נראה שכבודו מדבר על שני מקרים -
א. קדמא לפני זקף-קטון שהם לא מחוברים אלא רק מילה אחר מילה, שאז קוראים כל מילה בטעמה.
ב. קדמא-זקף-קטון, שהמילים מחוברות במקף (בדפוסים), דהיינו שנהי' כמו מילה ארוכה עם טעם אחיד של קדמא-זקף-קטון, ואת זה קוראים בהניגון המיוחד והיפה שכולנו אוהבים.