טעמים: ניגון "פשטא-זקף קטן" למנהג האשכנזים

תיובתא

משתמש ותיק
שמתי לב שיש 2 ניגונים בטעם הנ"ל. יש מנגנים באופן שההפסק הוא לאחר הפשטא, והזקף קטן קצר יחסית, ויש שאינם מפסיקים לאחר הפשטא, ומוסיפים סלסול ניכר בזקף קטן. 
יש למישהו מידע נוסף על מקור העניין?
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
נראה שכבודו מדבר על שני מקרים -
א. קדמא לפני זקף-קטון שהם לא מחוברים אלא רק מילה אחר מילה, שאז קוראים כל מילה בטעמה.
ב. קדמא-זקף-קטון, שהמילים מחוברות במקף (בדפוסים), דהיינו שנהי' כמו מילה ארוכה עם טעם אחיד של קדמא-זקף-קטון, ואת זה קוראים בהניגון המיוחד והיפה שכולנו אוהבים.
 

שניאור

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
שמתי לב שיש 2 ניגונים בטעם הנ"ל. יש מנגנים באופן שההפסק הוא לאחר הפשטא, והזקף קטן קצר יחסית, ויש שאינם מפסיקים לאחר הפשטא, ומוסיפים סלסול ניכר בזקף קטן. 
יש למישהו מידע נוסף על מקור העניין?
אין לי מקורות לנושא, אבל הדבר ידוע שיש בזה שתי גישות, ושמעתי פעם מבעל קורא בקי ומדקדק ז"ל שהגישה הנכונה היא להוסיף סלסול בזקף ולא להפסיק, והגישה השניה היא פשוט טעות של אלו שאינם יודעים להבחין בין זקף קטן רגיל לזקף שנמצא באותה מילה עם הקדמא [או הפשטא איך שתרצו], אינני יודע אם הוא צודק.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
טעמים 'נדירים' מצוי שישתכחו (יעו"ע ירח־בן־יומו). והיינו טעמא דקדמא־קטֹן, אצל מי ששכחוהו.
 
חלק עליון תַחתִית