו שאין לך מעוה שאין לה מקום המשכיל על דבר ימעא טוב טעם כי הדברים עתיקים ועמוקים מאד כמבואר בהקדמת רחובות הנהר ע"ש והובא בקערה בספר בן יהוידע להגרי"ח זע"ל קידושין לט ע"ב ד"ה וליתני.
וכן נראה ממש"כ בשו"ת שומע ומוסיף להגה"צ רבי שריה דבילצקי זצ"ל (עמ' שט"ז) כתב בזה"ל: לפי הדין עושים שילוח הקן בימי הספירה, וע"פ קבלה אין עושים עכ"ל. וכן כתב הגרב''צ מוצפי שליט''א להג''ר ישי מוזלמיאן שליט''א והו''ד בס' גיבורי כח (שם) שבודאי שכל מנהגים ואזהרות אלו ודומיהם לא נאמרו אלא לחסידים ההולכים אחר ההדרים הם חכמי הקבלה ודוגמא לזה שאין מסתפרים עד שבועות ואין קוראים מקרא בלילה ועוד וכמו שכתבו וכו' יעו''ש. ויעויין עוד מש"כ בספרו תורה בציון ואין הספר תח"י, ומ"מ כה"ג כתב בילקו''י שביעית (עמ' 181) כתב לדינא שלהלכה עושים שילוח הקן בימי בין העומר ובין בשמיטה ואין לפסוק הלכות ע''פ הקבלה, שאין לנו רק את החלק הפשט לענין הלכה, והביא שם מש''כ בס' שלח תשלח (עמ' קכו) בשם הגרח''ק שליט''א שמי שנוהג בכל דרכיו ע''פ הקבלה יש לו אפשרות שלא להתחייב במצוה זו בימי העומר, וביאר שם שהרי החיוב הוא רק אם רוצה לזכות בביצים, ומ''מ כתב שםש בילקו''י שנראה שגם מי שנוהג בכל דרכיו ע''פ הקבלה, יכול לקיים מצוה זו ולא יאבד מצוה יקרה זו, ובפרט בדברים שלא נתפרשו ע''י האר''י, וציין שם למש''כ בילק''י שבת ח''א כרך ג' עמוד תעג במה שהאריך בזה ובדעת החיד''א שבכמה מקומות נחלק על הרש''ש ושדעת כמה מגדולי המקובלים שבכה''ג הולכים אחרי החיד"א.
וכתב שם עוד, שהרי יש מבארים בדעת הרש"ש שרק אין לחזר אחרי מצוה זו בימי העומר אבל אם כבר הגיע לידו יש לקיים המצוה ולא יאבד המצוה וכתב שם עוד שכתב בס' פחד יצחק בן זיכרי בהקדמה לח''ו שיקיים המצוה רק בלי הכוונות שע''פ הסוד. ויעו"ש עוד ששמע שאביו מרן הגרע''י זצ''ל נשאל בזה שאמרו שהגרב"צ אבא שאול זצ''ל אמר שלפי דברי הרש"ש אין עושים שילוח הקן בכל שנת השמיטה, והשיב בזה מרן זיע''א שאין בכך כלום ויעשה שילוח הקן בכלל שנת השמיטה. עתכ"ד, וכן ראה בשו''ת מעין אומר (ח"ה פ''ג ס"א) שהו''ד תשובת מרן הגריע''א זיע''א שמותר לעשות שילוח הקן בימי הספירה.
ועוד בזה כתב לבאר בילקו"י , ואפשר שגם רבינו הרש"ש לא נתכוין בדבריו לעקור מצוה זו בימים אלה רק שלכתחילה ראוי שלא יקיים מצוה זו בימים אלה אבל המצוה שייכת כל הזמן ואינה בגדר מצות עשה שהזמן גרמא ודמי למחיית עמלק דאף שאין מוחין את עמלק בשבת אין זה חשיב כמצות עשה שהזמן גרמא כיון שהמצוה קיימת גם בשבת ורק אריא הוא דרביע עליה דמצוה שאסור לעשותה בשבת כגון מצות מעקה או מצוה להרוג את עמלק בשבת לא מיקריא מחמת כן מצוה שהזמן גרמא כי מצד המצוה זמנה גם בשבת ואריה הוא דרביע עליה, וכן כתבו הגרעק"א קידושין כט ובשאילת יעב"ץ סי' ל ובשער המלך סוף הלכות פסולי המוקדשין ובמחיית עמלק יש לדון לפטור הנשים מצד דלאו בנות מלחמה נינהו ובמק"א כתבנו בזה והוא הדין לגבי מצות שילוח הקן. עתכ"ד. וה''ה לענין שנת השמיטה.
ועוד י''ל כמ''ש בשו''ת חוות יאיר סימן ז' שרק אם מתראה בדרך חייב אבל אינו צריך לרדוף אחרי המצוה וכן כתב בס' אבן השהם (ח''ד חיו''ד סימן רצב), וכן כתב להביא בקובץ יתד המאיר (מס' 137 עמ' 47) בהערת הרה''ג מרדכי חיים שליט''א שכתב בגליון פנינים (גליון לו אות ג) בשם הגאון רבי מרדכי עבדאי מח''ס מעין גנים ועוד, שהרי איתא בגמ' בחולין דף קלט ע''ב יכול יחזור בהרים וגבעות כדי שימצא קן ת''ל כי יקרא במאורע לפניך, והנה הרי כתב רבינו האר"י בתחילת שער המצוות בהקדמה וז''ל: אבל כל השאר חייב אדם לקיימם ואפילו אותם שאינה חובה על האדם אלא בהזדמן כגון מצות שילוח הקן כו' צריך האדם לחפש אחריהם ולעשותם עכ''ד, ולפי''ז בימי העומר אינו צריך לרדוף אחריהם וכמ"ש הרש"ש צריך ליזהר דהיינו שלא ירדוף אחריהם.
[1] . כן נראה ע''פ מה שהבאנו לעיל ע''פ דברי הפוסקים, והגה''צ רבי שריה דבילצקי זיע''א ועוד, וכן כתב בילקו''י שביעית עמ' קפא, ובהערה עמ' קפב כתב שאביו מרן הגרע''י זצ''ל נשאל בזה שאמרו לו שהגרב''צ אבא שאול זצ''ל אמר שלפי דברי הרש"ש אין עושין שילוח הקן בכל שנת השמיטה, והשיב ע''כ שאין בכך כלום ויעשה בכל שנת השמיטה, וכתב שם כנ''ל שלא נתכיון הרש''ש לעקור המצוה אלא שלכתחילה ראוי שלא יקיים המצוה. וכן הוא לדינא, וע''ע בזה בספר שדה מרדכי עמ' קי שכתב שיש מהנוהגים ע''פ הסוד שלא לעשות שילוח הקן, אבל בודאי דלדינא אינו כן.
להערות והוספות – ולשאלות בהלכות שביעית
להסרה או להצטרפות לרשימת התפוצה
[email protected]